Chapter 10

1Woe to those who engrave engravings of injustice and missives of perverseness they write.   אה֥וֹי הַחֹֽקְקִ֖ים חִקְקֵי־אָ֑וֶן וּֽמְכַתְּבִ֥ים עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּ:
engravings of injustice. Notes of injustice, forged notes.   חקקי און.  שטרי און, שטרות מזוייפין:
letters. Heb. מְכַתְּבִים. This is Arabic, like מִכְתָּבִים in Hebrew.   ומכתבים.  לשון ערבי הוא כמו מכתבין (שהמ"ם חירק וכ"ף שוא ות' קמוצה) בלשון עברי:
2To pervert the judgment of the impoverished and to rob the judgment of the poor of My people, so that the widows are their plunder, and they pillage the orphans.   בלְהַטּ֚וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִהְי֚וֹת אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת־יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּ:
To pervert. through the false notes, the poor from the legal rights due them.   להטות.  על ידי שטרות שקר את הדלי' מדין זכות הראוי להם:
3And what will you do for the day of visitation, and for the destruction that shall come from afar? To whom will you flee for aid, and where will you leave your riches?   גוּמַה־תַּֽעֲשׂוּ֙ לְי֣וֹם פְּקֻדָּ֔ה וּלְשׁוֹאָ֖ה מִמֶּרְחָ֣ק תָּב֑וֹא עַל־מִי֙ תָּנ֣וּסוּ לְעֶזְרָ֔ה וְאָ֥נָה תַֽעַזְב֖וּ כְּבֽוֹדְכֶֽם:
for the day of visitation. when the Holy One, blessed be He, visits upon you your iniquities.   ליום פקודה.  שיפקד הקב"ה עליכם עוניכם:
and for the destruction. Heb. וּלְשׁוֹאָה, an expression of destruction.   שואה.  לשון חורבן:
To whom will you flee for aid. The Holy One, blessed be He, will afford you no aid.   על מי תנוסו לעזרה.  הקב"ה אינו בעזרתכ':
and where will you leave. all the riches you are accumulating from robbery, when you go into exile?   ואנה תעזבו.  את כל הכבוד אשר אתם קובצים מן הגזל כשתלכו בגולה:
4Where he never knelt, in that place he will be a prisoner, and in that place they will fall slain; despite all this, His anger has not turned away, and His hand is still outstretched.   דבִּלְתִּ֚י כָרַע֙ תַּ֣חַת אַסִּ֔יר וְתַ֥חַת הֲרוּגִ֖ים יִפֹּ֑לוּ בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה:
Where he never knelt. In the place where none of you ever knelt or lay down, where there was no kneeling to lie down, in that place you shall be prisoners, i.e., to say, outside of your land you shall be imprisoned, and so did Jonathan render: Outside of your land you shall be bound as prisoners.   בלתי כרע תחת אסיר.  במקום אשר לא כרע ולא יבין אחד מכם שלא היה שם כריעת המרבץ שם באותו המקום תהיו אסורים כלומר חוץ מארצכם תאסרו וכן תירגם יונתן בר מן ארעכון אסירין תתאסרון:
in that place. Heb. תַּחַת, a place. Comp. (Exodus 16: 29) “Let every man stay in his place (תַּחְתָּיו).”   תחת.  מקום כמו שבו איש תחתיו (שמות ט״ז:כ״ט):
and in that place they will fall slain. Heb. וְתַחַתהֲרוּגִים יִפֹּלוּ, and in that place they will fall slain.   ותחת הרוגים יפלו.  ובאותו מקום יפלו הרוגים:
5Woe that Assyria is the rod of My wrath, and My fury is a staff in their hand[s].   הה֥וֹי אַשּׁ֖וּר שֵׁ֣בֶט אַפִּ֑י וּמַטֶּה־ה֥וּא בְיָדָ֖ם זַעְמִֽי:
Woe. that I made Assyria the rod of My wrath with which to chastise My people.   הוי.  כי עשיתי את אשור שבט אפי לרדות בו את עמי:
and… a staff. is My fury in the hands of the people of Assyria.   ומטה הוא.  זעמי בידם של בני אשור:
6Against a hypocritical nation I will incite them, and upon the people of My anger will I command them, to plunder and to spoil spoils, and to make it trodden down like the mud of the streets.   ובְּג֚וֹי חָנֵף֙ אֲשַׁלְּחֶ֔נּוּ וְעַל־עַ֥ם עֶבְרָתִ֖י אֲצַוֶּ֑נּוּ לִשְׁלֹ֚ל שָׁלָל֙ וְלָבֹ֣ז בַּ֔ז וּלְשׂוּמ֥וֹ (כתיב וּלְשׂיּמ֥וֹ) מִרְמַ֖ס כְּחֹ֥מֶר חוּצֽוֹת:
Against a hypocritical nation. Israel.   בגוי חנף.  ישראל:
7But he does not deem it so, and his heart does not think so, but to destroy is in his heart, and to cut off nations, not a few.   זוְהוּא֙ לֹא־כֵ֣ן יְדַמֶּ֔ה וּלְבָב֖וֹ לֹא־כֵ֣ן יַחְשֹׁ֑ב כִּי לְהַשְׁמִ֣יד בִּלְבָב֔וֹ וּלְהַכְרִ֥ית גּוֹיִ֖ם לֹ֥א מְעָֽט:
But he. Sennacherib.   והוא.  סנחרב:
does not deem it so. that the decree is from Me, and that I am sending him. יְדַמֶּה koujjder in O.F. (   לא כן ידמה.  שהגזרה מאתי ואני שולחו, ידמה קוויידייר בלע"ז:
and his heart does not think so. that I sent him concerning money, to take plunder and spoils.) but in his heart is the thought to destroy everything with his haughtiness.   ולבבו לא כן יחשוב.  ששלחתיו על עסקי ממון לשלול ולבוז בז כי בלבבו להשמיד את הכל בגאותו:
8For he says, "Are not my princes together kings?   חכִּ֖י יֹאמַ֑ר הֲלֹ֥א שָׂרַ֛י יַחְדָּ֖ו מְלָכִֽים:
For he says. Therefore, his heart is haughty.   כי יאמר וגו'.  לכך גבה לבו:
9Is not Calno like Carchemish? Is it not like Arpad of Hamath? Will not Samaria be like Damascus?   טהֲלֹ֥א כְּכַרְכְּמִ֖ישׁ כַּלְנ֑וֹ אִם־לֹ֚א כְאַרְפַּד֙ חֲמָ֔ת אִם־לֹ֥א כְדַמֶּ֖שֶׂק שֹֽׁמְרֽוֹן:
Is not Calno like Carchemish. Just as the inhabitants of Carchemish are princes and governors, so are the inhabitants of Calno. Therefore, if not like Arpad, which is under the rule of Hamath, which I took from Aram, and if not like Damascus, that I took from Aram, so will I do to Samaria. “If not like Arpad of Hamath,” is the construct state, like Arpad of Hamath. Therefore, it is voweled with a ‘pattach’ [i.e., it reads אַרְפַּד rather than אַרְפָּד].   הלא ככרכמיש.  כאשר בני כרכמיש שרים ושלטונים כן בני כלנו על כן אם לא כארפד אשר הוא משלטנות חמת שלקחתי מיד ארם ואם לא כדמשק שלקחתי מיד ארם כן עשיתי לשומרון אם לא כארפד חמת דבוק הוא כארפד של חמת לכך נקוד פתח:
10As my hand was able to [conquer] the pagan kingdoms, and their graven images were from Jerusalem and Samaria.   יכַּֽאֲשֶׁר֙ מָֽצְאָ֣ה יָדִ֔י לְמַמְלְכֹ֖ת הָֽאֱלִ֑יל וּפְסִ֣ילֵיהֶ֔ם מִירֽוּשָׁלִַ֖ם וּמִשֹּֽׁמְרֽוֹן:
and their graven images. were from Jerusalem and from Samaria. From here we deduce that the wicked of Israel supplied all the nations with their images, and “since the worshippers of the graven images of Samaria and Jerusalem fell into my hands, and their graven images did not save them, so will Samaria and Jerusalem not be saved.”   ופסיליהם.  היו מירושלים ומשומרון מכאן שרשעי ישראל היו מספיקין דמות עכו"ם שלהם לכל האומות סביבותם ואחרי שעובדי פסילי שומרון וירושלים נפלו בידי ולא הצילום פסיליהם כך שומרון וירושלים לא תנצל:
11Indeed, as I did to Samaria and to her idols, so will I do to Jerusalem and to her idols."   יאהֲלֹ֗א כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי לְשֹֽׁמְר֖וֹן וְלֶֽאֱלִילֶ֑יהָ כֵּ֛ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לִירֽוּשָׁלִַ֖ם וְלַֽעֲצַבֶּֽיהָ:
as I did to Samaria. He shall say this after he conquers Samaria.   כאשר עשיתי לשומרון וגו'.  זאת יאמר לאחר שיכבוש את שומרון:
12And it shall be, when the Lord completes all His work on Mount Zion and in Jerusalem, I will visit retribution upon the increase of the arrogance of the king of Assyria's heart and upon the boasting of the haughtiness of his eyes.   יבוְהָיָ֗ה כִּֽי־יְבַצַּ֚ע אֲדֹנָי֙ אֶת־כָּל־מַֽעֲשֵׂ֔הוּ בְּהַ֥ר צִיּ֖וֹן וּבִירֽוּשָׁלִָ֑ם אֶפְקֹ֗ד עַל־פְּרִי־גֹ֙דֶל֙ לְבַ֣ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֔וּר וְעַל־תִּפְאֶ֖רֶת ר֥וּם עֵינָֽיו:
And it shall be, when the Lord completes…. But it did not come about as he thought, but, after the Holy One, blessed be He, completes all His work and His vengeance against Israel and against some of the cities of Judea, and because of that fear, the inhabitants of Zion and Jerusalem will be humbled to return to Me, I will let the king of Assyria know that not by his power was he victorious.   והיה כי יבצע וגו'.  אבל לא היה כמו שדימה אלא מאחר שיגמור הקב"ה את כל מעשהו ונקמתו בישראל ובקצה ערי יהודה ומאותה יראה יכנעו בני ציון וירושלים לשוב אלי אודיע למלך אשור כי לא בכוחו גבר:
I will visit retribution upon the increase of the arrogance of the king of Assyria’s heart. For that which he increased the arrogance of the king of Assyria’s heart, to boast of his power falsely. The fruit of the arrogance is craysement de grandeze in O.F., increase of arrogance, of Sennacherib’s heart.   אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור.  על אשר הפרה והרבה גודל לבב מלך אשור להתהלל בכחו על שקר פרי גודל קריישמנ"ס דגרנדיי"א בלע"ז של לב סנחריב:
the boasting of the haughtiness of his eyes. Since he boasted with his haughtiness. Boasting is vantance in O.F.   תפארת רום עיניו.  על שנתפאר בגאותו, תפארת ונטמנ"ט בלע"ז:
haughtiness of his eyes. Arrogance, as the matter is stated: (Psalms 101:5) “One who has proud eyes and a haughty heart.”   רום עיניו.  גסות רוחו כעניין שנא' גבה עינים ורחב לבב (תהילים ק״א:ה׳):
13For he said, "With the strength of my hand I accomplished it, and with my wisdom, for I am clever, and I remove the boundaries of peoples, and their positions have I plundered, and I lowered many inhabitants.   יגכִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֚חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחָכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר | גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים וַֽעֲתֽוּדֽוֹתֵיהֶם֙ (כתיב וַֽעֲתֽיּדֹֽתֵיהֶם֙) שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּבִּ֖יר (כתיב כַּאבִּ֖יר) יֽוֹשְׁבִֽים:
For he said, With the strength of my hand I accomplished this. None of my might is from the Holy One, blessed be He.   כי אמר בכח ידי עשיתי.  כל גבורתי לא מאת הקב"ה:
I am clever. [More exactly,] I have become clever.   נבונותי.  חכמתי:
and their positions. Heb. וַעֲתוּדֹתֵיהֶם, their stand and their position.   ועתידותיהם.  מעמדם ומצבם:
and I lowered. I lowered them from their greatness.   ואוריד.  הורדתים מגדולתם:
many inhabitants. Heb. כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים, plousors in O.F., several.   כביר יושבים.  יושבים רבים, כביר פולשור"ש:
14And my hand found the wealth of the peoples like a nest, and as one gathers abandoned eggs, I gathered the entire world, and no one moved a wing, or opened his mouth, or chirped."   ידוַתִּמְצָ֨א כַקֵּ֚ן | יָדִי֙ לְחֵ֣יל הָֽעַמִּ֔ים וְכֶֽאֱסֹף֙ בֵּיצִ֣ים עֲזֻב֔וֹת כָּל־הָאָ֖רֶץ אֲנִ֣י אָסָ֑פְתִּי וְלֹ֚א הָיָה֙ נֹדֵ֣ד כָּנָ֔ף וּפֹצֶ֥ה פֶ֖ה וּמְצַפְצֵֽף:
like a nest. like nests of ownerless birds.   כקן.  כקיני עופות הפקר:
and as one gathers abandoned eggs. And as one gathers abandoned eggs which their mother abandoned, and no one protests against him by covering them.   וכאסוף ביצים עזובות.  וכאשר יאסוף איש ביצים עזובות שעזבתם אמם ואין מוחה בידם לכסות עליהם:
and no one moved a wing, or opened his mouth or chirped. This entire expression is apropos to birds; since he compared those exiles to a bird’s nest and to abandoned eggs, he used this expression, saying that neither the father nor the mother chirped about them.   נודד כנף ופוצה פה ומצפצף.  כל הל' הזה נופל בעופות לפי שדימה אותם הגולים לקן צפרים ולביצים עזובות אמר לשון זה לא צפצפו עליה' האב והאם:
15Shall the axe boast over the one who hews with it, or shall the saw hold itself greater than he who wields it? It is as though the rod wields those who raise it. When the staff is raised, it is not the wood.   טוהֲיִתְפָּאֵר֙ הַגַּרְזֶ֔ן עַ֖ל הַחֹצֵ֣ב בּ֑וֹ אִם־יִתְגַּדֵּ֚ל הַמַּשּׂוֹר֙ עַל־מְנִיפ֔וֹ כְּהָנִ֥יף שֵׁ֙בֶט֙ אֶת־מְרִימָ֔יו כְּהָרִ֥ים מַטֶּ֖ה לֹא־עֵֽץ:
Shall the axe boast. The Holy One, blessed be He, says: You should not have boasted about this, since you are merely like My axe, and I am hewing with you; I visit retribution upon My enemies. You are the saw, and I am He Who wields it. Now is it customary for the saw to boast over the one who wields it? מַשּׂוֹר is dolodojjre in O.F., a small axe.   היתפאר הגרזן.  הקב"ה אומר לא היה לך להתהלל בזאת כי אינך אלא כגרזן שלי ואני החוצב בך נפרע על ידך מאויבי אתה המשור ואני המניפו וכי דרך המשור להתהלל על מניפו משור מייר"א בלע"ז:
It is as though the rod wields those who raise it. It is as though the rod was raising [itself and] the hand of him who was raising it. Is it not so that the rod does not wield itself but the man?   כהניף שבט את מרימיו.  כאלו היה השבט מניף את עצמו ואת יד המרימו והלא אין שבט מניפו אלא האדם:
When the staff is raised, it is not the wood. It is not the wood that raises it, but it is the man who raises it.   כהרים מטה לא עץ.  לא העץ הוא המרים אלא האדם הוא המרים:
16Therefore, the Master, the Lord of Hosts shall send leanness into his fat ones, and in the place of honor, a burning shall burn like the burning of fire.   טזלָ֠כֵן יְשַׁלַּ֨ח הָֽאָד֜וֹן יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת בְּמִשְׁמַנָּ֖יו רָז֑וֹן וְתַ֧חַת כְּבֹד֛וֹ יֵקַ֥ד יְקֹ֖ד כִּיק֥וֹד אֵֽשׁ:
and in the place of his honor. Under their clothing they shall be burnt. The garments [are referred to as “his honor” since] they command respect for the man.   ותחת כבודו.  תחת בגדיהם יהיו נשרפין, הבגדים הם מכבדים את האדם:
a burning shall burn. A burning shall burn like the burning of fire. The Midrash Aggadah [states]: Here He repaid the children of Shem for the respect Shem showed for his father, when he covered the nakedness of Noah his father, as it is said (Gen. 9:23): “And Shem and Japeth took the garment…”   יקד יקוד.  ישרף שריפה כשריפת אש, ומדרש אגדה כאן פרע לבני שם הכבוד שעשה שם לאביו כשכסה ערות נח אביו שנאמר (בראשית טז) ויקח שם ויפת וגו':
17And the light of Israel shall become fire, and his holy one shall become a flame, and it shall consume his thorns and his worms in one day.   יזוְהָיָ֚ה אֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֙ לְאֵ֔שׁ וּקְדוֹשׁ֖וֹ לְלֶֽהָבָ֑ה וּבָֽעֲרָ֗ה וְאָֽכְלָ֛ה שִׁית֥וֹ וּשְׁמִיר֖וֹ בְּי֥וֹם אֶחָֽד:
the light of Israel. The Torah in which Hezekiah engages shall become fire for Sennacherib.   אור ישראל.  התורה שעוסק בה חזקיהו תהיה לאש לסנחרב:
and his holy one. The Holy One, blessed be He. Alternatively, “And his holy one,” refers to the righteous of the generation.   וקדושו.  הקב"ה ד"א וקדושו צדיקים שבדור:
his thorns and his worms. [They symbolize] his nobles and his heroes.   שיתו ושמירו.  שריו וגבוריו:
18And the glory of his forest and his stately forest, both soul and flesh shall it destroy, and it shall be as a tree eaten to powder by the worms.   יחוּכְב֚וֹד יַעְרוֹ֙ וְכַרְמִלּ֔וֹ מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס:
And the glory of his forest and his stately forest. They are his numerous armies.   וכבוד יערו וכרמילו.  הם רבוי חיילותיו:
and his stately forest.  כַּרְמֶל is a tall forest.   כרמל.  יער גבוה:
as a tree eaten to powder by the worms. Since he compared them to forest trees, he compared their retribution to the worm that saws with his mouth and grinds the tree. He called him סָס, as (infra 51:8): “Like wool, the worm (סָס) shall devour them.”   כמסוס נוסס.  לפי שדימה אותם לעצי יער דימה פורענותם לתולעת הנוסר בפיו וטוחן העץ וקורהו סס כמו כצמר יאכלם סס (לקמן נא):
as a tree eaten to powder by the worms. As the grinder grinds.   כמסוס נוסס.  כמגור המגורר:
as a tree eaten to powder by the worms. Heb. כִּמְסֹס נֹסֵס, [lit.] as that which is sawed by the sawyer, which is pulverized very finely, which the worm grinds. So fine were the ashes of their burnt bodies. מְסֹס is that which is ground and falls off because of the worm. נֹסֵס is the worm.   כמסוס נוסס.  כמסוס של נוסס שהוא נטחן דק דק שהתולעת טוחן כך היה האפר ושריפת גופן דק, מסוס הוא הנטחן ונופל ע"י תולעת, נוסס הוא התולעת:
19And the remaining trees of his forest shall be few, and a lad shall write them.   יטוּשְׁאָ֥ר עֵ֛ץ יַעְר֖וֹ מִסְפָּ֣ר יִֽהְי֑וּ וְנַ֖עַר יִכְתְּבֵֽם:
And the remaining trees of his forest. The survivors of his armies.   ושאר עץ יערו.  הנותרים בחיילותיו:
shall be few. [lit. a number, i.e.,] easy to count, for they will be few, and a lad will be able to write them, and our Rabbis said that ten remained of them, for there is no small child who cannot write a small ‘yud.’   מספר יהיו.  נחים לספור כי מעט הם ונער יוכל לכתבם ואמרו רבותינו עשרה נשאר מהם שאין לך קטן שאינו כותב יו"ד קטנה:
20And it shall come to pass that on that day the remnant of Israel and the survivors of the house of Jacob shall not continue to lean on him that smote them; but he shall lean on the Lord, the Holy One of Israel, in truth.   כוְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹֽא־יוֹסִ֨יף ע֜וֹד שְׁאָ֚ר יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַֽעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהֹוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּֽאֱמֶֽת:
to lean on him that smote them. [i.e.,] to lean on the kings of Egypt, who were the first to oppress them.   להשען על מכהו.  לסמוך על מלכי מצרי' שהם היו תחלת המציקים להם:
21The remnant shall return, the remnant of Jacob, to the mighty God.   כאשְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּב שְׁאָ֣ר יַֽעֲקֹ֑ב אֶל־אֵ֖ל גִּבּֽוֹר:
A remnant shall return. The remnant of them shall return to the Holy One, blessed be He.   שאר ישוב.  השארית שבהן ישובו אל הקב"ה:
the mighty God. Who demonstrated His might against Sennacherib.   אל גבור.  שהראה להם גבורה בסנחרב:
22For if your people Israel shall be like the sand of the sea, the remnant of them that shall return, shall wash away with righteousness the decreed destruction.   כבכִּ֣י אִם־יִֽהְיֶ֞ה עַמְּךָ֚ יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם שְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בּ֑וֹ כִּלָּי֥וֹן חָר֖וּץ שׁוֹטֵ֥ף צְדָקָֽה:
For if your people. The prophet says to Hezekiah, If your people are like the sand of the sea, the remnant of them that return to do good, will wash away the destruction sentenced to come upon them, and prevent it from coming, through the righteousness with which they will behave.   כי אם יהיה עמך.  לחזקיהו אמר הנביא אם יהיה עמך כחול הים השאר שישוב בו למוטב תשטף את כליון החרוץ לבא עליהם ויעכבנו מלבא בצדקה שיתנהג בה:
23For destruction and annihilation the Lord God of Hosts performs in the midst of all the land.   כגכִּ֥י כָלָ֖ה וְנֶֽחֱרָצָ֑ה אֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ צְבָא֔וֹת עֹשֶׂ֖ה בְּקֶ֥רֶב כָּל־הָאָֽרֶץ:
For destruction and annihilation. you shall see that the Holy One, blessed be He, executes upon the wicked, and you shall humble yourselves and return to Him.   כי כלה ונחרצה.  תראו שהקב"ה עושה (דין) ברשעים ותכנעו ותשובו אליו:
24Therefore, so said the Lord God of Hosts, "Fear not, my people who dwell in Zion, Assyria; with a rod may he smite you, and his staff may he bear over you in the way of Egypt."   כדלָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ צְבָא֔וֹת אַל־תִּירָ֥א עַמִּ֛י יֹשֵׁ֥ב צִיּ֖וֹן מֵֽאַשּׁ֑וּר בַּשֵּׁ֣בֶט יַכֶּ֔כָּה וּמַטֵּ֥הוּ יִשָּֽׂא־עָלֶ֖יךָ בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם:
Therefore. Since I know that Hezekiah and his company will return to Him. [Aternatively, לָכֵן is an expression of an oath. לָכֵן indeed.]   לכן.  לפי שידעתי שתשובו אליו חזקיה וסיעתו (דבר אחר לכן. ל' שבועה לכן באמת).
so said the Lord… Fear not,… Assyria; with a rod may he smite you. With the “rod” of his mouth will he insult and deride you through Rabshakeh.   כה אמר ה' אל תירא מאשור בשבט יככה.  בשבט פיו יחרף ויגדף אתכם על ידי רבשקה:
and his staff may he bear over you. to frighten you, the way he did to Egypt. It may alternatively be explained: With a rod does he smite you [i.e.,] who has smitten you until now with a rod and has become accustomed to bearing his staff and his fright over you as the Egyptians did. Rabbi Joseph told me this in the name of Rabbi Menahem.   ומטהו ישא עליך.  לאיים כדרך שעשה למצרים, ועוד יש לפרש בשבט יככה אשר עד הנה הכך בשבט והורגל לשאת עליך מטהו ואימתו כדרך המצריים משום ר' מנחם אמר לי ר' יוסף:
25For [in] yet a very little [while] the fury shall be over, and My wrath, because of their blasphemy.   כהכִּי־ע֖וֹד מְעַ֣ט מִזְעָ֑ר וְכָ֣לָה זַ֔עַם וְאַפִּ֖י עַל־תַּבְלִיתָֽם:
For [in] yet. very few days… the fury shall be over My fury, which was given as a staff into the hand of Assyria, as he said above, “And My fury is a staff in his hands” (v. 5).   כי עוד.  ימים מעט מזער וכלה, הזעם שלי שניתן למטה ביד אשור כמ"ש למעלה ומטה הוא בידם זעמי:
and My wrath. that became a rod, shall return. because of their blasphemy Heb. (עַל-תַּבְלִיתָם). Comp. (Lev. 20: 12) “they have committed a disgrace (תֶּבֶל) ,” i.e., because of the insults and blasphemies which the servants of the king of Assyria blasphemed Me.   ואפי.  שהיה לשבט ישוב על תבליתם ל' תבל עשו (ויקרא כ׳:י״ב) על חירופין וגידופין אשר גדפו נערי מלך אשור אותי:
26And the Lord of Hosts shall stir up a scourge against him, like the smiting of Midian at the Rock of Oreb, and His staff on the sea, and He shall carry him off after the manner of Egypt.   כווְעוֹרֵ֨ר עָלָ֜יו יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ שׁ֔וֹט כְּמַכַּ֥ת מִדְיָ֖ן בְּצ֣וּר עוֹרֵ֑ב וּמַטֵּ֙הוּ֙ עַל־הַיָּ֔ם וּנְשָׂא֖וֹ בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִם:
And… shall stir up against him. And to stir up.   ועורר עליו.  ולעורר עליו:
a scourge. A tortuous blow.   שוט.  מכת יסורין:
like the smiting of Midian. who were slain in one night, and as for the kings who fled from them and escaped, Oreb was slain at the Rock of Oreb, and is related in the Book of Judges (7:25). This one, too, after he returns to his land, will die there by the sword.   כמכת מדין.  שנהרגו בלילה אחת והמלכים שברחו מהם ונמלטו נהרגו עורב בצור עורב כדמפורש בספר שופטים אף זה לאחר שישוב לארצו ימות שם בחרב:
and his staff on the sea. And furthermore, He shall stir up against him, His staff, which was on the sea against Pharaoh and his army.   ומטהו על הים.  ועוד יעורר עליו את מטהו אשר היה על הים בפרעה ובחילו:
and He shall carry him off. And He shall carry him away from the world after the manner that He carried off Egypt.   ונשאו.  וטילטלו מן העולם כדרך שנשא את מצרים:
27And it shall come to pass on that day, that his burden shall be removed from upon your shoulder, and his yoke from upon your neck, and the yoke shall be destroyed because of oil.   כזוְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָס֚וּר סֻבֳּלוֹ֙ מֵעַ֣ל שִׁכְמֶ֔ךָ וְעֻלּ֖וֹ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֑ךָ וְחֻבַּ֥ל עֹ֖ל מִפְּנֵי־שָֽׁמֶן:
and the yoke shall be destroyed. The yoke of Sennacherib shall be destroyed because of Hezekiah, who was mild to his generation, as oil. Our Rabbis, however, explained [that Sennacherib’s yoke would be destroyed] because of Hezekiah’s oil which burnt in the synagogues and in the study-halls, for he persuaded them to engage in Torah, after the matter that is written (Proverbs 25:1): “Which the men of Hezekiah strengthened.”   וחובל עול.  סנחריב מפני חזקיהו שהיה נוח לדורו כשמן, ורבותינו פירשו מפני שמנו של חזקיהו שהי' דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שהשיאם לעסוק בתורה כענין שנאמר אשר העתיקו אנשי חזקיהו וגו' (משלי כה):
28He came upon Aiath; he passed through Migron; at Michmas he deposits his luggage.   כחבָּ֥א עַל־עַיָּ֖ת עָבַ֣ר בְּמִגְר֑וֹן לְמִכְמָ֖שׁ יַפְקִ֥יד כֵּלָֽיו:
He came upon Aiath. He goes on to enumerate the travels which Sennacherib traveled when he came upon the cities of Judah, to come to Jerusalem, on the day of his downfall: Aiath, Migron, Michmas, Ramah, Gib’ath Saul, Bath-galim, Laishah, Anathoth, Madmenah, and Gebim. They are all places.   בא על עית.  מונה והולך מסעות שנסע סנחרב ובא על ערי יהודה לבא ירושלים ביום מפלתו עית מגרון ומכמש רמה גבעת שאול בת גלים לישה ענתות מדמנה גבים. כולן מקומות הן:
29They crossed the ford; at Geba they lodged; Ramah quaked; Gib'ath Saul fled.   כטעָֽבְרוּ֙ מַעְבָּרָ֔ה גֶּ֖בַע מָל֣וֹן לָ֑נוּ חָֽרְדָה֙ הָֽרָמָ֔ה גִּבְעַ֥ת שָׁא֖וּל נָֽסָה:
they lodged. Heb. לָנוּ, an expression of lodging.   לנו.  לשון לינה:
Gib’ath Saul fled. Fled, they all fled because of his armies.   נסה.  ברחה ברחו כולן מפני חיילותיו:
30Raise your voice, Bath-Gallim; hearken, Laishah, Aniah Anathoth.   לצַֽהֲלִ֥י קוֹלֵ֖ךְ בַּת־גַּלִּ֑ים הַקְשִׁ֥יבִי לַ֖יְשָׁה עֲנִיָּ֥ה עֲנָתֽוֹת:
Raise your voice. to warn the people.   צהלי קולך.  להזהיר לעם:
Hearken, Laishah. to the sound of the shofar and flee, and so, Aniah Anathoth.   הקשיבי לישה.  את קול השופר וברחו לכם וכן עניה ענתות:
31Madmenah wandered; the inhabitants of Gebim gathered.   לאנָֽדְדָ֖ה מַדְמֵנָ֑ה יֹֽשְׁבֵ֥י הַגֵּבִ֖ים הֵעִֽיזוּ:
gathered. Assembled to flee. Our Rabbis, however, expounded, “Raise your voice, Bath- Gallim,” and the entire verse in a different manner in the Aggadah of “Chelek,” and they set the number of travels at ten. But, Jonathan rendered them all as names of places.   העיזו.  נאספו לברוח, ורבותינו דרשו צהלי קולך וכל המקרא במדרש אחר באגדת חלק והעמידו המסעות על עשר אבל יונתן תירגה את כולן שמות מקומו':
32Still today, [he intends] to stand in Nob; he waves his hand toward the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.   לבע֥וֹד הַיּ֖וֹם בְּנֹ֣ב לַֽעֲמֹ֑ד יְנֹפֵ֚ף יָדוֹ֙ הַ֣ר בַּת־ (כתיב בַּית־) צִיּ֔וֹן גִּבְעַ֖ת יְרֽוּשָׁלִָֽם:
Still today, [he intends] to stand in Nob. All this way he hastened, in order to stand in Nob while it is still day, since his stargazers told him, If you attack it today, you will conquer it. And, when he stood in Nob and saw that Jerusalem was small, he did not heed the words of his stargazers and began to wave his hand arrogantly: For a city like this have I mustered all these armies? Stay here overnight, and tomorrow, each one will cast his stone upon it.   עוד היום בנוב לעמוד.  כל הדרך הזה נתלבט כדי לעמוד בעוד היום בנוב לפי שאמרו לו איצטגניניו אם תלח' בה היום תכבשנ' וכשעמד בנוב וראה את ירושלים קטנה לא חש לדברי איצטגניניו והתחיל להניף ידו בגאו' וכי על עיר כזו הרגזתי כל החיילות הללו לינו פה הלילה ולמחר ישליך בה איש אבנו:
.    הר.  בת ציון להר בת ציון:
33Behold the Master, the Lord of Hosts lops off the branches with a saw, and those of lofty height are hewn down, and the tall one shall be humbled.   לגהִנֵּ֚ה הָֽאָדוֹן֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת מְסָעֵ֥ף פֻּארָ֖ה בְּמַֽעֲרָצָ֑ה וְרָמֵ֚י הַקּוֹמָה֙ גְּדֻעִ֔ים וְהַגְּבֹהִ֖ים יִשְׁפָּֽלוּ:
Behold the Master. on that night.   הנה האדון.  בלילה ההוא:
lops off the branches with a saw. Shall lop off its branches, the root of the branches of his trees. ([Mss. read:] Uproots the branches of his trees.) ([Other mss. read:] Cuts off the branches of his trees.)   מסעף פארה במערצה.  יפשח פארותיו עיקר ענפי אילנותיו:
with a saw. Heb. בְּמַעֲרָצָה, with a saw that cuts the boughs. This [word פֻּארָה] is not an expression denoting a winepress, for it is not spelled with a ‘vav,’ like (infra 63:3) “A winepress (פּוּרָה) I trod,” and like (Haggai 2:16) “To draw off fifty measures from the winepress (פּוּרָה) ,” but with an ‘aleph,’ like (Ezekiel 31:5) “And its boughs became long (פֹּארֹתָיו).” מְסָעֵף is an expression of cutting off branches [esbranchier in O.F.], like (infra 27:10) “And he will destroy its branches (סְעִיפֶיהָ),” and (infra 17:6) "On its branches (בִּסְעִיפֶיהָ) the fruitful one."   במערצה.  במשור המקצץ הענפים אין פארה זו לשון גת שהרי לא נכתב בוי"ו כמו פורה דרכתי (לקמן ס"ג) וכמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב׳:ט״ז) אלא באל"ף כמו ותארכנה פאורותיו (יחזקאל ל״א:ה׳) ומסעף הוא לשון מקצץ ענפים אישברנקיי"ר בלע"ז כמו וכלה סעיפיה (לקמן כז) וכן בסעיפיה פוריה (לקמן יז):
with a saw. Heb. בְּמַעֲרָצָה, with an implement of destruction, which breaks them.   במערצה.  בכלי משחית העורץ ושובר אותם:
and those of lofty height. [This alludes to] the heroes.   ורמי הקומה.  המלכים והשרים:
are hewn down. The expression of hewing is apropos only to trees and hard things.   גדועים.  אין לשון גידוע נופל אלא באילנות ודבר קשה:
34And the thickets of the forests shall be cut off with iron, and the Lebanon shall fall through a mighty one.   לדוְנִקַּ֛ף סִֽבְכֵ֥י הַיַּ֖עַר בַּבַּרְזֶ֑ל וְהַלְּבָנ֖וֹן בְּאַדִּ֥יר יִפּֽוֹל:
And… shall be cut off. Heb. וְנִקַּף. This, too, is an expression of cutting, as (ibid.) “Like one who cuts off olives (כְּנֹקֶף).” ואךדרְנִקַּף is in the passive voice.   ונקף.  אף זה לשון קציצה כמו כנוקף זית ונקף לשון ונפעל:
the thickets of the forests. The prominent branches, symbolizing the heroes.   סבכי היער.  הענפים החשובים והגבורים:
and the Lebanon. The thickness of his forest and his stately forest. They are the multitudes of his armies.   והלבנון.  עובי יערו וכרמילו הן מרבית חיילותיו:
shall fall through a mighty one. Through an angel they shall fall. Alternatively, through a mighty one, in the merit of Hezekiah who is the mighty one and the rulers of Israel, as it is said (Jer. 30:21): “And their leader shall be of themselves.”   באדיר יפול.  על ידי מלאך יפלו, ד"א באדיר בזכות חזקיהו שהוא אדירם ומושלם של ישראל כמה שנאמ' והיה אדירו ממנו (ירמיהו ל׳:כ״א):