| 1There was a man in the land of Uz whose name was Job, and that man was sincere and upright, God-fearing and shunning evil. |
|
אאִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה | הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע: |
| There was a man in the land of Uz. This means in the land of Aram, as it is written (Gen. 22:21): “Uz, his firstborn,” of the sons of Nahor. |
|
איש היה בארץ עוץ.
פי' בארץ ארם כמה דכתיב את עוץ בכורו מבני נחור (בראשית כ״ב:כ״א):
|
| and that man was. Although that is a future expression, that is the style of the Hebrew language, and the proper expression for it is “Now that man was greater than all the children of the land of the East;” the children of the land of the East, for Aram is in the east of the world, as it is stated (Num. 23:7): “From Aram has Balak, king of Moab, brought me, from the mountains of the East.” Another explanation: Uz is Job. Buz is Elihu the son of Barachel the Buzite. This is what Job said (31:34): “and the most contemptible of families shatters me.” This one (the Buzite) who shatters my words is of my family. This is what people say: “From the very forest, the ax handle is formed.” Another explanation: |
|
והיה האיש.
אע"פ שהוא לשון עתיד כן דרך לשון עברית ולשון מליצתו והווה האיש ההוא גדול מכל בני קדם בני ארץ המזרחי שארם במזרחו של עולם הוא שנאמר (במדבר כ״ג:ז׳) מן ארם ינחני בלק מהררי קדם, דבר אחר עוץ זה איוב, בוז זה אליהוא בן ברכאל הבוזי והרי הוא שאמר איוב (לקמן לא) ובוז משפחות יחתני זה הוא ממשפחתי שמחתה דברי והיינו דאמרי אינשי מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא, ד"א:
|
| in the land of Uz. In the land whence they take evil counsels against the Holy One, blessed be He. As it is stated (Gen. 10:11): “Out of that land Asshur went forth.” Now what counsel did they take? “He has no right to take the upper worlds and to give us the lower world.” Instead, come to the land of Shinar, where there are many gods, concerning which it is stated: “for it is a land of graven images” (Jer. 50:38): “And let us make a tower whose top shall reach to the heavens, and let us make a name for ourselves” (Gen. 11:4). The word “name” stated here refers only to idolatry, as it is stated (Exod. 23:13): “You shall not make mention of the name of other gods.” What did the Holy One, blessed be He, do? He sat in judgment over them and stood up witnesses against them, as it is stated (Gen. 11:5): “And the Lord came down to see the city and the tower.” Now does the Omnipresent have to come down to see? Is it not written: “The eyes of the Lord are roving to and fro throughout the entire earth?” Rather, it is to teach a ruling to future generations, that judges may not pass judgment except with eyewitnesses, as it is stated (Lev.5:1): “Having seen or known.” |
|
בארץ עוץ. בארץ שנוטלין ממנו עצות רעות על הקב"ה שנא' (בראשית י׳:י״א) מן הארץ ההיא יצא אשור ומה עצה נטלו שהיו אומרים לא כל הימנו ליטול את העליוני' וליתן לנו את התחתונים אלא בואו לארץ שנער ששם אלוהות הרבה שנא' בה (ירמיהו נ׳:ל״ח) ארץ פסילים היא ונעשה מגדל וראשו מגיע בשמים ונעשה לנו שם (בראשית י״א:ד׳) ואין שם האמור כאן אלא עבודת כוכבים שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמות כ״ג:י״ג) מה עשה הקב"ה ישב עליהם בדין והעמיד עליהם עדים שנא' וירד אלהים לראות את העיר ואת המגדל (בראשית י״א:ה׳) וכי צריך ירידה לפני המקום לראות והכתיב עיני ה' משוטטות בכל הארץ (זכריה ד׳:י׳-י״א) אלא ללמד הלכה לדורות שאין דנין אלא ע"פ עדי ראייה שנאמר או ראה או ידע (ויקרא ה׳:א׳):
|
| was. Heb. והיה. According to its simple meaning, it is like ויהי, and its meaning is both past and future. |
|
והיה.
פשוטו כמו ויהי ומשמעו לעבר ולהבא:
|
| sincere and upright. But [I could think] that as regards matters between him and his Maker, he was not righteous. Therefore, it is stated: God-fearing and shunning evil. |
|
תם וישר.
אבל בדברים שבין קונו ובינו לא היה צדיק לכך נאמר וירא אלהים וסר מרע:
|
| 2Now seven sons and three daughters were born to him. |
|
בוַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת: |
| 3His livestock consisted of seven thousand sheep, three thousand camels, five hundred yoke of cattle, five hundred she-donkeys, and very much production; and the man was greater than all the children of the East. |
|
גוַיְהִ֣י מִ֠קְנֵהוּ שִׁבְעַ֨ת אַלְפֵי־צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַֽחֲמֵ֨שׁ מֵא֚וֹת צֶֽמֶד־בָּקָר֙ וַֽחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַֽעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכָּל־בְּנֵי־קֶֽדֶם: |
| seven thousand sheep. He counted the largest number first. |
|
שבעת אלפי צאן.
הרוב מנה תחילה:
|
| greater than all the children of the East. Than the generation of the division, as it is written (Gen. 11:2): “And it came to pass as they migrated from the east.” But concerning Abraham, it is not so, for concerning Abraham, it is written הגדול, the greatest, as it is stated (Josh. 14:15): “And the name of Hebron before was Kirjath-Arba; he was the greatest man among the “Anakim.” It should have said אדם גדול, a great man. Why did he write האדם הגדול, the greatest man? By this, Scripture hinted that he was a great man who passed ten tests. Therefore, his title is written with two “heys”, the numerical value of which is ten. Job, however, described by the word גדול, greater, passed only one [test], as it is stated: sincere and upright, etc., that out of that entire generation, he was not apprehended for that iniquity. |
|
גדול מכל בני קדם.
מדור הפלגה דכתיב ויהי בנסעם מקדם (בראשית י״א:ב׳) אבל מאברהם אינו כן שהרי באברהם כתיב בו הגדול שנאמר (יהושע י״ד:ט״ו) ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא, היה לו לכתוב אדם גדול ולמה כתב האדם הגדול אלא רמז שהוא אדם גדול שעמד בעשר נסיונות לפיכך כותבין אותו שני ההי"ן ואיוב שנאמר בו גדול לא עמד אלא באחת שנאמר תם וישר וגו' מכל אותו הדור שלא נתפס על אותו עון (סא"א):
|
| 4Now his sons would go and make a feast in each one's house on his day, and they would send and invite their three sisters to eat and drink with them. |
|
דוְהָֽלְכ֚וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָֽׁלְח֗וּ וְקָֽרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת אַחְיֹֽתֵיהֶ֔ם לֶֽאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם: |
| Now his sons would go and make a feast in each one’s house on his day. In the house of each one on his day. |
|
והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו.
בבית כל אחד ואחד יומו:
|
| and they would send and invite. Heb. ושלחו וקראו, like ושולחים וקוראים, that they would do so constantly. |
|
ושלחו וקראו.
כמו ושולחים וקוראים שהיו עושין כן תמיד:
|
| 5Now it would come about when the cycle of the feasting days would be over, that Job would send and summon them, and offer up burnt-offerings early in the morning burnt- offerings according to the number of all of them, for Job said, "Perhaps my sons have sinned and blasphemed God in their hearts." So would Job do all the days. |
|
הוַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּה֜ וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּקֶר֘ וְהֶֽעֱלָ֣ה עֹלוֹת֘ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֤י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵֽרְכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַֽעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כָּל־הַיָּמִֽים: |
| Now it would come about when the cycle of the feasting days would be over. When the days of the feasting would be over, Job would act in this manner; upon every termination of the seven days on which the days of feasting rotated, he would send and summon them (ויקדשם); i.e., he would prepare them and summon them, as in (Num. 11:18). “Prepare yourselves for tommorow.” |
|
ויהי כי הקיפו.
כאשר כלו ימי המשתה נוהג היה איוב בכל סוף שבעת הימים שחזרו ימי חלילתם היה שולח ומקדשם כלומר מזמנם וקראם כמו התקדשו למחר (במדבר יא):
|
| and offer up… early in the morning. The meaning is that he would offer up burnt-offerings early. Therefore, Scripture wrote in the future tense, that he was wont to do so always at the end of every seven days. |
|
והשכים בבקר והעלה.
מליצתו שהיה משכים ומעלה עולות לכן כתב בלשון עתיד שהיה נוהג לעשות כן תמיד לסוף כל שבעת הימים:
|
| the number of all of them. The sons and the daughters. |
|
מספר כולם.
הבנים והבנות:
|
| and blasphemed. Heb. וברכו, lit. and blessed. A euphemism [used in] referring to the Most High. |
|
וברכו.
לשון כינוי כלפי מעלה:
|
| So would Job do. Heb. יעשה, lit. will do. He would always do in this manner. When Scripture writes about a constant occurrence, sometimes it writes in the past tense, and sometimes in the future tense. |
|
ככה יעשה איוב.
כמו היה עושה מחר כשכתב בדבר ההוה ותדיר פעמים שכתב בו לשון עבר ופעמים ל' עתיד:
|
| 6Now the day came about, and the angels of God came to stand beside the Lord, and the Adversary, too, came among them. |
|
ווַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהֹוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם: |
| Now the day came about. That day which was Rosh Hashanah, (known as a day of sounding the shofar, and the Holy One, blessed be He, commanded the Adversary to bring the merit and the guilt of all creatures. This is the meaning of “from going to and fro on the earth.”) |
|
ויהי היום.
אותו יום שהיה ראש השנה (שהוא יום תרועה וצוה הקב"ה לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות הה"ד משוט בארץ):
|
| and the angels of God came to stand beside the Lord. to contend with Him, because the expression of standing refers only to judgment, as it is stated (Isa. 3:13): “The Lord stands to plead.” |
|
ויבואו בני האלהים להתיצב על ה'.
לריב עמו שאין להתיצב אלא על דין שנאמר (ישעיהו ג׳:י״ג) נצב לריב ה':
|
| and the Adversary, too, came among them. to accuse the people. |
|
ויבא גם השטן בתוכם.
לקטרג הבריות:
|
| 7The Lord said to the Adversary, "Where are you coming from?" And the Adversary answered the Lord and said, "From going to and fro on the earth and from walking in it." |
|
זוַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֚ן אֶת־יְהֹוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ: |
| “Where are you coming from?”. Scripture speaks of etiquette, that the greater one speaks first and permits the smaller one to reply. |
|
מאין תבא.
דבר הכתוב דרך ארץ שהגדול מדבר תחילה ומרשה הקטן לענות:
|
| “From going to and fro on the earth”. As is explained above, and it is in the homiletic section of the chapter [that begins], “The partners.” |
|
משוט בארץ.
כאשר מפורש למעלה ובהגדה דהשותפין הוא:
|
| “From going to and fro on the earth and from walking in it.”. So is my wont to go to and fro, to see the evil ones and the good ones. Now I went to and fro throughout the entire earth and I did not find anyone like Abraham, about whom it is said (Gen. 13:17): “Rise, go to and fro in the land.” The Sages of blessed memory (Baba Bathra 16a) said that the Adversary meant this for the sake of Heaven, in order that Abraham’s merit not be forgotten by our God. |
|
משוט בארץ ומהתהלך בה.
כן דרכי לשוט ולראות רעים וטובים ושטטתי בכל הארץ ולא מצאתי כאברהם שנא' בו קום התהלך בארץ (בראשית י״ג:י״ז) ואמרו רז"ל שטן לשם שמים נתכוון כדי שלא יהא נשכח לפני אלהינו זכותו של אברהם:
|
| 8Now the Lord said to the Adversary, "Have you paid attention to My servant Job? For there is none like him on earth, a sincere and upright man, God-fearing and shunning evil." |
|
חוַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֣מְתָּ לִבְּךָ֘ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּוֹב֒ כִּ֣י אֵ֚ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע: |
| Have you paid attention to My servant Job. that you should desire to denounce him? |
|
השמת לבך על עבדי איוב.
שתרצה לקטרגו:
|
| Have you paid, etc.. An expression of a wonder. |
|
השמת.
לשון תימה הוא:
|
| sincere and upright. Perfect in his deeds. |
|
תם וישר.
שלם במעשיו:
|
| 9And the Adversary answered the Lord and said, "Does Job fear God for nothing? |
|
טוַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַ֣חִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים: |
| “Does Job fear God for nothing?”. This is a question. |
|
החנם ירא איוב.
בתמיה:
|
| 10Haven't You made a hedge around him, his household, and all that he has on all sides? You have blessed the work of his hands, and his livestock has spread out in the land. |
|
יהֲלֹֽא אַ֠תָּה (כתיב אַ֠תָּ) שַׂ֣כְתָּ בַֽעֲ֧דוֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַֽעֲשֵׂ֚ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ: |
| Haven’t You made a hedge around him. Because he knows that You visit him frequently to perform miracles for him, and he is fruitful and multiplies; therefore he performs all these righteous deeds-but You have not tested him. |
|
הלא.
אתה שכת בעדו לפי שהוא יודע שאתה רגיל אצלו לעשות לו נסים ופרה ורבה לפיכך עושה צדקות הללו אבל לא ניסית אותו:
|
| Made a hedge around him. You protected him like a wall, as in (Isa. 5:5) “I will remove its hedge (משוכתו),” its wall. Every expression of בעד stated in the Hebrew language is only an expression of “opposite and before him,” as in (Lev.16:6), “and he shall effect atonement for himself (וכפר בעדו),” he shall wipe away the sin from opposite you and before you (sic), so that the atonement shall be a shield about you. Similarly (Ps. 3:4), “[But You,] O Lord, are a shield about me (בעדי).” |
|
שכת בעדו.
הגנת בעדו כמחיצה זו כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה׳:ה׳) מחיצתו וכל בעד האמור בלשון עברי אינו אלא לשון כנגדו ובפניו כמו וכפר בעדו (ויקרא ט״ז:ו׳) קנח העון כנגדך ובפניך להיות הכפרה מגן בעדך וכן ה' מגן בעדי (תהילים ג׳:ד׳):
|
| Spread out in the land. Heb. פרץ, gained strength, as in (Exod. 1:12),"So would they gain strength (יפרץ), which the Targum renders: And so would they become strong. This is its simple meaning, but our Sages of blessed memory stated in the Aggadah (Baba Bathra 15b, 16a) that they broke the fence of the world, for the goats would slay the wolves. |
|
פרץ בארץ.
נתחזקו כמו וכן יפרוץ (שמות א) ומתרגמינן יתקוף זהו פשוטו, ורבותינו ז"ל אמרו בהגדה פרץ גדרו של עולם שהעזים הורגים הזאבים:
|
| 11But now, stretch forth Your hand and touch all that he has, will he not blaspheme You to Your face?" |
|
יאוְאוּלָם֙ שְֽׁלַח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ אִם־לֹ֥א עַל־פָּנֶ֖יךָ יְבָֽרְכֶֽךָּ: |
| But. were you to touch all that he has, would he not blaspheme You to Your face immediately? This is a question. And then, the Lord said to the Adversary, “Behold, all that he has is in your hands.” |
|
ואולם.
לו היית נוגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך. מיד בתמיה, ואז:
|
| 12Now the Lord said to the Adversary, "Behold, all that he has is in your hands; only upon him do not stretch forth your hand." Now the Adversary left the presence of the Lord. |
|
יבוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָה֜ אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הִנֵּ֚ה כָל־אֲשֶׁר־לוֹ֙ בְּיָדֶ֔ךָ רַ֣ק אֵלָ֔יו אַל־תִּשְׁלַ֖ח יָדֶ֑ךָ וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵעִ֖ם פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה: |
| "Behold, all that he has etc.. Another explanation: [6] Now the day came about That day when they recommenced the cycle [and were] to eat at the house of their eldest brother. |
|
ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך.
(ד"א ויהי היום. אותו היום שחזרו חלילה לאכול בבית אחיהם הבכור:
|
| the angels of God. The heavenly hosts, which are near the Divine Presence, to be the members of His household, and were therefore called His children. |
|
בני האלהים.
צבא השמים הקרובים לשכינה להיות בני ביתו ועל שם כך נקראו בניו:
|
| to stand beside the Lord. Heb. Around Him, as (Gen. 45:1) “all who stood around him (עליו).” |
|
להתיצב על ה'.
סביבותיו כמו (בראשית מ״ה:א׳) לכל הנצבים עליו:
|
| 13Now the day came about that his sons and daughters were dining and drinking wine at the home of their firstborn brother, |
|
יגוַיְהִ֖י הַיּ֑וֹם וּבָנָ֨יו וּבְנֹתָ֚יו אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר: |
| 14and a messenger came to Job and said, "The cattle were plowing, and the she-donkeys were grazing beside them, |
|
ידוּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל־אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְהָֽאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל־יְדֵיהֶֽם: |
| beside them. Heb. על ידיהם lit. on their hands. This is an expression of a place only because it is prepared and available at his hand. Our Sages of blessed memory said in the Aggadah (Baba Bathra 15b, 16a), that the Holy One, blessed be He, gave them a taste of the world to come; for after the plowing by the she-donkeys, they would sow with the plowing, and the she-donkeys would immediately graze on the young greens from the furrow. |
|
על ידיהם.
כמו (במדבר ב׳:י״ז) איש על ידו ואינו לשון מקום אלא על שם שהוא מוכן ומזומן לידו ורבותינו ז"ל אמרו בהגדה שהטעימם הקב"ה מעין עולם הבא שלאחר חרישת האתונות היו זורעים עם החרישה ורועות האתונות מיד חזיז מן התלם:
|
| 15and Sheba fell upon them and took them, and they slew the youths by the sword, and only I alone escaped to tell you." |
|
טווַתִּפֹּ֚ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָֽאִמָּֽ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: |
| And Sheba. The kingdom of Sheba fell upon them and encamped beside them, as in (Gen. 25:18), “before all his brethren he settled.” |
|
ותפול שבא.
נתנפלה וחנתה מלכות שבא עליהם כמו (בראשית כ״ה:י״ח) על פני כל אחיו נפל:
|
| the youths. Your servants who were guarding them. |
|
ואת הנערים.
משרתיך השומרים אותם:
|
| and I… escaped. Heb. ואמלטה. The word מליטה is only an expression of withdrawal, that one withdrew from trouble. |
|
ואמלטה.
אין מליטה אלא לשון השמטה שנשמט מן הצרה (ובאתי להגיד לך וכיון שהגיד מיד מת כן הוא בס"א):
|
| 16This one was still talking, and another one came and said, "A tremendous fire fell from heaven and burned the flocks and the youths and consumed them; only I alone escaped to tell you." |
|
טזע֣וֹד | זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֘ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ אֵ֣שׁ אֱלֹהִ֗ים נָֽפְלָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתִּבְעַ֥ר בַּצֹּ֛אן וּבַנְּעָרִ֖ים וַתֹּֽאכְלֵ֑ם וָֽאִמָּֽ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: |
| and the youths. Scripture speaks of the guards of the flocks. |
|
ובנערים.
במשרתים שומרי הצאן מדבר הכתוב:
|
| 17This one was still talking, and another one came and said, "Chaldeans formed three bands, spread out on the camels and took them, and slew the youths with the sword, and only I alone escaped to tell you." |
|
יזע֣וֹד | זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֘ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ כַּשְׂדִּ֞ים שָׂ֣מוּ | שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֗ים וַיִּפְשְׁט֚וּ עַל־הַגְּמַלִּים֙ וַיִּקָּח֔וּם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָֽאִמָּֽ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: |
| spread out on the camels. This is an expression of plundering plunder according to their custom that as long as they are walking, they stick together and walk stealthily lest people recognize them and drive the cattle away. When they reach the place of the cattle, they spread out in the width of the herd, one on each side, in order to gather the cattle. Now these messengers were messengers of the Adversary, and in order to provoke him [Job] and cause him to sin, they first informed him of a small loss and later of a larger one. So is the sequence of all of them. |
|
ויפשטו על הגמלים.
זה לשון בזזו בז לפי מנהגם כל זמן שהם מהלכים נדבקים יחד והולכים במארב שלא יבינו בהם ויבריחו את המקנה וכשמגיעים למקום המקנה פושטים במרחב המקנה זה לכאן וזה לכאן לאסוף המקנה והמלאכים הללו שלוחי שטן היו וכדי להקניטו ולהחטיאו בישרוהו תחילה בהפסד מועט ואח"כ בגדול הימנו וכן כולם:
|
| 18While this one was still talking, another one came and said, "Your sons and daughters were dining and drinking wine at the home of their firstborn brother, |
|
יחעַד זֶ֣ה מְדַבֵּ֔ר וְזֶ֖ה בָּ֣א וַיֹּאמַ֑ר בָּנֶ֨יךָ וּבְנוֹתֶ֚יךָ אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר: |
| 19when, behold, a great wind came from the other side of the desert, and struck the four corners of the house; it fell upon the youths, who died, and only I alone escaped to tell you." |
|
יטוְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָה֜ בָּ֣אָה | מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָֽאִמָּֽ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: |
| from the other side of the desert. From the other side of the desert, for the house was on this side. This is the meaning of עֵבֶר, as it is found in Scriptures. |
|
מעבר המדבר.
מצד שני של מדבר והיה הבית מצד זה וזהו לשון עבר במקרא:
|
| upon the youths. The sons, but it is unnecessary to mention the daughters. ( |
|
על הנערים.
בנים אבל אין צריך להזכיר הבנות:
|
| to tell you. He was permitted only to tell, and at that moment, he died. Not found in certain editions.) |
|
להגיד לך.
שהיה לו רשות להגיד והיה מת באותו רגע, סא"א):
|
| 20Then Job stood up, and rent his robe and tore his hair; then he fell to the ground and prostrated himself. |
|
כוַיָּ֚קָם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גָז אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ: |
| tore. Heb. ויגז, tore out, as in (Jer. 7:29), “Tear out (גזי) your hair for your great men,” which Jonathan renders: תלישה tear out, and like (Ps. 71:6) “From my mother’s womb You pull me (גוזי),” pull me. |
|
ויגז.
תלש כמו (ירמיה ו) גזי נזרך ומתרגמינן תלישה וכמו (תהילים ע״א:ו׳) ממעי אמי אתה גוזי מושכי:
|
| 21And he said, "From my mother's womb, I emerged naked, and I will return there naked. The Lord gave and the Lord took; may the name of the Lord be blessed." |
|
כאוַיֹּאמֶר֩ עָרֹ֨ם יָצָא֜תִי (כתיב יָצָתִ֜י) מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָּה יְהֹוָ֣ה נָתַ֔ן וַֽיהֹוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה מְבֹרָֽךְ: |
| From my mother’s womb. the earth, “whence I was taken,” or actually, “my mother.” |
|
מבטן אמי.
האדמה אשר לוקחתי משם או אמי ממש:
|
| and I will return there naked. He is not referring to the womb. What then is the meaning of “there?” To the place of his return, for which he is destined, and he will not change the law, to return anywhere but to the earth. Therefore, it was not necessary to mention it. |
|
וערום אשוב שמה.
לא בבטן הוא מדבר ומה שמה אל מקום תשובתו ועל שהוא מוכן לכך ולא יחליף החוק לשוב כי אם אל העפר לפיכך לא הוצרך להזכירו:
|
| 22Despite all this, Job did not sin, neither did he ascribe unseemliness to God. |
|
כבבְּכָל־זֹ֖את לֹֽא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹֽא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵֽאלֹהִֽים: |
| unseemliness. Heb. תפלה. He did not ascribe any blemish or unseemliness to the Holy One, Blessed be He. Similarly (Jer. 23:13), “And in the prophets of Samaria I saw unseemliness (תפלה).” |
|
תפלה.
לא שום שמץ ותפלות נתן על הקב"ה כמו (ירמיהו כ״ג:י״ג) ובנביאי שומרון ראיתי תפלה:
|
| neither did he ascribe. Heb. נתן lit. gave, to ascribe unseemliness and injustice to the Holy One, blessed be He, like (I Sam. 18:8) “They ascribed (נתנו) to David ten thousands, and to me they ascribed (נתנו) the thousands.” |
|
ולא נתן.
להטיל תפלה ועול אל הקב"ה כמו (שמואל א י״ח:ח׳) נתנו לדוד הרבבות ולי נתנו האלפים:
|
