Chapter 1

1The word of the Lord that came to Micah the Morashtite in the days of Jotham, Ahaz, [and] Hezekiah, the kings of Judah, which he prophesied concerning Samaria and Jerusalem.   א דְּבַר־יְהֹוָ֣ה | אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־מִיכָה֙ הַמֹּ֣רַשְׁתִּ֔י בִּימֵ֥י יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶֽׁר־חָזָ֥ה עַל־שֹֽׁמְר֖וֹן וִירֽוּשָׁלִָֽם:
Micah the Morashtite. From the city Mareshah.   דבר.  המורשתי מעיר מורישה:
2Hear, all you peoples; hearken, O land and the fullness thereof, and let the Lord God be a witness against you; the Lord from His Holy Temple.   בשִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֚ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדֹנָ֖י מֵֽהֵיכַ֥ל קָדְשֽׁוֹ:
and let the Lord be a witness against you. that I prophesied to you in His Name and warned you.   ויהי, בכם לעד.  שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם:
3For behold, the Lord comes forth from His place, and He shall descend and tread upon the high places of the earth.   גכִּֽי־הִנֵּ֥ה יְהֹוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל־בָּֽמֳתֵי־ (כתיב בָּֽמֳותֵי) אָֽרֶץ:
comes forth from His place. From the throne of mercy to the throne of justice.   יוצא ממקומו.  מכסא רחמים לכסא הדין: ודרך על:
and tread upon the high places of the earth. On the high and haughty hearted.   במותי ארץ.  על הרמים וגסי הרוח:
4And the mountains shall melt under Him, and the valleys shall split-as wax before fire, as water poured down a steep place.   דוְנָמַ֚סּוּ הֶֽהָרִים֙ תַּחְתָּ֔יו וְהָֽעֲמָקִ֖ים יִתְבַּקָּ֑עוּ כַּדּוֹנַג֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ כְּמַ֖יִם מֻגָּרִ֥ים בְּמוֹרָֽד:
like wax. Heb. כַּדּוֹנַג. In mishnaic Hebrew, this is שַּׁעֲוָה   כדונג.  שעוה:
as water poured down a steep place. Heb. מֻגָּרִים. Jonathan renders: poured down a steep place. מְגֻרִים is an expression of the running of water. Cf. (Lam. 3:49) “My eye trickles down (נִגְרָה;” (Job 20:28) “Shall flow away (נִגָרוֹת) on the day of His wrath;” (ibid. 28:4) “He breaks open a water course from the place it flows (גָּר);” (Ps. 75:9) “And He pours out (וַיַגֵּר) of this.”   מוגרים במורד.  ת"י דאשידין במודרון מוגרים לשון זיבת מים וכן (איכה ג׳:מ״ט) עיני נגרה נגרות ביום אפו (איוב כ׳:כ״ח) פרץ נחל מעם גר (שם כח) ויגר מזה (תלי' עה):
5All this is because of the transgression of Jacob, and because of the sins of the house of Israel. Who is [the cause of] the transgression of Jacob? Is it not Samaria? And who [is the cause of] the high places of Judah? Is it not Jerusalem?   הבְּפֶ֚שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַֽעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרֽוּשָׁלִָֽם:
6And I will make Samaria into a heap in the field, into a place for planting vineyards; and I will cast its stones down into the valley, and its foundations I will uncover.   ווְשַׂמְתִּ֥י שֹֽׁמְר֛וֹן לְעִ֥י הַשָּׂדֶ֖ה לְמַטָּ֣עֵי כָ֑רֶם וְהִגַּרְתִּ֚י לַגַּי֙ אֲבָנֶ֔יהָ וִֽיסֹדֶ֖יהָ אֲגַלֶּֽה:
into a heap in the field. Heb. הַשָּׂדֶה לְעִי. Jonathan renders: לִדְגוֹרִין דְּחַקְלָא, an expression of heaps. Cf. (Gen. 31:47)יְגַר שַׂהֲדוּתָא, the heap of the testimony.”   לעי השדה.  ליגרי חקלן לשון גלים כמו יגר שהדותא:
and I will cast its stones down into the valley. Heb. וְהִגַּרְתִּי, and I will drag, similar to (verse 4) “poured down (מֻגָּרִים) a steep place.”   והגרתי לגי אבניה.  והסחבתי כמו המוגרי' במורד:
7And all its graven images shall be crushed, and all its hires shall be burnt with fire, and all its idols I will lay waste; for from the hire of a harlot it gathered, and to the hire of a harlot shall they return.   זוְכָל־פְּסִילֶ֣יהָ יֻכַּ֗תּוּ וְכָל־אֶתְנַנֶּ֙יהָ֙ יִשָּֽׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכָל־עֲצַבֶּ֖יהָ אָשִׂ֣ים שְׁמָמָ֑ה כִּ֠י מֵֽאֶתְנַ֚ן זוֹנָה֙ קִבָּ֔צָה וְעַד־אֶתְנַ֥ן זוֹנָ֖ה יָשֽׁוּבוּ:
for from the hire of a harlot it gathered. all these riches.   כי מאתנן זונה קבצה.  כל ההון הזה:
and to the hire of a harlot shall they return. And all its [Samaria’s] gatherings will be used up like other harlots’ hires. Jonathan renders: And to the house of the idol worshippers shall all its gatherings be delivered.   ועד אתנן זונה ישובו.  ולטמיון כשאר אתנני זונה ישובו כל קבוציה ויונתן תרגם ולבית פלחי טעותא יתמסרון כל קבוציה:
8Concerning this I will lament and wail; I will go mad and be naked; I will make a wailing as jackals, and mourning as ostriches.   חעַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵֽילְכָ֥ה שׁוֹלָ֖ל (כתיב שֹׁילָ֖ל) וְעָר֑וֹם אֶֽעֱשֶׂ֚ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַֽעֲנָֽה:
I will go mad. Heb. שׁוֹלָל, becoming mad like a mentally deranged person, with bewilderment. Cf. (Ps. 76:6) “The stout-hearted have become mad (אֱשְׁתּוֹלְלוּ);” (Isa. 59:15) “And he who turns away from evil is considered mad (מִשְׁתּוֹלֵל).” The ‘tav’ comes into the word to serve in the reflexive present and past. This is the normal pattern of a word whose first radical letter is ‘shin’ or ‘sammech’ when a ‘tav’ is added in the reflexive, either present or past, as in מִשְׁתּוֹלֵל. I say that it is an expression of error, as in (II Kings 4:28) “Do not mislead (תַשְׁלֶה) me;” (II Sam. 6:7) “For his error (הַשַּׁל);” (Dan. 3:29) “who speaks anything amiss (שָׁלוּ).”   שולל.  משתגע כשוטה בתמהון לב כמו (תהלים עו) אשתוללו אבירי לב (ישעיה נט) וסר מרע משתולל והתי"ו היא באה לשמש בתיבה בלשון מתפעל ונתפעל וכן הילוך תיבה שתחילת יסודה שי"ן או סמ"ך כשבאו עליו תי"ו בלשון מתפעל ונתפעל נכנסת תוך התיבה כמו משתולל אומר אני שהוא מלשון שוגג כמו (מלכים ב ד) לא תשלה אותי (שמואל ב י) על השל די יאמר שלו (דניאל ג):
9For she is mortally ill [from] her wounds, for it has come up to Judah; it has reached the gate of My people up to Jerusalem.   טכִּ֥י אֲנוּשָׁ֖ה מַכּוֹתֶ֑יהָ כִּֽי־בָ֙אָה֙ עַד־יְהוּדָ֔ה נָגַ֛ע עַד־שַׁ֥עַר עַמִּ֖י עַד־יְרֽוּשָׁלִָֽם:
For she is mortally ill [from] her wounds. Heb. אֱנוּשָׁה. For she is ill from her wounds. Cf. (II Sam. 12:15) “And it became mortally ill (וַיֵּאָנַשׁ.).”   כי אנושה מכותיה.  כי חולה היא במכותיה כמו ויאנש (שמואל ב יב):
10Do not declare it in Gath, do not weep; in the houses of Aphrah, wallow in the dust.   יבְּגַת֙ אַל־תַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַל־תִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר הִתְפַּלָּֽשִׁי (כתיב הִתְפַּלָּֽשִׁתי) :
Do not declare it in Gath. lest the Philistines rejoice about us.   בגת אל תגידו.  פן ישמחו לנו פלשתים:
in the houses of Aphrah. This is Ophrah of the Abiezrites (Jud. 6:11).   בבית לעפרה.  עפרת אבי העזרי:
wallow in the dust. Heb. הִתְפַּלָּשִׁי, a play on words with the name Philistia (פְּלֶשֶת). Similarly, (verse 11) “ You inhabitant of Shafir, with your private parts exposed.” Similarly, (verse 11) “The inhabitant of Zanaan has not gone forth.” In all of these, the language of the lamentation is according to the name of the city.   עפר התפלשי.  ל' נופל על הלשון וכן יושבת שפיר עריה בשת וכן לא יצאה יושבת צאנן כולם לפי שם העיר לשון הקינה:
wallow. Heb. הִתְפַּלָּשִׁי, roll. According to the context, cover yourself with dust.   התפלשי.  התגלגלי פתרונו לפי עניינו התעפרי:
11Pass along your way, you inhabitant of Shafir, with your private parts exposed; the inhabitants of Zaanan did not go forth; the lamentation caused by drawing the houses one to the other shall take its stand from you.   יאעִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה־בֹ֑שֶׁת לֹ֚א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ:
Pass along your way. Heb. עִבְרִי לָכֶם. He commences with an expression in the feminine singular, as used in addressing the people of the city, as it is said: “the inhabitant of Shafir” addressing them all in the name of one people. And then he says, “לָכֶם, along your way” as used in addressing many people, for he was speaking to the public.   עברי לכם.  התחיל בלשון יחידות נקבה כמדבר אל כנסיה העיר כמו שנאמר יושבת שפיר כולם בשם כנסיה אחת ואמר לכם כמדבר אל הרבים שהרי לרבים הוא אומר:
the inhabitant of Shafir. Shafir is the name of the city.   יושבת שפיר.  שם העיר:
with your private parts exposed. Private parts would be exposed, appropriate to a city called “Shafir,” the name of the aborted fetus that comes out of the woman’s womb.   עריה בשת.  גלויה בית הבשת כאשר נקראת שפיר שהוא שם נפל היוצא מרחמה של אשה:
the inhabitants of Zaanan did not go forth. The fugitives of the inhabitants of Zaanan shall not go forth. - [from Jonathan]   לא יצאה יושבת צאנן.  לא יפקון משזבין יתבי צאנן:
the lamentation caused by drawing the houses one to the other shall take its stand from you. The lamentation you caused those who were robbed, whom you robbed of their inheritance in order to draw one house to the other, one field to the other, will take its stand from you - the stand of the houses that you built and erected on their inheritance.   מספד בית האצל יקח מכם עמדתו.  המספד שגרמתם לנגזלים שאתם גוזלים נחלתו כדי להגיש בית בבית שדה בשדה זה אצל זה הוא יקח מכם עמדתו מעמד הבניינים שבנית' והעמדתם על נחלתם:
by drawing the houses from one the other. ajoustement in Old French [which means, adding or joining].   בית האצל.  איוטמנ"ט בלע"ז:
12For the one dwelling in disobedience hoped for good, but evil descended from the Lord to the gate of Jerusalem.   יבכִּֽי־חָ֥לָֽה לְט֖וֹב יוֹשֶׁ֣בֶת מָר֑וֹת כִּֽי־יָ֚רַד רָע֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה לְשַׁ֖עַר יְרֽוּשָׁלִָֽם:
For the one dwelling in disobedience hoped for good. For the one dwelling in tranquility and disobeying the word of the prophets hoped for good.   כי חלה לטוב.  כי קיותה לטובה אותה היושבת בשלוותה וממרה ע"פ הנביאים:
but evil descended. Heb. כִּי. This instance of כִּי serves as an expression of “but.” She hoped for good, but, because of her disobedience, evil descended to her.   כי ירד רע.  הרי כי זה משמש בל' אלא היא חלה לטוב אבל מפני מרותה ירד לה רע:
13Hitch the chariot to the swift steeds, you inhabitant of Lachish; it is the beginning of sin for the daughter of Zion, for in you were found the transgressions of Israel.   יגרְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן כִּי־בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Hitch the chariot to the swift steeds. Heb. רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לַרֶכֶשׁ. Hitch the chariot to the רֶכֶשׁ, which is swift to run, and you shall escape. The word רֶכֶשׁ is explained by Dunash (Teshuvoth Dunash p. 69) as an Arabic word.   רתום המרכבה לרכש.  אסרו המרכבה לרכש שהוא קל לרוץ ותברחו ואמר דונש שהוא ל' ערבי:
14Since you give expulsions to the dynasty that gave you the possession of Gath, the houses of Achzib shall be a dried up spring for the kings of Israel.   ידלָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֚י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל:
Since you give expulsions to the dynasty that gave you the possession of Gath. Since you give expulsions to the kingdom of David, which gave you the possession of Gath, as the matter is stated (I Chron. 18:1): “And he took Gath and its cities out of the hands of the Philistines.” But you reject it, as it is stated (Isa. 8:6): “Since this people has rejected the waters of the Shiloah that flow gently, etc.” Therefore, “the houses of Achzib” which was of the land of Judah and was drawn after Pekah the son of Remaliah, shall ultimately be a “dried up spring” to the kings of Israel - for Pekah the son of Remaliah will be assassinated, and all those who relied on him will be disappointed. This prophecy was prophesied during Ahaz’s reign.   לכן תתני שלוחים על מורשת גת.  על אשר תתני שלוחים על מלכות דוד אשר הוריש אתכם גת כענין שנאמר (ד"ה א יח) ויקח דוד את גת מיד פלשתים ואתם מואסים בו כמו שנאמר (ישעיה ח) יען אשר מאס העם הזה את מי השלוח וגומר לפיכך בתי אכזיב שהיתה מארץ יהודה ונמשכו אחר פקח בן רמליהו סופן להיות לאכזב למלכי ישראל שיהרג פקח בן רמליהו ויכזבו הנסמכים עליו ובימי אחז נתנבאת נבואה זו:
since you give expulsions. Heb. לָכֵן. The definition of לָכֵן is עַל אֲשֶׁר, because of. Cf. (Isa. 17:10) “Because (עַל כֵּן) I planted you with pleasant saplings,” and you turned into a branch of a stranger.   לכן תתני שלוחים.  פי' לכן כמו על אשר כמו (שם יז) על כן תטעי נטעי נעמנים על אשר נטעתיך נטעי נעמנים ואת נהפכת לזמורות זר:
the houses of Achzib shall be a dried up spring. Heb. לְאַכְזָב. This [too] is a play on words לְאַכְזָבת אַכְזִיב. I learned the midrash of this verse from the Aggadah of the chapter “Chelek.” [from Sanh. 102a]   בתי אכזיב לאכזב.  ל' נופל על הלשון מאגדת חלק למדתי מדרש מקרא זה כך:
15I will yet bring the possessor to you, O inhabitant of Mareshah; up to Adullam shall the glory of Israel come.   טועֹ֚ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִיא (כתיב אָ֣בִי) לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָֽרֵשָׁ֑ה עַד־עֲדֻלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל:
I will yet bring the possessor to you. The enemies, who will possess you, you who dwell in Mareshah. The possessor (הַיוֹרֵש) to Mareshah (מָרֵשָה) -another play on words.   עוד היורש אביא לך.  אויבים שיורישו אותך את היושבת במרשה, יורש למרשה לשון נופל על הלשון:
up to Adullam. (which is within the border) will the glory of Israel retreat and come, for the enemies shall conquer from their border up to Adullam. So did Jonathan render: Until Adullam shall they go up and enter the border of the land of Israel. And I heard a Midrash Aggadah in the name of Rabbi Menachem:   עד עדולם.  שהוא לפני' מן הגבול יסוג אחור ויבא כבוד ישראל שיכבשו העכו"ם מגבול' עד עדולם כן ת"י עד עדולם ייתון בתחום ארעא דישראל, ומדרש אגדה שמעתיו משמו של רבי מנחם:
I will yet bring the heir. The children of Elam were fit to inherit the land of Israel - for he [Elam] was the firstborn of the sons of Shem - but because of love for your forefathers I transferred it to the children of Arphachshad. Now I will bring the Chaldeans and the Elamites upon them.   עוד היורש אביא לך.  ראוים היו בני עילם לירש את ארץ ישראל שהוא היה בכור לבני שם ובשביל אהבת אבותיכ' הסיבותיה לבני ארפכשד עתה אביא את כשדים ואת בני עילם עליהם:
16Make [your head] bald and crop [your hair] for the children of your delight; widen your bald spot [to be] like an eagle-for they have been exiled from you.   טזקָרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַל־בְּנֵ֖י תַּֽעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֚בִי קָרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּֽי־גָל֖וּ מִמֵּֽךְ:
Make bald. Make your head bald.   קרחי.  ראשך:
and crop. your hair. Cf. (Job 1:20) “And he cropped (וָיָּגָז) his hair.” This is an expression of pulling out the hair.   וגוזי.  שערך כמו (איוב א) ויגז את ראשו לשון תלישת שער:
like an eagle. As the Targum renders. Like an eagle, whose feathers have fallen out. It is customary for an eagle to lose most of its feathers.   כנשר.  כתרגומו כנשרא דנתרו גדפוהי דרך הנשר למרט רוב כנפיו: