Chapter 4

1Now the adversaries of Judah and Benjamin heard that the people of the exile were building a Temple for the Lord God of Israel.   אוַיִּ֨שְׁמְע֔וּ צָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־בְנֵ֚י הַגּוֹלָה֙ בּוֹנִ֣ים הֵיכָ֔ל לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
the adversaries of Judah and Benjamin. They are the nations whom Sannecherib settled in the land Israel, as it says (II Kings 17:24): “And the king of Assyria brought [people] from Babylonia and from Cuthah and from Avvah and from Hamath and from Sepharvaim, and he settled them in the cities of Samaria instead of the Children of Israel.”   צרי יהודה ובנימין.  הם העכו"ם אשר הושיב סנחריב בא"י כמו שנאמר (מלכים ב י״ז:כ״ד) ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוה ומחמת ומספרוים ויושב אותם בערי שומרון תחת בני ישראל:
2And they approached Zerubbabel and the heads of the fathers' houses and said to them, "Let us build with you, for like you we seek your God, and we have been sacrificing to Him since the days of Esarhaddon, the king of Assyria, who brought us up here."   בוַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּֽאמְר֚וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵאלֹֽהֵיכֶ֑ם וְל֣וֹ | (כתיב וְלֹ֣א) אֲנַ֣חְנוּ זֹֽבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֚ר חַדּוֹן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּֽעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה:
and said to them, “Let us build with you…”. They said this in order that through them the work of the Temple should be disrupted, that they should build no more.   ויאמרו להם נבנה עמכם.  היו אומרים כך למען תתבטל מלאכת הבית על ידיהם שלא לבנות עוד:
since the days of Esarhaddon the king of Assyria. the son of Sannecherib, for after Sannecherib settled them there, as it says (II Kings 29:37, Isa. 37:38): “And he was prostrating himself in the temple of Nisroch his god, and Adramelech and Sharezer, his sons, slew him by the sword etc., and his son Esarhaddon reigned in his stead.”   מימי אסר חדון מלך אשור.  בנו של סנחריב שלאחר שסנחריב הושיבם שם הרגוהו אדרמלך ושראצר בניו וימלוך אסר חדון בנו תחתיו שנאמר (ישעיה ל"ו) ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב וגומר וימלך אסר חדון בנו תחתיו:
3And Zerubbabel, Jeshua, and the rest of the heads of the fathers' houses of Israel said to them, "It is not for you and for us to build a House for our God, but we ourselves shall build for the Lord God of Israel, as King Cyrus, the king of Persia, commanded us."   גוַיֹּאמֶר֩ לָהֶ֨ם זְרֻבָּבֶ֜ל וְיֵשׁ֗וּעַ וּשְׁאָ֨ר רָאשֵׁ֚י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־לָ֣כֶם וָלָ֔נוּ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ כִּי֩ אֲנַ֨חְנוּ יַ֜חַד נִבְנֶ֗ה לַֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔נוּ הַמֶּ֥לֶךְ כּ֖וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס:
but we. Heb. כִּי, but we alone shall build. This כִּי serves in place of אֶלָּא, but.   כי אנחנו.  אלא אנחנו לבדנו נבנה כי זה משמש במקום אלא:
4And the people of the land were hindering the people of Judea and frightening them from building.   דוַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה וּמְבַֽהֲלִ֥ים (כתיב וּמְבַֽלֲהִ֥ים) אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת:
the people of the land. They are the adversaries of Judah and Benjamin.   עם הארץ.  הם צרי יהודה ובנימן:
were hindering. to disrupt them from their work.   מרפים.  לבטלם ממלאכתם:
from building. Heb. לִבְנוֹת, lit. to build, and so (Gen. 41:49): “until one ceased to count (לִסְפֹּר).”   לבנות.  כמו מלבנות, וכן עד כי חדל לספור:
5And they would hire advisors against them to frustrate their plan, all the days of Cyrus, the king of Persia, and until the kingdom of Darius, the king of Persia.   הוְסֹֽכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יֽוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל־יְמֵ֗י כּוֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד־מַלְכ֥וּת דָּֽרְיָ֖וֶשׁ מֶ֥לֶךְ פָּרָֽס:
And they would hire. Heb. וְסֹכְרִים. This is written with a “sammech,” but its meaning is as though it was written with a “sin,” [meaning] that they would hire advisors to disrupt the work.   וסוכרים.  כתיב בסמ"ך ופתרונו כאלו כתוב בשי"ן שהיו שוכרים יועצים כדי לבטל המלאכה:
all the days of. the reign of Cyrus and the reign of Ahasuerus, who reigned after Cyrus, until the second year of Darius, who reigned after Ahasuerus, the work was stopped.   כל ימי.  מלכות כורש ומלכות אחשורוש אשר מלך אחר כורש עד שנת שתים לדריוש שמלך אחר אחשורוש היתה המלאכה בטלה:
6And in the reign of Ahasuerus, in the beginning of his reign, they wrote an accusation against the dwellers of Judea and Jerusalem.   ווּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹֽשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָֽם:
And in the reign of Ahasuerus. who reigned after Cyrus; he is the Ahasuerus who took Esther.   ובמלכות אחשורוש.  שמלך אחר כורש הוא אחשורוש שלקח אסתר:
they wrote an accusation. not to build the Temple.   כתבו שטנה.  שלא לבנות בית המקדש:
against the dwellers of Judea and Jerusalem. to inform on them and to chide them not to build the Temple.   על יושבי יהודה וירושלים.  להלשינם ולקנתר' שלא יבנו הבית:
7And in the days of Artaxerxes, Mithredath Tabeel and the rest of his colleagues wrote with peace, to Artaxerxes, the king of Persia, and the script of the epistle was written in Aramaic and explained in Aramaic.   זוּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֚ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר כְּנָֽו‍ֹתָ֔יו (כתיב כְּנָֽו‍ֹתָ֔ו) עַל אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית:
And in the days of Artaxerxes. He is Cyrus, the king of Persia. The numerical value of the letters of כּרֶשּׁ equal the numerical value of the letters of דָּרְיָוֶשּׁ : [כ = 20; ר = 200; שּׁ = 300; total = 520. ד = 4; ר = 200; י = 10; 520 ו = 6; שּׁ = 300; total = 520.] And so we learned in Tractate Rosh Hashanah (3b): “The same one is Cyrus, who is Darius, who is Artaxerxes.” [He was called Cyrus כּרֶשּׁ because he was a worthy (כָּשֵּׁר) king; Artaxerxes, because of the kingdom, and in Seder Olam (ch. 30): “Darius was Artaxerxes (אַרְתַּחְשַּׁשְּׁתָּא), and the entire kingdom was called Artaxerxes, etc.” [meaning that all the kings were called Artaxerxes].   ובימי ארתחששתא.  הוא כורש מלך פרס מנין אותיות של כורש עולה למנין אותיות דריוש וכן שנינו במסכת ר"ה הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחששתא כורש על שם שמלך כשר היה ארתחששתא על שם המלכות ובסדר עולם מצאתי דריוש הוא ארתחששתא וכל המלכות כולה נקראת ארתחששתא וכו':
wrote with peace. wrote his letter with words of peace.   כתב בשלם.  כתב מכתבו בדברים של שלום:
Mithredath Tabeel. This is the name of a man, one of the adversaries of Judah and Benjamin.   מתרדת טבאל.  שם אדם הוא מצרי יהודה ובנימין:
and the rest of his colleagues. Heb. כְּנָותָיו, his companies and his societies.   ושאר כנותיו.  חברותיו וסיעותיו:
to Artaxerxes. [as translated,] to Artaxerxes.   על ארתחששתא.  אל ארתחששתא:
and the script of the epistle. Heb. וּכְתָב הַנִשְּׁתְּוָן.   וכתב הנשתון.  וכתב האגרת:
written in Aramaic. in Aramaic characters.   כתוב ארמית.  באותיות ארמית:
and explained in Aramaic. The script was explained in the Aramaic language.   ומתורגם ארמית.  המכתב היה מפורש בל' ארמית:
8Rehum was the secretary, and Shimshai was the scribe; they wrote a letter about Jerusalem to Artaxerxes the king, as is stated.   חרְח֣וּם בְּעֵֽל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥א חֲדָ֖א עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא:
Rehum was the secretary. Rehum was the secretary and the master of words to compose the epistle.   רחום בעל טעם.  רחום היה מזכיר ובעל דברים לסדר המכתב:
and Shimshai was the scribe. And Shimshai was the scribe: he is Shimshai the son of Haman. So it is customary to mention the scribe and the secretary together because they need each other; one composes and dictates, and the scribe writes, as it says (I Kings 4:3): “Eliphoreph and Ahiah, the sons of Shisha, scribes, Jehoshaphat, the son of Ahlud, the secretary,” and in another place it says (Isa. 36:22): “And Eliakim, the son of Hilkiah etc. and Shebna the scribe, and Joah, the son of Asaph the secretary, came.”   ושמשי ספרא.  ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן, וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד׳:ג׳) אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר:
they wrote a letter. These two, Rehum and Shimshai, wrote the letter as Mithredath Tabeel had commanded them, and they all were dwellers of the cities of Samaria.   כתבו אגרא.  הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון:
about Jerusalem. about the building of the Temple, which is in Jerusalem.   על ירושלים.  על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים:
as is stated. Aram. כְּנֵמָא, as is stated, and that is similar to the expression of the Gemara: “as we wish to say further.”   כנימא.  כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמן:
9Then Rehum the secretary and Shimshai the scribe and the rest of their companies, the Dinites, the Apharesattechites, the Tarpelites, the Apharesites, the Archevites, the Babylonians, the Shushanchites, the Dehites, the Elamites.   טאֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵֽל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָֽתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵא וַֽאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָרְסָיֵ֗א אַרְכְּוָיֵ֚א (כתיב אַרְכֳּוָיֵ֚) בַבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א דֶּֽהָיֵ֖א (כתיב דֶּֽהָוֵ֖א) עֵֽלְמָיֵֽא:
Then. Aram. אֱדַיִן, equivalent to the Hebrew אָז.   אדין.  אז:
Rehum. the name of a man.   רחום.  שם אדם:
the secretary. Aram. בְּעֵל טְעֵם secretary and master of words.   בעל טעם.  מזכיר ובעל דברים:
.    ושאר כנותהון.  ושאר סיעותיהם:
the Dinites, the Apharesattechites, etc.. All these are names of nations whom Sennacherib repatriated in the cities of Samaria.   דיניא ואפרסתכיא וגו'.  הללו כולם שמות של עכו"ם שהושיב סנחריב בערי שומרון:
the Apharesites. They are the Persians whom Sennacherib settled in the cities of Samaria.   אפרסיא.  הם פרסיי' שהושיב סנחריב בערי שומרון:
the Archevites. They are the people of Erech, as it says (Gen. 10:10): “and Erech and Accad and Calneh.”   ארכוי.  הם בני ארך שנאמר וארך ואכד וכלנה (ראשית י'):
the Babylonians. the people of Babylon.   בבליא.  הם בני בבל:
the Shushanchites. the people of Shushan, the capital.   שושנכיא.  בני שושן הבירה:
the Elamites. the people of Elam. Sennacherib settled all of these peoples in the land of Israel, and all of them were settling and concurring with the commission of this letter.   עלמיא.  בני עילם מכל העכו"ם הללו הושיב סנחריב בא"י וכולן היו משיבין ומסכימים בשליחות המכתב זה:
10And the rest of the nations whom the great and honored Asenappar exiled and settled in the cities of Samaria and the rest of the other side of the river and Ke'eneth.   יוּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֚י הַגְלִי֙ אָסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַר־נַֽהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת:
And the rest of the nations. and the rest of the nations that Sennacherib exiled; they have all concurred.   ושאר אומיא.  ושאר העכו"ם אשר הגלה סנחרב כולם הסכימו:
Asenappar. Sennacherib.   אסנפר.  סנחריב:
the great and honored. for he was a great and honored king, as it says (Isa. 36:4): “So has the great king, the king of Assyria, said.”   רבא ויקירא.  שהיה מלך גדול ומכובד שנאמר כה אמר המלך הגדול מלך אשור (ישעיה ל"ו):
.    והותב המו.  הושיב אותם:
in the cities of Samaria. in the cities surrounding Samaria.   בקריה די שמרין.  בערים אשר סביבות שומרון:
and the rest of the other side of the river. and the rest of the nations that are on the other side of the river; because the river Euphrates intervenes between the land of Israel and Babylon, those nations that are in Israel are on the opposite side of the river of those found in Babylon.   ושאר עבר נהרה.  ושאר העכו"ם אשר בעבר הנהר לפי שהנהר נהר פרת מפסיק בין א"י לבבל נמצאו אותן עכו"ם שלצד א"י הם בעבר הנהר לאותן העומדים בבבל:
and Ke’eneth. a name of a place; and all the people of Ke’eneth have concurred with the commission of this letter.   וכענת.  שם מקום ואנשי כענת כולם היו מסכימים בשליחות המכתב הזה:
11This is the meaning of the letter that they sent to him, to Artaxerxes the king: "Your servants are the people of the other side of the river and Ke'eneth.   יאדְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּי שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָּ֛ךְ (כתיב עַבְדָּ֛יךְ) אֱנָ֥שׁ עֲבַר־נַֽהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת:
This is the meaning of the letter. and this is the interpretation of the letter.   דנה פרשגן אגרתא.  וזהו פתרון האגרת:
the meaning. Aram. פַּרְשֶּׁגֶן like (Esther 3:14): "The meaning of (פַּתְשֶּׁגֶן) the writ.   פרשגן.  כמו פתשגן הכתב:
that they sent to him. [as translated,] that they sent to him.   די שלחו עלוהי.  אשר שלחו אליו:
to Artaxerxes. [as translated,] to Artaxerxes.   על ארתחששתא.  אל ארתחששתא:
Your servants are the people of the other side of the river and Ke’eneth. The people of the other side of the river and the people of Ke’eneth are your servants. All the nations counted here are included in this generalization, for they were all on the side of the land of Israel, which is on the opposite side of the river of those dwelling in Babylon, and this is the beginning of the letter: “Your servants are the people of the other side of the river etc.” until, “… you will have no part.”   עבדך אנש עבר נהרה וכענת.  עבדיך הם אנשי עבר הנהר ואנשי כענת כל עכו"ם המנויות כאן נכללות בכלל זה שכולן היו לצד א"י שהוא עבר הנהר לאותם השוכנים בבבל וזהו תחלת המכתב עבדיך אנש עבר נהרה וגומר עד לא איתי לך:
12Let it be known to the king that the Jews who ascended from you upon us have come to Jerusalem, the rebellious and sinful city they are building, and the walls they have completed, and the walls they have joined.   יביְדִ֙יעַ֙ לֶֽהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהֽוּדָיֵ֗א דִּ֚י סְלִ֙קוּ֙ מִן־לְוָתָ֔ךְ עֲלֵ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירֽוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָרָֽדְתָּ֚א וּבִֽאיֹשְׁתָּא֙ בָּנַ֔יִן וְשֽׁוּרַיָּ֣א (כתיב וְשׁוּרַיָּ֣) שַׁכְלִ֔לוּ (כתיב אשַׁכְלִ֔לוּ) וְאֻשַּׁיָּ֖א יָחִֽיטוּ:
Let it be known to the king. Let it be a known thing to the king.   ידיע להוא למלכא.  דבר ידוע יהיה למלך:
that the Jews. that the Jews who ascended from you upon us have come to Jerusalem.   די יהודיא.  אשר היהודים שעלו מאתך אלינו באו לירושלים:
the rebellious and sinful city they are building. [as translated,] a rebellious and sinful city they are building.   קריתא מרדתא ובאישתא בנין.  עיר מורדת וחוטאת הם בונים:
the walls they have completed. [as translated,] the walls they have completed.   ושוריא.  שכלילו והחומות יסדו:
and the walls. [as translated,] and the walls.   ואושיא.  הכתלים:
they have joined. Aram. יָחִיטוּ, an expression of a thread, like (Gen. 14:23): “not from a thread, (מִחוּטּ),” for they are “sewing” and joining the walls one to another.   יחיטו.  ל' פתיל כמו אם מחוט (בראשית ט) שהם חופרים ומחברים הכתלים זה עם זה:
13Now let it be known to the king that if this city is built and the walls are founded, they will not give the king's due, the head tax, or the meal tax they will not give, and the tax of the kings will suffer.   יגכְּעַ֗ן יְדִ֙יעַ֙ לֶֽהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשֽׁוּרַיָּ֖א יִשְׁתַּכְלְל֑וּן מִנְדָּ֨ה בְל֚וֹ וַֽהֲלָךְ֙ לָ֣א יִנְתְּנ֔וּן וְאַפְּתֹ֥ם מַלְכִ֖ים תְּהַנְזִֽק:
Now let it be known. Now let it be known to the king.   כען ידיע.  עתה ידוע יהיה למלך:
that if this city is built. [as translated,] that if this city is built.   די הן קריתא דך תתבנא.  אשר אם העיר הזאת תבנה:
this. [as translated,] this.   דך.  זאת:
and the walls are founded. [as translated,] and the walls are founded.   ושוריא ישתכללון.  והחומות יהיו מיוסדות:
the king’s due, the head tax, or the meal tax. They are types of taxes and the money for the head taxes.   מנדה בלו והלך.  מיני מסים הם וכסף גולגולת:
they will not give. They will no longer pay taxes.   לא ינתנון.  לא יתנו עוד מס:
and the tax of the kings will suffer. [as translated,] and the tax of the kings will suffer, for they will no longer give tax to the kings.   ואפתום מלכים תהנזיק.  ומס המלכים תוזק שלא יתנו עוד מס למלכים:
14Now, in view of this, that we wish to destroy the Temple, and it is improper for us to witness the king's disgrace, we have therefore sent and notified the king.   ידכְּעַ֗ן כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְלַ֚ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָֽא־אֲרִ֥יךְ לָ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַל־דְּנָ֕ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא:
Now in view of this, that we wish to destroy the Temple. Now in view of this matter, that we wish to implement the destruction of the Temple. דִי מְלַח is an expression of destruction and desolation, like Jer. 17:6): “barren (מְלֵחָה) land that is uninhabitable.”   כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא.  עתה כל כנגד דבר זה אשר חורבן ההיכל אנו רוצים להחריב, די מלח ל' חורבן ושממון כמו ארץ מלחה ולא תשב:
we wish to destroy. We wish to demolish and to destroy.   מלחנא.  אנו רוצים לסתור ולהחריב:
and… the king’s disgrace. Aram. מַלְכָּא וְעַרְוַת, lit. and the king’s nakedness.   וערות מלכא.  ובזיון המלך:
it is improper. Aram. לָא אַרִיךְ, it is improper for us to see. אַרִיךְ means proper, like “Is it proper (אַרִיךְ) or improper (לָא אַרִיךְ)?” in Tractate Succah (44b).   לא אריך.  אינו הגון לנו לראות, אריך הגון כמו אריך או לא אריך במסכת סוכה:
therefore. therefore we have sent and notified the king.  
15That one should search in the annals of your fathers, and you will find in the annals, and you will know that this city is a rebellious city, and it injures kings and countries, and they have made rebellion in its midst since days of yore; because of this, this city was destroyed.   טודִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּסְפַ֨ר דָּכְרָֽנַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָֽהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּח בִּסְפַ֣ר דָּכְרָֽנַיָּא֘ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּמְהַנְזְקַ֚ת מַלְכִין֙ וּמְדִינָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָֽבְדִ֣ין בְּגַוָּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָֽלְמָ֑א עַל־דְּנָ֕ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הָֽחָרְבַֽת:
That one should search. that a seeker should search and seek in the annals of your fathers, the first kings.   די יבקר.  אשר יבקר וידרוש הדורש בספר הזכרונות של אבותיך המלכים הראשונים:
and you will find. And you will find in the annals, and you will know that this city is a rebellious city, and it injures the kings and the countries.   ותהשכח.  ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת עיר מורדת ומזקת המלכים והמדינות:
and they have made rebellion in its midst. And its inhabitants were making rebellion in its midst, for Israel would rebel against the kings of the nations.   ואשתדור עבדין בגוה.  ומרד היו עושים יושביה בתוכה שהיו ישראל מורדין במלכי העכו"ם:
since days of yore. Aram. מִן יוֹמָת עָלְמָא, from days of yore. Since ancient times, it has been their custom to rebel against the kings of the nations.   מן ימות עלמא.  מימות העולם מימים קדמונים כך היה מנהגם למרוד במלכי העכו"ם:
because of this. Because of this, this city was destroyed.   על דנה.  על כך היתה העיר הזאת חריבה:
16We make known to the king that if this city is built, and its walls founded, because of this, you will have no part in the other side of the river."   טזמְהֽוֹדְעִ֚ין אֲנַ֙חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשֽׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּֽעֲבַ֣ר נַֽהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ:
We make known to the king. [as translated,] we make known to the king.   מהודעין אנחנה למלכא.  מודיעין אנחנא למלך:
that if this city. that if this city is built, and its walls are founded.   די הן קריתא דך.  אשר אם העיר הזאת תבנה וחומותי' מיוסדין:
because of this. In view of this and because of this, you will have no part in the entire other side of the river, because Israel will rebel against you and take everything out of your hands.   לקבל דנה.  כנגד כן ובשביל כך אין לך חלק בכל עבר נהרא לפי שישראל יהיו מורדין בך ויקחו הכל מידך:
in the other side of the river. That is the entire area of the side of Israel, which is on the other side of the river of those who are in Babylon.   בעבר נהרא.  היא כל הארץ של צד א"י שהוא עבר הנהר לאותן שבבבל:
17The king sent a word to Rehum the secretary and Shimshai the scribe and the rest of their companies who lived in Samaria, and the rest of the other side of the river, Shelam and Ke'eth.   יזפִּתְגָּמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל־רְח֚וּם בְּעֵֽל־טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָֽתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַר־נַֽהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת:
The king sent a word. Aram. מַלְכָּא פִּתְגָּמָא שְּׁלַח   פתגמא שלח מלכא.  דבר שלח המלך:
to Rehum the secretary. to Rehum the secretary, and Shimshai the scribe, and to the rest of their companies, who dwelt in the cities of Samaria, and to the rest of the nations who were on the other side of the river of the side of the land of Israel.   על רחום בעל טעם.  אל רחום המזכיר ושמשי הסופר ולשאר סיעותיהם היושבים בערי שומרון ולשאר העכו"ם אשר בעבר הנהר לצד א"י:
Shelam and Ke’eth. They are places, like “and Ke’eneth.” Sometimes he calls it this and sometimes that.   שלם וכעת.  מקומות הם וכעת כמו וכענת פעמים קורהו כך ופעמים כך:
18"The letter that you sent to us was explained and read before me.   יחנִשְׁתְּוָנָ֕א דִּֽי־שְׁלַחְתּ֖וּן עֲלֶ֑ינָא מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קֳדָמָֽי:
The letter. The writ of the letter that you sent to us was explained and read before me.   נשתונא.  כתב הנשתוון אשר שלחתם אלינו היה מפורש וקרוי לפני:
19And the order was given by me, and they searched and found that this city had raised itself up over kings, and rebellion and disobedience were committed within it.   יטוּמִנִּי֘ שִׂ֣ים טְעֵם֒ וּבַקָּ֣רוּ וְהַשְׁכַּ֔חוּ דִּי קִרְיְתָ֣א דָ֔ךְ מִן־יוֹמָת֙ עָֽלְמָ֔א עַל־מַלְכִ֖ין מִתְנַשְּׂאָ֑ה וּמְרַ֥ד וְאֶשְׁתַּדּ֖וּר מִתְעֲבֶד־בַּֽהּ:
the order was given. And the order was given by me, the matter of a command that I commanded.   שים טעם.  ומאתי היתה שימת דבר ציווי אשר צויתי:
and they searched and found. And they searched in the annals of the kings and found written that this city, from days of yore, would raise itself up and exalt itself over all the kings of the nations.   ובקרו והשכחו.  ובדקו בספר הזכרונות המלכים ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מימות העולם היתה מתנשאת ומתרוממת על כל מלכי העכו"ם:
and rebellion. and disobedience were committed there to rebel against the kings of the nations.   ומרד.  וסרבנות היו עושים בה למרוד במלכי העכו"ם:
20And mighty kings were over Jerusalem who ruled over all beyond the river, and the king's due, the head tax, and the meal tax was given to them.   כוּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל־יְר֣וּשְׁלֵ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַֽהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַֽהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן:
And mighty kings. and mighty kings were in Jerusalem who were the rulers and governors over the entire side of the river on the side of Israel, as it says regarding Solomon (I Kings 5:4): “For he had dominion over all this side of the river, etc.” And taxes and the head tax were given to them, for the nations paid them tribute.   ומלכין תקיפין.  ומלכים חזקים היו בירושלים שהיו מושלים ושליטים בכל עבר הנהר של צד א"י כמו שנאמר בשלמה כי הוא רודה בכל עבר הנהר וגו' (מלכים א ד'). ומסים וכסף גולגולת היה נתון להם שהיו העכו"ם מעלין להם מס:
21Now issue an order to stop these men, and this city shall not be built; until orders are given by me.   כאכְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֙ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד־מִנִּ֖י טַעֲמָ֥א יִתְּשָֽׂם:
Now issue an order. Now give out a word to announce in the land to stop these men, the Children of Israel, from the work, and the city of Jerusalem shall not be built until orders are given with my knowledge and my authorization.   כען שימו טעם.  עתה שימו דבר להכריז בארץ לבטל אנשים הללו בני ישראל מן הבנין והעיר הזאת ירושלים לא תבנה עד אשר ממני יושם הדבר לבנות העיר על דעתי ורשותי:
22And beware of committing an error in this matter. Why should the damage increase to injure the kings?"   כבוּזְהִירִ֥ין הֱו֛וֹ שָׁל֖וּ לְמֶעְבַּ֣ד עַל־דְּנָ֑ה לְמָה֙ יִשְׂגֵּ֣א חֲבָלָ֔א לְהַנְזָקַ֖ת מַלְכִֽין:
And beware of committing an error. And you shall beware of committing any postponement or error. שָּׁלוּ is desto(u)rber in Old French, to violate.   וזהירין הוו שלו.  וזהירין תהיו לעשות דחוי ושגגה, שלו דשטורביר בלע"ז:
of committing… in this matter. [as translated,] of committing in this manner.   למעבד על דנה.  לעשות על כך:
Why should… increase. Why should the act of destruction in this city increase to injure the kings? Until here is Cyrus’ reply, which he sent back.   למה ישגא.  מדוע יגדל מעשה השחתה בעיר הזאת להזיק המלכים, ע"כ תשובת כורש אשר השיב:
23Then, since the interpretation of the letter of Artaxerxes the king was read before Rehum, and Shimshai the scribe, and their companies, they went in haste to Jerusalem to the Jews, and they stopped them with force and might.   כגאֱדַ֗יִן מִן־דִּ֞י פַּרְשֶׁ֚גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּי אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּא מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם־רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָֽפְרָ֖א וּכְנָוָֽתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֚וּ לִירֽוּשְׁלֵם֙ עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל:
then. [as translated,] then.   אדין.  אז:
since the interpretation. Since the interpretation of the writ of the letter of Artaxerxes the king-he is Cyrus-this incident took place.   די פרשגן.  מן פתרון כתב הנשתוון של ארתחששתא המלך הוא כורש היה המעשה הזה:
was read before. for the writ of this letter was read before Rehum and Shimshai and their companies, and they went with speed and haste to Jerusalem, to the Jews, and stopped them with force and might from continuing the construction of the edifice.   קרי קדם.  שהיה כתב הנשתוון קרוי לפני רחום ושמשי וסיעתיהם והלכו במרוצה ובבהלה לירושלים אל היהודים ובטלו אותם בזרוע וכח שלא לבנות עוד הבנין:
to the Jews. Aram. עַל יְהוּדָיֵא, lit. On the Jews.   על יהודיא.  אל היהודים:
and they. Aram. הִמוֹ, equivalent to הֵם.   המו.  הם:
24Then the work of the House of God, which was in Jerusalem, was stopped, and it was suspended until the second year of the reign of Darius, the king of Persia.   כדבֵּאדַ֗יִן בְּטֵלַת֙ עֲבִידַ֣ת בֵּֽית־אֱלָהָ֔א דִּ֖י בִּירֽוּשְׁלֵ֑ם וַֽהֲוָת֙ בָּֽטְלָ֔א עַד שְׁנַ֣ת תַּרְתֵּ֔ין לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס:
Then. Then the work of the building of the House of God, which was in Jerusalem, was suspended until the second year of Darius, the king of Persia; for after Cyrus, Ahasuerus, who married Esther, reigned, and after Ahasuerus, Darius, the son of Ahasuerus, who was the son of Esther, reigned. And from the first year of Cyrus, the king of Persia, until the second year of Darius were eighteen years, which completed the seventy years from the destruction of Jerusalem. For from the destruction of the Temple, when Zedekiah was exiled, until the first year of Cyrus, were fifty-two years, as is explained in Seder Olam (ch. 29). There were then eighteen years from the first year of Cyrus until the second year of Darius, totaling a complete seventy years, and in the second year of Darius they commenced to build the Temple until they completed it.   באדין.  אז היתה בטלה מלאכת בנין בית אלהים אשר בירושלים עד שנת שתים לדריוש מלך פרס שאחר כורש מלך אחשורוש שלקח אסתר ואחר אחשורוש מלך דריוש בנו של אחשורוש שהוא בן אסתר ומשנת אחת לכורש מלך פרס עד שנת שתים לדריוש י"ח שנה שהשלימו שבעים שנה לחרבות ירושלים שהרי מחורבן הבית שגלה צדקיהו עד שנת אחת לכורש חמשים ושתים שנה כמפורש בסדר עולם וי"ח שנה משנת א' לכורש עד שנת שתים לדריוש נמצאו שבעים שנה שלימים ובשנת שתים לדריוש התחילו לבנות הבנין עד שגמרוהו: