| 1And the word of the Lord came to me saying: |
|
אוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
| 2You shall take no wife, and you shall have no sons or daughters in this place. |
|
בלֹֽא־תִקַּ֥ח לְךָ֖ אִשָּׁ֑ה וְלֹא־יִֽהְי֚וּ לְךָ֙ בָּנִ֣ים וּבָנ֔וֹת בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה: |
| 3For so said the Lord regarding the sons and the daughters born in this place and regarding their mothers who bear them and their fathers who beget them in this land. |
|
גכִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־הַבָּנִים֙ וְעַל־הַבָּנ֔וֹת הַיִּלּוֹדִ֖ים בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְעַל־אִמֹּתָ֞ם הַיֹּֽלְד֣וֹת אוֹתָ֗ם וְעַל־אֲבוֹתָ֛ם הַמּֽוֹלִדִ֥ים אוֹתָ֖ם בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת: |
| 4Deaths of sicknesses shall they die; they shall neither be lamented nor buried; they shall be as dung on the face of the ground, and with the sword and with famine shall they perish, and their carcasses shall be for food for the fowl of the heaven and for the beasts of the earth. |
|
דמְמוֹתֵ֨י תַֽחֲלֻאִ֜ים יָמֻ֗תוּ לֹ֚א יִסָּֽפְדוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָ֖ה יִֽהְי֑וּ וּבַחֶ֚רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִכְל֔וּ וְהָֽיְתָ֚ה נִבְלָתָם֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ: |
| 5For so said the Lord: Do not go into a house of mourning, neither go to lament, nor bemoan them, for I have gathered in My peace from this people, says the Lord, the lovingkindness and the mercies. |
|
הכִּֽי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תָּבוֹא֙ בֵּ֣ית מַרְזֵ֔חַ וְאַל־תֵּלֵ֣ךְ לִסְפּ֔וֹד וְאַל־תָּנֹ֖ד לָהֶ֑ם כִּֽי־אָסַ֨פְתִּי אֶת־שְׁלוֹמִ֜י מֵאֵ֨ת הָעָ֚ם־הַזֶּה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אֶת־הַחֶ֖סֶד וְאֶת־הָרַֽחֲמִֽים: |
| house of mourning. feasting. In Sifrei, in the section dealing with Beth-peor (Balak), I saw. They returned to make feasts (מַרְזֵיחִין) for them, but our Rabbis explained מַרְזֵחַ as ‘a mourner.’ |
|
בית מרזח.
משתה בספרי בפרשת בית פעור ראיתי חזרו לעשות להם מרזיחין אבל רבותינו פירשו מרזח אבל:
|
| you bemoan. you shall lament. |
|
תנוד.
תקונן:
|
| for I have gathered in My peace, etc.. When their father Abraham performed charity and justice, I gave his children loving-kindness and mercy, as in Deut. 7:12: “And the Lord your God shall keep for you the covenant and the loving-kindness, etc.” Also (Deut. 13:18), “And He shall give you mercy.” They turned “justice into wormwood, and cast righteousness to the ground” (Amos 5:7). I, too, have returned and gathered in to Me My loving-kindness and My mercies. |
|
כי אספתי את שלומי וגו'.
כשהיה אברהם אביהם עושה צדקה ומשפט נתתי לזרעו חסד ורחמים ושמר ה' אלהיך לך וגו' (דברים ז׳:י״ב) ונתן לך רחמים (שם יג) הם הפכו ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו (עמוס ה׳:ז׳) אף אני חזרתי ואספתי אלי את חסדי ואת רחמי:
|
| I have gathered in. (ote in O.F.), taken off. Comp. (Gen. 30:23) “God has gathered (אסף) in my disgrace.” |
|
אספתי.
אטואי"ש בלעז כמו אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל׳:כ״ג):
|
| 6And large and small shall die in this land, they shall not be buried, and men shall not lament for them and they shall not cut their flesh, nor shall they tear their hair for them. |
|
ווּמֵ֨תוּ גְדֹלִ֧ים וּקְטַנִּ֛ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹ֣א יִקָּבֵ֑רוּ וְלֹֽא־יִסְפְּד֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א יִתְגֹּדַ֔ד וְלֹ֥א יִקָּרֵ֖חַ לָהֶֽם: |
| And large and small shall die. And since everyone will die, why should you lament? |
|
ומתו גדולים וקטנים.
ואחר שהכל מתים מה לך לספוד:
|
| and they shall not cut their flesh nor shall they tear their hair for them. It is the custom of mourners to cut and tear their flesh and to tear their hair our of their head. In any case, it is forbidden for Jews, but he mentions it here only as an example of mourning. |
|
ולא יתגודד ולא יקרח להם.
דרך האבלים להתגודד ולשרוט בשרם ולקרוח קרחה בראשם ומכל מקום לישראל אסור ולא הזכירו כאן אלא לדוגמת אבל:
|
| 7And they shall not break [bread] for them in mourning, to console him for the dead, neither will they give them to drink a cup of consolation for his father or for his mother. |
|
זוְלֹֽא־יִפְרְס֥וּ לָהֶ֛ם עַל־אֵ֖בֶל לְנַֽחֲמ֣וֹ עַל־מֵ֑ת וְלֹא־יַשְׁק֚וּ אוֹתָם֙ כּ֣וֹס תַּנְחוּמִ֔ים עַל־אָבִ֖יו וְעַל־אִמּֽוֹ: |
| And they shall not break [bread] for them. an expression of breaking. Comp. (Dan. 5:25) “Mene Mene Tekel Upharsin, (divided).” This alludes to the practice of giving a meal to the mourners in the city square and they break for them the bread upon reciting the blessing of ‘hamotzi.’ (I Sam. 9:13) “For he will bless the sacrifices,” Jonathan renders: He will break (פָרִיס) bread. |
|
ולא יפרסו.
ל' שבירה כמו (דניאל ה׳:כ״ה) מנא מנא תקל ופרסין שמברין את האבלים ברחבה ופורסין להם ברכת המוציא כי הוא יברך הזבח (שמואל א ט׳:י״ג) תירגם יונתן ארי הוא פריס על מזונא:
|
| neither will they give them to drink etc. This is the reason for what I said, “Neither go to lament.” |
|
ולא ישקו אותם וגו'.
הרי טעם למה שאמרתי אל תלך לספוד:
|
| 8And to a house of feasting you shall not go to sit with them, to eat and to drink. |
|
חוּבֵית־מִשְׁתֶּ֥ה לֹֽא־תָב֖וֹא לָשֶׁ֣בֶת אוֹתָ֑ם לֶאֱכֹ֖ל וְלִשְׁתּֽוֹת: |
| And to a house of feasting. that I said to you above, “You shall not go,” this is the reason: Behold, I will cut off from this place, etc. |
|
ובית משתה.
אשר אמרתי לך למעלה לא תבא זה הטעם הנני משבית מן המקום הזה וגו':
|
| 9For so said the Lord of Hosts, the God of Israel; Behold, I will cut off from this place in your presence and in your days a voice of mirth and a voice of gladness, a voice of a bridegroom, and a voice of a bride. |
|
טכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י מַשְׁבִּ֜ית מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה לְעֵֽינֵיכֶ֖ם וּבִֽימֵיכֶ֑ם ק֚וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֥וֹל כַּלָּֽה: |
| 10And it shall be, that you shall tell this people all these things, and they shall say to you, "For what did the Lord speak about us all this great evil, and what is our iniquity and what is our sin that we have sinned to the Lord our God?" |
|
יוְהָיָ֗ה כִּ֚י תַגִּיד֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָֽמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ עַל־מֶה֩ דִבֶּ֨ר יְהֹוָ֚ה עָלֵ֙ינוּ֙ אֵ֣ת כָּל־הָֽרָעָ֚ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את וּמֶ֚ה עֲוֹנֵ֙נוּ֙ וּמֶ֣ה חַטָּאתֵ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ: |
| 11And you shall say to them, "Because your fathers have forsaken Me, says the Lord, and they followed other gods and worshipped them and prostrated themselves before them, but they forsook Me, and did not keep My Torah. |
|
יאוְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם עַל֩ אֲשֶׁר־עָֽזְב֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֚ם אוֹתִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַיֵּֽלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיַּֽעַבְד֖וּם וַיִּשְׁתַּֽחֲו֣וּ לָהֶ֑ם וְאֹתִ֣י עָזָ֔בוּ וְאֶת־תּוֹרָתִ֖י לֹ֥א שָׁמָֽרוּ: |
| 12And you have done worse than your fathers, and behold, you are going, each one after the view of his evil heart, not to hearken to Me. |
|
יבוְאַתֶּ֛ם הֲרֵֽעֹתֶ֥ם לַֽעֲשׂ֖וֹת מֵֽאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הֹֽלְכִ֗ים אִישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת לִבּוֹ־הָרָ֔ע לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֥עַ אֵלָֽי: |
| 13And I will cast you off this land to a land that you and your fathers did not know, and you shall serve there other gods day and night, for I will show you no favor. |
|
יגוְהֵֽטַלְתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יְדַעְתֶּ֔ם אַתֶּ֖ם וַֽאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וַֽעֲבַדְתֶּם־שָׁ֞ם אֶת־אֱלֹהִ֚ים אֲחֵרִים֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־אֶתֵּ֥ן לָכֶ֖ם חֲנִינָֽה: |
| and you will serve there other gods. Jonathan paraphrases: And you will serve there nations that worship idols day and night. |
|
ועבדתם שם את אלהים אחרים.
תרגם יונתן ותפלחון תמן לעממיא פלחי טעוותא:
|
| 14Therefore, behold days are coming, says the Lord, and it shall no longer be said, "As the Lord lives, Who brought up the children of Israel from the land of Egypt," |
|
ידלָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־יֵֽאָמֵ֥ר עוֹד֙ חַי־יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶֽעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: |
| Therefore. An expression of an oath. Although you betrayed Me, I have an oath that I will redeem you. |
|
לכן.
לשון שבועה אף על פי שבגדתם בי שבועה היא בידי שאגאול אתכם:
|
| and it shall no longer be said. Our Rabbis expounded: Not that the departure from Egypt shall be uprooted from its place, but the final redemption will be the most important and the departure from Egypt secondary to it. |
|
ולא יאמר עוד וגו'.
רבותינו דרשו (ברכות יב) לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא גאולה אחרונה עיקר ויציאת מצרים טפל לה:
|
| 15But, "As the Lord lives, Who brought up the children of Israel from the northland and from all the lands where He had driven them," and I will restore them to their land that I gave to their forefathers. |
|
טוכִּ֣י אִם־חַי־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶֽעֱלָ֜ה אֶת־בְּנֵ֚י יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדִּיחָ֖ם שָׁ֑מָּה וַֽהֲשִֽׁבוֹתִים֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַֽאֲבוֹתָֽם: |
| 16Behold I will send for many fishers, says the Lord, and they will fish them, and afterwards I will send to many hunters and they will hunt them from upon every mountain and upon every hill, and from the clefts of the rocks. |
|
טזהִנְנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ לְדַיָּגִ֥ים (כתיב לְדַוָּגִ֥ים) רַבִּ֛ים נְאֻם־יְהֹוָ֖ה וְדִיג֑וּם וְאַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֶשְׁלַח֙ לְרַבִּ֣ים צַיָּדִ֔ים וְצָד֞וּם מֵעַ֚ל כָּל־הַר֙ וּמֵעַ֣ל כָּל־גִּבְעָ֔ה וּמִנְּקִיקֵ֖י הַסְּלָעִֽים: |
| and they will fish them. Just as the fisher takes - it i.e., the fish from its habitat, so will these capture them within the city, and just as the manner of a fish, that when he is caught he dies, so will I bring killers upon them, and afterwards I will send hunters for the survivors and for those who flee from the sword to the mountains and the hills, and they will hunt them to exile them in captivity. |
|
ודיגום.
מה הדייג שולהו מתוך מקום גדולו אף אלו ילכדו אותם בתוך העיר ומה עסקו של דג משנלכד הוא מת כך אביא עליהם הורגים ואח"כ אשלח צידים לנשארים ולבורחים מן החרב על ההרים והגבעות וצדום להגלותם בשבי:
|
| 17For My eyes are on all their ways, they were not hidden from before Me, neither was their iniquity hidden from before My eyes. |
|
יזכִּ֚י עֵינַי֙ עַל־כָּל־דַּרְכֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִסְתְּר֖וּ מִלְּפָנָ֑י וְלֹֽא־נִצְפַּ֥ן עֲוֹנָ֖ם מִנֶּ֥גֶד עֵינָֽי: |
| 18And I will pay first the doubling of their iniquity and their sin, for their profaning My land; with the carcass of their detestable things and their abominations they filled My heritage. |
|
יחוְשִׁלַּמְתִּ֣י רִֽאשׁוֹנָ֗ה מִשְׁנֵ֚ה עֲוֹנָם֙ וְחַטָּאתָ֔ם עַ֖ל חַלְּלָ֣ם אֶת־אַרְצִ֑י בְּנִבְלַ֚ת שִׁקּֽוּצֵיהֶם֙ וְתֽוֹעֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם מָֽלְא֖וּ אֶת־נַֽחֲלָתִֽי: |
| the doubling of their iniquity. Because they repeated their iniquity to do the iniquities of their fathers. And Jonathan renders in this manner: And I will recompense the second ones like the first ones double. |
|
משנה עונם.
את ששנו על עונם לעשות עונות אבותיהם ויונתן תירגם כן ואשלם לתניינין כקדמאין על חד תרין:
|
| 19O Lord, Who are my power and my strength and my refuge in the day of trouble, to You nations will come from the ends of the earth and say, "Only lies have our fathers handed down to us, emptiness in which there is nothing of any avail! |
|
יטיְהֹוָ֞ה עֻזִּ֧י וּמָֽעֻזִּ֛י וּמְנוּסִ֖י בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֚ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָֽחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל: |
| and my refuge. (mon vantement in French), my boast. And Menahem (Machbereth p. 123) classified it as an expression of a wonder. Cf. (Psalms 60:6) “You have given those who fear You a wonder to be wondrous (נֵס לְהִתְנוֹסֵס).” |
|
ה' עוזי ומעוזי ומנוסי.
אנטיפויימאנ"ט בלעז ומנחם חברו ל' פלא כמו נתת ליראיך נס להתנוסס (תהילים ס׳:ו׳) וכן ה' נסי (שמות ז) ודונש פתר אותו ל' מנוס ממש:
|
| to You nations will come. Eventually, the heathens will come to you and worship You of one accord, and they will say, “How did they make gods for themselves, and they are no gods?” |
|
אליך גוים יבאו.
סוף האומות לשוב אליך ולעבדך שכם אחד ועמך איך עשו להם אלהים והמה לא אלהים:
|
| from the ends of. Like מִקְצֵה, from the end of. |
|
מאפסי.
כמו מקצה:
|
| handed down. an expression of an inheritance. |
|
נחלו.
ל' נחלה:
|
| avail. an expression of use (תּוֹעֶלֶת). |
|
מועיל.
ל' תועלת:
|
| 20Can a man make gods for himself, and they are no gods?" |
|
כהֲיַֽעֲשֶׂה־לּ֥וֹ אָדָ֖ם אֱלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה לֹ֥א אֱלֹהִֽים: |
| 21Therefore, behold I let them know; at this time I will let them know My power and My might, and they shall know that My Name is the Lord. |
|
כאלָכֵן֙ הִנְנִ֣י מֽוֹדִיעָ֔ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֔את אֽוֹדִיעֵ֥ם אֶת־יָדִ֖י וְאֶת־גְּבֽוּרָתִ֑י וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־שְׁמִ֥י יְהֹוָֽה: |
| that My name is the Lord. As its apparent meaning, a ruler and a sovereign to fulfill My decree. |
|
כי שמי ה'.
כמשמעו מושל ושליט לקיים גזרתי:
|
