Chapter 30

1The word that came to Jeremiah from the Lord, saying:   אהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר:
2So said the Lord, the God of Israel, saying: Write for you the words that I have spoken to you, on a scroll.   בכֹּֽה־אָמַ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב־לְךָ֗ אֵ֧ת כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־סֵֽפֶר:
3For, behold, days are coming, says the Lord, when I will restore the captivity of My people Israel and Judah, says the Lord, and I will restore them to the land that I gave their forefathers and they shall possess it.   גכִּ֠י הִנֵּ֨ה יָמִ֚ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְ֠שַׁבְתִּי אֶת־שְׁב֨וּת עַמִּ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוּדָ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה וַֽהֲשִֽׁבֹתִ֗ים אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר נָתַ֥תִּי לַֽאֲבֹתָ֖ם וִֽירֵשֽׁוּהָ:
For, behold, days are coming. And you shall not say, Why should I write it, since they all will perish, and no one will read it, neither will anyone remember it anymore, for, “behold, days are coming, etc.”   כי הנה ימים באים.  ולא תאמר למה אכתבנו כי יאבדו כולם ואין קורא בו ואין זוכרו עוד כי הנה ימים באים וגו':
4And these are the words that the Lord spoke concerning Israel and concerning Judah.   דוְאֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶל־יְהוּדָֽה:
5For so said the Lord: A sound of quaking we have heard, fear, and there is no peace.   הכִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה ק֥וֹל חֲרָדָ֖ה שָׁמָ֑עְנוּ פַּ֖חַד וְאֵ֥ין שָׁלֽוֹם:
A sound of quaking we have heard. Some interpret this as alluding to the tidings of Babylon, from which those exiled there quaked. But the Midrash Aggadah explains it as an allusion to the war of Gog and Magog.   קול חרדה שמענו.  יש פותרין על שמועת בבל שהיו חרידים ממנה אותם שגלו שם ומדרש אגדה על מלחמת גוג ומגוג:
6Ask now and see whether a male gives birth. Why have I seen every man [with] his hands on his loins like a woman in confinement, and every face has turned to pallor?   ושַֽׁאֲלוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ אִם־יֹלֵ֖ד זָכָ֑ר מַדּוּעַ֩ רָאִ֨יתִי כָל־גֶּ֜בֶר יָדָ֚יו עַל־חֲלָצָיו֙ כַּיּ֣וֹלֵדָ֔ה וְנֶֽהֶפְכ֥וּ כָל־פָּנִ֖ים לְיֵֽרָקֽוֹן:
whether a male gives birth. Whether it is customary for males to give birth, so that labor pains should seize them like a woman in confinement.   אם יולד זכר.  אם דרך לזכרים ללדת שיאחזום חבלים כיולדה:
his loins. like מָתְנָיו.   חלציו.  כמו מתניו:
7Ho! For that day is great, with none like it, and it is a time of distress for Jacob, through which he shall be saved.   זה֗וֹי כִּ֥י גָד֛וֹל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ:
that day. The day of the assassination of Belshazzar and the downfall of Babylon. Another explanation: the day of the downfall of Gog.   היום ההוא.  יום הריגת בלשאצר ומפלת בבל, ע"א יום מפלת גוג:
8And it shall be on that day, says the Lord of Hosts, [that] I will break his yoke off your neck, and I will break your thongs, and strangers shall no longer enslave them.   חוְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם | יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אֶשְׁבֹּ֚ר עֻלּוֹ֙ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֔ךָ וּמֽוֹסְרוֹתֶ֖יךָ אֲנַתֵּ֑ק וְלֹא־יַֽעַבְדוּ־ב֥וֹ ע֖וֹד זָרִֽים:
I will break his yoke. The yoke of the heathens will be removed from Israel.   אשבר עלו.  יסור עול האומות מעל ישראל:
9And they shall serve the Lord their God and David their king, whom I will set up for them.   טוְעָ֣בְד֔וּ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְאֵת֙ דָּוִ֣ד מַלְכָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָקִ֖ים לָהֶֽם:
10And you, fear not, My servant Jacob, says the Lord, and do not be dismayed, O Israel, for behold I save you from afar and your seed from the land of their captivity, and Jacob shall again be silent and at ease, and no one will frighten them.   יוְאַתָּ֡ה אַל־תִּירָא֩ עַבְדִּ֨י יַֽעֲקֹ֚ב נְאֻם־יְהֹוָה֙ וְאַל־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִֽנְנִ֚י מוֹשִֽׁיֽעֲךָ֙ מֵֽרָח֔וֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַֽעֲקֹ֛ב וְשָׁקַ֥ט וְשַֽׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד:
And you, fear not. Because of all the evils that you will see befalling Babylon in whose midst you are.   ואתה אל תירא.  מכל הרעות אשר תראה באה על בבל אשר אתה בתוכה:
and at ease. like וֹשָקֵט.   ושאנן.  כמו ושקט:
11For I am with you, says the Lord, to save you, for I will make an end of all the nations where I dispersed you, but of you I will not make an end, but I will chasten you in measure, and I will not completely destroy you.   יאכִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה לְהֽוֹשִׁיעֶ֑ךָ כִּי֩ אֶֽעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכָל־הַגּוֹיִ֣ם | אֲשֶׁ֣ר הֲפִצוֹתִ֣יךָ שָּׁ֗ם אַ֚ךְ אֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ:
but I will chasten you in measure. according to the law of the Torah.   ויסרתיך למשפט.  בדין חסוך:
and I will not completely destroy you. an expression of a sweeping destruction.   ונקה לא אנקך.  ל' טיאוט השמד:
12For so said the Lord: Your injury is painful, your wound grievous.   יבכִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה אָנ֣וּשׁ לְשִׁבְרֵ֑ךְ נַחְלָ֖ה מַכָּתֵֽךְ:
Your injury is painful, your wound grievous. (Enfers in Old French).   אנוש לשברך נחלה.  שברך אנפר"ש בלעז:
13No one deems your wound to be healed, you have no healing medicines.   יגאֵֽין־דָּ֥ן דִּינֵ֖ךְ לְמָז֑וֹר רְפֻא֥וֹת תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ:
to be healed. cure. No one thinks that you will have salvation.   למזור.  רפואה אין אדם סבור שתהא לך תשועה:
healing. a cure, an expression of availing.   תעלה.  רפואה לשון הועיל:
14All your lovers have forgotten you, they do not seek you, for I have smitten you with the wound of an enemy, cruel chastisement, for the greatness of your iniquity; your sins are many.   ידכָּל־מְאַֽהֲבַ֣יִךְ שְׁכֵח֔וּךְ אוֹתָ֖ךְ לֹ֣א יִדְרֹ֑שׁוּ כִּי֩ מַכַּ֨ת אוֹיֵ֚ב הִכִּיתִיךְ֙ מוּסַ֣ר אַכְזָרִ֔י עַל רֹ֣ב עֲו‍ֹנֵ֔ךְ עָֽצְמ֖וּ חַטֹּאתָֽיִךְ:
cruel chastisement. chastisements of cruelty. The chastisement is cruel.   מוסר אכזרי.  ייסורי אכזריות המוסר אכזרי הוא:
15Why do you cry about your injury [that] your pain is severe? For the magnitude of your iniquity, [since] your sins are many, I have done these to you.   טומַה־תִּזְעַק֙ עַל־שִׁבְרֵ֔ךְ אָנ֖וּשׁ מַכְאֹבֵ֑ךְ עַ֣ל | רֹ֣ב עֲו‍ֹנֵ֗ךְ עָֽצְמוּ֙ חַטֹּאתַ֔יִךְ עָשִׂ֥יתִי אֵ֖לֶּה לָֽךְ:
16Therefore, all who devour you shall be devoured, and all your adversaries, yea all of them, shall go into captivity, and those who plunder you shall be plunder, and all who prey upon you I will give for prey.   טזלָכֵ֞ן כָּל־אֹֽכְלַ֙יִךְ֙ יֵאָכֵ֔לוּ וְכָל־צָרַ֥יִךְ כֻּלָּ֖ם בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ וְהָי֚וּ שֹׁאסַ֙יִךְ֙ לִמְשִׁסָּ֔ה וְכָל־בֹּֽזְזַ֖יִךְ אֶתֵּ֥ן לָבַֽז:
Therefore. This is an expression denoting an oath.   לכן.  שבועה:
those who plunder you. an expression of spoil, and so did Jonathan render it: וִיהוֹן עָדַיִךְ לַעֲדִי.   שאסיך למשסה.  לשון ביזה וכת"י ויהון עדיך לעדי:
17For I will bring healing to you, and of your wounds I will heal you, says the Lord, for they called you an outcast, that is Zion whom no one seeks out.   יזכִּי֩ אַֽעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכּוֹתַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֚י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיּ֣וֹן הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ:
healing. Heb. ארכה.   ארוכה.  רפואה:
18So said the Lord: Behold I am returning the captivity of the tents of Jacob, and his dwellings I will pity, and the city shall be built on its mound and the palace on its proper site shall be established.   יחכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִֽנְנִי־שָׁב֙ שְׁבוּת֙ אָהֳלֵ֣י יַֽעֲק֔וֹב וּמִשְׁכְּנֹתָ֖יו אֲרַחֵ֑ם וְנִבְנְתָ֥ה עִיר֙ עַל־תִּלָּ֔הּ וְאַרְמ֖וֹן עַל־מִשְׁפָּט֥וֹ יֵשֵֽׁב:
and the palace. The Temple.   וארמון.  המקדש:
19And thanksgiving and the voice of those making merry shall proceed from them, and I will multiply them, and they shall not be diminished, and I will increase them, and they shall not become few in number.   יטוְיָצָ֥א מֵהֶ֛ם תּוֹדָ֖ה וְק֣וֹל מְשַֽׂחֲקִ֑ים וְהִרְבִּתִים֙ וְלֹ֣א יִמְעָ֔טוּ וְהִכְבַּדְתִּ֖ים וְלֹ֥א יִצְעָֽרוּ:
and I will increase them. I will make them a numerous nation.   והכבדתים.  שיהיו עם כבד:
and they shall not become few in number. like יִמְעָטוּ.   ולא יצערו.  כמו ימעטו:
20And their children shall be as of old, and their congregation shall be established before Me, and I will visit [evil] upon all their oppressors.   כוְהָי֚וּ בָנָיו֙ כְּקֶ֔דֶם וַֽעֲדָת֖וֹ לְפָנַ֣י תִּכּ֑וֹן וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל־לֹֽחֲצָֽיו:
21And their prince shall be from them, and their ruler shall emerge from their midst, and I will bring him near, and he shall approach Me, for who is it who pledged his heart to approach Me? says the Lord.   כאוְהָיָ֨ה אַדִּיר֜וֹ מִמֶּ֗נּוּ וּמֹֽשְׁלוֹ֙ מִקִּרְבּ֣וֹ יֵצֵ֔א וְהִקְרַבְתִּ֖יו וְנִגַּ֣שׁ אֵלָ֑י כִּי֩ מִ֨י הוּא־זֶ֜ה עָרַ֧ב אֶת־לִבּ֛וֹ לָגֶ֥שֶׁת אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה:
their prince. lit., his mighty one.   אדירו.  שר שלו:
pledged his heart. an expression of a pledge (fermaille, aatine in French).   ערב את לבו.  לשון ערבון פרוויל"א הטינ"א בלע"ז:
to approach Me. to war, to stop Me.   לגשת אלי.  למלחמה למחות בידי:
22And you shall be My people, and I will be your God.   כבוִֽהְיִ֥יתֶם לִ֖י לְעָ֑ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים:
23Behold a storm from the Lord has gone forth [with] fury, yea a settling storm; on the head[s] of the wicked it shall rest.   כגהִנֵּ֣ה | סַֽעֲרַ֣ת יְהֹוָ֗ה חֵמָה֙ יָֽצְאָ֔ה סַ֖עַר מִתְגּוֹרֵ֑ר עַ֛ל רֹ֥אשׁ רְשָׁעִ֖ים יָחֽוּל:
settling storm. camping and dwelling an expression of “the land of the sojournings of (מְגוּרֵי)” (Gen. 37:1), and a similar case is “and a whirling (מִתְחוֹלֵל) storm” (supra 23:19) stated in the other verse is the same as this for both of them are expressions of camping.   מתגורר.  חונה ודר ל' ארץ מגורי ודוגמתו וסער מתחולל (לעיל כב) האמור במקרא האחר הוא זה ששניהם ל' חנייה:
on the head[s] of the wicked. On the heads of the heathens.   על ראש רשעים.  על ראש עכו"ם:
24The kindling of the Lord's anger shall not return until He has executed it, and until He has fulfilled the plans of His heart. At the end of the days you shall consider it.   כדלֹ֣א יָשׁ֗וּב חֲרוֹן֙ אַף־יְהֹוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָֽהּ:
25At that time, says the Lord, I will be the God of all the families of Israel, and they shall be My people.   כהבָּעֵ֚ת הַהִיא֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם: