| 1And the Lord said to me; If Moses and Samuel stand before Me, I have no desire for this people, send [them] away from before My face and let them go forth. |
|
אוַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַֽעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֚ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ: |
| Moses and Samuel. Both were needed to beg mercy for Israel, but first they induced them to repent, and afterwards they prayed on their behalf, but they had no idea of turning away My wrath until they had induced them to repent. Moses said (Exodus 32:27), “Let each man put his sword…” (v. 20) “and he scattered it on the surface of the water, etc.” And afterwards (v. 30), “I will ascend to the Lord, perhaps I will atone.” Samuel in Mizpah (I Samuel 7:4, 5) “And the children of Israel removed the Baalim,” and afterwards, “‘Gather all Israel to Mizpah, and I shall pray to the Lord on your behalf (sic).’” But you cannot bring them back to Me, therefore do not pray for them. |
|
משה ושמואל.
שניהם נזקקו לבקש רחמים על ישראל ומתחלה החזירום למוטב ואח"כ התפללו עליהם ולא עלה בלבם להשיב אפי עד שהחזירום למוטב, משה שימו איש חרבו וגו' (שמות ל״ב:ל׳) ויזר על פני המים וגו' (שם) ואח"כ אעלה אל ה' אולי אכפרה, שמואל במצפה ויסירו בני ישראל את הבעלים (שמואל א ז׳:ה׳) ואח"כ קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל עליכם (שם) אתה אינך יכול להשיבם אלי לכך אל תתפלל עליהם:
|
| desire. Heb. נַפֹשִי lit., My soul. |
|
נפשי.
רצוני:
|
| 2And it shall be if they say to you, "Where shall we go?" you shall say to them, "So said the Lord: Such as are for death, to death, and such as are for the sword, to the sword, and such as are for famine, to famine, and such as are for captivity, to captivity." |
|
בוְהָיָ֛ה כִּֽי־יֹֽאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָֽמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֚וֶת לַמָּ֙וֶת֙ וַֽאֲשֶׁ֚ר לַחֶ֙רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַֽאֲשֶׁ֚ר לָֽרָעָב֙ לָֽרָעָ֔ב וַֽאֲשֶּׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי: |
| Such as are for death, to death. Each calamity mentioned later in this verse is harsher than the one preceding it. The sword is harsher than death. Death by the sword is defacing, whereas death in bed is not defacing. And so he says (Psalms 116:15): “Precious in the eyes of the Lord is the death of His Saints.” Famine is harsher than the sword, for this one is agonizing whereas the other is not agonizing. And so Scripture states (Lam. 4:9): “Better are those who die from the sword than those who die from famine.” Captivity - all sorts of death are in it. |
|
אשר למות וגו'.
כל המאוחר בפ' קשה מחבירו חרב קשה ממות מיתת חרב מנוולת ומיתה על מטתו אינה מנוולת וכן הוא אומר (תהילים קט״ז:ט״ו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב שזה מצטער וזה אינו מצטער וכן הוא אומר טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי כולהו איתנהו בגוה:
|
| 3And I will appoint over them four families, says the Lord, the sword to slay and the dogs to drag and the fowl of the heaven and the beasts of the earth to devour and to destroy. |
|
גוּפָֽקַדְתִּ֨י עֲלֵיהֶ֜ם אַרְבַּ֚ע מִשְׁפָּחוֹת֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אֶת־הַחֶ֣רֶב לַֽהֲרֹ֔ג וְאֶת־הַכְּלָבִ֖ים לִסְחֹ֑ב וְאֶת־ע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ לֶאֱכֹ֥ל וּלְהַשְׁחִֽית: |
| And I will appoint. an expression of appointment and designation. |
|
ופקדתי.
לשון מינוי ופקידות:
|
| to drag. to drag. Cf. (infra. 49:20) “If the young of the sheep do not drag them (יִסְחָבוּם).” |
|
לסחוב.
לגרר וכן אם לא יסחבום (לקמן מט):
|
| 4And I will make them a horror to all the kingdom of the earth because of Manasseh the son of Hezekiah, king of Judah, for all that he did in Jerusalem. |
|
דוּנְתַתִּ֣ים לְזַֽעֲוָ֔ה (כתיב לְזַֽוֲעָ֔ה) לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַל מְנַשֶּׁ֚ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם: |
| a horror. from the same root as (Esther 5:9), “And he neither rose nor quaked (זָע).” Similarly, גַּאֲוָה pride, from the root (Isa. 16:6) “Have become very proud (גֵּא).” |
|
לזעוה.
מגזרת לא קם ולא זע (אסתר ה׳:ט׳) וכמוהו גאוה מגזרת גא מאד (ישעיה טו):
|
| to all the kingdoms of the earth. Anyone who hears the evil that has befallen you will shudder. |
|
לכל ממלכות הארץ.
כל השומע רעה שבאה עליהם יזוע:
|
| 5For, who will have pity on you, O Jerusalem, and who will lament over you, and who will turn aside to ask of your welfare? |
|
הכִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֚ל עָלַ֙יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ: |
| will lament. Heb. יָנוּד. |
|
ינוד.
יקונן:
|
| and who will turn aside. to you, to turn aside from his road to you, to ask of your welfare? |
|
ומי יסור.
אליך לנטות מדרכו אליך לשאול לך לשלום:
|
| 6You have forsaken Me, says the Lord. You shall go backwards, and I have stretched out My hand over you and destroyed you. I am weary of repenting. |
|
ואַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֚י עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם: |
| I am weary of repenting. Many times I planned to destroy but repented of the evil. Now I am weary of repenting. הִנָחֵם (Dporpnser in O.F.) |
|
נלאתי הנחם.
כמה פעמים חשבתי להשחית ונחמתי על הרעה עתה נלאיתי הנחם, הנחם דפורפנשי"ר בלעז:
|
| 7And I winnowed them with a sieve in the cities of the earth; I bereft, I destroyed My people; they have not returned from their ways. |
|
זוָֽאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַֽׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֚לְתִּי אִבַּ֙דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ: |
| with a sieve. A sieve called (van in French), like one who winnows barley, so that they should not all be exiled to one place. |
|
במזרה.
נפה שקורין וו"ן בלעז כזה שהוא זורה שעורין שלא יהו כולן גולין למקום אחד:
|
| 8His widows are to Me more numerous than the sand of the seas; I have brought to them upon the mother a chosen one who will rob them at midday; I have cast upon her suddenly a city and terrors. |
|
חעָֽצְמוּ־לִ֚י אַלְמְנוֹתָיו֙ (כתיב אַלְמְנוֹתָו֙) מֵח֣וֹל יַמִּ֔ים הֵבֵ֨אתִי לָהֶ֥ם עַל־אֵ֛ם בָּח֖וּר שֹׁדֵ֣ד בַּֽצָּֽהֳרָ֑יִם הִפַּ֚לְתִּי עָלֶ֙יהָ֙ פִּתְאֹ֔ם עִ֖יר וּבֶהָלֽוֹת: |
| are to Me more numerous. His widows are more to Me. |
|
עצמו לי.
רבו לפני אלמנותיו:
|
| upon a mother. Upon Jerusalem, which is a city and a mother in Israel. |
|
על אם.
על ירושלים שהיתה עיר ואם בישראל:
|
| at midday. Everything will be exposed before him, all their hidden treasures. |
|
ובצהרים.
הכל יהא גלוי לפניו כל גנזי מטמונם:
|
| I have cast upon her suddenly a city. I caused the troops of a city and many terrors to rest upon her. Some interpret עִיר as ‘an enemy.’ Cf. (I Sam. 28:16), “And has become [the supporter of] your adversary (עָרֶךָ) ” (see also Dan. 4:16). |
|
הפלתי עליה פתאום עיר.
השכנתי עליהם פתאום גייסות של עיר ובהלות רבות, ויש פותרים עיר ל' שונא כמו ויהי עריך (שמואל א כ״ח:ט״ז) ופשרי' לערך (דניאל ג):
|
| 9She who bore seven has been cut off, her soul grieves, her sun sets when it is still day. She is ashamed and confounded. And her remnant I shall deliver to the sword before their enemies, says the Lord. |
|
טאֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָֽפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ בָּ֥א (כתיב בָּ֥אה) שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יוֹמָ֖ם בּ֣וֹשָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵֽרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹֽיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| She who bore seven. Samaria and the nation of the Ten Tribes, from whom rose seven dynasties of wicked kings, has already been cut off and exiled. |
|
אמללה יולדת השבעה.
שומרון וכנסייה של עשרת שבטים שעמדו מהם ז' משפחות כבר אומללה וגלתה:
|
| and their remnant. These are Judah and part of Benjamin, who remained in Israel. I shall deliver them to the sword. These are the seven dynasties: Jeroboam son of Nebat and his dynasty, Baasha and his dynasty, Omri and his dynasty, Jehu and his dynasty, Menahem and his dynasty, Pekah and his dynasty, Hoshea and his dynasty. |
|
ושאריתם.
אלו יהודה וקצת בנימן שנשתיירו בישראל לחרב אתן אלו הן שבע משפחות ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע וביתו:
|
| her soul grieves. an expression of ‘her soul grieves.’ We translate (Deut. 28:65) “And grieving of the soul (וְדַאֲבוֹן נֶפֹש)” as וּמַפְּחַן נְפֹש. |
|
נפחה נפשה.
ל' דאבה נפשה מתרגמינן ודאבון נפש (דברים כ״ח:ס״ה) ומפחן נפש:
|
| when it is still day. Before its time, they hastened to fall. In this manner it is expounded in Tractate Gittin. [See Gittin 88a]. And in the Midrash of Rabbi Tanhuma (Tanhuma Buber, Vayetze p. 153) it is expounded as referring to Jerusalem, and he counts seven wicked men: Jehoram, Jehoash, Ahaz, Manasseh, Amon, Jehoiakim, and Zedekiah. But there are yet to count Rehoboam, Abijah, Amaziah, and Ahaziah. |
|
בעוד יומם.
בלא זמנם מהרו ליפול כך נדרש במס' גיטין, ובמדרש רבי תנחומא דרשו כלפי ירושלים ומונה שבעה רשעים יהורם יהואש אחז מנשה אמון יהויקים צדקיהו אך יש למנות עוד רחבעם אביה אמציה אחזיה:
|
| and confounded. an expression of shame. |
|
וחפרה.
ל' בושת:
|
| 10Woe is to me, my mother, that you bore me, a man of quarrel and a man of contention to the whole land. I have not lent, nor have they lent to me. Yet, they all curse me. |
|
יאֽוֹי־לִ֚י אִמִּי֨ כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכָל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַלְלָֽוְנִי: |
| Woe is to me, my mother. Jeremiah was complaining about himself, that his townsmen hated him because of his castigations. |
|
אוי לי אמי.
ירמיה היה מתאונן על עצמו שהיו שונאין אותו בני עירו על דברי תוכחותיו:
|
| and a man of contention. a man of quarrel, Cf. (Gen. 6:3) “Let My spirit not contend (יָדוֹן).” |
|
ואיש מדון.
איש מריבה כמו לא ידון רוחי (בראשית ו׳:ג׳):
|
| I have not lent. Cf. (Exodus 22:24) “You shall not be to him as a creditor (כְּנֹשֶה).” |
|
לא נשיתי.
כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כ״ב:כ״ד):
|
| they curse me. I do not quarrel with them concerning matters of money that I claim from them, neither have they made any claim on me, yet all the people curse me. |
|
כלה מקללוני.
איני רב עמהם על עסקי ממון שיש לי עליהם ולא להם עלי והרי כל העם מקללני:
|
| 11Said the Lord: Verily, I will leave you over for good; verily I will cause [them] to beg you in time of famine and in time of distress, with the enemy. |
|
יאאָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א שֵֽׁרִיתִ֖יךָ (כתיב שֵֽׁרִותִ֖ךָ) לְט֑וֹב אִם־ל֣וֹא | הִפְגַּ֣עְתִּי בְךָ֗ בְּעֵ֥ת־רָעָ֛ה וּבְעֵ֥ת צָרָ֖ה אֶת־הָֽאֹיֵֽב: |
| 1 leave you over. I leave you over, an expression of a remnant. In this manner, Menahem (Machbereth p. 181) interpreted it, but Dunash (Teshuvoth Dunash p. 36) interpreted it as an expression of release. And שֵרִיתִיךְ is like (Dan. 5:12) “And untying (וּמֹשָרֵא) knots,” and the interpretation of שֵרִיתִיךְ is so, as it is stated (below 40:4): “Behold I have released you from the chains that are on your hand.” That is to say, on that day that the Lord fulfilled His word, it was said to him, “And now, behold I have released you today from the chains that are on your hand, if it pleases you to come with me to Babylon.” And also, Israel begged him to pray for them, as it was said to him (below 42: 4): “Pray on our behalf to the Lord our God, for we remain few from many.” |
|
שריתיך.
השארתיך ל' שארית וכן פתרו מנחם אבל דונש פתר אותו ל' התרה ושריתיך כמו (דניאל ה׳:י״ב) משרי קטרין ופתרון שריתיך כן הוא שנאמר הנה פתחתיך היום מן האזיקים (לקמן מ) כלומר ביום אשר הקים ה' את דברו נאמר לו ועתה הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידיך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבלה, וגם ישראל בקשו ממנו שיתפלל בשבילם כאשר נאמר לו התפלל בעדינו אל ה' אלהינו כי נשארנו מעט מהרבה (לקמן מב):
|
| Verily I will. lit., if not, an expression of an oath. |
|
אם לא.
ל' שבוע':
|
| I will cause [them] to beg you in time of evil. with the enemy. When evil befalls them, they will beg you to supplicate God for mercy upon them, for example, Zedekiah said to him, (below 21:2) “Beseech God now on our behalf, etc.” Another explanation. Nebuzaradan will beg you (below 40:4), “If it pleases you to come with me to Babylon.” |
|
הפגעתי בך בעת רעה.
את האויב כשתבא עליהם הרעה יפגעו בך שתבקש רחמים עליהם כגון צדקיה אמר לו דרש נא בעדנו את ה' וגו' ד"א נבוזראדן יבקש מאתך אם טוב בעיניך לבא אתי בבלה (לקמן מ):
|
| 12Will iron break iron from the north and copper? |
|
יבהֲיָרֹ֨עַ בַּרְזֶ֧ל | בַּרְזֶ֛ל מִצָּפ֖וֹן וּנְחֹֽשֶׁת: |
| Will iron break iron from the north. I say that iron that comes from the north is harder than other iron, and this is its interpretation: They were compared to iron (above 6:28), “Going tale bearing like copper and iron.” And concerning Jeremiah it is stated (above 1:18): “I have made you… into an iron pillar and into copper walls,” and his is stronger than theirs, for Nebuchadnezzar will come upon them according to his words. |
|
הירוע ברזל ברזל מצפון.
אומר אני ברזל הבא מצפון קשה משאר ברזל וכן פתרונו הם נמשלו לברזל הולכי רכיל נחשת וברזל (לעיל ו) ובירמיה נאמר נתתיך לעמוד ברזל ולחומת נחשת (לעיל א) ושלו חזק משלהם כי נבוכדנצר מצפון יבא כדבריו עליהם:
|
| Will…break. Will their iron break yours? Another explanation: Will Pharaoh who comes in your aid, who is as hard as iron, break Nebuchadnezzar, who is iron that comes from the north and copper? Targum Jonathan is inclined toward this direction. |
|
הירוע.
הירוצץ ברזל שלהם את שלך, ד"א הירוצץ פרעה הבא בעזרתכם שהוא קשה כברזל את נבוכדנצר שהוא ברזל הבא מצפון ונחשת ותרגום יונתן נוטה לצד זה:
|
| 13Your riches and your treasures I will give for plunder, not for a price, and for all your sins and throughout all your boundaries. |
|
יגחֵילְךָ֧ וְאוֹצְרֹתֶ֛יךָ לָבַ֥ז אֶתֵּ֖ן לֹ֣א בִמְחִ֑יר וּבְכָל־חַטֹּאותֶ֖יךָ וּבְכָל־גְּבוּלֶֽיךָ: |
| Your wealth. An expression of money. |
|
חילך.
ל' ממון:
|
| and your treasures. He is addressing Israel. |
|
ואוצרותיך.
לישראל הוא אומר:
|
| and for all your sins. And because of all your sins, this will befall you. |
|
ובכל חטאתיך.
ולמען כל חטאתיך תהי זאת לך:
|
| and throughout all your boundaries. For you erected idols in all of them. |
|
ובכל גבוליך.
אשר העמדת אלילים בכולן:
|
| 14And I will cause [you] to pass over to your enemies in a land that you do not know, for a fire burns in My nostril; it shall be kindled against you. |
|
ידוְהַֽעֲבַרְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בְּאֶ֖רֶץ לֹ֣א יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קָֽדְחָ֥ה בְאַפִּ֖י עֲלֵיכֶ֥ם תּוּקָֽד: |
| 15You know, O Lord, remember me and think of me, and avenge me of my pursuers. Take me not to Your long suffering, know, I bore disgrace for Your sake. |
|
טואַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהֹוָ֗ה זָכְרֵ֚נִי וּפָקְדֵ֙נִי֙ וְהִנָּ֚קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה: |
| Take me not to Your long suffering. Jonathan renders. Do not grant a reprieve for my humiliation. Do not take my cause to leave it for Your long suffering, but hasten and avenge me. |
|
אל לארך אפך תקחני.
תרגום יונתן לא תתן ארכא לעולבני אל תקח את ריבי להניחו לארך אפך אלא מהר והנקם לי:
|
| I bore. like סָבַלְתִּי bore. |
|
שאתי.
כמו סבלתי:
|
| for Your sake. for You. |
|
עליך.
בשבילך:
|
| 16Your words were found and I ate them, and Your word was to me a joy and a rejoicing of my heart, for Your name was called upon me, O Lord God of Hosts. |
|
טזנִמְצְא֚וּ דְבָרֶ֙יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֚י דְבָֽרְךָ֙ (כתיב דְבָֽרְיךָ֙) לִ֔י לְשָׂשׂ֖וֹן וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־נִקְרָ֚א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֽוֹת: |
| Your words were found and I ate them. eagerly at the beginning, and they were a joy for me, for I thought that now they would listen to me. |
|
נמצאו דבריך ואוכלם.
לתאוה מתחלה והיו לששון כי דמיתי שישמעו אלי עתה:
|
| 17I did not sit in the council of merrymakers, nor did I rejoice; because of Your hand I sat in seclusion, for You filled me with fury. |
|
יזלֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַֽׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז מִפְּנֵ֚י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי: |
| because of Your hand. Because of the prophecy that came to me from You. |
|
מפני ידך.
מפני נבואה הבאה לי מאתך:
|
| I sat. alone and bewildered by mourning, for You filled me with a prophecy of fury concerning the destruction of Your House. |
|
ישבתי.
יחידי ומשתומם באבילות כי נבואת זעם מלאתני בחורבן ביתך:
|
| 18Why was my pain perpetual, and my wound grievous? It has refused to heal; you are to me as a failing spring, water that is not faithful. |
|
יחלָ֣מָּה הָיָ֚ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶֽאֱמָֽנוּ: |
| grievous. sick. Comp. (II Sam. 12:15) “And he became mortally ill (וַיֵּאָנֹש).” mentioned concerning Bath-sheba’s son. |
|
אנושה.
חולה כמו ויאנש ויחלה בבנה של בת שבע:
|
| You are to me. Heb. הָיו ֹתִהְיֶה. |
|
היו תהיה לי.
אתה הווה לי:
|
| as a failing spring. Like a man whose trust has been cut off from him, for you allow me to suffer at their hands. |
|
כמו אכזב.
כאדם שמבטחו נפסק ממנו שאתה מניחני להצטער בידם:
|
| failing. אַכְזָב is a spring that stops (faylayne in O.F:), failing. |
|
אכזב.
מקור פוסק פייליינ"ץ בלעז:
|
| water that is not faithful. to rely upon it. |
|
מים לא נאמנו.
לסמוך עליהם:
|
| 19Therefore, so said the Lord: If you return, I will return you, you will stand before Me, and if you take the precious out of the vile, you shall be as My mouth. Let them return to you, but you shall not return to them. |
|
יטלָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִם־תָּשׁ֚וּב וַֽאֲשִֽׁיבְךָ֙ לְפָנַ֣י תַּֽעֲמֹ֔ד וְאִם־תּוֹצִ֥יא יָקָ֛ר מִזּוֹלֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה יָשֻׁ֚בוּ הֵ֙מָּה֙ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תָשׁ֥וּב אֲלֵיהֶֽם: |
| Therefore. Because I suffer from these troubles. |
|
לכן.
בעבור שאני סובל הצרות האלה:
|
| so said the Lord. to me. |
|
כה אמר ה'.
לי:
|
| If you return. You, Israel, through me, and I will return you to Him, He said to Me, “You will stand before Me.” |
|
אם תשוב.
אתה ישראל ע"י ואשיבך אני אליו אמר לי לפני תעמוד:
|
| and if you take precious out of the vile. If you take a pious man from a wicked man, i.e., if you bring him to repentance. |
|
ואם תוציא יקר מזולל.
אם תוציא אדם הגון מאדם רשע שתחזירנו למוטב:
|
| You shall be as my mouth. For I make a decree and you annul it. |
|
כפי תהיה.
שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה:
|
| Let them return to you, but you shall not return to them. Let them return to your word, but you shall not return to stray after them. |
|
ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם.
יתובון אינון לפתגמך ואת לא תתוב למטעי בתריהון:
|
| 20And I will make you for this nation into a fortified copper wall, and they shall fight against you but they shall not prevail against you, for I am with you to redeem you and to save you, says the Lord. |
|
כוּנְתַתִּ֜יךָ לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לְחוֹמַ֚ת נְח֙שֶׁת֙ בְּצוּרָ֔ה וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהוֹשִֽׁיֽעֲךָ֥ וּלְהַצִּילֶ֖ךָ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| 21And I will save you from the hand of the wicked, and I will redeem you from the hand of the terrible. |
|
כאוְהִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֣ד רָעִ֑ים וּפְדִתִ֖יךָ מִכַּ֥ף עָֽרִצִֽים: |
