1A song of David, when he fled from Absalom his son. |
|
אמִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֜בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֚י | אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ: |
A song of David, when he fled. The Aggadists expounded many homilies on this matter. Our Sages said (Ber. 7a): When the prophet said to him (in II Sam. 12:11), “Behold I will raise up against you evil out of your own house etc.,” his heart was quaking, perhaps a slave or a mamzer [a child of an illicit union] will rise up against me, who will not have mercy on me. As soon as he found out that it was his son, he was happy. The Midrash Aggadah (Midrash Psalms 3:3) [states]: Because he saw his order intact, for his servants, and the Kerethite and Pelethite, who were the Sanhedrin were affirming his lordship over themselves. When he said to them (ibid. 15:14), “Arise and let us flee etc. from Absalom,” what is written there? (verse 15) “Whatever my lord the king shall choose, behold your servants [are ready to do].” And when he came to Mahanaim (ibid. 17:27), “Shobi, etc. and Machir the son of Amiel, etc. and Barzilai the Gileadite” came to meet him and sustained him there. |
|
מזמור לדוד בברחו.
הרבה דרשות דרשו בני אגדה בדבר ורבותינו אמרו משאמר לו הנביא (ש"ב יא) הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה לבו סוער שמא עבד או ממזר יקום עלי שאינו מרחם עלי כיון שידע שבנו הוא שמח ומדרש אגדה על שראה טכסיסו קיימת שהיו עבדיו והכרתי והפלתי שהם סנהדרין מחזיקים אדנותו עליהם כשאמר להם (שם טו) קומו ונברחה מפני אבשלום מה כתיב שם כל אשר יבחר אדוני המלך הנה עבדיך וכשבא מחנים (שם יז) ושובי בן נחש ומכיר בן עמיאל וברזילי הגלעדי יצאו לקראתו וכלכלוהו שם:
|
2O Lord, how many have my adversaries become! Great men rise up against me. |
|
ביְהֹוָה מָה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֜בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי: |
Great men rise up against me. Men great in Torah, great in wisdom, great in wealth, tall in stature, such as Saul; the children of Raphah; Doeg, and Ahitophel. |
|
רבים קמים עלי.
בני אדם גדולים בתורה גדולים בחכמה גדולים בעושר גדולים בקומה כגון שאול וילידי הרפה דואג ואחיתופל:
|
3Great men say concerning my soul, "He has no salvation in God to eternity." |
|
גרַבִּים֘ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֚ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֥וֹ בֵֽאלֹהִ֣ים סֶֽלָה: |
say concerning my soul. Heb. לנפשי, concerning my soul. |
|
אומרים לנפשי.
על נפשי:
|
“He has no salvation in God to eternity”. Because he was intimate with a married woman. |
|
אין ישועתה לו באלהים סלה.
לפי שבא על אשת איש:
|
4But You, O Lord, are a shield about me, my glory and He Who raises up my head. |
|
דוְאַתָּ֣ה יְ֖הֹוָה מָגֵ֣ן בַּֽעֲדִ֑י כְּ֜בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי: |
5With my voice, I call to the Lord, and He answered me from His holy mount to eternity. |
|
הקוֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲ֘נֵ֚נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה: |
6I lay down and slept; I awoke, for the Lord will support me. |
|
ואֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי: |
I lay down and slept. My heart was clogged from worry and fear. |
|
אני שכבתי ואישנה.
לבי אטום בדאגה ופחד:
|
I awoke. from my worry, because I trusted that the Lord would support me. |
|
הקיצותי.
מדאגתי כי בטחתי כי ה' יסמכני:
|
7I will not fear ten thousands of people, who have set themselves against me all around. |
|
זלֹֽא־אִ֖ירָא מֵרִֽבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֜בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי: |
have set themselves. Heb. שתו, an expression of desolation, gatiront in Old French, to destroy. Others say that שתו is like שמו, they placed, like (Exod. 10:1): “in order that I set up (שתי) my signs.” |
|
שתו.
לשון שאיה גאטירנ"ט בלעז ויש אומרים שתו כמו שמו כמו (שמות י׳:א׳) למען שיתי אותותי:
|
8Arise, O Lord, save me, my God, for You have struck all my enemies on the cheek; You have broken the teeth of the wicked. |
|
חק֘וּמָ֚ה יְהֹוָ֨ה | הֽוֹשִׁ֘יעֵ֚נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כָּל־אֹֽיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ: |
for You have struck all my enemies on the cheek. This is a disgraceful blow, as you say (Lam. 3:30): “Let him offer his cheek to the smiter;” (Micah 4:14), “with a rod they strike… on the cheek.” According to the Midrash Aggadah (Mid. Ps. 3:7), this is a sickness of the mouth, [choking, croup] as you say (II Sam. 17:23): "And he [Ahithophel] gave charge to his household and he strangled himself. |
|
כי הכית את כל אויבי לחי.
מכת בזיון היא כד"א (איכה ג׳:ל׳) יתן למכהו לחי, (מיכה ד׳:י״ד) בשבט יכו על הלחי, ומ"א מכת הפה כד"א (שמואל ב י״ז:כ״ג) ויצו אל ביתו ויחנק:
|
the teeth of the wicked. Their might. |
|
שני רשעים.
גבורתם:
|
9It is incumbent upon the Lord to save, and it is incumbent upon Your people to bless You forever. |
|
טלַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה: |
It is incumbent upon the Lord to save, etc.. It is incumbent upon Him to save His servants and His people, and it is incumbent upon His people to bless Him and thank Him forever. |
|
לה' הישועה וגו'.
עליו להושיע את עבדיו ואת עמו ועל עמו מוטל לברך ולהודות לו סלה:
|