| 1Then the word of the Lord came to me in the ninth year, in the tenth month, on the tenth of the month, saying: |
|
אוַיְהִי֩ דְבַר־יְהֹוָ֨ה אֵלַ֜י בַּשָּׁנָ֚ה הַתְּשִׁיעִית֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֔י בֶּעָשׂ֥וֹר לַחֹ֖דֶשׁ לֵאמֹֽר: |
| in the ninth year. of Zedekiah. |
|
התשיעית.
לצדקיהו:
|
| 2"Son of man, write for yourself the name of the day, this very day; the king of Babylon has besieged Jerusalem on this very day. |
|
בבֶּן־אָדָ֗ם כְּתָב־ (כתיב כְּתָוב) לְךָ֙ אֶת־שֵׁ֣ם הַיּ֔וֹם אֶת־עֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה סָמַ֚ךְ מֶלֶךְ־בָּבֶל֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: |
| the king of Babylon has besieged. Today he besieged it. |
|
סמך מלך בבל.
היום צר עליה:
|
| 3And tell the rebellious house a parable and say to them: So said the Lord God: Set the pot, set it, and also pour water into it. |
|
גוּמְשֹׁ֚ל אֶל־בֵּֽית־הַמֶּ֙רִי֙ מָשָׁ֔ל וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה שְׁפֹ֚ת הַסִּיר֙ שְׁפֹ֔ת וְגַם־יְצֹ֥ק בּ֖וֹ מָֽיִם: |
| Set the pot. [Heb. שְׂפֹת, set.] On the mouth of the stove on the place where it is set. That is called שְׂפִיתָה in Mishnaic Hebrew, for our Rabbis said (Shab. 38b): “[A stove has] a place for the setting of שְׂפִיתַת two pots.” We learned also (Beizah 34a): “If one sets the pot, one puts in water, and one puts in the condiments…” We learn that is the placing it on the mouth of the stove before they put anything into it. This figure represents Jerusalem, about which you said, “It is the pot.” Now the time has come for it to become a pot, and you will become the meat inside it, and Nebuchadnezzar is coming and will put in on the fire. Menachem (p. 179) explained it as an expression of placing. |
|
שפות הסיר.
ע"פ הכירה במקום מושבה היא קרויה שפיתה בלשון המשנה שאמרו רבותינו מקום שפיתת שתי קדירות ועוד שנינו אחד שופת את הקדירה ואחד נותן לתוכה מים ואחד נותן לתוכה תבלין למדנו שהשפיתה היא הושבתה על פי הכירה עד שלא יתנו לתוכה כלום והדוגמא זו על ירושלים שאמרתם (לעיל) עליה היא הסיר עתה בא העת שתהיה לסיר ואתם בתוכה לבשר יבא נבוכדנצר ויתננה על האור, ומנחם פירש לשון שימה:
|
| and also pour water into it. These [represent] the accessories for the siege. יִצֹק is like שְׁפֹךְ, pour. |
|
וגם יצוק בו מים.
הם צרכי המצור, יצוק כמו שפוך:
|
| 4Gather its pieces to it, every good piece, the thigh and the shoulder, fill it with the choice limbs. |
|
דאֱסֹ֚ף נְתָחֶ֙יהָ֙ אֵלֶ֔יהָ כָּל־נֵ֥תַח ט֖וֹב יָרֵ֣ךְ וְכָתֵ֑ף מִבְחַ֥ר עֲצָמִ֖ים מַלֵּֽא: |
| Gather its pieces to it. Out of fear of the siege, gather into it all its leaders and its princes. |
|
אסוף נתחיה אליה.
מיראת המצור אספו לתוכה כל ראשיה ושריה:
|
| every good piece. Every mighty, awesome hero and every warrior. |
|
כל נתח טוב.
כל גבר גיבר אימתן וגבר עביד קרב כן ת"י:
|
| 5Take the choice of the flocks and also arrange the limbs under it; make it boil well so that all its limbs will also boil into its midst. |
|
המִבְחַ֚ר הַצֹּאן֙ לָק֔וֹחַ וְגַ֛ם דּ֥וּר הָֽעֲצָמִ֖ים תַּחְתֶּ֑יהָ רַתַּ֣ח רְתָחֶ֔יהָ גַּם־בָּֽשְׁל֥וּ עֲצָמֶ֖יהָ בְּתוֹכָֽהּ: |
| Take the choice of the flocks. You, Nebuchadnezzar, take the choicest of your armies around it. So did Jonathan render, but this does not fit with the idea of the pot. This must therefore be interpreted to mean that the choicest of Israel will come and enter into its midst. |
|
מבחר הצאן לקוח.
קח אתה נבוכדנצר את מבחר חייליך סביבותיה כן ת"י ואינו מיושב על ענין הסיר וכן צריך לפותרו מבחר ישראל יבאו ויכנסו בתוכה:
|
| and also arrange the limbs under it. [Heb. דוּר,] an expression of arranging, and so (Isa. 22:18): “He shall wind you around like a turban, like a surrounding wall (כַּדוּר),” a row of surrounding troops. A row (דוּרָה) is translated into Aramaic as דַּרָא. However, Menachem explains it (p. 67) as (verse 9): “Even I shall enlarge the fire (הַמְדוּרָה).” |
|
וגם דור העצמים תחתיה.
סדר וערך העצמים תחת שאר האיברים כלומר ילחמו הגבורים בשביל החלשים ויסמכו אלו עליהן, דור לשון עריכה וכן יצנפך צנפה כדור (ישעיהו כ״ב:י״ח) שורות היקף גייסות וכן שורה תרגום דרא מנחם פירש כמו אני אגדיל המדורה:
|
| make it boil well. After they all are inside it, the siegeworks and the armaments will come near the city. |
|
רתח רתחיה.
ואחר שיהו כולם לתוכה יקרבו כלי המצור והמלחמה אל העיר:
|
| 6Therefore, so said the Lord God: Woe, city of blood, pot whose filth is therein, and its filth has not gone out of it; bring it out limb by limb; no lot has fallen on it. |
|
ולָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אוֹי֘ עִ֣יר הַדָּמִים֒ סִיר אֲשֶׁ֣ר חֶלְאָתָ֣ה בָ֔הּ וְחֶ֨לְאָתָ֔הּ לֹ֥א יָֽצְאָ֖ה מִמֶּ֑נָּה לִנְתָחֶ֚יהָ לִנְתָחֶ֙יהָ֙ הֽוֹצִיאָ֔הּ לֹֽא־נָפַ֥ל עָלֶ֖יהָ גּוֹרָֽל: |
| and its filth. Its filth, which they remove from its surface by boiling it, is called escume in Old French, foam, ecume in Modern French. This means: the wicked within her have not come out. |
|
חלאתה.
זוהמתה שמוציאין מעל פיה על ידי הרתחתה שקורין אשקומ"א בלע"ז כלומר לא יצאו ממנה רשעים שבה:
|
| limb by limb. Exile after exile, who went out and defected to the Chaldeans, every man by himself. |
|
לנתחיה לנתחיה.
גלות אחר גלות היוצא ונפל אל הכשדים איש איש לבדו:
|
| no lot has fallen on it. Not like other pots, whose pieces they take out all at once in order to place before each one his portion and his lot. Jonathan renders: because they did not repent within it. [Therefore,] the lot of the Omnipresent did not fall on it. |
|
לא נפל עליה גורל.
לא כשאר קדירות שמוציאין נתחיהן יחד לתתה לפני כל אחד ואחד חלקו וגורלו ויונתן תרגם מדלא יתעביד בה תיובא לא נפל עליה גורלו של מקום:
|
| 7For her blood was in her midst; on a smooth rock she set it; she did not pour it out on the ground for dust to cover it. |
|
זכִּ֚י דָמָהּ֙ בְּתוֹכָ֣הּ הָיָ֔ה עַל־צְחִ֥יחַ סֶ֖לַע שָׂמָ֑תְהוּ לֹ֚א שְׁפָכַ֙תְהוּ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְכַסּ֥וֹת עָלָ֖יו עָפָֽר: |
| smooth. [Heb. צְחִיחַ,] smoothness. |
|
צחיח.
שעיעות:
|
| she did not pour it out on the ground, etc.. Jonathan paraphrased: with willful wickedness and with an arm raised on high did she shed it; she did not shed it unintentionally to repent of it. Our Rabbis (Git. 57b, Pesikta d’Rav Kahana 122a) explained it as referring to the blood of Zechariah the son of Jehoiada. They did not treat it as the blood of the deer or the blood of the gazelle. |
|
לא שפכתהו על הארץ וגו'.
ת"י בזידו ובדרע מרומם שפכתיה לא שפכתיה בשלו למיעבד עלוהי תיובא, ורבותינו פירשוהו בדמו של זכריה בן יהוידע לא נהגו בו לא כדם הצבי ולא כדם האיל:
|
| 8So that it might bring up fury, that vengeance might be taken, I have placed her blood on a smooth rock, not to be covered. |
|
חלְהַֽעֲל֚וֹת חֵמָה֙ לִנְקֹ֣ם נָקָ֔ם נָתַ֥תִּי אֶת־דָּמָ֖הּ עַל־צְחִ֣יחַ סָ֑לַע לְבִלְתִּ֖י הִכָּסֽוֹת: |
| So that it might bring up fury. before Me. I [therefore (Etz Chaim ms.)] commanded that blood not to be absorbed into the ground, in order that it might be remembered, so that My vengeance might be taken. |
|
להעלות חמה.
לפני צויתי לאותו דם שלא יבלע בקרקע כדי שיזכר לנקום נקמתו:
|
| 9Therefore, so said the Lord God: Woe, city of blood! I, even I, shall enlarge the fire. |
|
טלָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה א֖וֹי עִ֣יר הַדָּמִ֑ים גַּם־אֲנִ֖י אַגְדִּ֥יל הַמְּדוּרָֽה: |
| the fire. [Heb. הַמְדוּרָה,] a great kindling, foaie in Old French, a pyre. |
|
המדורה.
הסק גדולה פואיא"ה בלע"ז:
|
| 10[I shall] pile on the wood, kindle the fire, consume the meat, and prepare the mixture, and the bones will be scorched. |
|
יהַרְבֵּ֚ה הָֽעֵצִים֙ הַדְלֵ֣ק הָאֵ֔שׁ הָתֵ֖ם הַבָּשָׂ֑ר וְהַרְקַח֙ הַמֶּרְקָחָ֔ה וְהָֽעֲצָמ֖וֹת יֵחָֽרוּ: |
| pile on the wood, kindle the fire. And to pile on the wood, to kindle the fire, and to consume the meat. |
|
הרבה העצים הדלק האש.
להרבות העצים ולהדליק האש:
|
| and prepare the mixture. When the meat is consumed off the bones and it shrivels and becomes mingled with the liquid, and one stirs it with a spoon, it resembles a mixture of a compounding of spices, which they mix very thoroughly; and through the shriveling of the meat, its smoke is turned back into it, which is called aorser in Old French, to burn. And this is what [the following verse] says: |
|
התם הבשר והרקח המרקחה.
כשהבשר חם מעל העצמות והוא מצטמק ומעורב ברוטב ומגיס בכף דומה למרקחת פטום סממנין שמערבין אותה יפה יפה ומתוך צימוק הבשר עשנה נהפך לתוכה שקורין אאורש"יר בלע"ז וזהו שאמר :
|
| and the bones will be scorched. [Heb. יִחָרוּ.] They will be cooked and smoked, an expression of (Job 30:30): “dried out (חָרָה) from the heat.” Similarly (verse 11), “in order that it be heated, that its base be scorched (וְחַרָה),” as happens with a pot whose water has evaporated through its boiling: it heats up, its shards burn, and the cooked food spoils. |
|
העצמות יחרו.
יבשו ויעשנו לשון חרה מני חורב (איוב כ"ט) וכן למען תחם וחרה נחשתה כדרך קדירה שתמו מימיה ברתיחתה מתחממת ונשרפין חרסיה והתבשיל מתקלקל:
|
| 11Then [I shall] stand it empty on its coals, in order that it be heated and that its base be scorched, and its defilement will be poured into its midst, its filth shall be consumed. |
|
יאוְהַֽעֲמִידֶ֥הָ עַל־גֶּֽחָלֶ֖יהָ רֵקָ֑ה לְמַ֨עַן תֵּחַ֜ם וְחָ֣רָה נְחֻשְׁתָּ֗הּ וְנִתְּכָ֚ה בְתוֹכָהּ֙ טֻמְאָתָ֔הּ תִּתֻּ֖ם חֶלְאָתָֽהּ: |
| its filth shall be consumed. [Heb. תִּתֻּם.] Its filth will end and be absorbed into its base. סִיר is [a pot] made of copper. |
|
תתום חלאתה.
תכלה זוהמתה ותבלע בנחשתה סיר של נחשת היא:
|
| 12With guile she wearied, and her abundant filth will not leave her: [only] by fire [will] her filth [leave]. |
|
יבתְּאֻנִ֖ים הֶלְאָ֑ת וְלֹֽא־תֵצֵ֚א מִמֶּ֙נָּה֙ רַבַּ֣ת חֶלְאָתָ֔הּ בְּאֵ֖שׁ חֶלְאָתָֽהּ: |
| With guile she wearied. [Heb. תְּאֻנִים הֶלְאָת.] With pretext and guile, she wearied the poor. Therefore, the wicked in her midst will not leave her, but they will perish in the fire of her retribution. |
|
תאונים הלאת.
בתואנה ותרמית הלאת את העניים לכן לא יצאו ממנה רשעי' שבתוכה אלא באש פורענותה יכלו:
|
| 13With your defilement of lewdness! Since I purified you and you did not become purified of your defilement, you shall no longer become purified, until I lay My fury upon you. |
|
יגבְּטֻמְאָתֵ֖ךְ זִמָּ֑ה יַ֚עַן טִֽהַרְתִּיךְ֙ וְלֹ֣א טָהַ֔רְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ֙ לֹ֣א תִטְהֲרִי־ע֔וֹד עַד־הֲנִיחִ֥י אֶת־חֲמָתִ֖י בָּֽךְ: |
| With your defilement. With defilement of lewdness you will perish. |
|
בטומאתך.
בטומאה של זמה תכלה:
|
| Since I purified you. by reproving you through the prophets, and you did not become purified, etc. |
|
יען טיהרתיך.
להוכיח ע"פ הנביאים ולא טהרת וגו':
|
| 14I, the Lord, have spoken; it is coming and I shall do it; I shall not nullify, neither shall I spare nor shall I renege; according to your ways and according to your deeds will they judge you, says the Lord God. |
|
ידאֲנִ֨י יְהֹוָ֚ה דִּבַּ֙רְתִּי֙ בָּאָ֣ה וְעָשִׂ֔יתִי לֹֽא־אֶפְרַ֥ע וְלֹֽא־אָח֖וּס וְלֹ֣א אֶנָּחֵ֑ם כִּדְרָכַ֚יִךְ וְכַֽעֲלִֽילוֹתַ֙יִךְ֙ שְׁפָט֔וּךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה: |
| I shall not nullify. [Heb. לֹא אֶפְרַע.] I shall not nullify My decree. |
|
לא אפרע.
לא אבטל גזירתי:
|
| nor shall I renege. [Heb. וְלֹא אֶנָחֵם,] to turn back from My plans of evil, which I said I would execute upon you. |
|
ולא אנחם.
לשוב ממחשבתי הרעה אשר דברתי לעשות לך:
|
| 15Then the word of the Lord came to me, saying: |
|
טווַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
| 16"Son of man, behold I am taking from you the desire of your eyes with a plague, but you shall not lament nor weep, neither shall your tears come [down]. |
|
טזבֶּן־אָדָ֕ם הִֽנְנִ֨י לֹקֵ֧חַ מִמְּךָ֛ אֶת־מַחְמַ֥ד עֵינֶ֖יךָ בְּמַגֵּפָ֑ה וְלֹ֚א תִסְפֹּד֙ וְלֹ֣א תִבְכֶּ֔ה וְל֥וֹא תָב֖וֹא דִּמְעָתֶֽךָ: |
| the desire of your eyes. Your wife, as the context proves at the end [of the episode]. |
|
מחמד עיניך.
אשתך כמו שהענין מוכיח בסופו:
|
| 17Melt away in silence; a mourning for the dead you shall not make; your glory bind upon yourself, and put your shoes on your feet, and you shall not enwrap yourself over your upper lip, and you shall not eat the bread of men." |
|
יזהֵאָנֵ֣ק | דֹּ֗ם מֵתִים֙ אֵ֣בֶל לֹֽא־תַֽעֲשֶׂ֔ה פְּאֵֽרְךָ֙ חֲב֣וֹשׁ עָלֶ֔יךָ וּנְעָלֶ֖יךָ תָּשִׂ֣ים בְּרַגְלֶ֑יךָ וְלֹ֚א תַעְטֶה֙ עַל־שָׂפָ֔ם וְלֶ֥חֶם אֲנָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל: |
| Melt. [Heb. הֵאָנֵק,] melt in silence, soliles demoniz in Old French, to melt. |
|
האנק.
התמקמק בשתיקה שוא"ש דמוני"ץ בלע"ז:
|
| your glory. Tefillin. All these commandments are for mourners, but you shall do the opposite. A mourner is forbidden to wear tefillin or shoes, he is required to wrap his head, and they serve him the first meal from food belonging to others. |
|
פארך.
תפילין כל אלה מצות אבלים ואתה חילוף אבל אסור בתפילין וסנדל וחייב בעטיפת הראש ומברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים:
|
| 18I spoke to the people in the morning, and my wife died in the evening. So I did in the morning as I had been commanded. |
|
יחוָֽאֲדַבֵּ֚ר אֶל־הָעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַתָּ֥מָת אִשְׁתִּ֖י בָּעָ֑רֶב וָאַ֥עַשׂ בַּבֹּ֖קֶר כַּֽאֲשֶׁ֥ר צֻוֵּֽיתִי: |
| as I had been commanded. not to observe mourning. |
|
כאשר צויתי.
שלא לנהוג אבילות:
|
| 19And the people said to me, "Will you not tell us what these mean to us, what you are doing?" |
|
יטוַיֹּֽאמְר֥וּ אֵלַ֖י הָעָ֑ם הֲלֹֽא־תַגִּ֥יד לָ֙נוּ֙ מָה־אֵ֣לֶּה לָּ֔נוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה: |
| what these mean to us. What are these signs to us? |
|
מה אלה לנו.
מה הרמזים הללו עלינו:
|
| 20So I said to them: The word of the Lord came to me, saying: |
|
כוָאֹמַ֖ר אֲלֵיהֶ֑ם דְּבַ֨ר־יְהֹוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלַ֖י לֵאמֹֽר: |
| 21Say to the house of Israel: So said the Lord God: Behold I am profaning My sanctuary, the pride of your strength, the desire of your eyes and the yearning of your soul, and your sons and daughters whom you have left over will fall by the sword. |
|
כאאֱמֹ֣ר | לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִֽנְנִ֨י מְחַלֵּ֚ל אֶת־מִקְדָּשִׁי֙ גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֔ם מַחְמַ֥ד עֵֽינֵיכֶ֖ם וּמַחְמַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם וּבְנֵיכֶ֧ם וּבְנֽוֹתֵיכֶ֛ם אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתֶּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ: |
| whom you have left over. in Jerusalem, when you went out into exile. |
|
אשר עזבתם.
בירושלים כשיצאתם בגולה:
|
| 22And you shall do as I have done; you shall not enwrap yourselves over your upper lip, and you shall not eat the bread of men. |
|
כבוַֽעֲשִׂיתֶ֖ם כַּֽאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי עַל־שָׂפָם֙ לֹ֣א תַעְט֔וּ וְלֶ֥חֶם אֲנָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ: |
| And you shall do as I have done. You shall not observe mourning because you have no consolers, for no one among you is not a mourner, and there is no mourning except where there are consolers. Another explanation: For you will be afraid to weep before the Chaldeans in whose midst you are. |
|
ועשיתם כאשר עשיתי.
לא תנהגו אבילות כי אין מנחמין לכם שאין בכם אחד שלא יהיה אבל ואין אבילות אלא במקום מנחמים, ד"א שתהיו יראים לבכות לפני הכשדים שאתם בתוכם:
|
| upper lip. [Heb. שָּׁפָם,] grenon in Old French, moustache. |
|
שפם.
גרינו"ן בלע"ז:
|
| 23And your glory [shall be] on your heads and your shoes on your feet; you shall neither lament nor weep, and you will melt because of your iniquities, and you will moan one to the other. |
|
כגוּפְאֵֽרֵכֶ֣ם עַל־רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְנַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם לֹ֥א תִסְפְּד֖וּ וְלֹ֣א תִבְכּ֑וּ וּנְמַקֹּתֶם֙ בַּֽעֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם וּנְהַמְתֶּ֖ם אִ֥ישׁ אֶל־אָחִֽיו: |
| and you will melt. [Heb. וּנְמַקֹתֶם,] esere(y)z demoniz, and you will collapse. |
|
ונמקותם.
אישרויי"ץ דמוני"ץ בלע"ז:
|
| 24And Ezekiel will be to you for a sign; according to all that he did you shall do; when it comes, you will know that I am the Lord God. |
|
כדוְהָיָ֨ה יְחֶזְקֵ֚אל לָכֶם֙ לְמוֹפֵ֔ת כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה תַּֽעֲשׂ֑וּ בְּבֹאָ֕הּ וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה: |
| when it comes. When this evil comes. |
|
בבואה.
באה הרעה הזאת:
|
| 25And you, son of man, shall it not be that on the day I take from them their strength, the joy of their glory, the desire of their eyes, and the pride of their soul, their sons and daughters. |
|
כהוְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הֲל֗וֹא בְּי֨וֹם קַחְתִּ֚י מֵהֶם֙ אֶת־מָ֣עֻזָּ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ תִּפְאַרְתָּ֑ם אֶת־מַחְמַ֚ד עֵֽינֵיהֶם֙ וְאֶת־מַשָּׂ֣א נַפְשָׁ֔ם בְּנֵיהֶ֖ם וּבְנֽוֹתֵיהֶֽם: |
| the pride of their soul. [Heb. מַשָׂא נַפְשָׂם.] Their soul is uplifted through them. |
|
משא נפשם.
שנפשם מתנשאה בהם:
|
| 26On that day [that] the fugitive will come to you to let you hear with your own ears. |
|
כובַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יָב֥וֹא הַפָּלִ֖יט אֵלֶ֑יךָ לְהַשְׁמָע֖וּת אָזְנָֽיִם: |
| On that day. It is impossible for the fugitive to come on the day of the destruction. Therefore this is the meaning: On that day, [on the day] that the fugitive will come to you to let you hear with your own ears, on that day, your mouth will be opened. |
|
ביום ההוא.
א"א לבא הפליט ביום החורבן וכן פתרונו ביום ההוא שיבא הפליט אליך להשמיע אזנך ביום ההוא יפתח פיך:
|
| to let you hear with your own ears. To announce the news that the city has been struck. |
|
להשמעות אזנים.
לבשר בשורה שהוכתה העיר:
|
| 27On that day, your mouth will be opened with the fugitive, and you will speak and no longer be mute, and you will be for them as a sign, and they will know that I am the Lord." |
|
כזבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִפָּ֚תַח פִּ֙יךָ֙ אֶת־הַפָּלִ֔יט וּתְדַבֵּ֕ר וְלֹ֥א תֵֽאָלֵ֖ם ע֑וֹד וְהָיִ֚יתָ לָהֶם֙ לְמוֹפֵ֔ת וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה: |
| with the fugitive. [Heb. אֶתהַפָּלִים,] with the fugitive. |
|
את הפליט.
עם הפליט:
|
| and you will speak and no longer be mute. Because I said to you (3:26): “and you shall become mute, and you shall not be, etc.” From now on, they will see that your words are true, and you will no longer be mute from prophesying to them. |
|
ותדבר ולא תאלם.
לפי שאמרתי לך ונאלמת ולא תהיה להם וגו' מעתה יראו שדבריך אמת ולא תאלם עוד מהתנבאות להם:
|
