1Behold, the hand of the Lord is not too short to save, neither is His ear too heavy to hear. |
|
אהֵ֛ן לֹא־קָֽצְרָ֥ה יַד־יְהֹוָ֖ה מֵֽהוֹשִׁ֑יעַ וְלֹא־כָֽבְדָ֥ה אָזְנ֖וֹ מִשְּׁמֽוֹעַ: |
Behold, the hand of the Lord is not too short. Your failure to be delivered is not due to the shortness of My hand. |
|
הן לא קצרה.
את אשר לא נושעתם לא מקוצר ידו הוא:
|
2But your iniquities were separating between you and between your God, and your sins have caused [Him] to hide [His] face from you that He not hear. |
|
בכִּ֚י אִם־עֲוֹנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּֽינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְחַטֹּֽאותֵיכֶ֗ם הִסְתִּ֧ירוּ פָנִ֛ים מִכֶּ֖ם מִשְּׁמֽוֹעַ: |
have caused [Him] to hide [His] face. They caused for you that He hid His face from you. |
|
הסתירו פנים.
גרמו לכם שהסתיר פניו מכם:
|
3For your hands were defiled with blood and your fingers with iniquity; your lips have spoken falsehood, your tongue mutters injustice. |
|
גכִּ֚י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹֽאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעֽוֹתֵיכֶ֖ם בֶּֽעָוֹ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשֽׁוֹנְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה: |
were defiled. Heb. נְגֹאֲלוּ, an expression of defilement. Comp. (Mal. 1:7) “polluted bread (מְגֹאָל).” |
|
נגאלו.
לשון טינוף וכן לחם מגואל (מלאכי א):
|
4No one calls sincerely, and no one is judged faithfully; trusting in vanity and speaking lies, conceiving injustice and begetting wickedness. |
|
דאֵֽין־קֹרֵ֣א בְצֶ֔דֶק וְאֵ֥ין נִשְׁפָּ֖ט בֶּֽאֱמוּנָ֑ה בָּט֚וֹחַ עַל־תֹּ֙הוּ֙ וְדַבֶּר־שָׁ֔וְא הָר֥וֹ עָמָ֖ל וְהוֹלֵ֥יד אָֽוֶן: |
5They hatched vipers' eggs, and they weave spider webs; whoever eats of their eggs shall die, and what hatches, emerges a viper. |
|
הבֵּיצֵ֚י צִפְעוֹנִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶֽאֱרֹ֑גוּ הָֽאֹכֵ֚ל מִבֵּֽיצֵיהֶם֙ יָמ֔וּת וְהַזּוּרֶ֖ה תִּבָּקַ֥ע אֶפְעֶֽה: |
vipers. a species of harmful snake. |
|
צפעוני.
מין נחש רע:
|
hatched. Heb. בִּקְּעוּ, eskloterant in O.F. That is to say that they committed ugly deeds, from which they did not benefit. |
|
בקעו.
אישקלורש"ט בלע"ז כלומר מעשים מכוערי' שאינם לטובתם עשו:
|
and… spider webs. Irajjne in O.F., spider, and קוּרֵי is ordiojjrs in O.F., warp. קוּרֵי are the implements of the weaver, those upon which the warp is mounted. Menahem (Machbereth Menahem p. 158) classifies it in the class of קוֹרוֹת, beams, since the spider mounts the warp of his weavings on beams. |
|
וקורי עכביש.
איריניי"ש בלע"ז וקורי אורטור"ש בלע"ז, קורי הם כלי האורג שהשתי מוסך בהן, ומנחם חברו במחברת קורות ע"ש שהעכביש מיסך אריגותיו בקורות:
|
and what hatches. Heb. וְהַזּוּרֶה. Jonathan renders: וּמְשַׁחְנָן, an expression of warming, called in O.F. kover [couve], hatching when one warms them, it emerges from them when he cracks the shell. The original meaning of וְהַזּוּרֶה is an expression of pressing to extract what is absorbed within. Comp. (Jud. 6:38) “And pressed (וַיָּזַר) the fleece.” The pressing of this one is its hatching. |
|
והזורה.
ת"י משחנן לשון חימום שקורין בלע"ז קובי"ר המחממן יוצא מהן כשהוא מבקע הקליפה, ועיקר לשון והזורה לשון עיצור הוא להוציא הבלוע בתוכו כמו ויזר את הגזה (שופטים ו׳:ל״ח) ועיצורו של זה הוא חימומו:
|
viper. Heb. אֶפְעֶה, a species of snake that is harmful, so will nothing result from their deeds but evil. |
|
אפעה.
מין נחש שהוא רע כך לא ישתלמו במעשיהם אלא רעה:
|
6Their webs shall not become a garment, neither shall they cover themselves with their deeds; their deeds are works of wickedness, and there is a deed of violence in their hands. |
|
וקֽוּרֵיהֶם֙ לֹא־יִֽהְי֣וּ לְבֶ֔גֶד וְלֹ֥א יִתְכַּסּ֖וּ בְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ מַֽעֲשֵׂי־אָ֔וֶן וּפֹ֥עַל חָמָ֖ס בְּכַפֵּיהֶֽם: |
7Their feet run to evil, and they hasten to shed innocent blood; their thoughts are thoughts of wickedness; robbery and ruin are in their paths. |
|
זרַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָר֔וּצוּ וִֽימַ֣הֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלּוֹתָֽם: |
8The way of peace they do not know, and there is no justice in their paths; they have made themselves crooked paths; whoever goes on it knows no peace. |
|
חדֶּ֚רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלֹתָ֑ם נְתִיבֽוֹתֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א יָדַ֖ע שָׁלֽוֹם: |
and there is no justice in their paths. That is to say that in their paths there is nothing judged truly according to its law. |
|
ואין משפט במעגלותם.
כלומר אין במעגל דרכיהם דבר נשפט באמת כמשפטו:
|
they have made themselves crooked paths. They made their road crooked for themselves. |
|
נתיבותיהם עקשו להם.
הם העוו את דרכם לעצמם:
|
9Therefore, justice is far from us, and righteousness does not overtake us; we hope for light and behold there is darkness, for brightness, but we walk in gloom. |
|
טעַל־כֵּ֗ן רָחַ֚ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה נְקַוֶּ֚ה לָאוֹר֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ לִנְגֹה֖וֹת בַּֽאֲפֵל֥וֹת נְהַלֵּֽךְ: |
justice is far from us. For we were crying that we were robbed by our enemies, yet the Holy One, blessed be He, does not judge to avenge us. |
|
רחק משפט ממנו.
שהיינו צועקים חמס מאויבינו ואין הקב"ה שופט לנקום נקמה:
|
and righteousness does not overtake us. The good consolations that He promised us are not coming to overtake us. |
|
ולא תשיגנו צדקה.
הנחמות הטובות שהבטיחנו אין משיגות אותנו לבוא:
|
for brightness. we hope, but we walk in gloom. |
|
לנגוהות.
נקוה ובאפלות נהלך:
|
10We tap a wall like blind men, and like those who have no eyes we tap; we have stumbled at midday like in the darkness of night; [we are] in dark places like the dead. |
|
ינְגַֽשְׁשָׁ֚ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֚לְנוּ בַֽצָּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּֽאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים: |
in dark places. Heb. בָּאַשְׁמַנִּים. Menahem (Machbereth, p. 35) interpreted it as an expression of dark places, and most exegetes concur with him. Dunash, however, (Tesuhvoth Dunash, p. 93) interprets it as an expression of fat (שׁוּמָן), with the ‘alef’ prefixed to it like the ‘alef’ that is in (Job 13:17) אַחְוָתִי, “my narrative,” [derived from חוה]; and that is in (Jer. 15:18) אַכְזָב, “a failure,” (derived from כזב; and (Num. 21:1) “the way of the spies (הָאֲתָרִים),” [derived from תור]. Here, too, among the שְׁמֵנִים, among the lusty living, we are like dead. And Jonathan rendered it as an expression of locking: It is locked before us as the graves are locked before the dead. |
|
באשמנים.
מנחם פתר לשון מחשכים, ורוב הפותרי' מודים לו אבל דונש פתר בו לשון שומן והאל"ף נוסף בו כמו אל"ף שבאחותי (איוב יג) ושבאכזב (ירמיה טו) ודרך האתרים (במדבר כא) אף כאן בין האשמני' בין החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא:
|
11We all growl like bears, and like doves we moan; we hope for justice but there is none, for salvation [but] it has distanced itself from us. |
|
יאנֶֽהֱמֶ֚ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֚ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִֽישׁוּעָ֖ה רָֽחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ: |
we moan. Heb. הָגֹה נֶהְגֶה, an expression of wailing. |
|
הגה נהגה.
לשון יללה:
|
12For our transgressions against You are many, and our sins have testified against us, for our transgressions are with us, and our iniquities-we know them. |
|
יבכִּֽי־רַבּ֚וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַֽעֲוֹֽנֹתֵ֖ינוּ יְדַֽעֲנֽוּם: |
13Rebelling and denying the Lord, and drawing away from following our God, speaking oppression and perverseness, sprouting and giving forth from the heart words of falsehood. |
|
יגפָּשֹׁ֚עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וְנָס֖וֹג מֵֽאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק וְסָרָ֔ה הֹר֧וֹ וְהֹג֛וֹ מִלֵּ֖ב דִּבְרֵי־שָֽׁקֶר: |
speaking oppression. Like: to speak oppression. |
|
דבר עשק.
כמו לדבר עשק:
|
sprouting and giving forth. Heb. הֹרוֹ וְהֹגוֹ to shoot and to give forth. הֹרוֹ is an expression of (Ex. 15:4) “He shot (יָרָה) into the sea.” (Another explanation: הֹרוֹ means: the teacher and the disciple, a gerund.) הֹגוֹ is an expression of (II Sam. 20:13) “When he was removed (הֹגָה) from the highway;” (Prov. 25:4) “Take away (הָגוֹ) the dross from the silver.” |
|
הורו והוגו.
לירות ולהוציא הורו לשון ירה בים (שמות ט״ו:ד׳) ד"א הורו והוגו הרב והתלמיד שם המקור (סא"א) והוגו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
|
14And justice has turned away backward, and righteousness stands from afar, for truth has stumbled in the street, and straightforwardness cannot come. |
|
ידוְהֻסַּ֚ג אָֽחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵֽרָח֣וֹק תַּֽעֲמֹ֑ד כִּי־כָֽשְׁלָ֚ה בָֽרְחוֹב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹֽא־תוּכַ֥ל לָבֽוֹא: |
And justice has turned away backwards. Our revenge from our enemies, which depends upon the Holy One, blessed be He, and His righteousness stands from afar. Why? For truth has stumbled in our streets, [and since truth has stumbled from the earth, even from heaven righteousness and justice do not come.] |
|
והוסג אחור משפט.
נקמתינו מאויבינו שהיא תלויה בהקב"ה וצדקתו עומדת מרחוק למה כי כשלה אמת ברחובותינו וכיון שהאמת כשלה מארץ אף משמי' אין הצדק והמשפט באין:
|
15And truth is lacking, and he who turns away from evil is considered mad, and the Lord saw and was displeased for there is no justice. |
|
טווַתְּהִ֚י הָֽאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהֹוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט: |
is considered mad. Heb. מִשְׁתּוֹלֵל, considered mad by the people. Comp. (Micah 1:8) “I will go as a mad man (שׁוֹלָל).” This is equivalent to שׁוֹגֵג, inadvertent, which the Targum renders: שָׁלוּ. Likewise (II Sam. 6:7), “For his error (הַשַּׁל).” |
|
משתולל.
מוחזק שוטה על הבריות כמו (מיכה א) אלכה שולל והוא מגזרת שוגג דמתרגמינן שלו וכן (ש"ב י) על השל:
|
and was displeased for there is no justice. Therefore, He brought retribution upon them. |
|
וירע בעיניו כי אין משפט.
לפיכך הביא עליהם הפורענות:
|
16And He saw that there was no man, and He was astounded for there was no intercessor, and His arm saved for Him, and His righteousness, that supported Him. |
|
טזוַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֚וֹשַֽׁע לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ: |
And He saw that there was no man. And now, when He repents of the evil to His people, He sees that there is no righteous man to stand in the breach. |
|
וירא כי אין איש.
ועתה בהנחמו על הרעה לעמו רואה כי אין איש צדיק לעמוד בפרץ:
|
and He was astounded. He was silent to see whether there was an intercessor, and there was no intercessor. וַיִּשְׁתּוֹמֵם is an expression of a man who stands and wonders and remains silent in his wonder, and the ‘tav’ of וַיִּשְׁתּוֹמֵם is like the ‘tav’ of מִשְׁתּוֹלֵל, and both of them serve here as the reflexive, and this is the procedure of the word whose first radical is a ‘shin’ or a ‘samech,’ that when it is converted into the form of מִתְפָּעֵל, the present reflexive, נִתְפָּעֵל, the past reflexive, or יִתְפָּעֵל, the future reflexive, the ‘tav’ comes in the middle of the letters of the radical. The result is that וַיִּשְׁתּוֹמֵם is an expression from the same root as (Jer. 2:12) “Be admonished (שֹׁמּוּ), O ye heavens;” (Ezekiel 3:15) “appalled (מַשְׁמִים) among them;” (Job 18:20) “the later ones will be astonished (נָשַׁמּוּ),” an expression of wonder. |
|
וישתומם.
ויחרש לראות אם יש מפגיע בעדם ואין מפגיע וישתומם ל' אדם העומד ותוהא ושותק בתמהונו ותי"ו וישתומם כתי"ו של משתולל ושניהם כאן משמשות לשון מתפעל וכן דרך התיבה שיסודה הראשון שי"ן או סמ"ך כשהיא נהפכת ללשון מתפעל נתפעל ויתפעל בא התי"ו באמצע אותיות שרש התיבה נמצא וישתומם לשון שמו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב) משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) נשמו אחרונים (איוב י״ח:כ׳) ל' תמהון:
|
and His arm saved for Him. and He will take revenge from His enemies. |
|
ותושע לו זרועו.
וינקם מאויביו:
|
and His righteousness, that supported Him. to entice Him and to strengthen His hands in His revenge, although we are not worthy of being saved. |
|
וצדקתו.
סמכתהו הוא להשיאו ולאמץ ידיו בנקמתו ואע"פ שאין אנחנו הגונים להושיע:
|
17And He donned righteousness like a coat of mail, and a helmet of salvation is upon His head, and He donned garments of vengeance as His attire, and He was clad with zeal as a cloak. |
|
יזוַיִּלְבַּ֚שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכ֥וֹבַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּלְבַּ֞שׁ בִּגְדֵ֚י נָקָם֙ תִּלְבֹּ֔שֶׁת וַיַּ֥עַט כַּמְעִ֖יל קִנְאָֽה: |
zeal. enprenmant in O.F., to be zealous for His great name. |
|
קנאה.
אינפרימנ"ט בלע"ז לקנאות לשמו הגדול:
|
18According to their deeds, accordingly He shall repay, fury to His adversaries, recompense to His enemies; to the islands He shall pay recompense. |
|
יחכְּעַ֚ל גְּמֻלוֹת֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל לְאֹֽיְבָ֑יו לָֽאִיִּ֖ים גְּמ֥וּל יְשַׁלֵּֽם: |
According to their deeds. As is fitting to recompense for what the enemies dealt to them. |
|
כעל גמולות.
כדת להשיב על גמולות האויבים:
|
accordingly He shall repay. As is fitting to repay them He shall repay. |
|
כעל ישלם.
כדת להשיב עליהם ישלם:
|
19And from the west they shall fear the name of the Lord, and from the rising of the sun, His glory, for distress shall come like a river; the spirit of the Lord is wondrous in it. |
|
יטוְיִֽירְא֚וּ מִמַּֽעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֚וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה נֹ֥סְסָה בֽוֹ: |
For… shall come like a river. distress upon His enemies. |
|
כי יבא כנהר.
צרה על אויביו:
|
is wondrous in it. Heb. נֹסְסָה, is wondrous in it, an expression of a miracle (נֵס). Another explanation: נֹסְסָה [means:] eats into him like a worm in wood. Comp. (supra 10:18) “And it shall be as a tree eaten to powder by the worms.” |
|
נוססה בו.
נפלאות בו ל' נס, ד"א נוססה בו אוכלת בו כתולעת בעץ כמו (לעיל י) והיה כמסוס נוסס:
|
20And a redeemer shall come to Zion, and to those who repent of transgression in Jacob, says the Lord. |
|
כוּבָ֚א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה: |
And a redeemer shall come to Zion. As long as Zion is in ruins, the redeemer has not yet come. |
|
ובא לציון גואל.
כל זמן שציון חריבה עדיין לא בא הגואל סא"א:
|
21"As for Me, this is My covenant with them," says the Lord. "My spirit, which is upon you and My words that I have placed in your mouth, shall not move from your mouth or from the mouth of your seed and from the mouth of your seed's seed," said the Lord, "from now and to eternity." |
|
כאוַֽאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֚י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֚רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם: |
As for Me, this is My covenant with them. In this matter, I made a covenant with them, and I will fulfill it, for even in their exile, My Torah shall not be forgotten from them. |
|
זאת בריתי אותם.
בדבר זה כרתי בריתי להם ואקיים כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם:
|