| 1And it was when King Hezekiah heard, that he rent his garments, and covered himself with sackcloth, and came to the house of the Lord. |
|
אוַיְהִ֗י כִּשְׁמֹ֙עַ֙ הַמֶּ֣לֶךְ חִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָ֑יו וַיִּתְכַּ֣ס בַּשָּׂ֔ק וַיָּבֹ֖א בֵּ֥ית יְהֹוָֽה: |
| 2And he sent Eliakim who was appointed over the Temple, and Shebna the scribe and the elders of the priests, covered with sackcloth, to Isaiah the son of Amoz, the prophet. |
|
בוַ֠יִּשְׁלַח אֶת־אֶלְיָקִ֨ים אֲשֶׁר־עַל־הַבַּ֜יִת וְאֵ֣ת | שֶׁבְנָ֣א הַסּוֹפֵ֗ר וְאֵת֙ זִקְנֵ֣י הַכֹּֽהֲנִ֔ים מִתְכַּסִּ֖ים בַּשַּׂקִּ֑ים אֶל־יְשַׁעְיָ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹץ הַנָּבִֽיא: |
| 3And they said to him, "So has Hezekiah said, 'This day is a day of distress, proof and blasphemy, for the children have come as far as the birthstool and there is not strength to give birth. |
|
גוַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּה אָמַ֣ר חִזְקִיָּ֔הוּ יֽוֹם־צָרָ֧ה וְתֽוֹכֵחָ֛ה וּנְאָצָ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י בָ֚אוּ בָנִים֙ עַד־מַשְׁבֵּ֔ר וְכֹ֥חַ אַ֖יִן לְלֵדָֽה: |
| proof. (Aprobement in O.F.) The enemies show evidence to praise themselves with their success, saying, “Our hand has overpowered (lit., has become high), and there is no God (like our God).” |
|
ותוכחה.
אשפרובמנ"ט בלע"ז האויבים מוכיחים בהצלחתם לאמר ידינו רמה ואין אלהים כאלהינו:
|
| for the children have come. The children of Israel, children of the Holy One, blessed be He. |
|
כי באו בנים.
בני ישראל בניו של הקב"ה:
|
| as far as the birthstool and there is no strength to give birth. It is a time of distress analogous to a woman sitting on the birthstool, and the fetus has no strength to come out. |
|
עד משבר וכח אין ללידה.
עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאת:
|
| 4Perhaps the Lord your God will take note of the words of Rabshakeh whom the king of Assyria, his master, sent to blaspheme the living God, and he brought proof with the words that the Lord your God heard, and you shall offer up a prayer for the remnant that is found.' " |
|
דאוּלַ֡י יִשְׁמַע֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֵ֣ת | דִּבְרֵ֣י רַבְשָׁקֵ֗ה אֲשֶׁר֩ שְׁלָח֨וֹ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֚וּר | אֲדֹנָיו֙ לְחָרֵף֙ אֱלֹהִ֣ים חַ֔י וְהוֹכִ֙יחַ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖ע יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְנָשָׂ֣אתָ תְפִלָּ֔ה בְּעַ֥ד הַשְּׁאֵרִ֖ית הַנִּמְצָאָֽה: |
| and he brought proof with the words. (וְהוֹכִיחַ) He told his strength and showed his success. The word והוֹכִיחַ is eprober in O. F., to prove. |
|
והוכיח בדברים.
הגיד כחו והראה הצלחתו והוכיח אישפרובי"ר בלע"ז:
|
| 5And King Hezekiah's servants came to Isaiah. |
|
הוַיָּבֹ֗אוּ עַבְדֵ֛י הַמֶּ֥לֶךְ חִזְקִיָּ֖הוּ אֶל־יְשַׁעְיָֽהוּ: |
| 6And Isaiah said to them, "So shall you say to your master, 'So has the Lord said, "Have no fear of the words you have heard, that the servants of the king of Assyria have blasphemed Me. |
|
ווַיֹּ֚אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְשַׁעְיָ֔הוּ כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּן אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶ֑ם כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תִּירָא֙ מִפְּנֵ֚י הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֔עְתָּ אֲשֶׁ֧ר גִּדְּפ֛וּ נַֽעֲרֵ֥י מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר אוֹתִֽי: |
| 7Behold I will imbue him with a desire, and he will hear a rumor and return to his land, and I will cause him to fall by the sword in his land." ' " |
|
זהִנְנִ֨י נוֹתֵ֥ן בּוֹ֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב אֶל־אַרְצ֑וֹ וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֽוֹ: |
| and he will hear a rumor. immediately. This is the rumor of Tirhakah, king of Cush, because of which he will leave you this time to battle with Tirhakah, but this is not the return to his land. Afterwards he will return here, and I am destined to return him to his land and to cause him to fall there by the sword. |
|
ושמע שמועה.
מיד זו שמועת תרהקה מלך כוש ומתוך כך ילך מעליכם הפעם הזאת להלחם עם תרהקה ואין זו שיבה לארצו ואח"כ ישוב הלום ואני עתיד להשיבו לארצו ולהפילו שם בחרב:
|
| 8And Rabshakeh returned and found the king of Assyria waging war against Libnah, for he heard that he had left Lachish. |
|
חוַיָּ֙שָׁב֙ רַבְשָׁקֵ֔ה וַיִּמְצָא֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר נִלְחָ֖ם עַל־לִבְנָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י נָסַ֖ע מִלָּכִֽישׁ: |
| 9And he heard about Tirhakah the king of Cush, saying, "He has gone out to wage war against you." And he heard, and he sent emissaries to Hezekiah, saying, |
|
טוַיִּשְׁמַ֗ע עַל־תִּרְהָ֚קָה מֶֽלֶךְ־כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיִּשְׁמַע֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר: |
| And he heard. i.e., the king of Assyria. |
|
וישמע.
מלך אשור:
|
| about Tirhakah… saying. Tirhakah went out to wage war against you. |
|
על תרהקה.
לאמר יצא תרהקה להלחם אתך:
|
| And he heard, and he sent emissaries. The second “and he heard” is not like the first “and he heard.” The first is an expression of hearing, and the second is an expression of accepting. He accepted the report of the messengers, and it appealed to him to give thought to withdraw from Jerusalem to fight first with Cush. |
|
וישמע וישלח מלאכים.
אין וישמע השני כמו וישמע הראשון הראשון ל' שמוע' והשני ל' קבל' קבל דברי השלוחי' וייטבו בעיניו לתת לב להסתלק מעל ירושלי' להלחם תחלה עם כוש:
|
| and he sent emissaries to Hezekiah. to notify [him] that he was not withdrawing completely, but with the intention of returning. |
|
וישלח מלאכים אל חזקיהו.
להודיעו שאינו מסתלק לגמרי אלא ע"מ לשוב:
|
| 10"So shall you say to Hezekiah the king of Judah, saying, 'Let your God, in Whom you trust, not delude you, saying, 'Jerusalem shall not be given into the hand[s] of the king of Assyria.' |
|
יכֹּ֣ה תֹֽאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֚הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּֽׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בּוֹטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֚א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר: |
| 11Behold you have heard what the kings of Assyria have done to all the lands to destroy them. Now will you be saved? |
|
יאהִנֵּ֣ה | אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכָל־הָֽאֲרָצ֖וֹת לְהַֽחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל: |
| 12Did the gods of the nations whom my forefathers destroyed-Gozan and Haran and Rezeph and the children of Eden which is in Telashar-save them? |
|
יבהַֽהִצִּ֨ילוּ אוֹתָ֜ם אֱלֹהֵ֚י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁר הִשְׁחִ֣יתוּ אֲבוֹתַ֔י אֶת־גּוֹזָ֖ן וְאֶת־חָרָ֑ן וְרֶ֥צֶף וּבְנֵי־עֶ֖דֶן אֲשֶׁ֥ר בִּתְלַשָּֽׂר: |
| Eden. the name of a kingdom, as it is stated (Ezekiel 27:23): “Haran and Canneh and Eden.” |
|
עדן.
שם מלכות כמה דאת אמר (יחזק' כז) חרן וכנה ועדן:
|
| 13Where are the king of Hamath and the king of Arpad and the king of the city of Sepharvaim? He exiled [them] and he twisted [them]!' " |
|
יגאַיֵּ֚ה מֶֽלֶךְ־חֲמָת֙ וּמֶ֣לֶךְ אַרְפָּ֔ד וּמֶ֖לֶךְ לָעִ֣יר סְפַרְוָ֑יִם הֵנַ֖ע וְעִוָּֽה: |
| He exiled [them] and twisted [them]. (וְעִוָּה הֵנַע) The king of Assyria exiled him and twisted him; he destroyed them and exiled them from their place. |
|
הנע ועוה.
הניעהו ועוהו מלך אשור החריבם וטילטל' ממקומם:
|
| 14And Hezekiah took the letters from the hand of the messengers and read it; he went up to the house of the Lord, and Hezekiah spread it out before the Lord. |
|
ידוַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑הוּ וַיַּ֙עַל֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: |
| 15And Hezekiah prayed before the Lord, saying, |
|
טווַיִּתְפַּלֵּל֙ חִזְקִיָּ֔הוּ אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר: |
| 16"O Lord of Hosts, God of Israel, Who dwells between the cherubim, You alone are the God of all the kingdoms of the earth. You made the heavens and the earth. |
|
טזיְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֚י יִשְׂרָאֵל֙ ישֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֚וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֙ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ: |
| 17O Lord, incline Your ear and listen, O Lord, open Your eyes and see, and listen to all the words of Sennacherib, who sent to blaspheme the living God. |
|
יזהַטֵּ֨ה יְהֹוָ֚ה | אָזְנְךָ֙ וּֽשֲׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְהֹוָ֛ה עֵינֶ֖ךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵת כָּל־דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֔ח לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי: |
| 18Indeed, O Lord, the kings of Assyria have destroyed all the countries and their land. |
|
יחאָמְנָ֖ם יְהֹוָ֑ה הֶחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצ֖וֹת וְאֶת־אַרְצָֽם: |
| Indeed, O Lord. It is true that the kings of Assyria destroyed |
|
אמנם ה'.
אמת הוא כי החריבו מלכי אשור:
|
| all the countries and their land. “The countries” refers to the (capitals) of the provinces, and (“their land” refers to) the land near them, the royal cities, which are the heads of the provinces, he calls “countries” and the remaining regions surrounding them he calls “their land.” And in the Book of II Kings (19:7) it is written: “the nations and their land.” It has, however, one meaning. |
|
את כל הארצות ואת ארצם.
הארצות (ראשי) המדינות ואת ארץ (ארצם) הסמוכה להם, ערי הממלכה אשר הנם ראש למדינות קורא ארצות ושאר המחוזות אשר סביבותיהם קורא ארצם ובספר (מלכים ב י״ט:י״ז) כתוב את הגוים ואת ארצם ול' אחד הוא:
|
| 19And committing their gods to fire, for they are not gods, but the handiwork of man, wood and stone, and they destroyed them. |
|
יטוְנָתֹ֥ן אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַֽעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַיְאַבְּדֽוּם: |
| And committing. (Heb. וְנָתֹן). Comp. (Gen. 41:43) “And appointing (וְנָתוֹן) him over all the land of Egypt,” an expression of the infinitive. Comp. “saying” (אָמוֹר), “remembering” (זָכוֹר), (donnant in French, giving). |
|
ונתון.
כמו ונתון אותו על כל ארץ מצרים ל' פעול שמור זכור דוננ"ט בלע"ז:
|
| wood and stone. are they; therefore, they had no power, and the king of Assyria destroyed them. |
|
עץ ואבן.
הם לפיכך לא היה בהם כח ויאבדום מלך אשור:
|
| 20And now, O Lord our God, deliver us from his hand, so that all the kingdoms of the earth may know that You are the Lord alone." |
|
כוְעַתָּה֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הֽוֹשִׁיעֵ֖נוּ מִיָּד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לְבַדֶּֽךָ: |
| 21And Isaiah the son of Amoz sent to Hezekiah, saying, "So has the Lord God of Israel said, 'What you prayed to Me concerning Sennacherib, king of Assyria |
|
כאוַיִּשְׁלַח֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ הִתְפַּלַּ֣לְתָּ אֵלַ֔י אֶל־סַנְחֵרִ֖יב מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר: |
| 22This is the word that the Lord has spoken about him: 'The virgin daughter of Zion has despised you and has mocked you. The daughter has shaken her head at you. |
|
כבזֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָֽעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיּ֔וֹן אַֽחֲרֶ֙יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| 23Whom have you reviled and blasphemed, and upon whom have you raised [your] voice? And you have lifted your eyes on high against the Holy One of Israel. |
|
כגאֶת־מִ֚י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָה קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל: |
| 24Through your servants you have reviled the Lord, and you said, "With my many chariots I have ascended to the heights of mountains, to the end of the Lebanon, and I will cut down its tallest cedars, its choice cypresses, and I will come to its remotest height, to its farmland forest. |
|
כדבְּיַ֣ד עֲבָדֶיךָ֘ חֵרַ֣פְתָּ | אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר בְּרֹ֥ב רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֚ת אֲרָזָיו֙ מִבְחַ֣ר בְּרוֹשָׁ֔יו וְאָבוֹא֙ מְר֣וֹם קִצּ֔וֹ יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ: |
| to the heights of mountains. the Temple mount. |
|
מרום הרים.
הר הבית:
|
| to the end of the Lebanon. the Temple. |
|
ירכתי לבנון.
בית המקדש:
|
| and I will cut down its tallest cedars. I will not go to my land until I destroy it. |
|
ואכרות קומת ארזיו.
לא אלך לארצו עד אשר אחריבנו:
|
| its remotest height. (lit., the height of) its end. |
|
קצו.
סופו:
|
| its farmland forest. The best of its praise and the intensity of its strength. |
|
יער כרמלו.
טוב שבחו וכובד חזקו:
|
| 25I dug and drank water, and I dry up with the soles of my feet all rivers of the siege." |
|
כהאֲנִ֥י קַ֖רְתִּי וְשָׁתִ֣יתִי מָ֑יִם וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר: |
| I dug and drank. (קַרְתִּי) I.e., to say, I started all my deeds and completed them and succeeded, as one who digs a hole and finds water and succeeds. This is an expression of a spring (מָקוֹר). |
|
אני קרתי ושתיתי.
כלומר התחלתי בכל מעשי וגמרתי והצלחתי כזה הכורה בור ומוצא מים ומצליח ל' מקור:
|
| and I dry up with the soles of my feet. If I would besiege a city reliant on the strength of its rivers, I would bring upon it many troops, and the water of their rivers would be depleted from their drinking and the drinking of their cattle and by the treading of their feet. |
|
ואחריב בכף פעמי.
(אם) באתי לצור על עיר הבטוחה בחוזק נהרותיה הבאתי עליה גייסות רבים וכלו מימי נהרותם בשתיית בהמתם ומדרך כף רגליהם:
|
| and I dry up. (lit., and I will dry up) This is the present tense, i.e., to say, so is my wont always. |
|
ואחריב.
ל' הוה כלומר כן דרכי תמיד:
|
| rivers of the siege. The rivers of the city that is besieged through its rivers. ([Mss. yield:] that is besieged by me.) |
|
יאורי מצור.
יאורי עיר הבאה במצור ע"י יאורות:
|
| 26Have you not heard from long ago what I did in days of yore, and what I formed? Now I have brought it, and it shall be to make desolate, blossoming hills, [of] fortified cities. |
|
כוהֲלֽוֹא־שָׁמַ֚עְתָּ לְמֵֽרָחוֹק֙ אוֹתָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי מִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִֽיצַרְתִּ֑יהָ עַתָּ֣ה הֲבֵאתִ֔יהָ וּתְהִ֗י לְהַשְׁא֛וֹת גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֽוֹת: |
| Have you not heard. Now why do you boast? This is not yours, for this is a decree that emanated from Me many years ago, that you will exact My recompense from the nations, as the matter is written (supra 10:5): “Woe! Assyria is the rod of My wrath.” |
|
הלא שמעת.
ולמה תתפאר אין זה שלך כי גזרה היא מלפני זה שנים רבות שתהיה אתה פורע פורענות מן העכו"ם כענין שנא' (לעיל י') הוי אשור שבט אפי:
|
| Have you not heard from long ago. More than seventy years (correct version as in Parshandatha and Warsaw edition) since Amos prophesied two years before the earthquake (Amos 7:17), “and Israel shall be exiled from upon its land.” Since then, you should have heard that I wrought and prepared this retribution. |
|
הלא שמעת למרחוק.
יותר מע' שנה שנתנבא עמוס (עמוס ז׳:י״א) שנתים לפני הרעש וישראל גלה יגלה מעל אדמתו מאז יש לך לשמוע שעשיתי והכנתי פורעניות זו:
|
| in days of yore. Since the six days of Creation, that decree that was decreed upon you entered My mind, as it is said (supra 30:33): “For Tophteh is set up from yesterday, that too has been prepared for the king.” Now that I have given you superiority over the nations, I have brought it, that decree, in order that it shall be to make desolate, blossoming hills [of] fortified cities, that you shall slay their inhabitants and they shall remain devoid of people and they shall be prepared for hills where vegetation grows. |
|
מימי קדם.
מששת ימי בראשית עלתה על לבי אותה גזרה שנגזרה עליך שנאמר (לעיל ל) כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן עתה כשהגברתיך על העכו"ם הביאותיה לאותה גזרה כדי שתהא להשאות לגלים נצים ערים בצורות, שתהרוג את יושביהן ותהיין שאיה מאדם ויתעתדו לגלים צומחים ירק:
|
| 27And their inhabitants became short of strength, broken and ashamed; they were [like] the grass of the field and green herbage, [like] grass of the roofs, and stubble before [becoming] standing grain. |
|
כזוְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וָבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֚שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה: |
| And their inhabitants became short of strength. (lit. short of hand.) I weakened the strength before you. |
|
ויושביהן קצרי יד.
אני התשתי את כחן לפניך:
|
| and stubble before [becoming] standing grain. (וּשְׁדֵמָה) That is what is called ‘estoble’ in O.F., stubble, what remains in the ground, the roots of the harvest. |
|
ושדמה לפני קמה.
שדמה הוא שקורין אשטובל"א בלע"ז הנשארת בקרקע שרשי הקציר:
|
| before [becoming] standing grain. When it has not yet reached the time to ripen and harden, to become standing grain, and it is weak and tender. |
|
לפני קמה.
כשלא הגיע להתבשל ולהקשות לבא לידי קמה והוא חלש ורך:
|
| before standing grain. Before becoming standing grain. |
|
לפני קמה.
בטרם יהיה קמה:
|
| 28And your sitting and your going out and your coming I know, and your raging against Me. |
|
כחוְשִׁבְתְּךָ֛ וְֽצֵאתְךָ֥ וּבֽוֹאֲךָ֖ יָדָ֑עְתִּי וְאֵ֖ת הִתְרַגֶּזְךָ֥ אֵלָֽי: |
| And your sitting and your going out and your coming I know. Jonathan paraphrased: And your sitting in counsel, and your going out to wage war, and your coming to the land of Israel, is revealed to Me. When the thought entered your mind, and you took counsel to destroy My house, I knew it. |
|
ושבתך וצאתך ובואך ידעתי.
ת"י ומיתבך בעצה ומיפקך לברא לאגחא קרבא ומיתיך לארעא דישראל גלי קדמי כשעלתה מחשבה בלבך ונועצת להחריב את ביתי אני ידעתי:
|
| 29Because you have raged against Me, and your tumult has ascended into My ears, I will place My ring in your nose and My bit in your lips, and I will return you by the road by which you have come. |
|
כטיַעַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַֽׁאֲנַֽנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאָזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַֽהֲשִׁ֣יבֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ: |
| you have raged against Me. Your raging and your becoming overpowering toward Me (acc. to Parshandatha). |
|
התרגזך.
התרעשך והתגברך עלי:
|
| and your tumult. (וְשַׁאֲנַנְךָ) like וּשְׁאוֹנְךָ. |
|
שאננך.
כמו ושאונך:
|
| My ring. (חַחִי in Heb.) It is a kind of ring that is inserted into the lip of an unruly animal by which to pull it. |
|
חחי.
כמין טבעת הוא ותוחבין אותו בשפת בהמה שעסקיה רעים למושכה בו:
|
| and My bit. Jonathan renders וּזְמַם, which is made of iron, and which they insert into the nostrils of a female camel. This is what we learned, “and the female camel with a nose ring” in Tractate Shabbath (5:1). (This is difficult in view of the wording of the verse, which places חַח in the nose and מֶתֶג in the lips.) |
|
ומתגי.
ת"י זמם והוא של ברזל ותוחבין אותו בנחירי הנאקה והוא ששנינו ונאקה בחטם במס' שבת (צ"ע כי מהפסוק נראה להדיא להיפך כי חח בחטם ומתג בשפה):
|
| 30And this shall be the sign for you, this year you shall eat what grows by itself, and the next year what grows from the tree stumps, and in the third year, sow and reap, and plant vineyards and eat their fruit. |
|
לוְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת אָכ֚וֹל הַשָּׁנָה֙ סָפִ֔יחַ וּבַשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית שָׁחִ֑יס וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁלִישִׁ֗ית זִרְע֧וּ וְקִצְר֛וּ וְנִטְע֥וּ כְרָמִ֖ים וְאִכְל֥וּ (כתיב וְאִכְולֻ֥) פִרְיָֽם: |
| And this shall be the sign for you. This statement is not addressed to Sennacherib, but the prophet said to Hezekiah, “And this salvation shall be a sign for you for another promise. Now the legions have destroyed all the vegetation and chopped off the trees, and the Holy One, blessed be He, promises you that you will have sufficient from the shoots of the plants that will grow by themselves.” |
|
וזה לך האות.
הדבור הזה אינה לסנחריב אלא הנביא אמר לחזקיה והתשובה הזאת תהיה לך לאות להבטחה אחרת הנה החריבו הלגיונות את כל הזרעים וגדעו את כל האילנות והקב"ה מבטיחך שתסתפקו השנה הזאת בספיחי הזרעים שיצמחו מאליה':
|
| this year you shall eat. (אָכוֹל) to eat this year. |
|
אכול השנה.
לאכול השנה ספיח:
|
| and the next year what grows from the tree stumps. (Heb. שָׁחִיס.) They are the shoots of the stumps. So it appears in Seder Olam (ch. 23), but Jonathan renders: כַּתְכַּתִּין, the shoots of the shoots. And this will be the sign for you; when you see that my words, that Sennacherib will return to his land and he will fall, are fulfilled, you will believe that the second promise will yet be fulfilled. |
|
ובשנה השנית שחיס.
הן ספיחי גידועי אילנו' כך הוא בסדר עולם אבל יונתן תירגם כתכתין ספיחי ספיחים וזה לך האות כשתראה שיתקיים דברי שישוב סנחרב לארצו ויפול תאמין שתתקיים עוד הבטח' השניי':
|
| 31And the remaining survivors of the house of Judah shall continue to take root below and they shall produce fruit above. |
|
לאוְיָ֨סְפָ֜ה פְּלֵיטַ֧ת בֵּֽית־יְהוּדָ֛ה הַנִּשְׁאָרָ֖ה שֹׁ֣רֶשׁ לְמָ֑טָּה וְעָשָׂ֥ה פְרִ֖י לְמָֽעְלָה: |
| 32For from Jerusalem shall come forth a remnant, and survivors from Mt. Zion; the zeal of the Lord of Hosts shall do this.' |
|
לבכִּ֚י מִירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ תֵּצֵ֣א שְׁאֵרִ֔ית וּפְלֵיטָ֖ה מֵהַ֣ר צִיּ֑וֹן קִנְאַ֛ת יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת תַּֽעֲשֶׂה־זֹּֽאת: |
| the zeal of the Lord of Hosts. that He will be zealous for His Name and not because of the merit you possess. We learn that the merit of the Patriarchs has been depleted. |
|
קנאת ה' צבאות.
שיקנא לשמו ולא מחמת זכות שבידכם למדנו שתמה זכות אבות:
|
| 33Therefore, so has the Lord said concerning the king of Assyria; 'He shall not enter this city, neither shall he shoot there an arrow, nor shall he advance upon it with a shield, nor shall he pile up a siege mound against it. |
|
לגלָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר לֹ֚א יָבוֹא֙ אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְלֹֽא־יוֹרֶ֥ה שָׁ֖ם חֵ֑ץ וְלֹֽא־יְקַדְּמֶ֣נָּה מָגֵ֔ן וְלֹֽא־יִשְׁפֹּ֥ךְ עָלֶ֖יהָ סֹֽלְלָֽה: |
| nor shall he advance upon it with a shield. (Heb. יְקַדְּמֶנָּה.) He shall not set a shield before it, since the Aramaic of “before” is קֳדָם. |
|
ולא יקדמנה מגן.
לא יערוך לפניך מגן כדמתרגם לפני קדם:
|
| nor shall he pile up a siege mound against it. [Targum renders:] He should not pile up against it a landfill. I say that they pour out earth and pile it up against the walls and towers so that they can build a rampart. |
|
ולא ישפך עליה סוללה.
לא יצבור עליה מליתא, אומר אני הוא ששופכין עפר וצוברין לפני החומה והמגדלות לבנות עליה כרכום:
|
| a siege mound. (סֹלְלָה) since it is trodden (סוֹלְלִים) and pressed down with sledge hammers in order that it harden. The Targum renders: מִלֵּיתָא, since they first make for it two walls of a fence of reeds and pour the earth between them and press it down there after they have filled (מִלְאוּ) the walls. And I heard that they interpret it as the throwing of huge stones, called perere in O.F., but the expression of piling up, lit., spilling, does not apply to stones, neither is the expression of pressing down, nor the rendering of the Targum, appropriately for this interpretation. |
|
סוללה.
ע"ש שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה ותרגומו מליתא על שם שעושין לו מתחילה שני מחיצות גדר קני' ושופכים העפר ביניהם וכובשין אותו שם לאחר שמלאו את המחיצות ושמעתי שסותרין אותו זריקת האבנים גדולו' שקורין פורייר"א בלע"ז אבל אין באבנים ל' שפיכה ולא ל' סלילה ואין ל' התרגום נופל על פתרון זה:
|
| 34By the way he comes he shall return, and this city he shall not enter,' says the Lord. |
|
לדבַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָב֖וֹא נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| 35'And I will protect this city to save it, for My sake and for the sake of My servant David.' ' " |
|
להוְגַנּוֹתִ֛י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את לְהֽוֹשִׁיעָ֑הּ לְמַ֣עֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי: |
| 36And an angel of the Lord went forth and slew one hundred eighty-five thousand of the camp of Assyria. And they arose in the morning, and behold they were all dead corpses. |
|
לווַיֵּצֵ֣א | מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֗ה וַיַּכֶּה֙ בְּמַֽחֲנֵ֣ה אַשּׁ֔וּר מֵאָ֛ה וּשְׁמוֹנִ֥ים וַֽחֲמִשָּׁ֖ה אָ֑לֶף וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּ֥ה כֻלָּ֖ם פְּגָרִ֥ים מֵתִֽים: |
| And an angel of the Lord went forth, etc.. After he went and battled with Cush, he returned and came to Jerusalem, and at the time an angel of the Lord went forth. In the following manner, it was taught in Seder Olam (ch. 23): (supra v. 7) “Behold I will imbue him with a desire, and he will hear a rumor,” as it is said (v. 9): “And he heard about Tirhakah etc.” He swept Shebna (the scribe) ([Warsaw edition:] the treasurer) and his company and led them in chains, and went away to Cush, and took all the coveted treasures, and came to Jerusalem, to fulfill what was stated (infra 45:14): “The toil of Egypt and the merchandise of Cush… shall pass over to you.” This refers to Jerusalem. “After you they shall go.” This refers to Hezekiah. At that time, “And… sent Tartan and Rabsaris.” They are the ones mentioned in the Book of Kings (2 18:17), and they are the emissaries concerning whom it is stated that he sent after the rumor, as it is said (v. 9), “And he sent emissaries to Hezekiah,” and they did not come with Rabshakeh on his first mission. And concerning those letters, Hezekiah replied (v. 22), “… has despised you, has mocked you.” At that time, “an angel of the Lord went out and slew, etc.” All of them were kings with crowns tied to their heads, and the smallest of them was an officer over two thousand men, and they and their armies fell. |
|
ויצא מלאך ה' וגו'.
לאחר שהלך ונלחם עם כוש חזר ובא לירושלים ובאותו שעה ויצא מלאך ה' וכך שנוייה בסדר עולם הנני נותן בו רוח ושמע שמועה כמה שנאמר וישמע על תרהקה וגו' (לעיל לו) שטף שבנא הסוכן וסיעתו והוליכם בזיקים והלך לו לכוש ולקח חמדת כל האוצרות ובא לו לירושלים לקיים מה שנאמר (לקמן מה) יגיע מצרים וסחר כוש עליך יעבורו זו ירושלים אחריך ילכו. זה חזקיהו, באותה שעה וישלח את תרתן ואת רב סריס הם הנזכרים בספר (מלכים ב י״ח:י״ז) והם המלאכים שנאמר עליהם ששלח אחר השמועה שנא' (לעיל לז) וישלח מלאכים אל חזקיהו ולא הם באו עם רבשקה בשליחות הראשון ועל אותן הספרים השיבו ישעיהו (שם) בזה לך לעגה לך אותה שעה ויצא מלאך ה' ויכה וגו', כלם מלכים קשורי כתרים בראשיהם וקטן שבכולם היה שר על שני אלפים שנאמר (לעיל לו) ואתנה לך אלפים סוסים ואיך תשיב את פני פחת אחד וגו' למדנו על קטן שבפחותים שהוא שר על אלפי' איש ונפלו הם וגייסותם:
|
| 37And Sennacherib, the king of Assyria, left and went away, and he returned and dwelt in Nineveh. |
|
לזוַיִּסַּ֣ע וַיֵּ֔לֶךְ וַיָּ֖שָׁב סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיֵּ֖שֶׁב בְּנִֽינְוֵֽה: |
| and dwelt in Nineveh. That is the capital, as it is said (Gen. 10: 11): “From that land Asshur came out, and he built Nineveh.” |
|
וישב בנינוה.
היא ראש המלכות כענין שנאמר (בראשית י׳:י״א) מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה:
|
| 38And he was prostrating himself in the temple of Nisroch his god, and Adra-melech and Sharezer, his sons, slew him by the sword, and they fled to the land of Ararat, and his son Esarhaddon reigned in his stead. |
|
לחוַיְהִי֩ ה֨וּא מִשְׁתַּֽחֲוֶ֜ה בֵּ֣ית | נִסְרֹ֣ךְ אֱלֹהָ֗יו וְאַדְרַמֶּ֨לֶךְ וְשַׂרְאֶ֚צֶר בָּנָיו֙ הִכֻּ֣הוּ בַחֶ֔רֶב וְהֵ֥מָּה נִמְלְט֖וּ אֶ֣רֶץ אֲרָרָ֑ט וַיִּמְלֹ֛ךְ אֵֽסַר־חַדֹּ֥ן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו: |
| the temple of Nisroch. A board (נֶסֶר) from Noah’s ark, as is related in the Aggadah of Chelek (San. 96a). |
|
בית נסרוך.
נסר מתיבתו של נח כדמפורש באגדת חלק:
|
| slew him by the sword. for he said, “If you save me that my subjects do not kill me for I brought their sons here (sic) and they died, I will sacrifice my two sons before you.” They rose and slew him. |
|
הכהו בחרב.
שאמר אם תציל אותי שלא יהרגוני בני מלכותי שהבאתי בניהם כאן ומתו אקריב שני בני לפניך עמדו והרגוהו:
|
