Chapter 25

1These too are Solomon's proverbs, which the men of Hezekiah, king of Judah, maintained.   אגַּם־אֵ֖לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה אֲשֶׁ֥ר הֶ֜עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י חִזְקִיָּ֬ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה:
These too are Solomon’s proverbs, which… maintained. When Hezekiah was appointed king, he returned to expound upon them [Solomon’s proverbs]. Now he placed disciples in every city, as it is stated in Chapter “Chelek” (Sanh. 94b): “They searched from Dan to Beersheba and could not find an ignoramus.”   גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו.  חזר לדורש' כשנתמנה חזקיהו למלך והוא הושיב תלמידים בכל עיר כדאמרינן בפ' חלק בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ:
maintained. Heb. העתיקו they strengthened.   העתיקו.  החזיקו:
2The honor of God is to conceal a matter, whereas the honor of kings is to search out a matter.   בכְּבֹ֣ד אֱ֖לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֜לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר:
The honor of God is to conceal a matter. For instance, the account of the Merkavah and the account of the Creation.   כבוד אלהים הסתר דבר.  כגון מעשה מרכבה ומעשה בראשית:
whereas the honor of kings is to search out a matter. When you expound on the honor of the Sages and on the safeguards that they enacted to the Torah, and on the decrees that they decreed upon them, you should search, seek, and ask the reason for the matter. When you expound on the account of the Merkavah or on the account of the Creation, or on the statutes written in the Torah-like the statutes and things that Satan denounces and refutes, such as eating pork, mingled species in a vineyard, and shaatnes-you should not search, but only conceal [the reason] and say, “It is the King’s decree.”   וכבוד מלכים חקור דבר.  כשאתה דורש בכבוד מלכים או בכבוד חכמים שעשו סיגים לתורה ובגזרות שגזרו בהם יש לך לחקור ולדרוש ולשאול טעם לדבר אבל כשתדרוש במעשה מרכבה ובמעש' בראשית ובחוקי' הכתובים בתורה כגון חוקים ודברים שהשטן מקטרג עליהם ומשיב עליהם באכילת חזיר וכלאי כרס ושעטנז אין לך לחקור רק להסתיר ולומר גזרת מלך הוא:
3The heaven for height, the earth for depth, and the honor of kings are unsearchable.   גשָׁמַ֣יִם לָ֖רוּם וָאָ֣רֶץ לָעֹ֑מֶק וְלֵ֥ב מְ֜לָכִ֗ים אֵ֣ין חֵֽקֶר:
are unsearchable. The height of the heaven and the depth of the earth and the heart of kings are unsearchable, for many judgments come before them, as well as many wars, and they must apply their heart to all of them. And if all tongues would speak, and all hands would write, they would not be able to inscribe the intricacy of political government.   אין חקר.  לרום שמים ולעומק הארץ וללב מלכי' אין חקר שכמה דינים באים לפניהם וכמה מלחמות וצריכים לתת לב לכולם ואם כל הלשונות מדברים וכל הידים כותבין אינן יכולין לכתוב חללה של רשות:
4Remove dross from silver, and a vessel emerges for the refiner.   דהָג֣וֹ סִיגִ֣ים מִכָּ֑סֶף וַיֵּצֵ֖א לַצֹּרֵ֣ף כֶּֽלִי:
Remove dross from silver. Heb. הגו, draw away, as in (II Sam. 20:13): “When he was removed (הגה) from the highway.” Just as the silver vessel does not emerge for the work of the refiner until the copper dross is removed from it, similarly, the community cannot be freed from punishment until they remove the wicked from their midst and execute judgment upon them.   הגו סיגים מכסף.  משוך כמו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) כשם שאין הכלי של כסף יוצא למלאכת צורף עד שיוציאו ממנו סיגים של נחשת שבו כך אין צבור נפטרין מעונש עד שיוציאו מתוכ' הרשעים ויעשו בהם דין:
5Remove the wicked man before the king, and his throne will be established with righteousness.   ההָג֣וֹ רָ֖שָׁע לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ וְיִכּ֖וֹן בַּצֶּ֣דֶק כִּסְאֽוֹ:
6Do not glorify yourself before a king, and do not stand in the place of great men;   ואַל־תִּתְהַדַּ֥ר לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ וּבִמְק֥וֹם גְּ֜דֹלִ֗ים אַֽל־תַּעֲמֹֽד:
Do not glorify yourself before a king. to show your honor and to be proud before one who is greater than you, because it is better that they say to you, “Come up here,” than that you should go without his permission, and they should tell you, “Go down, get out.”   אל תתהדר לפני מלך.  להראו' כבודך ולהתגאות לפני מלך או לעמוד לפני מי שגדול ממך כי טוב שיאמרו לך עלה הנה משתבוא בלא רשותו ויאמרו לך צא:
7for it is better that he say to you, "Come up here," than to humble you before a prince, as your eyes have seen.   זכִּ֤י ט֥וֹב אֲמָר־לְךָ֗ עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה מֵֽ֖הַשְׁפִּ֣ילְךָ לִפְנֵ֣י נָדִ֑יב אֲשֶׁ֖ר רָא֣וּ עֵינֶֽיךָ:
as your eyes have seen. that this thing is true.   אשר ראו עיניך.  שדבר זה אמת:
8Do not go out quickly to quarrel lest [you will not know] what you will do at its end, when your friend puts you to shame.   חאַל־תֵּצֵ֥א לָרִ֗ב מַ֫הֵ֥ר פֶּ֣ן מַה־תַּ֖עֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָ֑הּ בְּהַכְלִ֖ים אֹתְךָ֣ רֵעֶֽךָ:
lest [you will not know] what you will do at its end. Lest you come to a situation that you will not know what to do at its end.   פן מה תעשה.  פן תבא לידי לא תדע מה לעשות באחריתה:
9Have your quarrel with your friend, but do not divulge another's secret   טרִֽיבְךָ רִ֣יב אֶת־רֵעֶ֑ךָ וְס֖וֹד אַחֵ֣ר אַל־תְּגָֽל:
Have your quarrel with your friend. But if, perforce, you must quarrel and debate with your friend, in any event,   ריבך ריב את רעך.  ואם על כרחך אתה צריך לריב ולהוכיח עם רעך מ"מ:
do not divulge another’s secret. Do not mention to him the disgrace of his ancestors, which not everyone knows, and you are revealing it.   סוד אחר אל תגל.  לא תזכיר לו דופי אבותיו שמתו שאין הכל יודעין אותו ואתה מגלהו:
10lest one who hears embarrass you, and your slander cannot be taken back.   יפֶּֽן־יְחַסֶּדְךָ֥ שֹׁמֵ֑עַ וְ֜דִבָּתְךָ֗ לֹ֣א תָשֽׁוּב:
lest one who hears embarrass you. Heb. יחסדך (Josh. 5:9) “The reproach of the Egyptians” is rendered: חסודא דמצראי. Lest one who hears embarrass you, and they will call you a slanderer.   פן יחסדך שומע.  חרפת מצרים (יהושע ה') מתרגמינן חסודא דמצראי, פן יחסדך, השומע ויקראך מוציא דבה:
11Like golden apples on silverplated vessels, is a word spoken with proper basis.   יאתַּפּוּחֵ֣י זָ֖הָב בְּמַשְׂכִּיּ֥וֹת כָּ֑סֶף דָּ֜בָ֗ר דָּבֻ֥ר עַל־אָפְנָֽיו:
golden apples. Like knobs depicted on silverplated vessels.   תפוחי זהב.  כעין כפתורין מצויירין על משכיות כסף. משכיות כלים המצופין בכסף כמו ושכותי כפי (שמות לג):
silverplated vessels. Heb. כסף משכיות, vessels plated with silver, as in (Ex. 33:22): “and I will cover (ושכתי) you with My hand.”   משכיות.  כלים המצופין בכסף כמו ושכותי כפי (שמות לג):
a word spoken with proper basis. Heb. אפניו, on its basis. An example of it is (Ps. 88:16): “I bear your terrors, it is settled (אפונה) [in my heart],” based and settled within me. This is not from the root of (Isa. 28:27f): אפן and גלגל, wheel, for, were it so, it would be vowelized with a “pattach” under the “fe” as in (Ezek. 1:16) “ האופנים the wheels.” The vowelization of the short kamatz is inappropriate for it.   דבר דבור על אפניו.  על כנו ודוגמתו נשאתי אימיך אפונה (תהלים פח) מבוססת ומיושבת בקרבי ואין זה מגזרת אופן וגלגל (ישעי' כח) שאלו כן היה נקוד פת"ח תחת הפ"א כמו האופנים ולא יפול בו נקודת חטף קמץ:
12Like a golden earring and jewelry of finest gold, is a wise man giving reproof to an ear that listens.   יבנֶ֣זֶם זָ֖הָב וַחֲלִי־כָ֑תֶם מוֹכִ֥יחַ חָ֜כָ֗ם עַל־אֹ֥זֶן שֹׁמָֽעַת:
Like a golden earring and jewelry of finest gold. A collection of golden jewelry, as in (Hos. 2:15): “and adorned herself with her earrings and her jewelry (וחליתה),” and like (Song 7:3): “jewels (חלאים).”   נזם זהב וחלי כתם.  עדי קבוצת זהב כמו ותעד נזמה וחליתה (הושע ב) כמו חלאים (שיר ז):
finest gold. Heb. כתם an expression of a golden ornament, and likewise (Song 5:11): “His head is as a jewel (כתם) of the finest gold.”   כתם.  לשון תכשיט זהב וכן כתם פז (שם ה):
13Like the cold of snow on the day of harvest, is an emissary faithful to his sender, who refreshes his master's soul.   יגכְּצִנַּת־שֶׁ֨לֶג בְּי֬וֹם קָצִ֗יר צִ֣יר נֶ֖אֱמָן לְשֹׁלְחָ֑יו וְנֶ֖פֶשׁ אֲדֹנָ֣יו יָשִֽׁיב:
Like the cold of snow. Like the cold of the days of snow (winter), for which a person longs at harvest, but not actual snow, because snow is not beneficial during harvest.   כצנת שלג.  כקור ימי שלג שאדם מתאוה לו בימי קציר ולא שלג ממש שהשלג לא טוב הוא בשעת קציר:
14Clouds and wind, but no rain-so is a man who boasts with a false gift.   ידנְשִׂיאִ֣ים וְ֖רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן אִ֥ישׁ מִ֜תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר:
Clouds and wind, etc.. When there is a false hope-when the heavens thicken with clouds and the wind blows-people hope that it will rain. Now if it does not rain, they are troubled and their eyes languish. So is a man who boasts, saying, “So much and so much charity I will give to the collector,” but he lies, and the eyes of the poor languish for his gift, but it does not come.   נשיאים ורוח וגו'.  כאשר יהיה תוחלת שוא כשהשמים מתקשרים בעבים והרוח מנשבת ואדם מצפה שיבא גשם ולא בא והם מצטערים וכלות עיניהם כך איש מתפאר לומר כך וכך צדקה אתן ליד גבאי והוא משקר וכלות עיני עניים למתנתו ואינ' באה:
15The Ruler is won over with slowness to anger, and a gentle tongue will break a bone.   טובְּאֹ֣רֶךְ אַ֖פַּיִם יִפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין וְלָשׁ֥וֹן רַ֜כָּ֗ה תִּשְׁבָּר־גָּֽרֶם:
The Ruler is won over with slowness to anger. As long as the Holy One, blessed be He, holds back His anger and does not requite, the sinners will apply their hearts to win Him over with repentance and prayer.   באורך אפים יפותה קצין.  בעוד שהקב"ה מאריך אפו ואינו נפרע יתנו לב החוטאים לפתותו בתשובה ותפלה:
and a gentle tongue. with prayer and supplications.   ולשון רכה.  בתפלה ותחנונים:
will break a bone. Heb. גרם a bone, the severity of the decree.   תשבר גרם.  עצם קושי הגזרה:
16If you have found honey, eat enough for you, lest you become sated with it and vomit it.   טזדְּבַ֣שׁ מָ֖צָאתָ אֱכֹ֣ל דַּיֶּ֑ךָּ פֶּן־תִּ֜שְׂבָּעֶ֗נּוּ וַהֲקֵֽאתֽוֹ:
If you have found honey, etc…..    דבש מצאת וגו':. 
17Visit your neighbor sparingly, lest he become sated with you and hate you.   יזהֹקַ֣ר רַ֖גְלְךָ מִבֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ פֶּן־יִ֜שְׂבָּעֲךָ֗ וּשְׂנֵאֶֽךָ:
Visit your neighbor sparingly. Just as, if you find honey, and it is sweet to your palate, you must not eat [too much] of it lest you become sated with it and vomit it, so should you visit your neighbor sparingly, although he is from your midst [of your kin], refrain from going there daily lest he become sated with you and hate you. [Bracketed words appear in Salonica edition only.] According to its homiletic interpretation, do not accustom yourself to sin inadvertently and to constantly bring sin-offerings and guilt- offerings to the house of the Lord, Who is called a friend to Israel, as it is written (Song 5:16): “This is my beloved and this is my friend.”   הוקר רגלך.  כשם שאם מצאת דבש והוא מתוק לחכך אתה צריך שלא תאכל ממנו פן תשבענו והקאתו כך הוקר רגלך מבית רעך אע"פ שהוא מקרבך מנע מלבא שם יום יום פן ישבעך וישנא אותך, ולענין מדרשו אל תהי רגיל לחטוא שוגג ולהביא תמיד חטאות ואשמות לבית ה' שנקרא רע לישראל דכתיב זה דודי וזה רעי:
18A man who testifies falsely against his friend is like a club, a sword, and a sharpened arrow.   יחמֵפִ֣יץ וְ֖חֶרֶב וְחֵ֣ץ שָׁנ֑וּן אִ֥ישׁ עֹנֶ֥ה בְ֜רֵעֵ֗הוּ עֵ֣ד שָֽׁקֶר:
like a club, a sword. Names of weapons.   מפיץ וחרב.  שם כלי מלחמה:
19Like a broken tooth and an unsteady leg is trust in a traitor on a day of trouble.   יטשֵׁ֣ן רֹ֖עָה וְרֶ֣גֶל מוּעָ֑דֶת מִבְטָ֥ח בּ֜וֹגֵ֗ד בְּי֣וֹם צָרָֽה:
a broken tooth. Heb. רעה, broken.   שן רעה.  רצוצה:
unsteady. Heb. מועדת, as in (Ps. 18:37): “and my ankles have not slipped (מעדו).”   מועדת.  כמו ולא מעדו קרסולי (תהילים י״ח:ל״ז):
trust in a traitor. He disappoints him on the day of his trouble like a broken tooth and an unsteady [foot].   מבטח בוגד.  מכזב בו ביום צרתו כשן רצוצה ומועדת:
20A worn-out garment on a cold day is like vinegar on chalk, and so is one who sings songs to a broken heart.   כמַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד בְּי֣וֹם קָ֖רָה חֹ֣מֶץ עַל־נָ֑תֶר וְשָׁ֥ר בַּ֜שִּׁרִ֗ים עַ֣ל לֶב־רָֽע:
A worn-out garment on a cold day. Heb. מעדה בגד, synonymous with (Isa. 64:5): “בגד עדים, a discarded garment,” a worn-out garment that is fit to be taken off since it is worn out, as we translate into Aramaic “ויסר” (Ex. 7:24) as ויעדי, and He shall remove. Now this is its interpretation: A worn-out garment on a cold day is like vinegar on chalk.   מעדה בגד ביום קרה.  בגד עדים בגד מוסר כלי שהוא ראוי להסירו מעליו לפי שהוא בלוי כדמתרגמינן ויסר ויעדי, וזה פתרונו בגד בלוי הרי הוא ביום קרה כחומץ על נתר:
chalk. Heb. נתר, a kind of soft earth, like our earth that is called creide, which they would hew and make vessels therefrom, and if vinegar falls on it, [the earth] is dissolved and ruined. So…   נתר.  מין אדמה רכה כגון אדמה שלנו הנקרא קריד"א והיו חוקקים אותה ועושין כלים ואם יפול בו חומץ ממסמסו ונשחת. אף:
is one who sings songs to a broken heart. [lit. on a bad heart. This one] resembles them both. Now what is one who sings songs? This is one who teaches the Torah to a wicked student, who has no intention in his heart to fulfill it.   שר בשירים על לב רע.  דומה לשניהם ומה הוא שר בשירים זה המלמד תורה לתלמיד רשע אשר אין בלבו לקיימה:
21If your enemy is hungry, feed him bread, and if he is thirsty, give him water to drink;   כאאִם־רָעֵ֣ב שׂ֖נַאֲךָ הַאֲכִלֵ֣הוּ לָ֑חֶם וְאִם־צָ֜מֵ֗א הַשְׁקֵ֥הוּ מָֽיִם:
If your enemy is hungry. [to be explained] according to its apparent meaning. Our Rabbis, however, explained it as referring to the evil inclination. If he is hungry and tells you to sate him with sins, draw yourself into the study hall and feed him the bread of Torah, and likewise, give him the water of Torah to drink.   אם רעב שנאך.  כמשמעו, ורבותינו פירשוהו על יצר הרע אם רעב הוא ואומר לך להשביעו בעבירות משוך את עצמך לבית המדרש והאכילהו מלחמה של תורה וכן השקהו מים מימיה של תורה:
22for you will be scooping coals on his head, and the Lord will reward you.   כבכִּ֤י גֶֽחָלִ֗ים אַ֖תָּה חֹתֶ֣ה עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַֽ֜יהוָ֗ה יְשַׁלֶּם־לָֽךְ:
for… coals. they are to him, that you are scooping from the fire to heap upon his head.   כי גחלים.  הם לו שאתה חותה ושואב מן המדורה לתת על ראשו:
scooping. Heb. חותה. Any scooping of coals from a fire is called חותה, as it is stated (Isa. 30:14): “to scoop (לחתות) fire from a hearth.”   חותה.  כל שאיבת גחלים מתוך ההסק קרי חותה כדאמר לחתות אש מיקוד (ישעיהו ל׳:י״ד):
will reward you. Heb. ישלם לך, will cause him to make peace with you, that he should not overpower you.   וה' ישלם לך.  ישלימנו עמך שלא יתגבר עליך:
23As the north wind begets rain, so a backbiting tongue [begets] an angry countenance.   כגר֣וּחַ צָ֖פוֹן תְּח֣וֹלֵֽל גָּ֑שֶׁם וּפָנִ֥ים נִ֜זְעָמִ֗ים לְשׁ֣וֹן סָֽתֶר:
As the north wind begets rain. It begets and creates the rain.   רוח צפון תחולל גשם.  תוליד ותברא את הגשם:
an angry countenance. A backbiting tongue begets [an angry countenance]. Slander causes the countenance of the Holy One, blessed be He, to be angry, and this is the comparison [of the interpretation] of the verse. [The bracketed words do not appear in the Salonica edition, which seems more correct than our edition.] The north wind is accustomed to beget rain and a backbiting tongue is accustomed to [beget] an angry countenance.   ופנים נזעמים.  תחולל לשון סתר לה"ר גורם שיהיו פני הקב"ה נזעמים, וכן דמיון פתרון המקרא רוח צפון עשויה לחולל גשם ולשון סתר עשוי' לפנים נזעמים:
24It is better to sit on the corner of a roof than a quarrelsome wife and a house of companionship.   כדט֗וֹב שֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֜דְוָנִ֗ים מִדְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר:
It is better to sit on the corner of a roof. This is stated concerning the withdrawal of the Shechinah.   טוב שבת על פנת גג.  על סלוק השכינה נאמר:
than a quarrelsome wife. The nation of lsrael, who dealt wickedly and provoked the Holy One, blessed be He.   מאשת מדינים.  כנסת ישראל שהרשיעו את מעשיה' והקניטו להקב"ה:
and a house of companionship. A house in which they associated idolatry with the Shechinah.   ובית חבר.  בית שחברו בו גלולים לשכינה:
25As cold water to a faint soul, so is good news from a distant country.   כהמַ֣יִם קָ֖רִים עַל־נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וּשְׁמוּעָ֥ה ט֜וֹבָ֗ה מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָֽק:
to a faint soul. It [cold water] is accustomed to revive a faint soul.   על נפש עיפה.  עשויה להשיב נפש עיפה:
so is good news. That too is equal to it, and so was it with Jacob (Gen. 45:27): “And the spirit of Jacob their father was revived.”   ושמועה טובה.  אף היא שוה להם וכן יעקב ותחי רוח יעקב אביהם (בראשית מ״ה:כ״ז):
26A righteous man slipping before a wicked man is like a muddied spring and a ruined fountain.   כומַעְיָ֣ן נִ֖רְפָּשׂ וּמָק֣וֹר מָשְׁחָ֑ת צַ֜דִּ֗יק מָ֣ט לִפְנֵֽי־רָשָֽׁע:
a muddied spring. Muddied by the feet.   מעין נרפש.  עכור ברגלים:
A righteous man slipping before a wicked man. When a righteous man slips before a wicked man and is afraid to reprove him for his way to his face, the matter is hateful like a muddied spring and a ruined fountain.   צדיק מט לפני רשע.  כשהצדיק מט לפני הרשע וירא להוכיח על פניו דרכו שנאוי הדבר כמעין נרפש ומקור נשחת:
27Eating honey to excess is not good, but fathoming their honor is honor.   כזאָ֘כֹ֤ל דְּבַ֣שׁ הַרְבּ֣וֹת לֹא־ט֑וֹב וְחֵ֖קֶר כְּבֹדָ֣ם כָּבֽוֹד:
Eating honey. To eat honey to excess. The topic symbolizes one who expounds on the account of the Merkavah and the account of the Creation to the public; the ignoramuses will ridicule the words and ask what is above and what is below.   אכול דבש.  לאכול דבש יותר מדאי רמז הדבר לדורש במעשה מרכבה ובמעשה בראשית לגלות לרבים ועמי הארץ מלגלגים על הדברים ושואלים מה למעלה מה למטה:
but fathoming their honor is honor. But when is fathoming appropriate? In the words of the Sages, whose honor is honor: We may ask why they decreed such and such a decree, and why they enacted a safeguard in each decree.   וחקר כבודם כבוד.  והיכן החקר ראוי להיות בדברי חכמי' אשר כבודם כבוד בגזירותיהם יש לשאול מה טעם גזרו כך ולמה סייגו בכל גזירה וגזירה:
28Like a broken city without a wall, so is a man whose spirit is unrestrained.   כחעִ֣יר פְּ֖רוּצָה אֵ֣ין חוֹמָ֑ה אִ֜֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אֵ֖ין מַעְצָ֣ר לְרוּחֽוֹ: