| 1Woe to the shepherds who destroy and scatter the flocks of My pasture! says the Lord. |
|
אה֣וֹי רֹעִ֗ים מְאַבְּדִ֧ים וּמְפִצִ֛ים אֶת־צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| Woe to the shepherds: The kings of Judah. |
|
הוי רועים:
מלכי יהודה:
|
| 2Therefore, so says the Lord God of Israel concerning the shepherds: You who pasture My people, you have scattered My flocks and have driven them away and have not taken care of them; behold, I will visit upon you the evil of your deeds, says the Lord. |
|
בלָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל עַֽל־הָֽרֹעִים֘ הָֽרֹעִ֣ים אֶת־עַמִּי֒ אַתֶּ֞ם הֲפִֽצֹתֶ֚ם אֶת־צֹאנִי֙ וַתַּדִּח֔וּם וְלֹ֥א פְקַדְתֶּ֖ם אֹתָ֑ם הִנְנִ֨י פֹקֵ֧ד עֲלֵיכֶ֛ם אֶת־רֹ֥עַ מַֽעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| and have not taken care of them: You were not careful to watch them. |
|
לא פקדתם אותם:
לא נזהרתם לשומרם:
|
| 3And I will gather the remnant of My flocks from all the lands where I have driven them, and I will restore them to their dwellings and they shall be fruitful and multiply. |
|
גוַֽאֲנִ֗י אֲקַבֵּץ֙ אֶת־שְׁאֵרִ֣ית צֹאנִ֔י מִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר־הִדַּ֥חְתִּי אֹתָ֖ם שָׁ֑ם וַֽהֲשִֽׁבֹתִ֥י אֶתְהֶ֛ן עַל־נְוֵהֶ֖ן וּפָר֥וּ וְרָבֽוּ: |
| 4And I will set up shepherds over them and they shall pasture them, and they shall no longer fear nor shall they be dismayed, nor shall [any of them] be missing, says the Lord. |
|
דוַֽהֲקִֽמֹתִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם רֹעִ֖ים וְרָע֑וּם וְלֹא־יִֽירְא֨וּ ע֧וֹד וְלֹֽא־יֵחַ֛תּוּ וְלֹ֥א יִפָּקֵ֖דוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| nor shall [any of them] be missing: and they shall not be missing. (Cf. Num. 31:49) “And no one of us was missing (נפקד).” |
|
ולא יפקדו:
ולא יחסרו לשון ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא):
|
| 5Behold, days are coming, says the Lord, when I will set up of David a righteous shoot, and he shall reign a king and prosper, and he shall perform judgment and righteousness in the land. |
|
ההִנֵּ֨ה יָמִ֚ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַֽהֲקִֽמֹתִ֥י לְדָוִ֖ד צֶ֣מַח צַדִּ֑יק וּמָ֚לַךְ מֶ֙לֶךְ֙ וְהִשְׂכִּ֔יל וְעָשָׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ: |
| and prosper: Heb. והשכּיל. |
|
והשכיל:
ויצליח:
|
| 6In his days, Judah shall be saved and Israel shall dwell safely, and this is his name that he shall be called, The Lord is our righteousness. |
|
ובְּיָמָיו֙ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁכֹּ֣ן לָבֶ֑טַח וְזֶה־שְּׁמ֥וֹ אֲֽשֶׁר־יִקְרְא֖וֹ יְהֹוָ֥ה | צִדְקֵֽנוּ: |
| The Lord is our righteousness: The Lord will vindicate us during this one’s days. |
|
ה' צדקנו:
ה' מצדיק אותנו בימיו של זה:
|
| 7Therefore, behold days are coming, says the Lord, when they shall no longer say, "As the Lord lives, Who brought up the children of Israel from the land of Egypt," |
|
זלָכֵ֛ן הִנֵּֽה־יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְלֹא־יֹ֚אמְרוּ עוֹד֙ חַי־יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר הֶעֱלָ֛ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: |
| 8But, "As the Lord lives, Who brought up and Who brought the seed of the house of Israel from the northland and from all the lands where I have driven them, and they shall dwell on their land." |
|
חכִּ֣י אִם־חַי־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר הֶעֱלָה֩ וַֽאֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יא אֶת־זֶ֨רַע בֵּ֚ית יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹנָה וּמִכֹּל֙ הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר הִדַּחְתִּ֖ים שָׁ֑ם וְיָֽשְׁב֖וּ עַל־אַדְמָתָֽם: |
| 9Because of the prophets my heart is broken within me, my bones shake, I was like a drunken man and like a man whom wine has overcome, because of the Lord and because of His holy words. |
|
טלַנְּבִאִ֞ים נִשְׁבַּ֧ר לִבִּ֣י בְקִרְבִּ֗י רָֽחֲפוּ֙ כָּל־עַצְמוֹתַ֔י הָיִ֙יתִי֙ כְּאִ֣ישׁ שִׁכּ֗וֹר וּכְגֶ֖בֶר עֲבָ֣רוֹ יָ֑יִן מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י דִּבְרֵ֥י קָדְשֽׁוֹ: |
| Because of the prophets my heart is broken within me: Because of the words of the prophets who say, “You shall have peace,” my heart is broken. |
|
לנביאים נשבר לבי בקרבי:
לדברי הנביאים האומרים שלום יהיה לכם נשבר לבי:
|
| shake: sway like the wings of a bird who hovers over his nest, (trenblent in O.F.) tremble. |
|
רחפו:
הולכים ונעים ככנפי צפור המרחף על קנו טרנבליר"ט בלעז:
|
| because of the Lord: For I heard from Him this evil decree. |
|
מפני ה':
שאני שומע ממנו גזירה רעה זאת:
|
| 10For the land is full of adulterers, for because of oaths the land mourns, the dwellings in the wilderness are dried out, and their eagerness was evil and their power not right. |
|
יכִּ֚י מְנָֽאֲפִים֙ מָֽלְאָ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּֽי־מִפְּנֵ֚י אָלָה֙ אָֽבְלָ֣ה הָאָ֔רֶץ יָֽבְשׁ֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וַתְּהִ֚י מְרֽוּצָתָם֙ רָעָ֔ה וּגְבֽוּרָתָ֖ם לֹא־כֵֽן: |
| because of oaths: False oaths. |
|
מפני אלה:
שבועת שקר:
|
| mourns: i.e., is destroyed. |
|
אבלה:
חרבה:
|
| their eagerness: (course in French,) their course, their running. But Jonathan renders it as an expression of desire. |
|
מרוצתם:
קורש"א בלעז וי"ת ל' רצון:
|
| not right: Not according to the law. |
|
לא כן:
לא בדין:
|
| 11For both prophet and priest are false; even in My house have I found their evil, says the Lord. |
|
יאכִּֽי־גַם־נָבִ֥יא גַם־כֹּהֵ֖ן חָנֵ֑פוּ גַּם־בְּבֵיתִ֛י מָצָ֥אתִי רָֽעָתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| both prophet and priest: Even these, from whom everyone learns. |
|
גם נביא גם כהן:
אפילו אלו שהכל למידין מהם:
|
| even in My house have I found their evil: For they placed an image in the Temple. |
|
גם בביתי מצאתי רעתם:
שהעמידו דמות בהיכל:
|
| 12Therefore, their way shall be for them like slippery places in the dark; let them be thrust and fall therein, for I will bring evil upon them, the year of their visitation, says the Lord. |
|
יבלָכֵן֩ יִֽהְיֶ֨ה דַרְכָּ֜ם לָהֶ֗ם כַּֽחֲלַקְלַקּוֹת֙ בָּֽאֲפֵלָ֔ה יִדַּ֖חוּ וְנָ֣פְלוּ בָ֑הּ כִּֽי־אָבִ֨יא עֲלֵיהֶ֥ם רָעָ֛ה שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| like slippery places: Smooth ground upon which the foot slips and the person falls. |
|
כחלקלקות:
ארץ חלקה שהרגל מחלקת בה והאדם נופל:
|
| like slippery places in the dark: Stumbling upon stumbling. On slippery places in the light there is stumbling. In the dark without slippery places, there is stumbling. |
|
כחלקלקות באפלה:
כשלון על כשלון חלקלקות באור יש כשלון אפלה בלא חלקלקות יש כשלון:
|
| 13And in the prophets of Samaria I saw unseemliness; they prophesied by Baal and misled My people Israel. |
|
יגוּבִנְבִיאֵ֥י שֹֽׁמְר֖וֹן רָאִ֣יתִי תִפְלָ֑ה הִנַּבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וַיַּתְע֥וּ אֶת־עַמִּ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵֽל: |
| And in the prophets of Samaria I saw unseemliness: before they were exiled. |
|
ובנביאי שומרון ראיתי תפל':
קודם שגלו:
|
| 14And in the prophets of Jerusalem I saw a horrible thing, committing adultery and going with falseness, and they encouraged evil-doers, that none returns from his evil; all of them were to Me as Sodom and her inhabitants as Gomorrah. |
|
ידוּבִנְבִאֵ֨י יְרֽוּשָׁלִַ֜ם רָאִ֣יתִי שַֽׁעֲרוּרָ֗ה נָא֞וֹף וְהָלֹ֚ךְ בַּשֶּׁ֙קֶר֙ וְחִזְּקוּ֙ יְדֵ֣י מְרֵעִ֔ים לְבִ֨לְתִּי־שָׁ֔בוּ אִ֖ישׁ מֵרָֽעָת֑וֹ הָֽיוּ־לִ֚י כֻלָּם֙ כִּסְדֹ֔ם וְיֹֽשְׁבֶ֖יהָ כַּֽעֲמֹרָֽה: |
| And in the prophets of Jerusalem: I now see. |
|
ובנביאי ירושלים:
אני רואה עתה שערורה דבר מגונה:
|
| a horrible thing: a shameful thing. |
|
וחזקו ידי מרעים:
אומרים לרשעים שלום יהיה לכם:
|
| and they encouraged evil doers: They say to the wicked, “You shall have peace.” |
|
לבלתי שבו:
שלא ישובו המריעים איש מרעתו:
|
| that none returns: So that the evildoers would not return each one from his evil. |
|
|
| 15Therefore, so said the Lord of Hosts concerning the prophets: Behold I will feed them wormwood and give them poisonous water to drink, for from the prophets of Jerusalem has falseness emanated to the whole land. |
|
טולָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ עַל־הַנְּבִאִ֔ים הִֽנְנִ֨י מַֽאֲכִ֚יל אוֹתָם֙ לַֽעֲנָ֔ה וְהִשְׁקִתִ֖ים מֵי־רֹ֑אשׁ כִּ֗י מֵאֵת֙ נְבִיאֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם יָצְאָ֥ה חֲנֻפָּ֖ה לְכָל־הָאָֽרֶץ: |
| 16So said the Lord of Hosts: Do not hearken to the words of the prophets who prophesy for you; they mislead you. The vision of their heart they speak, not from the mouth of the Lord. |
|
טזכֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַל־תִּשְׁמְע֞וּ עַל־דִּבְרֵ֚י הַנְּבִאִים֙ הַנִּבְּאִ֣ים לָכֶ֔ם מַהְבִּלִ֥ים הֵ֖מָּה אֶתְכֶ֑ם חֲז֚וֹן לִבָּם֙ יְדַבֵּ֔רוּ לֹ֖א מִפִּ֥י יְהֹוָֽה: |
| 17They say to those who despise Me, "The Lord has spoken, 'You shall have peace, ' " and [to] everyone who follows the view of his heart they say, "No evil shall befall you." |
|
יזאֹֽמְרִ֚ים אָמוֹר֙ לִמְנַֽאֲצַ֔י דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה שָׁל֖וֹם יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְ֠כֹל הֹלֵ֞ךְ בִּשְׁרִר֚וּת לִבּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא־תָב֥וֹא עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽה: |
| and everyone who follows the view of his heart: And to everyone who follows the view of his heart, etc. |
|
וכל הולך בשרירות לבו וגו':
ולכל הולך בשרירות לבו וגו':
|
| 18For who stood in the council of the Lord and will see and hear His word? He who hearkened to His word and listened. |
|
יחכִּ֣י מִ֚י עָמַד֙ בְּס֣וֹד יְהֹוָ֔ה וְיֵ֖רֶא וְיִשְׁמַ֣ע אֶת־דְּבָר֑וֹ מִי־הִקְשִׁ֥יב דְּבָר֖וֹ (כתיב דְּבָרֹ֖י) וַיִּשְׁמָֽע: |
| For who stood in the council of the Lord: and will hear what is decreed by Him? He who hearkened to the word of His Torah and listened to His commandments, but not these wicked men. The first expression of ֹשְמִיעָה in the verse is actual hearing; the latter expression of ֹשְמִיעָה is an expression of acceptance. |
|
מי עמד בסוד ה':
וישמע את הנגזר מלפניו אותו שהקשיב דבר תורתו וישמע למצותיו ולא הרשעים האלה שמיעה הראשונה שבמקרא זה שמיעה ממש שמיעה האחרונה קבלה:
|
| 19Behold a storm from the Lord has gone forth [with] fury, yea, a whirling storm, on the heads of the wicked it shall rest. |
|
יטהִנֵּ֣ה | סַֽעֲרַ֣ת יְהֹוָ֗ה חֵמָה֙ יָ֣צְאָ֔ה וְסַ֖עַר מִתְחוֹלֵ֑ל עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל: |
| a whirling: A resting storm, a storm which seeks to rest, and it shall rest on the heads of the wicked. |
|
מתחולל:
משתכן מחזר לשכון ועל ראש רשעים ישכון:
|
| 20The Lord's anger shall not return until He executes it and until He fulfills the plans of His heart. At the end of days, you shall consider it perfectly. |
|
כלֹ֚א יָשׁוּב֙ אַף־יְהֹוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָ֖הּ בִּינָֽה: |
| the plans of: an expression of thought. |
|
מזמות:
לשון מחשבה:
|
| 21I did not send the prophets yet they ran; I did not speak to them, yet they prophesied. |
|
כאלֹֽא־שָׁלַ֥חְתִּי אֶת־הַנְּבִאִ֖ים וְהֵ֣ם רָ֑צוּ לֹֽא־דִבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְהֵ֥ם נִבָּֽאוּ: |
| 22And if they stood in My council, they should have let My people hear My words, so that they bring them back from their evil way and from the evil of their deeds. |
|
כבוְאִם־עָֽמְד֖וּ בְּסוֹדִ֑י וְיַשְׁמִ֚עוּ דְבָרַי֙ אֶת־עַמִּ֔י וִֽישִׁבוּם֙ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָ֔ע וּמֵרֹ֖עַ מַֽעַלְלֵיהֶֽם: |
| And if they stood in My council, they should have let My people hear My word, etc.: They should have let My people hear My words and My Torah, rather than cause them to stray away from Me. |
|
ואם עמדו בסודי וישמיעו דברי וגו':
היה להם להשמיע דברי ותורתי את עמי ולא להטעותם בה מעלי:
|
| 23Am I a God from near, says the Lord, and not a God from afar? |
|
כגהַֽאֱלֹהֵ֧י מִקָּרֹ֛ב אָ֖נִי נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְלֹ֥א אֱלֹהֵ֖י מֵרָחֹֽק: |
| Am I a God from near: that I do not see but what is close to Me and have I no power to judge the lower creatures that are far from Me and do I not know of their deeds? |
|
האלהי מקרוב:
שאיני רואה אלא בסמוך לי ואין בי כח לשפוט את התחתונים שהם רחוקים ממני ואיני יודע במעשיהם:
|
| 24Can a man hide in secret places that I should not see him? says the Lord. Do I not fill the heavens and the earth? says the Lord. |
|
כדאִם־יִסָּתֵ֨ר אִ֧ישׁ בַּמִּסְתָּרִ֛ים וַֽאֲנִ֥י לֹֽא־אֶרְאֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הֲל֨וֹא אֶת־הַשָּׁמַ֧יִם וְאֶת־הָאָ֛רֶץ אֲנִ֥י מָלֵ֖א נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| Can a man hide in secret places: This is a repetition of the question, ‘Am I a God from near,’ according to the manner of all double questions. |
|
אם יסתר איש:
זהו כפל תמיהה האלהי מקרוב כדרך כל תמיהות הכפולות:
|
| 25I heard what the prophets said, those who prophesy in My name falsely, saying, "I have dreamed, I have dreamed." |
|
כהשָׁמַ֗עְתִּי אֵ֚ת אֲשֶׁר־אָֽמְרוּ֙ הַנְּבִאִ֔ים הַנִּבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֛י שֶׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר חָלַ֖מְתִּי חָלָֽמְתִּי: |
| 26How long [will this be]? Is it in the heart of the prophets who prophesy lies? But they are prophets of the deceit of their hearts, |
|
כועַד־מָתַ֗י הֲיֵ֛שׁ בְּלֵ֥ב הַנְּבִאִ֖ים נִבְּאֵ֣י הַשָּׁ֑קֶר וּנְבִיאֵ֖י תַּרְמִ֥ת לִבָּֽם: |
| How long [will this be]?: That they will prophesy falsely? Do these prophets who prophesy falsely have in their heart to execute their thoughts that they are thinking to cause My people to forget My name, etc.? |
|
עד מתי:
ינבאו שקר וכי יש בלבם של הנביאים הללו הנבאים שקר לקיים מחשבותם שהם חושבים להשכיח את עמי שמי וגו':
|
| deceit: an expression of מִרְמָה, deceit. |
|
תרמית:
לשון מרמה:
|
| 27Who think to cause My people to forget My name with their dreams that they tell, one to another, as their forefathers forgot My name through Baal. |
|
כזהַחֹֽשְׁבִ֗ים לְהַשְׁכִּ֚יחַ אֶת־עַמִּי֙ שְׁמִ֔י בַּֽחֲל֣וֹמֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יְסַפְּר֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ כַּֽאֲשֶׁ֨ר שָֽׁכְח֧וּ אֲבוֹתָ֛ם אֶת־שְׁמִ֖י בַּבָּֽעַל: |
| 28The prophet who has a dream, let him tell a dream, and who has My word, let him tell My word as truth. What has the straw to do with the wheat? says the Lord. |
|
כחהַנָּבִ֞יא אֲשֶׁר־אִתּ֚וֹ חֲלוֹם֙ יְסַפֵּ֣ר חֲל֔וֹם וַֽאֲשֶׁ֚ר דְּבָרִי֙ אִתּ֔וֹ יְדַבֵּ֥ר דְּבָרִ֖י אֱמֶ֑ת מַה־לַתֶּ֥בֶן אֶת־הַבָּ֖ר נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| let him tell a dream: Let him tell it as vain talk like other dreams, and let him not presume it as words of prophecy. |
|
יספר חלום:
יספרנו ל' הבאי כשאר חלומות ולא יחזקנו בדברי נבואה:
|
| What has the straw to do with the wheat?: What has falsehood to do with truth? |
|
מה לתבן את הבר:
מה ענין שקר אצל אמת:
|
| with the wheat: like עִם-הַבָּר. |
|
את הבר:
עם הבר:
|
| 29Is not My word so like fire? says the Lord, and like a hammer that shatters a rock? |
|
כטהֲל֨וֹא כֹ֧ה דְבָרִ֛י כָּאֵ֖שׁ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וּכְפַטִּ֖ישׁ יְפֹ֥צֵֽץ סָֽלַע: |
| Is not My word so like fire?: They should not have erred to compare their dreams to say that they are prophecy, for the prophetic word, when it comes to a prophet, it comes into him with force like a burning fire, as the matter is stated (supra 20:9): “And it was in my heart like a burning fire,” and (Ezekiel 3:14): “And the hand of the Lord became strong upon me.” |
|
הלא כה דברי כאש:
לא היה להם לטעות ולדמות חלומות לומר שהם נבואה כי דבר נבואה כשבאה בפי הנביא בגבורה היא באה בו כאש בוערת כענין שנאמר ותהי בלבי כאש בוערת (לעיל כ) ואומר ויד ה' עלי חזקה (יחזקאל ג׳:י״ד):
|
| and as a hammer: (pic in French), a pick. And some say (marteau in French), a hammer. |
|
וכפטיש:
פי"ק בלעז ויש אומר מרטיי"ל בלעז:
|
| 30Therefore, behold I am against the prophets, says the Lord, those who steal My words from one another. |
|
ללָכֵ֛ן הִֽנְנִ֥י עַל־הַנְּבִאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מְגַנְּבֵ֣י דְבָרַ֔י אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ת רֵעֵֽהוּ: |
| those who steal My wards from one another: They have spies who spy upon the true prophets, who listen to their expression with which they prophesy and say false prophecies with that same expression, as Hananiah son of Azzur did. He heard Jeremiah prophesying in the upper marketplace, “Behold I break the bow of Elam,” and he prophesied in the lower marketplace, “I have broken the yoke of the king of Babylon” (28:2), as our Rabbis wrote in Sanhedrin 89a. |
|
מגנבי דברי איש מאת רעהו:
איש מאת רעהו יש להם מרגלים אצל נביאי האמת ושומעין סגנון שלהם שהם מתנבאים בו ואומרין נבואת שקר באותו ל' כמו שעשה חנניה בן עזור שמע את ירמיה מתנבא בשוק העליון הנני שובר את קשת עילם והוא ניבא בשוק התחתון שברתי את עול מלך בבל (לקמן כח) כמו שאמרו רבותינו בסנהדרין:
|
| 31Behold I am against the prophets, says the Lord, those who train their tongues and say, "He says," |
|
לאהִֽנְנִ֥י עַל־הַנְּבִאִ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הַלֹּֽקְחִ֣ים לְשׁוֹנָ֔ם וַיִּנְאֲמ֖וּ נְאֻֽם: |
| those who train their tongues: who teach their tongues to say their falsehoods with the expression, “Says the Lord,” like the true prophets, so that they should believe them. |
|
הלוקחים לשונם:
המלמדים לשונם לומר שקריהם בל' נאם ה' כנביאי האמת למען יאמינו בם:
|
| 32Behold I am against those who prophesy with false dreams, says the Lord, and they tell them and mislead My people with their falsehoods and with their bewilderment, but I neither sent them nor commanded them, and they have not availed this people, says the Lord. |
|
לבהִֽ֠נְנִי֠ עַל־נִבְּאֵ֞י חֲלֹמ֥וֹת שֶׁ֙קֶר֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַֽיְסַפְּרוּם֙ וַיַּתְע֣וּ אֶת־עַמִּ֔י בְּשִׁקְרֵיהֶ֖ם וּבְפַֽחֲזוּתָ֑ם וְאָֽנֹכִ֨י לֹֽא־שְׁלַחְתִּ֜ים וְלֹ֣א צִוִּיתִ֗ים וְהוֹעֵ֛יל לֹֽא־יוֹעִ֥ילוּ לָֽעָם־הַזֶּ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| with their bewilderment: an expression of wonder (estordisoun in O. F.). |
|
ובפחזותם:
ל' תמהון אישטורדיזו"ן בלעז:
|
| 33Now if this people or the prophet or priest asks you, saying, "What is the burden of the Lord?" And you shall say to them, "What burden? And I will forsake you, says the Lord." |
|
לגוְכִֽי־יִשְׁאָֽלְךָ֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה אֽוֹ־הַנָּבִ֚יא אֽוֹ־כֹהֵן֙ לֵאמֹ֔ר מַה־מַשָּׂ֖א יְהֹוָ֑ה וְאָֽמַרְתָּ֚ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־מַה־מַשָּׂ֔א וְנָֽטַשְׁתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| “What is the burden of the Lord?”: This is an expression of derision, for his prophecy is a burden to them. |
|
מה משא ה':
לשון שחוק לפי שנבואתו להם למשא:
|
| you shall say to them, “What burden? And I will forsake you, etc.”: They say to you (sic), “What is the burden?” You are the burden of the Holy One, blessed be He, and He says that He will forsake you and cast you off His arms from heaven to earth. So I heard. |
|
ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי וגו':
אומרים לכם מה המשא, אתם למשא להקב"ה והוא אמר שיטוש וישליך אתכם מעל זרועותיו משמים ארץ כך שמעתי:
|
| and I will forsake: Heb. וְעָזַבְתִּי. |
|
ונטשתי:
ועזבתי:
|
| 34And the prophet and the priest and the people who will say, "The burden of the Lord," I will visit retribution upon that man and upon his household. |
|
לדוְהַנָּבִ֚יא וְהַכֹּהֵן֙ וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר מַשָּׂ֣א יְהֹוָ֑ה וּפָֽקַדְתִּ֛י עַל־הָאִ֥ישׁ הַה֖וּא וְעַל־בֵּיתֽוֹ: |
| 35So shall you say each one to his friend and each one to his brother, "What did the Lord reply?" or "What did the Lord speak?" |
|
להכֹּ֥ה תֹֽאמְר֛וּ אִ֥ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו מֶה־עָנָ֣ה יְהֹוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהֹוָֽה: |
| 36And "the burden of the Lord" you shall no longer mention, for the burden shall be to the man of His word although you pervert the words of the living God, the Lord of Hosts, our God. |
|
לווּמַשָּׂ֥א יְהֹוָ֖ה לֹ֣א תִזְכְּרוּ־ע֑וֹד כִּ֣י הַמַּשָּׂ֗א יִֽהְיֶה֙ לְאִ֣ישׁ דְּבָר֔וֹ וַֽהֲפַכְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים חַיִּ֔ים יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵֽינוּ: |
| For the burden shall be to the man of His word: Although you pervert the massa into a pejorative, the prophecy (משא) of the word of the Lord shall be to the man of His word, and to the man of His counsel He reveals it, but you pervert it to an expression of a burden. This interpretation I did not hear, but it is the main interpretation. But this is how I heard it, namely that the burden shall be a burden of retribution for the one who says it, who asks, “What is the burden?” Another interpretation: משא is an expression of prophecy, and the false prophet would ask the true prophet to tell him the word of the Holy One, blessed be He, in the language in which the expression came to him, and the expression did not explain the speech adequately. Therefore, the false prophet would pervert it to another meaning and would speak after the fashion of the true prophet in order that they should believe him. And so did Hananiah son of Azzur do. Therefore, he says, “Do not ask the prophecy of the Lord,” the language of the expression, but “What did He speak?” or “What did He reply?” The explanation of the words you shall ask the true prophet to tell you what the Holy One, blessed be He, says, and to what His words are inclined. |
|
כי המשא יהיה לאיש דברו:
אע"פ שאתם מהפכין את המשא לגנאי משא דבר ה' לאיש דברו ולאיש עצתו הוא מגלהו ואתם מהפכין אותו ללשון משאוי זו לא שמעתי כן והיא עיקר אבל כך שמעתי כי המשאוי יהי' משאוי של פורענות למי שאומרו השואל מה משא, ע"א משא ה' ל' נבואה הוא והיה הנביא השקר שואל לנביא האמת לאמר לו את דבר הקב"ה בל' שבא הסיגנון אליו והסיגנון לא היה מפרש הדיבור כל כך והיה נביא השקר מהפך את הפי' לצד אחר והיה מדבר בדוגמת נביא האמת כדי שיאמינו בו וכן עשה חנניה בן עזור לכן הוא אומר אל תשאלו משא ה' את ל' הסגנון אלא מה דבר ומה ענה את פירוש הדבר שאלו לנביא אמת לאמר להם מה הקב"ה אומר ולהיכן נוטין את דבריו:
|
| for the prophecy shall be for the man of His word: The unexplained expression the Holy One, blessed be He, said unexplained to the man of His counsel, who is not suspected of perverting it, but you ask it in order to pervert it, and you pervert the words of the Holy One, blessed be He, and that is what is stated above (v. 30): “those who steal My words from one another.” This too is a correct explanation. |
|
כי המשא יהיה לאיש דברו:
סיגנון סתם הקב"ה אמרו סתם לאיש עצתו שאינו חשוד להפכו ואתם שואלי' אותו כדי להפכו והפכתם את דברי הקב"ה וזהו שאמר למעלה מגנבי דברי איש מאת רעהו (כאן) גם זה לשון מיותר:
|
| 37So shall you say to the prophet, "What has the Lord replied to you?" Or "What has the Lord spoken? " |
|
לזכֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־הַנָּבִ֑יא מֶה־עָנָ֣ךְ יְהֹוָ֔ה וּמַה־דִּבֶּ֖ר יְהֹוָֽה: |
| So shall you say to the prophet: when you come to ask My words of the prophet. |
|
כה תאמר אל הנביא:
כשאתם באים לשאול דברי מאת הנביא:
|
| 38But if you say, "The burden of the Lord," therefore, so says the Lord, since you have said this thing, "the burden of the Lord," and I sent to you saying, "You shall not say, 'the burden of the Lord,' " |
|
לחוְאִם־מַשָּׂ֣א יְהֹוָה֘ תֹּאמֵרוּ֒ לָכֵ֗ן כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה יַ֧עַן אֲמָרְכֶ֛ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה מַשָּׂ֣א יְהֹוָ֑ה וָֽאֶשְׁלַ֚ח אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹֽאמְר֖וּ מַשָּׂ֥א יְהֹוָֽה: |
| 39Therefore, here I am, and I will exile you, and I will forsake you and the city that I gave you and your forefathers from before My presence. |
|
לטלָכֵ֣ן הִֽנְנִ֔י וְנָשִׁ֥יתִי אֶתְכֶ֖ם נָשֹׁ֑א וְנָֽטַשְׁתִּ֣י אֶתְכֶ֗ם וְאֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם וְלַֽאֲבֹֽתֵיכֶ֖ם מֵעַ֥ל פָּנָֽי: |
| and I will exile: an expression of “the sinew that was dislocated (גִיד הַנֹּשֶה)” (Gen. 32:33), and an expression of “their might has failed (נֹשְתָה),” it jumps and moves from place to place. |
|
ונשיתי:
ל' גיד הנשה (בראשית ל״ב:ל״ג) ול' ונשתה גבורתם (לקמן נא) קופץ ומטלטל ממקום למקום:
|
| 40And I will place upon you everlasting shame and everlasting embarrassment that shall not be forgotten. |
|
מוְנָֽתַתִּ֥י עֲלֵיכֶ֖ם חֶרְפַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּכְלִמּ֣וּת עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ: |
