Chapter 22

1For the conductor, on the ayeleth hashachar, a song of David.   אלַֽמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַ֜שַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
ayeleth hashachar. The name of a musical instrument. Another explanation: Concerning the nation of Israel, which is a beloved hind (אילת אהבים), who looks forth like the dawn (שחר) (Song 6:10). Our Sages, however, interpreted it as referring to Esther (Mid. Ps. 22:1, Meg. 15b). Menachem (p. 22) interprets אילת as an expression of strength, as (verse 20): “My strength (אילותי), hasten to my assistance.” השחר is an expression of dawn, but Menachem (p. 172) interprets it as an expression of seeking, as (in Prov. 11:27): “He who desires (שֹׁחֵר) good etc.” and as (ibid. 7:15) “to look (לשחר) for you.”   אילת השחר.  שם כלי שיר, ד"א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר ז י'), ורבותינו דרשוהו באסתר, ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה) השחר לשון שחרית, ומנחם פתר לשון בקור, כמו שוחר טוב יבקש רצון (משלי י״א:כ״ז) וכמו לשחר פניך:
2My God, my God, why have You forsaken me? [You are] far from my salvation [and] from the words of my moaning.   באֵלִ֣י אֵ֖לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִ֜ישֽׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַֽׁאֲגָתִֽי:
why have You forsaken me?. They are destined to go into exile, and David recited this prayer for the future.   למה עזבתני.  עתידה היא ללכת בגילה ואמר דוד תפלה זו על העתיד:
far from my salvation. and from the words of my moaning.   רחוק מישועתי.  ומדברי שאגתי:
3My God, I call out by day and You do not reply, and at night I do not keep silent.   גאֱלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֖וֹמָם וְלֹ֣א תַֽעֲנֶ֑ה וְ֜לַ֗יְלָה וְֽלֹא־דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי:
I call out by day. I call out to You every day, and You do not answer.   אקרא יומם.  אני קורא לך מיום אל יום ואינך עונה:
4But You are holy; You await the praises of Israel.   דוְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֜וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל:
But You are holy. and You wait to hear the praises of Israel from time immemorial.   ואתה קדוש.  ויושב לשמוע תהלות ישראל מימים קדמונים:
5Our ancestors trusted in You; they trusted and You rescued them.   הבְּךָ בָּֽטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּֽ֜טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ:
6They cried out to You and they escaped; they trusted in You and they were not shamed.   ואֵלֶ֣יךָ זָֽעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָֽטְח֣וּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ:
7But I am a worm and not a man; a reproach of man, despised by peoples.   זוְאָֽנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ חֶרְפַּ֥ת אָ֜דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם:
But I am a worm. He refers to all Israel as one man.   ואנכי תולעת.  כל ישראל מכנה כאיש אחד:
8All who see me will mock me; they will open their lips, they will shake their head.   חכָּל־רֹ֖אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֜שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ:
they will open. Heb. יפטירו, they open, as (in Exod. 13:12, 13): “all that open (פטר) the womb,… and firstling (ופטר) of a donkey.” [Also] (in Prov. 17:14): “like letting out (פוטר) water.”   יפטירו.  יפתחו כמו פטר רחם ופטר חמור (שמות י״ג:י״ב) פוטר מים (משלי יז):
9One should cast his trust upon the Lord, and He will rescue him; He will save him because He delights in him.   טגֹּ֣ל אֶל־יְהֹוָ֣ה יְפַלְּטֵ֑הוּ יַ֜צִּילֵ֗הוּ כִּ֘י חָ֥פֵץ בּֽוֹ:
One should cast his trust upon the Lord. Heb. גֹּל like לגל, lit. to roll. A person should roll his burden and his load upon His Creator so that He rescue him.   גול אל ה'.  כמו לגולל יש לאדם לגולל יהבו ומשאו ליוצרו למען יפלטהו:
10For You drew me from the womb; You made me secure on my mother's breasts.   יכִּֽי־אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן מַ֜בְטִיחִ֗י עַל־שְׁדֵ֥י אִמִּֽי:
drew me. Heb. גחי, who took me out and drew me out, as (in Job 40:23): “he will draw (יגיח) the Jordan into his mouth.”   גוחי.  מוציאי מושכי כמו (איוב מ׳:כ״ג) יגיח ירדן אל פיהו:
You made me secure on my mother’s breast. You prepared breasts for a person, upon which to rely for sustenance.   מבטיחי על שדי אמי.  זימנת לאדם שדים לישען עליהם למחיה:
11Upon You, I was cast from birth; from my mother's womb You are my God.   יאעָלֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֜מִּ֗י אֵ֥לִי אָֽתָּה:
Upon You, I was cast from birth. I was cast from birth since You took me out of the womb, as Scripture states (in Isa. 46:3): “who are carried from birth.” From the time the tribes were born, He carried them and led them.   עליך השלכתי מרחם.  נשלכתי מרחם מאז הוצאתני מרחם, כד"א (ישעיהו מ״ו:ג׳) עמוסים מני בטן מאז נולדו השבטים נשאם ונהלם:
12Do not distance Yourself from me, for distress is near; for there is none to help.   יבאַל־תִּרְחַ֣ק מִ֖מֶּנִּי כִּֽי־צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה כִּ֖י אֵ֥ין עוֹזֵֽר:
13Great bulls have surrounded me; the mighty ones of Bashan encompassed me.   יגסְבָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי:
Great bulls. Mighty kingdoms.   פרים רבים.  מלכיות חזקי':
the mighty ones of Bashan. That too is an expression of the bulls of Bashan, which are fat.   אבירי בשן.  גם הוא לשון פרים בבשן שהם שמנים:
encompassed me. Heb. כתרוני. They encompassed me like a crown (כתר), which encompasses the head.   כתרוני.  סבבוני ככתר המקפת את הראש:
14They opened their mouth against me [like] a tearing, roaring lion.   ידפָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם אַ֜רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵֽג:
a tearing lion. Nebuchadnezzar.   אריה טרף.  נבוכדנצר:
15I was spilled like water, and all my bones were separated; my heart was like wax, melting within my innards.   טוכַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֘ וְֽהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל־עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֖בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֜מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:
like wax. Wax, which melts from the heat of the fire.   כדונג.  שעוה הנמוחה מחום האש:
16My strength became dried out like a potsherd, and my tongue cleaves to my palate; and You set me down in the dust of death.   טזיָ֘בֵ֚שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ | כֹּחִ֗י וּ֖לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י וְלַֽעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי:
my palate. Heb. מלקוחי. This is the palate which is called palayc (palais) in Old French, gaumen in German. When a person is distressed, he has no saliva in his mouth. Menachem, however, interprets מלקוחי as etenayles in Old French (tongs), like (Isa. 6:6): “with tongs (במלקחים) he had taken it.” And the מלקוח is the teeth, which resemble a smith’s tongs. (The quotation from Menachem appears only in the Salonika edition of Rashi printed in 1515.)   מלקוחי.  הם החניכים שקורין פאליי"ש בלע"ז, כשאדם מיצר אין רוק מצוי בפיו, ומנחם פתר מלקוחי אנטיילאש בלע"ז, כמו (שם ו') במלקחים לקח והמלקוח הן השינים אשר דומות למלקוחי חרשים (סא"א):
and in the dust of death. To the crushing of death.   ולעפר מות.  לדכאות מיתה:
You set me down. Heb. תשפתני You set me down, an expression of setting a pot, as (in Ezek. 24:3, II Kings 4:38): “set on (שפת) the pot.” Menachem (p. 179) interprets every expression of שפיתה as an expression of placing.   תשפתני.  אתה תושיבני, לשון שפיתת קדרה, שפות הסיר (יחזקאל כד), ומנחם פתר כל לשון שפיתה לשון שימה:
17For dogs have surrounded me; a band of evildoers has encompassed me, like a lion, my hands and feet.   יזכִּֽי־סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֖רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּֽ֜אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי:
like a lion, my hands and feet. As though they are crushed in a lion’s mouth, and so did Hezekiah say (in Isa. 38:13): “like a lion, so it would break all my bones.”   כארי ידי ורגלי.  כאילו הם מדוכאים בפי ארי וכן אמר חזקיה כארי כן ישבר כל עצמותי (ישעיהו ל״ח:י״ג):
18I tell about all my bones. They look and gloat over me.   יחאֲסַפֵּ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י הֵ֥מָּה יַ֜בִּ֗יטוּ יִרְאוּ־בִֽי:
I tell about all my bones. The pain of my bones.   אספר כל עצמותי.  כאב עצמי:
They look. They rejoice at my misfortune.   חמה יביטו.  שמחים לאידי:
19They share my garments among themselves and cast lots for my raiment.   יטיְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל־לְ֜בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:
and cast lots for my raiment. They plunder our property.   ועל לבושי יפילו גורל.  בוזזים את נכסי:
20But You, O Lord, do not distance Yourself; my strength, hasten to my assistance.   כוְאַתָּ֣ה יְ֖הֹוָה אַל־תִּרְחָ֑ק אֱ֜יָֽלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:
my strength. Heb. אילותי, my strength, as (below 88:5): “I was as a man without strength (איל) ,” and as (Gen. 31:29): “It is within the power (לאל) of my hand.”   אילותי.  כחי כמו (לקמן פח) הייתי כגבר אין איל וכמו יש לאל ידי (בראשית ל״א:כ״ט):
21Save my soul from the sword, my only one from the grip of the dog.   כאהַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד־כֶּ֜֗לֶב יְחִֽידָתִֽי:
22Save me from the lion's mouth, as from the horns of the wild oxen You answered me.   כבהוֹשִׁיעֵֽנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי:
Save me from the lion’s mouth. as You answered me from the horns of the wild oxen. This is the Amorite, “whose height is as the height of the cedar trees” (Amos 2:9); the thirty-one kings.   הושיעני מפי אריה.  כאשר מקרני ראמים עניתני, זה האמורי אשר כגובה ארזי' גבהו (עמוס ב׳:ט׳) שלשים ואחד מלכי':
23I will tell Your name to my brothers; in the midst of the congregation I will praise You.   כגאֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַֽלְלֶֽךָּ:
I will tell Your name to my brothers. when any of my assemblies gathers, and so I will say to them, “You who fear the Lord, praise Him.” This refers to the proselytes, and “all the seed of Jacob.”   אספרה שמך לאחי.  בהתאסף כל כנסיותי וכן אומר להם יראי ה' הללוהו אלו הגרים וכל זרע יעקב:
24You who fear the Lord, praise Him; all the seed of Jacob, honor Him, and fear Him, all the seed of Israel.   כדיִרְאֵ֚י יְהֹוָ֨ה | הַֽלְל֗וּהוּ כָּל־זֶ֣רַע יַֽעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֜מֶּ֗נוּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל:
and fear. Heb. וגורו, an expression of fear.   וגורו.  לשון יראה:
25For He has neither despised nor abhorred the cry of the poor, neither has He hidden His countenance from him; and when he cried out to Him, He hearkened.   כהכִּ֚י לֹא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹֽא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ:
the cry of the poor. Every [expression of] עניה in Scripture is an expression of a cry. ענות can also be interpreted as an expression of humility, as (in Exod. 10: 3): “to humble yourself (לענת),” because he (the poor man) humbles himself and prays before You.   ענות עני.  צעקת דל כל ענייה שבמקרא לשון צעקה ועוד יש לפתור ענות לשון הכנעה כמו (שמות י') לענות מפני. שהוא נכנע ומתפלל לפניך:
26Because of You is my praise in the great congregation; I pay my vows in the presence of those who fear Him.   כומֵֽאִתְּךָ֣ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֣ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲשַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו:
27The humble shall eat and be sated; they shall praise the Lord, those who seek Him; your hearts shall live forever.   כזיֹֽאכְל֚וּ עֲנָוִ֨ים | וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ יְ֖הֹוָה דֹּֽרְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד:
The humble shall eat. at the time of our redemption in the days of our Messiah.   יאכלו ענוים.  לעת הגאולה לימות המשיח:
your hearts shall live forever. I will say all this before them.   יחי לבבכם לעד.  כל זה אומר לפניהם:
28All the ends of the earth shall remember and return to the Lord, and all the families of the nations shall prostrate themselves before You.   כחיִזְכְּר֚וּ | וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל־יְ֖הֹוָה כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִשְׁתַּֽחֲו֥וּ לְ֜פָנֶ֗יךָ כָּל־מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם:
shall remember and return to the Lord. The nations shall remember the evil that befell us when they see the good and return to the Lord.   יזכרו וישובו אל ה'.  יזכרו האומות הרעה שמצאתנו כשיראו את הטובה וישובו אל ה':
29For the kingship is the Lord's, and He rules over the nations.   כטכִּ֣י לַֽ֖יהֹוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֜מוֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם:
For the kingship is the Lord’s. For they will see that the kingship and the rule has returned to You.   כי לה' המלוכה.  כי יראו שחוזרת לך המלוכה והממשלה:
30They shall eat all the best of the earth and prostrate themselves; before Him shall all those who descend to the dust kneel, and He will not quicken his soul.   לאָֽכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֨וּ | כָּל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֖כְרְעוּ כָּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֜נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה:
They shall eat all the best of the earth and prostrate themselves. Lit. they shall eat and prostrate themselves all the best of the earth. This is a transposed verse. The humble shall eat all the best of the earth and prostrate themselves to the Lord with praise and thanksgiving for the good. דשני means the good, the fat of the earth. [People at] all the ends of the earth will see all this and return to the Lord.   אכלו וישתחוו כל דשני ארץ.  הרי זה מקרא מסורס אכלו ענוים כל דשני ארץ וישתחוו לה' בהלל והודאה על הטובה, דשני ארץ טוב חלב הארץ כל זה יראו אפסי הארץ וישובו אל ה':
before Him shall… kneel. Then all the dead of nations [will kneel] from Gehinnom but He will not have mercy upon them to revive their souls from Gehinnom.   לפניו יכרעו.  אז כל מתי הרשעים מתוך גיהנם ולא ירחם עליהם לחיות את נפשם מגיהנם:
his soul. [The soul] of each one.   ונפשו.  של כל אחד ואחד:
He will not quicken. Lit. He did not quicken. Our Sages (Mid. Ps. 22:32) derived from this verse that the dead, before their death, at the time their soul is taken, see the countenance of the Shechinah.   לא חיה.  לא יחיה, רבותינו דרשו מן המקרא הזה שהמתים לפני מיתתם בשעת נטילת נשמה רואין פני שכינה:
31The seed that worships Him; it shall be told to the generation concerning the Lord.   לאזֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר:
The seed that worships Him. The seed of Israel, who constantly worship Him.   זרע יעבדנו וגו'.  זרע ישראל אשר תמיד עובדים אותו:
it shall be told to the generation concerning the Lord. Transpose the verse and explain it thus: It shall be told to the last generation in the name of the Lord and in His praise what He did for that seed.   יסופר לאדני לדור.  סרס המקרא ודרשהו יסופר לדור אחרון לשם ה' ולשבחו את אשר עשה לאותו זרע:
32They shall come and tell His righteousness to the newborn people, that which He has done.   לביָבֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ לְעַ֥ם נ֜וֹלָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה:
They shall come. The first ones shall come and tell His righteousness to the newborn people, for He performed righteous deeds for them.   יבאו.  הראשונים ויגידו צדקתו לעם הנולד כי עשה להם צדקה: