Chapter 6

1And David continued [to gather] all the chosen of Israel, thirty thousand.   אוַיֹּ֨סֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת־כָּל־בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף:
And David continued. to gather.   ויוסף עוד דוד.  לאסוף:
All the chosen men of Israel, thirty thousand. Since they had gathered to him when they coronated him in Hebron, and this being a second gathering, it states; “And David continued again.”   את כל בחור בישראל שלשים אלף.  לפי שנאספו עליו כשהמליכוהו בחברון, וזו היתה אסיפה שניה, לכך נאמר ויוסף עוד:
2And David arose and went with all the people that were with him, from Baale-Judah, to bring up from there the ark of God, which is called a name, the name of the Lord of Hosts who dwell upon the cherubim [being] upon it.   בוַיָּ֣קָם | וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ מִֽבַּעֲלֵ֖י יְהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־נִקְרָ֣א שֵׁ֗ם שֵׁ֣ם יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת ישֵׁ֥ב הַכְּרֻבִ֖ים עָלָֽיו:
from Baale-judah. which is Kiriath-jearim as it is stated in Josh.; “And the border circled to Baaleh which is Kiriath- jearim” (Josh. 15:9). Similarly in Chron. “And David and all of Israel went up to Baalah which is Kiriath-jearim (I Chron. 13:6).” Now ‘Baal’ is a plain.   מבעלי יהודה.  היא קרית יערים ; כמו שנאמר ביהושע (טו ט): ותאר הגבול ועלה בעלה היא קרית יערים, וכן בדברי הימים (יג ו): ויעל דוד וכל ישראל בעלתה היא קרית יערים. ו'בעל' לשון 'מישור':
and David arose and went… from Baale-Judah. for they had gathered there to carry up from there the ark, etc.   ויקם וילך דוד וגו' מבעלי יהודה.  שנאספו שם להעלות משם את הארון וגו':
Which is called a name, the name…. which is called to it (To the ark) a name. And what is the name? That the name of the Lord of Hosts was upon it.   אשר נקרא שם שם.  אשר נקרא לו לארון שם, ומהו השם, שהיה שם ה' צבאות עליו:
3And they set the ark of God upon a new cart, and they carried it from the house of Avinadav that was on the hill; and Uzzah and Ahio, the sons of Avinadav, drove the new cart.   גוַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־אֲר֚וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּשָּׂאֻ֔הוּ מִבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֑ה וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֗וֹ בְּנֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת־הָעֲגָלָ֥ה חֲדָשָֽׁה:
upon a new cart. He erred in a matter that even school children know: “Because the service of the holy things belonged unto them, they shall bear them upon their shoulders” (Num. 7:9). But since he had remarked “Your Statues have been like songs unto me in the house of my sojournings” (Ps. 119:54) he was punished (for exhibiting undue confidence in his knowledge of Torah) by way of coming to this, and Uzzah died because of him. Therefore, when they brought it (the ark) from the house of Oved-Edom, they brought it upon their shoulders; as it is stated (in I Chron. 15:12); “And he said unto them, You are the chief of the fathers of the Levites; sanctify yourselves and your brethren and you shall bring up the ark… for [because] at first you did not [lift it], the Lord our God caused a breach in us, for at first we sought Him not in a proper manner.”   אל עגלה חדשה.  טעה בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז ט), ולפי שאמר (תהלים קיט נד): זמירות היו לי חקיך בבית מגורי, נענש לבא לידי כך, ומת עוזא על ידו, לפיכך כשהביאו מבית עובד, הביאו בכתף, שנאמר (בדברי הימים א טו יב יג): ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון וגו'. כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט:
4And they brought it out of the house of Avinadav, which was on the hill, with the ark of God, and Achyo went before the ark.   דוַיִּשָּׂאֻ֗הוּ מִבֵּ֚ית אֲבִֽינָדָב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֔ה עִ֖ם אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְאַחְי֕וֹ הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֽוֹן:
with the ark of God. This is an abbreviated verse which is to be taken as: ‘And they came with the ark of God.’   עם ארון האלהים.  הרי זה מקרא קצר, והם באים עם ארון האלהים:
5And David and all the house of Israel made merry with all [manner of instruments of] cypress wood, and with harps, and with psalteries, and with timbrels, and with sistra, and with cymbals.   הוְדָוִ֣ד | וְכָל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֹֽחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים וּבְכִנֹּר֚וֹת וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַֽעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֶלִֽים:
with all manners of cypress wood. From which musical instruments are constructed.   בבל עצי ברושים.  שמתקנים מהם כלי זמר:
6And they came to Goren-Nachon, and Uzzah put forth [his hand] to the ark of God, and grasped hold of it, for the oxen swayed it.   ווַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶל־אֲר֚וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר:
the oxen swayed it. for the oxen swayed it and shook it. Now Jonathan also translates it in this manner; ‘For the oxen caused it to sway’ paralleling his translation of: “And his hand strokes with the axe” (Deut. 19:5) as: And his hand swayed with the iron.   כי שמטו הבקר.  כי שמטוהו הבקר ונענעוהו, וכן תרגם יונתן: ארי מרגוהי תוריא ; כמו שמתרגם (דברים יט ה): ונדחה ידו בגרזן, ותתמריג ידיה בפרזלא:
7And the anger of the Lord was kindled against Uzzah; and God struck him down there for his error; and there he died by the ark of God.   זוַיִּֽחַר־אַ֚ף יְהֹוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מָת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים:
for his error. for his mistake for he should have concluded ‘a fortiori’: If it lifted its bearers over the Jordan certainly it was able to lift itself.   על השל.  על השגגה, שהיה לו לדרוש קל וחומר, נושאיו נשא בירדן, הוא עצמו לא כל שכן:
8And David was angered, because the Lord had made a breach upon Uzzah; and he called that place Peretz-Uzzah, unto this day.   חוַיִּ֣חַר לְדָוִ֔ד עַל֩ אֲשֶׁ֨ר פָּרַ֧ץ יְהֹוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑ה וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֚וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
9And David was afraid of the Lord that day; and he said: 'How can the ark of the Lord come to me?'   טוַיִּרָ֥א דָּוִ֛ד אֶת־יְהֹוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֕אמֶר אֵ֛יךְ יָב֥וֹא אֵלַ֖י אֲר֥וֹן יְהֹוָֽה:
10And David did not want to remove unto him the ark of the Lord, into the city of David; and David took it aside to the house of Oved-Edom the Gittite.   יוְלֹֽא־אָבָ֣ה דָוִ֗ד לְהָסִ֥יר אֵלָ֛יו אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖ה עַל־עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיַּטֵּ֣הוּ דָוִ֔ד בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱד֖וֹם הַגִּתִּֽי:
Oved-Edom. He was a Levite (as stated in I Chronicles 26:4); one of the gatekeepers.   עובד אדום.  לוי היה, כמו שכתוב בדברי הימים (א טו יח), ומן השוערים היה (שם):
11And the ark of the Lord dwelled in the house of Oved-Edom the Gittite three months; and the Lord blessed Oved-Edom, and all his household.   יאוַיֵּשֶׁב֩ אֲר֨וֹן יְהֹוָ֜ה בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖י שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־עֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם וְאֶת־כָּל־בֵּיתֽוֹ:
and the Lord blessed… all his household. His wife and eight daughters-in-law gave birth to sextuplets as it is written: “Peulthai the eighth (son), etc. Threescore and two were of Oved edom” (I Chron. 26:5).   ויברך ה' וגו'.  אשתו ושמונה כלותיה ילדו ששה בנים בכרס אחד, שנאמר (דברי הימים-א כו ו ח): ופעלתי השמיני ; ששים ושנים לעובד אדום:
12And it was told to King David saying: 'The Lord has blessed the house of Oved-Edom, and all that belongs to him, because of the ark of the Lord. And David went and brought up the ark of God from the house of Oved-Edom into the city of David with joy.   יבוַיֻּגַּ֗ד לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֘ לֵאמֹר֒ בֵּרַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה אֶת־בֵּ֨ית עֹבֵ֚ד אֱדֹם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ בַּעֲב֖וּר אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיַּעַל֩ אֶת־אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים מִבֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם עִ֥יר דָּוִ֖ד בְּשִׂמְחָֽה:
13And it was when the bearers of the ark of God had trodden six paces, he sacrificed an ox and a fatling.   יגוַיְהִ֗י כִּ֧י צָעֲד֛וּ נֹשְׂאֵ֥י אֲרוֹן־יְהֹוָ֖ה שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא:
14And David danced with all his might before the Lord; and David was girded with a linen ephod.   ידוְדָוִ֛ד מְכַרְכֵּ֥ר בְּכָל־עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְדָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד:
danced. a dance.   מכרכר.  מרקד:
a linen ephod. a linen robe, ‘porceint’ in French. Jonathan translates it ‘a sleeved tunic,’ just as he interprets the robes of Tamar the sister of Absalam to have been sleeved tunics (II Sam. 13:18).   אפוד בד.  מעיל בוץ, פורציינ"ט בלע"ז, ויונתן תרגם: כרדוט ; וכן תרגם יונתן 'מעילים' דתמר אחות אבשלום (לקמן יג יח), כרדוטין:
15And David and all the house of Israel brought up the ark of the Lord with shouting and with the sound of [the] shofar.   טווְדָוִד֙ וְכָל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מַעֲלִ֖ים אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה בִּתְרוּעָ֖ה וּבְק֥וֹל שׁוֹפָֽר:
16And [as] the ark of the Lord came [into] the city of David, Michal the daughter of Saul peered through the window, and she saw the king David hopping and dancing before the Lord; and she loathed him in her heart.   טזוְהָיָה֙ אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה בָּ֖א עִ֣יר דָּוִ֑ד וּמִיכַ֨ל בַּת־שָׁא֜וּל נִשְׁקְפָ֣ה | בְּעַ֣ד הַחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־הַמֶּ֚לֶךְ דָּוִד֙ מְפַזֵּ֚ז וּמְכַרְכֵּר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתִּ֥בֶז ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ:
17And they brought the ark of the Lord, and they set it in its place, inside the tent that David had pitched for it; and David offered burnt-offerings before the Lord and peace-offerings.   יזוַיָּבִ֜אוּ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֗ה וַיַּצִּ֚גוּ אֹתוֹ֙ בִּמְקוֹמ֔וֹ בְּת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָטָה־ל֖וֹ דָּוִ֑ד וַיַּ֨עַל דָּוִ֥ד עֹל֛וֹת לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה וּשְׁלָמִֽים:
18And David finished offering the burnt-offering and the peace-offerings, and he blessed the people in the name of the Lord of Hosts.   יחוַיְכַ֣ל דָּוִ֔ד מֵהַעֲל֥וֹת הָעוֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֣רֶךְ אֶת־הָעָ֔ם בְּשֵׁ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
19And he distributed to all the people, to the whole multitude of Israel, both to men and women, to each individual a loaf of bread, and a portion of meat, and a barrel of wine. And all the people departed, every one to his home.   יטוַיְחַלֵּ֨ק לְכָל־הָעָ֜ם לְכָל־הֲמ֣וֹן יִשְׂרָאֵל֘ לְמֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁה֒ לְאִ֗ישׁ חַלַּ֥ת לֶ֙חֶם֙ אַחַ֔ת וְאֶשְׁפָּ֣ר אֶחָ֔ד וַאֲשִׁישָׁ֖ה אֶחָ֑ת וַיֵּ֥לֶךְ כָּל־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ:
and a portion of meat. one sixth of a bullock.   ואשפר.  אחד מששה בפר (פסחים לו ב):
a barrel of wine. (containing one ephah)   אשישה אחת.  גרבא דחמרא (שם):
20And David returned to bless his household. And Michal the daughter of Saul came out to meet David, and she said, "How honored was today the king of Israel, who exposed himself today in the eyes of the handmaids of his servants, as would expose himself one of the idlers."   כוַיָּ֥שָׁב דָּוִ֖ד לְבָרֵ֣ךְ אֶת־בֵּית֑וֹ וַתֵּצֵ֞א מִיכַ֚ל בַּת־שָׁאוּל֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וַתֹּ֗אמֶר מַה־נִּכְבַּ֨ד הַיּ֜וֹם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נִגְלָ֚ה הַיּוֹם֙ לְעֵינֵ֨י אַמְה֣וֹת עֲבָדָ֔יו כְּהִגָּל֥וֹת נִגְל֖וֹת אַחַ֥ד הָרֵקִֽים:
One of the idlers. lit. one of the empty ones.   אחד הרקים.  (תרגום:) חד מן סריקיא (לשון תרגום יונתן):
21And David said unto Michal; "Before the Lord, who chose me above your father, and above all his house, to appoint me prince over the people of the Lord, over Israel; therefore I have made merry before the Lord.   כאוַיֹּ֣אמֶר דָּוִד֘ אֶל־מִיכַל֒ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּֽחַר־בִּ֚י מֵֽאָבִיךְ֙ וּמִכָּל־בֵּית֔וֹ לְצַוֹּ֨ת אֹתִ֥י נָגִ֛יד עַל־עַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשִׂחַקְתִּ֖י לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
22And if I be demeaned more than this, and be abashed in mine own eyes, [yet] of the maidservants of which you have spoken, with them will I get me honor."   כבוּנְקַלֹּ֚תִי עוֹד֙ מִזֹּ֔את וְהָיִ֥יתִי שָׁפָ֖ל בְּעֵינָ֑י וְעִם־הָֽאֲמָהוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתְּ עִמָּ֖ם אִכָּבֵֽדָה:
and if I be demeaned. before Him (God) more than I have demeaned myself now.   ונקלותי עוד.  לפניו, יותר מזאת שהקילותי בעצמי עתה:
with them will I get me honor. They do not shame me. Instead I am prestigious in their eyes for this.   עמם אכבדה.  אינם מבזין אותי, אלא חשוב אני בעיניהם על זאת:
23And Michal the daughter of Saul had no child until the day of her death.   כגוּלְמִיכַל֙ בַּת־שָׁא֔וּל לֹֽא־הָ֥יָה לָ֖הּ יָ֑לֶד עַ֖ד י֥וֹם מוֹתָֽהּ:
had no child. from that day on.   לא היה לה ילד.  מאותו היום והלאה: