| 1Concerning the children of Ammon. So said the Lord: Has Israel no sons? Has he no heir? Why has Malcam taken possession of Gad, and his people have settled his cities? |
|
אלִבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲבָנִ֥ים אֵין֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יוֹרֵ֖שׁ אֵ֣ין ל֑וֹ מַדּ֗וּעַ יָרַ֚שׁ מַלְכָּם֙ אֶת־גָּ֔ד וְעַמּ֖וֹ בְּעָרָ֥יו יָשָֽׁב: |
| Has Israel no sons?. The ‘beth’ is weak [without a ‘dagesh’], and the ‘heh’ is vowelized with a ‘hataph-pattah,’ which is an expression of wonder [interrogative]. |
|
הבנים אין לישראל.
בי"ת רפה וה"א חטף פתח שהוא ל' תמיהה:
|
| Malcam. The deity of the children of Ammon is named Malcam, as it is stated: “And to Milcom, the abomination of the children of Ammon” (II Kings 23:13), an expression of מֶלֶךְ, a king. |
|
מלכם.
עבודת כוכבים של בני עמון מלכם שמה שנאמר (מלכים ב כ"ג) ולמלכם תועבת בני עמון:
|
| 2Therefore, behold days are coming, says the Lord, and I will cause an alarm of war to be heard against Rabbah of the children of Ammon, and it shall become a desolate mound, and its villages shall be burnt with fire, and Israel shall possess those who have possessed their possessions, says the Lord. |
|
בלָכֵ֡ן הִנֵּה֩ יָמִ֨ים בָּאִ֜ים נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וְ֠הִשְׁמַעְתִּ֠י אֶל־רַבַּ֨ת בְּנֵֽי־עַמּ֜וֹן תְּרוּעַ֣ת מִלְחָמָ֗ה וְהָֽיְתָה֙ לְתֵ֣ל שְׁמָמָ֔ה וּבְנֹתֶ֖יהָ בָּאֵ֣שׁ תִּצַּ֑תְנָה וְיָרַ֧שׁ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יֹֽרְשָׁ֖יו אָמַ֥ר יְהֹוָֽה: |
| 3Wail, O Heshbon, for Ai has been spoiled, cry out, O villages of Rabbah, gird yourselves with sackcloth, lament and mobilize in companies, for Malcam shall go into exile, his priests and his princes together. |
|
גהֵילִ֨ילִי חֶשְׁבּ֜וֹן כִּ֣י שֻׁדְּדָה־עַ֗י צְעַקְנָה֘ בְּנ֣וֹת רַבָּה֒ חֲגֹ֣רְנָה שַׂקִּ֔ים סְפֹ֕דְנָה וְהִתְשׁוֹטַ֖טְנָה בַּגְּדֵר֑וֹת כִּ֚י מַלְכָּם֙ בַּגּוֹלָ֣ה יֵלֵ֔ךְ כֹּֽהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו: |
| for Ai has been spoiled. Ai, that is near it, [has been spoiled,] and it is of the land of Ammon. |
|
כי שודדה עי.
הסמוכה לה ומארץ עמון היא:
|
| O villages of Rabbah. Rabbah of the children of Ammon. |
|
בנות רבה.
רבת בני עמון:
|
| and mobilize in companies. Heb. והתשוטטנה בגדרות. Jonathan renders: ואתהמכוּן בסיעָן, mobilize in companies. He interprets והתשוטטנה as an expression of armies that run to and fro (משוטטים); and גדרות is an expression of sheepcotes full of flocks, and can be interpreted as “and roll in the dung of the sheepcotes,” an expression of contempt. [Onkelos translates:] “And Esau despised” (Gen. 25:34), ושט עשו. |
|
והתשוטטנה בגדרות.
תירגמו יונתן ואתהממון בסיען התגודדו בחיילות פתר והתשוטטנה לשון חיילות משוטטים וגדרות לשון גדרות צאן המלאים עדרים ויש לפתור והתשוטטנה והתעוללנה בזבל גדרות צאן ל' בזיון ויבז עשו (בראשית כה) ושט עשו:
|
| 4Why do you boast about the valleys? Your valley is flowing, O backsliding daughter, who depends on her treasures, saying, "Who shall come to me?" |
|
דמַה־תִּתְהַֽלְלִי֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים זָ֣ב עִמְקֵ֔ךְ הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה הַבֹּֽטְחָה֙ בְּאֹ֣צְרֹתֶ֔יהָ מִ֖י יָב֥וֹא אֵלָֽי: |
| You boast. Heb. תתהללי (vanter in French). |
|
תתהללי.
תתפארי וונטי"ר בלע"ז:
|
| about the valleys?. That your land is a land of valleys and lack of rainfall is not harmful to it since the sun does not penetrate into it. |
|
בעמקים.
שארצך ארץ עמקים ואין עצירת גשמים קשה לה שאין חמה שולטת בה:
|
| Your valley is flowing. A misfortune of an overabundance of rain shall come upon it until the water will flow in the valley and inundate the roots of the grain. So did Menahem [Machbereth Menahem p. 77] explain it. |
|
זב עמקך.
מכת רוב גשמים באה עד שזבו המים בעמק ושטפו שרשי התבואה כך פי' מנחם:
|
| 5Behold I bring fright upon you, says the Lord God of Hosts, from all those around you, and you shall be driven, each man forward, and no one shall take in the wanderer. |
|
ההִֽנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ פַּ֗חַד נְאֻם־אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת מִכָּל־סְבִיבָ֑יִךְ וְנִדַּחְתֶּם֙ אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽד: |
| each man forward. Anyone who can hurry and flee. |
|
איש לפניו.
כל אשר יוכל למהר ולנוס:
|
| the wanderer. The term [לנדד] derives from נע ונד, “a wanderer and an exile” (Gen. 4:14). |
|
לנודד.
ל' נע ונד (שם ד):
|
| 6And afterwards, I will return the captivity of the children of Ammon, says the Lord. |
|
ווְאַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| 7Concerning Edom, So said the Lord of Hosts: Is there no more wisdom in the south? Counsel is lost from the sons, their wisdom has spoiled. |
|
זלֶֽאֱד֗וֹם כֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַאֵ֥ין ע֛וֹד חָכְמָ֖ה בְּתֵימָ֑ן אָֽבְדָ֚ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖ה חָכְמָתָֽם: |
| in the south?. Edom is in the south of Eretz Israel, as it is stated.“And your south side shall be from the desert of Zin close by the side of Edom” (Num. 34:3). |
|
בתימן.
אדום בדרומה של ארץ ישראל היא כמה שנאמר והיה לכם פאת נגב ממדבר צין ע"י אדום (במדבר ל״ד:ג׳):
|
| from the sons. Heb. מבנים, from this generation. |
|
מבנים.
מדור זה:
|
| has spoiled. Heb. נסרחה. |
|
נסרחה.
אתקלקלת:
|
| 8Flee! Clear out! Dwell deep, O dwellers of Dedan, for the misfortune of Esau have I brought upon him, the times I have visited upon him. |
|
חנֻ֚סוּ הָפְנוּ֙ הֶֽעְמִ֣קוּ לָשֶׁ֔בֶת יֹֽשְׁבֵ֖י דְּדָ֑ן כִּ֣י אֵ֥יד עֵשָ֛וֹ הֵבֵ֥אתִי עָלָ֖יו עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיו: |
| Clear out!. Heb. הפנו. Vacate this place. This is an expression of “And they shall clear out (וּפְּנוּ) the house” (Lev. 14:36). |
|
הפנו.
התבערו מן המקום הזה לשון ופנו את הבית (ויקרא יד):
|
| Dwell deep. to hide in the secret valleys. נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִקוּ are all in the imperative form. |
|
העמיקו לשבת.
להחבא בעמקי מסתרים נוסו הפנו העמיקו. כולם לשון צווי הם:
|
| 9If vintagers have come upon you, will they not leave over gleaning grapes? If thieves at night, they destroy until they have enough. |
|
טאִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖ירוּ עֽוֹלֵלֹ֑ות אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם: |
| If vintagers have come upon you, etc.. I have exposed Esau, etc. I have heard tidings, etc. On this order, Obadiah prophesied concerning Edom, but since one watchword is passed to many prophets, but no two prophets prophesy under the same watchword, they differ in several words. |
|
אם בוצרים באו לך.
חשפתי את וגו' שמועה שמעתי וגו' כל כעין דוגמא זו נבא עובדיה על אדום ולפי שסיגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסיגנון אחד במקצת הדברים משתנין:
|
| will they not leave over gleaning grapes?. This is the interrogative. Yet the spoilers who came upon you left over nothing for you. |
|
לא ישאירו עוללות.
בתמיה והשודדים שבאו עליך לא השאירו לך כלום:
|
| 10For I exposed Esau, I revealed his hidden places, and he could not hide; his seed, his brothers, and his neighbors were spoiled, and he is not here. |
|
יכִּֽי־אֲנִ֞י חָשַׂ֣פְתִּי אֶת־עֵשָ֗וֹ גִּלֵּ֙יתִי֙ אֶת־מִסְתָּרָ֔יו וְנֶחְבָּ֖ה לֹ֣א יוּכָ֑ל שֻׁדַּ֥ד זַרְע֛וֹ וְאֶחָ֥יו וּשְׁכֵנָ֖יו וְאֵינֶֽנּוּ: |
| I exposed. Heb. חשפתי, uncovered. Cf. “the exposure (מַחְשֹף) of the white” (Gen. 30:37). And you delivered the survivors of Israel in order that no one remain of them, as it is stated: “Neither should you have delivered his survivors” (Obadiah 1:14). |
|
חשפתי.
גליתי כמו מחשוף הלבן (בראשית ל׳:ל״ז) ואתה הסגרת שרידי למען לא ישאר מהם איש כמה שנאמר אל תסגר שרידיו (עובדיה א׳:י״ד):
|
| and he could not hide. He will seek to hide but will be unable. |
|
ונחבה לא יוכל.
ויבקש להחבא ולא יוכל:
|
| 11Leave your orphans, I will sustain them, and your widows shall trust in Me. |
|
יאעָזְבָ֥ה יְתֹמֶ֖יךָ אֲנִ֣י אֲחַיֶּ֑ה וְאַלְמְנוֹתֶ֖יךָ עָלַ֥י תִּבְטָֽחוּ: |
| Leave your orphans. whom you have orphaned of Israel. |
|
עזבה יתומיך.
שיתמת בישראל:
|
| 12For so said the Lord: Behold, [if] those who did not deserve to drink the cup nevertheless shall drink; should you then be cleared? You shall not be cleared, but you shall surely drink. |
|
יבכִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִ֠נֵּה אֲשֶׁר־אֵ֨ין מִשְׁפָּטָ֜ם לִשְׁתּ֚וֹת הַכּוֹס֙ שָׁת֣וֹ יִשְׁתּ֔וּ וְאַתָּ֣ה ה֔וּא נָקֹ֖ה תִּנָּקֶ֑ה לֹ֣א תִנָּקֶ֔ה כִּ֥י שָׁתֹ֖ה תִּשְׁתֶּֽה: |
| those who do not deserve to drink. For they were not brothers to Israel, and if they harmed them, they do not deserve the death sentence like you. |
|
אשר אין משפטם לשתות.
שלא היו אחים להם ואם הרעו להם אין להם משפט מות כמותך:
|
| 13For by Myself have I sworn, says the Lord, that Bozrah shall become desolation, reproach, waste, and a curse, and all her cities shall become perpetual wastelands. |
|
יגכִּ֣י בִ֚י נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לְשַׁמָּ֧ה לְחֶרְפָּ֛ה לְחֹ֥רֶב וְלִקְלָלָ֖ה תִּֽהְיֶ֣ה בָצְרָ֑ה וְכָל־עָרֶ֥יהָ תִּהְיֶ֖ינָה לְחָרְב֥וֹת עוֹלָֽם: |
| that Bozrah shall become desolation, reproach, waste, and a curse. Bozrah was one of the cities of Moab, but because it raised up a king for Edom, as the matter is stated, “And Jobab the son of Zerah from Bozrah” (Gen. 36:33), it will suffer with them. |
|
לחרפה.
ולקללה תהיה בצרה בצרה מערי מואב אלא מפני הענין שנאמר יובב בן זרת מבצרה (בראשית לז) היא לוקה עמו:
|
| 14I have heard tidings from the Lord, and an emissary is sent among the nations: Assemble and come upon her, and arise for war! |
|
ידשְׁמוּעָ֚ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֔ה וְצִ֖יר בַּגּוֹיִ֣ם שָׁל֑וּחַ הִתְקַבְּצוּ֙ וּבֹ֣אוּ עָלֶ֔יהָ וְק֖וּמוּ לַמִּלְחָמָֽה: |
| 15For, behold, I have made you small among the nations, despised among man. |
|
טוכִּֽי־הִנֵּ֥ה קָטֹ֛ן נְתַתִּ֖יךָ בַּגּוֹיִ֑ם בָּז֖וּי בָּֽאָדָֽם: |
| I have made you small. For they have no king who is the son of a king. It was not their custom to set up a king the son of a king. |
|
קטן נתתיך.
שאין בהם מלך בן מלך; לא היה דרכם ברומי להעמיד מלך בן מלך:
|
| 16Your hastiness has enticed you, the wickedness of your heart, you who dwell in the clefts of the rock, who hold the height of the hill; if you raise your nest like an eagle, from there will I bring you down, says the Lord. |
|
טזתִּֽפְלַצְתְּךָ֞ הִשִּׁ֚יא אֹתָךְ֙ זְד֣וֹן לִבֶּ֔ךָ שֹֽׁכְנִי֙ בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֔לַע תֹּֽפְשִׂ֖י מְר֣וֹם גִּבְעָ֑ה כִּֽי־תַגְבִּ֚יהַּ כַּנֶּ֙שֶׁר֙ קִנֶּ֔ךָ מִשָּׁ֥ם אֹורִֽידְךָ֖ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| Your hastiness. Heb. תפלצתך, an expression of haste, for you hurried and were hasty to arouse your hatred for your brother. And there are some who translate this as an expression of fright (פַּלָצוּת), and there are some who translate it as an expression of an image (מפלצת). |
|
תפלצתך.
ל' בהלה שהיית ממהר ונבהל לעורר שטימתך לאחיך ויש לועזין לשון פלצות ויש לועזין לשון מפלצת:
|
| has enticed you. to harm them. |
|
השיא אותך.
להרע להם:
|
| you who dwell. Heb. שכני, like שׁוֹכֵן. |
|
שוכני.
שוכן:
|
| who hold. תפשי, like תּופֵשׂ, and the ‘yud’ is superfluous in it. |
|
תופשי.
כמו תופש והיו"ד יתירה בו:
|
| 17And Edom shall become a desolation; whoever passes by her shall be astonished and shall hiss at all her plagues. |
|
יזוְהָֽיְתָ֥ה אֱד֖וֹם לְשַׁמָּ֑ה כֹּל עֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כָּל־מַכּוֹתֶֽהָ: |
| 18Like the overturning of Sodom and Gemorrah and her neighbors, said the Lord, no man shall dwell there, and no man shall sojourn there. |
|
יחכְּֽמַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֧ם וַֽעֲמֹרָ֛ה וּשְׁכֵנֶ֖יהָ אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם: |
| 19Behold, as a lion that ascends from the heights of the Jordan to a strong dwelling place, for I will bring the moment when I will hasten him away from her, and he who is chosen I will appoint to her, for who is like Me and who will appoint Me a time, and who is a shepherd who will stand before Me? |
|
יטהִ֠נֵּה כְּאַרְיֵ֞ה יַֽעֲלֶ֨ה מִגְּא֣וֹן הַיַּרְדֵּן֘ אֶל־נְוֵ֣ה אֵיתָן֒ כִּֽי־אַרְגִּ֚יעָה אֲרִיצֶ֨נּוּ מֵֽעָלֶ֔יהָ וּמִ֥י בָח֖וּר אֵלֶ֣יהָ אֶפְקֹ֑ד כִּ֣י מִ֚י כָמ֙וֹנִי֙ וּמִ֣י יֹֽעִידֶ֔נִּי וּמִי־זֶ֣ה רֹעֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲמֹ֖ד לְפָנָֽי: |
| as a lion. that ascends from the heights of the Jordan, which is a place frequented by lions, as Jonathan renders, so shall the enemy ascend upon the strong dwelling place. |
|
כאריה יעלה מגאון הירדן.
שהוא מקום אריות כתרגומו של יונתן כן יעלה האויב אל נוה איתן:
|
| for I will bring the moment. Heb. ארגיעה. |
|
ארגיעה.
אקריב את הרגע:
|
| I will hasten him away from her. Suddenly and successfully he shall destroy her and return in a brief movement to his place. But I say that אריצנוּ מעליה means: I will hasten him over her, that he shall overpower her and be over her. Cf. “Above (ממעל) the expanse” (Gen. 1:7); “Above (ממעל) for Him” (Isa. 6:2); “Over (מֵעַל) his garments” (I Sam. 17:39). |
|
אריצנו מעליה.
פתאום ובהצלחה יחריבנה וישוב לו ברגע קטן אל מקומו ואני אומר אריצנו מעלי' ממעל לה שיהא מתגבר עליה ועליון לה וכן ממעל לרקיע וכן ממעל לו (ישעיה ו) מעל למדיו (שמואל א יב):
|
| and he who is chosen. He whom I have chosen to wreak My vengeance, I will appoint over her. 7 |
|
ומי בחור.
אותו שבחרתי לנקום נקמתי עליה אפקד:
|
| and who will appoint Me a time. For battle, to wage war with Me? |
|
ומי יועידני.
למלחמה להלחם אתי:
|
| a shepherd. A king. |
|
רועה.
מלך:
|
| 20Therefore, hearken to the counsel of the Lord, which He advised concerning Edom, and His plans that He planned concerning the dwellers of the south, if the young of the flock will not drag them, if He will not make desolate their dwellings with them. |
|
כלָכֵ֞ן שִׁמְע֣וּ עֲצַת־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֚ר יָעַץ֙ אֶל־אֱד֔וֹם וּמַ֨חְשְׁבוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖ב אֶל־יֹֽשְׁבֵ֣י תֵימָ֑ן אִם־לוֹ֚א יִסְחָבוּם֙ צְעִירֵ֣י הַצֹּ֔אן אִם־לֹ֥א יַשִּׁ֛ים עֲלֵיהֶ֖ם נְוֵהֶֽם: |
| if… not. An expression of ‘indeed.’ |
|
אם לא.
לשון באמת:
|
| drag them. Heb. יסחבום. |
|
יסחבום.
יגררום:
|
| the young of the flock. The despised of the nations, and our Rabbis [Yoma 10] expounded that it refers to Persia, who was the youngest of Japheth’s sons. |
|
צעירי הצאן.
בזויי האומות ורבותינו דרשו פרס שהוא הצעיר בבני יפת:
|
| make desolate. Heb. ישים, an expression of desolation (שממה). |
|
ישים.
לשון שממה:
|
| 21From the sound of their fall, the earth quaked; a cry whose sound was heard in the Red Sea. |
|
כאמִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם רָֽעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ: |
| 22Behold like an eagle he shall ascend and soar, and he shall spread his wings over Bozrah, and the heart of the mighty men of Edom on that day shall be like the heart of a travailing woman. |
|
כבהִנֵּ֚ה כַנֶּ֙שֶׁר֙ יַֽעֲלֶ֣ה וְיִדְאֶ֔ה וְיִפְרֹ֥שׂ כְּנָפָ֖יו עַל־בָּצְרָ֑ה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֚י אֱדוֹם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה: |
| 23Concerning Damascus, Hamath and Arpad are shamed for they have heard bad news, they melted; there is worry in the sea, it cannot be quiet. |
|
כגלְדַמֶּ֗שֶׂק בּ֚וֹשָֽׁה חֲמָת֙ וְאַרְפָּ֔ד כִּֽי־שְׁמֻעָ֥ה רָעָ֛ה שָֽׁמְע֖וּ נָמֹ֑גוּ בַּיָּ֣ם דְּאָגָ֔ה הַשְׁקֵ֖ט לֹ֥א יוּכָֽל: |
| Hamath and Arpad are shamed. [Hamath and Arpad,] cities of Aram, [are shamed,] for they heard bad news concerning Damascus, which is the head of Aram, as it is stated.“For the head of Aram is Damascus” (Isa. 7:8). Therefore, they melted. |
|
בושה חמת וארפד.
ערי ארם כי שמעו שמועה רעה על דמשק שהיא ראש ארם כמה שנאמר כי ראש ארם דמשק (ישעיהו ז׳:ח׳) לכך נמוגו:
|
| there is worry in the sea. He compares her worry to the worry of the sea, which cannot be quiet. Every instance of דאגה, worry, is an expression of fear. |
|
בים דאגה.
דאגתה דומה לדאגת הים השקט לא יוכל. כל דאגה לשון יראה הוא:
|
| 24Damascus has become feeble, she has turned to flee, and trembling has seized her: distress and pangs seized her like a woman in confinement. |
|
כדרָֽפְתָ֥ה דַמֶּ֛שֶׂק הִפְנְתָ֥ה לָנ֖וּס וְרֶ֣טֶט הֶֽחֱזִ֑יקָה צָרָ֧ה וַֽחֲבָלִ֛ים אֲחָזַ֖תָּה כַּיּֽוֹלֵדָֽה: |
| Damascus become feeble. Her hands have become too feeble to wage war. |
|
רפתה דמשק.
רפו ידיה מהלחם:
|
| trembling. Heb. רֶטֶט. |
|
ורטט.
זיע:
|
| 25"How was the city of praise not fortified, the city of my joy?" |
|
כהאֵ֥יךְ לֹֽא־עֻזְּבָ֖ה עִ֣יר תְּהִלָּ֑ת (כתיב תְּהִלָּ֑ה) קִרְיַ֖ת מְשׂוֹשִֽׂי: |
| “How was… not fortified”. It was not filled with earth around its wall to strengthen the wall. Cf. “And they fortified (ויעזבוּ) Jerusalem up to the wall” (Neh. 3:8). It can also be interpreted: Why was it not forsaken by this evil, that the evil should not come upon it? |
|
איך לא עזבה.
לא נתמלאת עפר סביב חומתה לחזק החומה כמו ויעזבו את ירושלים עד החומה (נחמיה ג׳:ח׳) ויש עוד לפתור למה לא נעזבת מן הרעה הזאת שלא תבא הרעה עליה:
|
| the city of my joy. So shall her king mourn over her. |
|
קרית משושי.
כך יתאבל מלכה עליה:
|
| 26Therefore, her youths shall fall in her broad places, and all her warriors shall be destroyed on that day, says the Lord of Hosts. |
|
כולָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַֽחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹֽבֹתֶ֑יהָ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֚ה יִדַּ֙מּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת: |
| Therefore. This is an expression of an oath. |
|
לכן.
לשון שבועה:
|
| shall be destroyed. Heb. ידמו, [lit. shall be silent,] shall be destroyed, but it does not deviate from being an expression of silence, for in every ruined city, no voice is heard. |
|
ידמו.
יחריבו ואינו זז מלשון דממה שכל עיר חריבה אין קול נשמע בה:
|
| 27And I will kindle a fire in the wall of Damascus, and it shall consume the palaces of the Ben-hadad. |
|
כזוְהִצַּ֥תִּי אֵ֖שׁ בְּחוֹמַ֣ת דַּמָּ֑שֶׂק וְאָֽכְלָ֖ה אַרְמְנ֥וֹת בֶּן־הֲדָֽד: |
| 28Concerning Kedar and concerning the kingdoms of Hazor, which Nebuchadrezzar the king of Babylon smote. So said the Lord: Go up to Kedar and spoil the children of the east. |
|
כחלְקֵדָ֣ר | וּלְמַמְלְכ֣וֹת חָצ֗וֹר אֲשֶׁ֚ר הִכָּה֙ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר (כתיב נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ור) מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה קוּמוּ עֲל֣וּ אֶל־קֵדָ֔ר וְשָׁדְד֖וּ אֶת־בְּנֵֽי־קֶֽדֶם: |
| Concerning Kedar. They were desert dwellers, with neither wall nor city. |
|
קדר.
שוכני מדברות באהלי' הם אין חומה ואין עיר:
|
| 29Their tents and their flocks they shall take, their curtains and all their utensils and their camels they shall take for themselves, and they shall call upon them a terror on every side. |
|
כטאָֽהֳלֵיהֶ֚ם וְצֹאנָם֙ יִקָּ֔חוּ יְרִיעֽוֹתֵיהֶ֧ם וְכָל־כְּלֵיהֶ֛ם וּגְמַלֵּיהֶ֖ם יִשְׂא֣וּ לָהֶ֑ם וְקָֽרְא֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב: |
| terror. Heb. מגור (amassment in French). Another explanation: an expression of fear. |
|
מגור.
אמאשמנ"ט בלעז ל"א לשון יראה:
|
| 30Flee, wander far off, dwell deep, inhabitants of Kedar, says the Lord, for Nebuchadrezzar the king of Babylon has taken counsel against you and has devised a plot against you. |
|
לנֻסוּ֩ נֻּ֨דוּ מְאֹ֜ד הֶעְמִ֧יקוּ לָשֶׁ֛בֶת יֹֽשְׁבֵ֥י חָצ֖וֹר נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּֽי־יָעַ֨ץ עֲלֵיכֶ֜ם נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֚ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֵצָ֔ה וְחָשַׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם (כתיב עֲלֵיהֶ֖ם) מַֽחֲשָׁבָֽה: |
| has taken counsel against you. And what was that counsel? “Rise and go up to a peaceful nation.” |
|
כי יעץ עליכם וגו'.
ומה היא העצה קומו עלו אל גוי שליו:
|
| 31"Rise and go up to a peaceful nation, dwelling confidently," says the Lord; he has neither doors nor bars, they dwell alone. |
|
לאק֣וּמוּ עֲל֗וּ אֶל־גּ֥וֹי שְׁלֵ֛יו יוֹשֵׁ֥ב לָבֶ֖טַח נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־דְלָתַ֧יִם וְלֹֽא־בְרִ֛יחַ ל֖וֹ בָּדָ֥ד יִשְׁכֹּֽנוּ: |
| they dwell alone. Confidently alone. They need not gather and dwell among people, for they fear not that an enemy will come upon them. |
|
בדד ישכונו.
בטח ביחידות אין צריכין להתאסף ולישב ברוב אדם שאין יראים שיבא אויב עליהם:
|
| 32And their camels shall be for a prey and the multitude of their cattle for spoil, and I will scatter them in all directions, cast to the ends, and from all its sides I will bring their misfortune, says the Lord. |
|
לבוְהָי֨וּ גְמַלֵּיהֶ֜ם לָבַ֗ז וַֽהֲמ֚וֹן מִקְנֵיהֶם֙ לְשָׁלָ֔ל וְזֵרִתִ֥ים לְכָל־ר֖וּחַ קְצוּצֵ֣י פֵאָ֑ה וּמִכָּל־עֲבָרָ֛יו אָבִ֥יא אֶת־אֵידָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| cast to the ends. Separated from one end to the other end of the directions. |
|
קצוצי פאה.
מוקצים מקצה אל קצה הרוחות:
|
| 33And Hazor shall become a habitat of jackals, desolate to eternity; neither shall any man dwell there nor shall any man sojourn therein. |
|
לגוְהָֽיְתָ֨ה חָצ֜וֹר לִמְע֥וֹן תַּנִּ֛ים שְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם לֹֽא־יֵשֵׁ֥ב שָׁם֙ אִ֔ישׁ וְלֹֽא־יָג֥וּר בָּ֖הּ בֶּן־אָדָֽם: |
| 34The word of the Lord that came to Jeremiah the prophet concerning Elam at the beginning of the reign of Zedekiah the king of Judah, saying: |
|
לדאֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־עֵילָ֑ם בְּרֵאשִׁ֗ית מַלְכ֛וּת צִדְקִיָּ֥ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר: |
| 35So said the Lord of Hosts: Behold I am breaking the bow of Elam, the chief of their might. |
|
להכֹּ֚ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י שֹׁבֵ֖ר אֶת־קֶ֣שֶׁת עֵילָ֑ם רֵאשִׁ֖ית גְּבֽוּרָתָֽם: |
| the bow of Elam. The might of Elam (other editions: the strength of Elam). |
|
את קשת עילם.
את תקות עילם (ס"א חזקת עילם):
|
| the chief of their might. The best of their might. |
|
ראשית גבורתם.
מיטב גבורת':
|
| 36And I will bring against Elam four winds from the four ends of the heavens, and I will scatter them to all these winds, and there shall be no nation where the exiles of Elam shall not come. |
|
לווְהֵֽבֵאתִ֨י אֶל־עֵילָ֜ם אַרְבַּ֣ע רוּח֗וֹת מֵֽאַרְבַּע֙ קְצ֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם וְזֵ֣רִתִ֔ים לְכֹ֖ל הָֽרֻח֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה הַגּ֔וֹי אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָב֥וֹא שָׁ֖ם נִדְּחֵ֥י עֵילָֽם (כתיב עֵולָֽם) : |
| 37And I will break Elam before their enemies and before those who seek their lives, and I will bring upon them evil-the kindling of My wrath, says the Lord, and I will send the sword after them until I completely destroy them. |
|
לזוְהַחְתַּתִּ֣י אֶת־עֵ֠ילָם לִפְנֵ֨י אֹֽיְבֵיהֶ֜ם וְלִפְנֵ֣י | מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֗ם וְהֵֽבֵאתִ֨י עֲלֵיהֶ֧ם | רָעָ֛ה אֶת־חֲר֥וֹן אַפִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשִׁלַּחְתִּ֚י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלֹּתִ֖י אוֹתָֽם: |
| 38And I will place My throne in Elam and I will destroy from there a king and princes, says the Lord. |
|
לחוְשַׂמְתִּ֥י כִסְאִ֖י בְּעֵילָ֑ם וְהַֽאֲבַדְתִּ֥י מִשָּׁ֛ם מֶ֥לֶךְ וְשָׂרִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| And I will place My throne. My siege (מָצוֹר). |
|
ושמתי כסאי.
מצור שלי:
|
| 39And it shall be at the end of days, [that] I will return the captivity of Elam, says the Lord. |
|
לטוְהָיָ֣ה | בְּאַֽחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים אָשִׁ֛יב (כתיב אָשִׁ֛וב) אֶת־שְׁב֥וּת (כתיב שְׁב֥יּת) עֵילָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
