Chapter 101

1Of David, a song. I shall sing of kindness and judgment; to You, O Lord, I shall sing.   אלְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר חֶֽסֶד־וּמִשְׁפָּ֥ט אָשִׁ֑ירָה לְךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֲזַמֵּֽרָה:
I shall sing of kindness and judgment. when You bestow kindness upon me, I will praise you [with the blessing:] “Blessed be He Who is good and does good,” and when You perform judgment upon me, I will sing, “Blessed be the true Judge.” In either case, to You, O Lord, I shall sing.   חסד ומשפט אשירה.  כשאתה עושה עמי חסד אקלסך ברוך הטוב והמטיב וכשאתה עושה בי משפט אני אשיר ברוך דיין האמת בין כך ובין כך לך ה' אזמרה:
2I shall concern myself with the way of integrity. When will it come to me? I shall walk with the innocence of my heart within my house.   באַשְׂכִּ֚ילָה | בְּדֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים מָ֖תַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם־לְ֜בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי:
I shall concern myself. I shall direct my thoughts to the way of integrity.   אשכילה.  אתן לב על דרך התמים:
When will it come to me. The straight path, to walk upon it, and I shall walk with the integrity of my heart even within my house, in private as well as in public.   מתי תבא אלי.  הדרך הישרה להתהלך בה ואתהלך בתם לבבי אף בקרב ביתי בהצנע כמו בפרהסיא:
3I do not place before my eyes any base thing; I hate doing wayward deeds; it does not cling to me.   גלֹֽא־אָשִׁ֨ית | לְנֶ֥גֶד עֵינַ֗י דְּֽבַר־בְּלִ֫יָּ֥עַל עֲשֹֽׂה־סֵטִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי לֹ֖א יִדְבַּ֣ק בִּֽי:
wayward. Heb. סטים, an expression of (Num. 5:12): “whose wife strays (תשטה) from the right path,” to turn away from the road, destolemant in Old French, to swerve.   סטים.  לשון כי תשטה אשתו (במדבר ה׳:י״ב) לסור מן הדרך דישטול"מנט בלע"ז:
4A perverse heart turns away from me; I know no evil.   דלֵבָ֣ב עִ֖קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי רָ֜֗ע לֹ֣א אֵדָֽע:
I know no evil. I love no [evil] (Another explanation: [Shem Ephraim]) I recognize no evil thing.   רע לא אדע.  לא אהב לא אכיר בדבר רע:
5He who slanders his neighbor in secret, I cut him down; one whose eyes are raised up high and his heart is expansive, I cannot tolerate him.   המְלָשְׁנִ֬י (כתיב מְלָושְׁנִ֬י) בַסֵּ֨תֶר | רֵעֵהוּ֘ אוֹת֪וֹ אַצְ֫מִ֥ית גְּֽבַהּ־עֵ֖ינַיִם וּרְחַ֣ב לֵבָ֑ב א֜וֹת֗וֹ לֹ֣א אוּכָֽל:
I cannot tolerate him. that he should be my friend, lest I learn from his deeds.   אותו לא אוכל.  שיהא חבירי שלא אלמד ממעשיו:
6My eyes are upon the faithful of the land to dwell with me; he who goes on the way of the innocent, he will serve me.   ועֵינַ֚י | בְּנֶֽאֶמְנֵי־אֶרֶץ֘ לָשֶׁ֪בֶת עִ֫מָּדִ֥י הֹלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֜֗וּא יְשָֽׁרְתֵֽנִי:
7He will not dwell within my house; he who practices deceit, who speaks lies, will not be established before my eyes.   זלֹֽא־יֵשֵׁ֨ב | בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִי֘ עֹשֵׂ֪ה רְמִ֫יָּ֥ה דֹּבֵ֖ר שְׁקָרִ֑ים לֹֽא־יִ֜כּ֗וֹן לְנֶ֥גֶד עֵינָֽי:
8Betimes I cut down all the wicked of the earth; to cut down from the city of the Lord all workers of violence.   חלַבְּקָרִ֗ים אַצְמִ֥ית כָּל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר־יְ֜הֹוָ֗ה כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:
Betimes I cut down. Every day, I cut down the wicked of Israel little by little, those who are condemned to death.   לבקרים אצמית.  מדי יום יום אכרית מעט מעט רשעי ישראל המחויבין מיתה: