Chapter 22

1And the inhabitants of Jerusalem made Ahaziah his youngest son king in his stead, for the troop that had come from the Arabians to the camp had slain all the first ones, and Ahaziah, the son of Jehoram the king of Judah reigned.   אוַיַּמְלִיכוּ֩ יֽוֹשְׁבֵ֨י יְרֽוּשָׁלִַ֜ם אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ בְנ֚וֹ הַקָּטֹן֙ תַּחְתָּ֔יו כִּ֚י כָל־הָרִֽאשֹׁנִים֙ הָרַ֣ג הַגְּד֔וּד הַבָּ֥א בָֽעַרְבִ֖ים לַמַּֽחֲנֶ֑ה וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בֶן־יְהוֹרָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה:
2Ahaziah was forty-two years old when he began to reign, and he reigned one year in Jerusalem, and his mother's name was Athaliah the daughter of Omri.   בבֶּן־אַרְבָּעִ֨ים וּשְׁתַּ֚יִם שָׁנָה֙ אֲחַזְיָ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְשָׁנָ֣ה אַחַ֔ת מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ עֲתַלְיָ֖הוּ בַּת־עָמְרִֽי:
forty two years old. But in II Kings (8:26), Scripture says: “twenty-two years old.” How is this possible? Moreover, according to this, the son was two years his father’s senior, [because Joram ascended the throne at thirty-two and died eight years later, making him forty years old upon his death,] but two years before Joram his father was born, this decree was issued upon the house of David that it would end with the house of Ahab, and so Scripture states (below verse 7): “And from God was Ahaziah’s downfall, etc.” and on the day that Asa took Omri’s daughter for Jehoshaphat his son, this decree was issued. So it was taught in Seder Olam (ch. 17) and in the Tosefta of Sotah (12:3). But throughout Scripture we do not find that Jehoshaphat married Omri’s daughter, but I did find (above 18:1): “and he allied himself in marriage with Ahab,” and perhaps that was his sister that he married, and in the thirty first year of Asa he married her, as it is said in (I Kings 16:23): “And (sic) in the thirty-first year of Asa, etc. Omri reigned.” And when Asa married his daughter to Jehoshaphat his son, Omri gained importance, and they slew Tibni. Figure from the thirty-first year of Asa until Ahaziah reigned, and you will find forty two years. Further, one verse states (II Kings 8:25): “In the twelfth year of Joram the son of Ahab, etc., Ahaziah the son of Joram reigned,” and another verse states (ibid. 9:29): “And in the eleventh year of Joram son of Ahab, Ahaziah became king.” Perforce, his father did not die until the twelfth year of Joram son of Ahab, because it is written (ibid. 8:16f.): “In the fifth year of Joram the son of Ahab, etc., Joram the son of Jehoshaphat became king, etc., and he reigned eight years.” And that which Scripture states further, “In the eleventh year of Joram,” is because he reigned one year during his father’s lifetime since his father was smitten with severe illnesses, as it is written (above 21:18.): “And after all this, the Lord plagued him, etc.” (22:1) “And the inhabitants of Jerusalem made Ahaziah, his youngest son, king,” for one year during his father’s lifetime, and that is what is written: “ In the eleventh year of Joram.” And where Scripture says: “In the twelfth year of Joram,” it means that after his father died, it was the twelfth year of Joram.   בן ארבעים ושתים.  ובמלכים (ב' כ"ח) הוא אומר בן עשרים ושתים הא כיצד לפי זה היה הבן גדול מאביו ב' שנים אלא ב' שנים קודם שנולד יהורם אביו נגזרה גזירה זו על בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכן הוא אומר ומאלהים היתה תבוס' אחזיה וגו' וביום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה זו כך שנויה בסדר עול' ובתוספתא דסוטה אך בכל המקראות לא מצינו שנשא יהושפט בת עמרי אך מצאתי (מלכים ולעיל ב' יח) ויתחתן לאחאב ושמא זו היא אחותו שנשא ובשנת ל"א לאסא נשאה שנא' (במלכי' א' ט"ז) ובשנת ל"א לאסא מלך עמרי וכשנשא אסא את בתו ליהושפט בנו שנתעלה עמרי והרגו תבני צא וחשוב משנת ל"ג לאסא עד שמלך אחזיהו ותמצא מ"ב שנה ועוד כתוב אחד אומר (במלכים ב' ח') בשנת י"ב ליורם בן אחאב מלך אחזיהו בן יהור' וכתוב א' אומר (שם ב' ט') ובשנת י"ח ליורם מלך אחזיהו על כרחינו יהורם אביו לא מת אלא בשנת י"ב ליורם בן אחאב שהרי כתיב (שם ב' ח') בשנת ה' ליורם בן אחאב מלך יהורם בן יהושפט וח' שנים מלך ומה שאמר שוב בשנת י"א ליורם לפי שמלך בחיי אביו שנה אחת לפי שהיה אביו נגוע בתחלויי' קשים כמ"ש (לעיל ב' כא) ואחרי כל זאת נגפו ה' וגו' וימליכו יושבי ירושלי' את אחזיהו בנו הקטן שנה אחת בחיי אביו וזהו דכתיב בשנת י"א ליורם ומה שאמר בשנת י"ב ליורם לאחר שמת אביו אז היה י"ב ליורם:
3He too went in the ways of the house of Ahab, because his mother would advise him to deal wickedly.   גגַּם־ה֣וּא הָלַ֔ךְ בְּדַרְכֵ֖י בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב כִּ֥י אִמּ֛וֹ הָֽיְתָ֥ה יֽוֹעַצְתּ֖וֹ לְהַרְשִֽׁיעַ:
4And he did that which was evil in the eyes of the Lord as did the house of Ahab, because they were his advisors after his father's death, to bring about his destruction.   דוַיַּ֧עַשׂ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה כְּבֵ֣ית אַחְאָ֑ב כִּי־הֵ֜מָּה הָיוּ־ל֣וֹ יֽוֹעֲצִ֗ים אַֽחֲרֵ֛י מ֥וֹת אָבִ֖יו לְמַשְׁחִ֥ית לֽוֹ:
5He, too, followed their counsel, and he went with Jehoram the son of Ahab, the king of Israel, to war against Hazael, the king of Aram in Ramoth-Gilead, and the Arameans smote Joram.   הגַּ֣ם בַּֽעֲצָתָם֘ הָלַךְ֒ וַיֵּלֶךְ֩ אֶת־יְהוֹרָ֨ם בֶּן־אַחְאָ֜ב מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לַמִּלְחָמָ֛ה עַל־חֲזָאֵ֥ל מֶֽלֶךְ־אֲרָ֖ם בְּרָמ֣וֹת גִּלְעָ֑ד וַיַּכּ֥וּ הָֽרַמִּ֖ים אֶת־יוֹרָֽם:
and the Arameans smote Joram. Heb. הָרַמִּים, like הָאֲרַמִּים. In many places the “aleph” is missing, as for instance (II Sam. 19:14): “And to Amasa you shall say (תֹמְרוּ).” And sometimes the “aleph” is added to a word, for instance (Ps. 89:1): “Ethan the Ezrahite (הָאֶזְרָחִי),” like הַזַּרְחִי, [descendant of Zerah], and the “aleph” of (Job 13:17): “and to my speech (וְאַחְוָתִי) in your ears.”   ויכו הרמים.  כמו הארמים הרבה מקומות חסר אל"ף כגון לעמשא תומרו ופעמים האל"ף נוספת בתיבה כגון (תהילים פ״ט:א׳) איתן האזרחי כמו הזרחי ואל"ף של ואחותי באזניכם (איוב יג):
6And he went back to be healed in Jezreel because of the smiters who smote him in Ramah, when he waged war with Hazael the king of Aram, and Azariah the son of Jehoram king of Judah went down to see Jehoram the son of Ahab in Jezreel because he was ill.   ווַיָּ֜שָׁב לְהִתְרַפֵּ֣א בְיִזְרְעֶ֗אל כִּ֚י הַמַּכִּים֙ אֲשֶׁ֣ר הִכֻּ֣הוּ בָֽרָמָ֔ה בְּהִלָּ֣חֲמ֔וֹ אֶת־חֲזָהאֵ֖ל מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַֽעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹרָ֜ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה יָרַ֡ד לִרְא֞וֹת אֶת־יְהוֹרָ֧ם בֶּן־אַחְאָ֛ב בְּיִזְרְעֶ֖אל כִּֽי־חֹלֶ֥ה הֽוּא:
because of the smiters who smote him. כִּי הַמַּכִּים. The meaning is: מִן הַמַּכִּים, because of the smiters, and so it is in II Kings (8:29).   כי המכים אשר הכוהו.  פתרון מן המכים וכן (במלכי' ב' ח'):
and Azariah the son of Jehoram. This is Ahaziah, and so Scripture states (ad loc.): “and Ahaziah the son of Joram went down to see Joram.”   ועזריהו בן יהורם.  זה אחזיהו וכן הוא אומר (שם) ואחזיהו מלך יהודה ירד לראות את יורם:
7Now the downfall of Ahaziah was from God, insofar as he came to Joram, and when he came, he went out with Jehoram to Jehu the son of Nimshi, whom the Lord had anointed to cut off the house of Ahab.   זוּמֵֽאֱלֹהִ֗ים הָֽיְתָה֙ תְּבוּסַ֣ת אֲחַזְיָ֔הוּ לָב֖וֹא אֶל־יוֹרָ֑ם וּבְבֹא֗וֹ יָצָ֚א עִם־יְהוֹרָם֙ אֶל־יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י אֲשֶׁ֨ר מְשָׁח֣וֹ יְהֹוָ֔ה לְהַכְרִ֖ית אֶת־בֵּ֥ית אַחְאָֽב:
downfall. Heb. תְּבוּסַת. The meaning is confusion, like (Ezek. 16:6): “wallowing (מִתְבּוֹסֶסֶת) in your blood.”   תבוסת.  פתרון עירבוב כמו (יחזקאל טז) מתבוססת בדמיך:
8And it came to pass when Jehu executed justice upon the house of Ahab, that he found the chiefs of Judah and the sons of Ahaziah's brothers, ministering to Ahaziah, and he slew them.   חוַיְהִ֕י כְּהִשָּׁפֵ֥ט יֵה֖וּא עִם־בֵּ֣ית אַחְאָ֑ב וַיִּמְצָא֩ אֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וּבְנֵ֨י אֲחֵ֧י אֲחַזְיָ֛הוּ מְשָֽׁרְתִ֥ים לַֽאֲחַזְיָ֖הוּ וַיַּֽהַרְגֵֽם:
and the sons of Ahaziah’s brothers. He does not mention Ahaziah’s brothers because they were slain in the days of Joram their father, as it is written (above 21:17): “And they marched upon Judah and split it, etc., and no son was left to him except Jehoahaz, the youngest of his sons.”   ובני אחי אחזיהו.  ומה שלא נאמר ואחי אחזיהו לפי שנהרגו בימי יהורם אביהם כדכתיב לעיל (ב' כ"א) ויעלו ביהודה ויבקעוה ולא נשאר בן כי אם אחזיהו קטן בניו:
9And he sought Ahaziah and they seized him, and he was hiding in Samaria, and they brought him to Jehu, and they slew him, and they buried him, for they said, "He is the son of Jehoshaphat, who sought the Lord with all his heart," and the house of Ahaziah could not muster up strength for the kingdom.   טוַיְבַקֵּשׁ֩ אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ וַיִּלְכְּדֻ֜הוּ וְה֧וּא מִתְחַבֵּ֣א בְשֹֽׁמְר֗וֹן וַֽיְבִאֻ֣הוּ אֶל־יֵהוּא֘ וַֽיְמִתֻהוּ֒ וַיִּקְבְּרֻ֔הוּ כִּ֚י אָֽמְרוּ֙ בֶּן־יְהֽוֹשָׁפָ֣ט ה֔וּא אֲשֶׁר־דָּרַ֥שׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה בְּכָל־לְבָב֑וֹ וְאֵין֙ לְבֵ֣ית אֲחַזְיָ֔הוּ לַֽעֲצֹ֥ר כֹּ֖חַ לְמַמְלָכָֽה:
10And [when] Athaliah the mother of Ahaziah, saw that her son was dead, she rose and destroyed all those of royal descent of the house of Judah.   יוַֽעֲתַלְיָ֙הוּ֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ רָֽאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֗קָם וַתְּדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָ֖ה לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה:
she arose and destroyed. Heb. וַתְּדַבֵּר, an expression of דֶּבֶר, pestilence. In II Kings (11:1), it is written: וַתְּאַבֵּד. Concerning this generation, David recited: (Ps. 12:1): “For the conductor on the sheminith,” for David foresaw with the holy spirit that in the eighth generation [of his dynasty] all his descendants would be slain by Athaliah, for there are eight generations from Solomon till here. And he prayed that his seed would survive for a remembrance, and said, (ibid. verse 2): “Save, O Lord, for the pious are gone, etc.” In II Kings (11:2), Scripture states that she killed them by poisoning them, for it is written: “and she stole him away from the dying (הַמְמוֹתִים) children of the king”; we read: הַמּוּמָתִים the slain. Both the traditional reading and the masoretic text have authority. הַמּוּמָתִים means that they already died, and the masoretic text in which the word used is הַמְמוֹתִים means that they were dying in agony. This is written in the continuous present tense, i.e., not all at once but continuously being crushed by illnesses, and then dying. An example is (Jer. 16:4): “Dying of (מְמוֹתֵי) sicknesses they shall die, etc. and with famine,” because they too will not die immediately.   ותקם ותדבר.  לשון דבר ובמלכים (ב' י"א) כתיב ותאבד ועל הדור הזה אמר דוד (תהלים יב) למנצח על השמינית שראה ברוח הקודש שבדור שמיני יהרג כל זרעו על ידי עתליהו שהרי משלמה עד כאן שמנה דורות והתפלל שישתייר זרעו לזכרון ואומר (שם) הושיעה ה' כי גמר חסיד וגומר ובמלכים (ב' יא) אומר שע"י סם המות הרגתם שהרי כתיב שם ותגנוב אותו מתוך בני המלך הממותי' וקרינן המומתי' ויש אם למקרא ויש אם למסור' המומתי' משמע שכבר מתו ואם למסורת הממותים שמתים והולכים ע"י יסורים ל' הוה ולא לאלתר וזהו מיתת כישוף וסם המות שלא מתים לאלתר הולכים ומדוכים בתחלואים ושוב מתים ודוגמא ממותי תחלואי רעב כי גם הם אינם מתים לאלתר:
11And Jehoshabeath, the king's daughter took Joash the son of Ahaziah and stole him away from among the slain children of the king, and she placed him and his nurse in the bed-chamber, and Jehoshabeath the daughter of King Jehoram, the wife of Jehoiada the priest, concealed him-because she was the sister of Ahaziah - from before Athaliah, and she did not slay him.   יאוַתִּקַּח֩ יְהֽוֹשַׁבְעַ֨ת בַּת־הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ וַתִּגְנֹ֚ב אֹתוֹ֙ מִתּ֚וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַמּ֣וּמָתִ֔ים וַתִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ וְאֶת־מֵֽינִקְתּ֖וֹ בַּֽחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַתַּסְתִּירֵ֡הוּ יְהֽוֹשַׁבְעַ֣ת בַּת־הַמֶּ֣לֶךְ יְהֽוֹרָ֡ם אֵשֶׁת֩ יְהֽוֹיָדָ֨ע הַכֹּהֵ֜ן כִּ֣י הִיא֩ הָֽיְתָ֨ה אֲח֧וֹת אֲחַזְיָ֛הוּ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הֱמִיתָֽתְהוּ:
in the bed chamber. The Targum [Jonathan to II Kings 11:2] renders: in the chamber of the beds, i.e., in the forecourt, in the room where the priests sleep, but Rabbi Solomon of blessed memory (Rashi ad loc) explained it as the attic of the Holy of Holies, as it is written in Kings (verse 3): “And he hid with her in the House of the Lord, etc.,” and concerning him, David said, (Ps. 27:5): “For He will hide me in His Tabernacle, etc.” He calls it the bed chamber based on (Song 1:13): “between my breasts he will lie,” and that is what the Kallir, Rabbi Eliezer Kara composed (in Zichronoth for the first day of Rosh Hashanah in the section devoted to the letter “nun”): If He said to cause them to totter, the smashing of the bed-chamber He will remember for an atonement. The destruction of the Temple will atone for them.   בחדר המטות.  תרגום באדרון בית ערסתא כלומר בעזרה בחדר שכיבת הכהנים ורבינו שלמה זצ"ל פי' בעליית בית קדש הקדשים כדכתיב במלכים (ב' י') ויהי אתה בבית ה' מתחבא וגו' ועליו אמר דוד (תהילים כ״ז:ה׳) כי יצפנני בסוכה וגו' וקורהו חדר המטות (במלכים ב י״א:ב׳) על שם בין שדי ילין והוא שיסד הקליר (קרא ר' אליעזר ובזכרונות דיום א' דר"ה יסד זה ע"ש) אם פץ למטות נפץ חדר המטות לכפור יזכור חורבן הבית יכפר עליכם:
12And he hid with them in the House of God for six years, and Athaliah reigned over the land.   יבוַיְהִ֚י אִתָּם֙ בְּבֵ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֖ים וַֽעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ: