| 1The sin of Judah is written with a pen of iron, with a diamond point, engraved on the tablet of their heart and on the horns of your altars. |
|
אחַטַּ֣את יְהוּדָ֗ה כְּתוּבָ֛ה בְּעֵ֥ט בַּרְזֶ֖ל בְּצִפֹּ֣רֶן שָׁמִ֑יר חֲרוּשָׁה֙ עַל־ל֣וּחַ לִבָּ֔ם וּלְקַרְנ֖וֹת מִזְבְּחֽוֹתֵיכֶֽם: |
| with a pen of iron. This is an allegory. That is to say that it is deeply engraved, and cannot be erased. And the Midrash Aggadah explains: with a pen of iron, with a diamond point, preserved by Jeremiah, called ‘an iron wall,’ and by Ezekiel, to whom it was said (3:9): “As a diamond, harder than flint have I made your forehead.” |
|
בעט ברזל.
משל הוא כלומר חקוקה בשיקוע ואין נוחה למחוק, ומדרש אגדה בעט ברזל בצפורן שמיר על ידי ירמיה שנקרא עמוד ברזל ועל ידי יחזקאל שנאמר לו כשמיר חזק מצור נתתי מצחך:
|
| engraved. Engraved like one who plows deeply. |
|
חרושה.
חקוקה כזה שהוא חורש בעומק:
|
| on the tablet of their heart. that they do not forget their idolatry. |
|
על לוח לבם.
שאינם שוכחין עכו"ם שלהם:
|
| 2As they remember their children, [so do they remember] their altars, and their asherim by the green trees upon the high hillocks. |
|
בכִּזְכֹּ֚ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַֽאֲשֵֽׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת: |
| As they remember their children, [so do they remember] their altars. Like the remembrance of their children, so was the remembrance of their altars to them, like a man who longs for his son. |
|
כזכור בניהם מזבחותם.
כזכירת בניהם כן היתה להם זכירת מזבחותם כאדם שיש לו געגועין על בנו:
|
| and their asherim. which are by the green trees. |
|
ואשריהם.
אשר על עץ רענן:
|
| by… trees. like אֵצֶּל, by. And Jonathan renders in this manner. under every green tree. |
|
על עץ.
כמו אצל וכת"י תחות כל אילן עבוף:
|
| 3You, who sit upon the mountain in the field, I will give your substance, all your treasures for a spoil! Your high places are made for sin within all your borders. |
|
גהֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵֽילְךָ֥ כָל־אֽוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּֽמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ: |
| You, who sit upon the mountain in the field. Jerusalem that is situated on the mountain of the plain. All around the city is a fielded plain. The structure of הֲרָרִי is like עֲרָבִי, called so because he dwells in the plain (עֲרָבָה) (montanyers in O.F), mountain dwellers (other versions: a mountain dweller). |
|
הררי בשדה.
ירושלים היושבת בהר המישור כל סביב העיר מישור שדה ול' הררי כמו ערבי (ישעיה יג) על שם שיושב בערבה מונטיינד"ש בלעז יושבי ההר (ס"א יושבת ההר):
|
| your substance. like מָמוֹנְךָ, your money. |
|
חילך.
כמו ממונך:
|
| Your high places are made for sin. Your high places are made in sin for the purpose of idolatry within all your borders. |
|
במותיך בחטאת.
במותך עשויות בחטא לשם עכו"ם בכל גבוליך:
|
| 4And you shall release, and [I will avenge Myself] of you because of your heritage that I gave you, and I will make you serve your enemies in the land that you did not know, for you have kindled fire in My nostrils that shall burn forever. |
|
דוְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּֽחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַֽעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ כִּי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד: |
| And you shall release. Perforce you will release your land for the time that it did not rest on your Sabbaths, which I said to you (Lev. 25:2), “And the land shall rest a Sabbath for the Lord.” |
|
ושמטתה.
על כרחך תשמט ארצך את אשר לא שבתה בשבתותיכם שאמרתי לכם ושבתה הארץ (ויקרא כ״ה:ב׳):
|
| of you. I will avenge Myself of you because of your heritage that I gave you, that you did not perform My will to release it. Another explanation: even of you, from your heritage; I will avenge Myself of you from your heritage, that I will exile you from it. |
|
ובך.
אנקם מחמת נחלתך אשר נתתי לך שלא עשית רצוני להשמיטה, ד"א ובך מנחלתך ובך אנקם מנחלתך שאגלה אותך ממנה:
|
| for you have kindled fire in My nostrils. Heb. קְדַכְתֶּם. |
|
כי אש קדחתם באפי.
יקדתם בנחירי:
|
| 5So says the Lord: Cursed is the man who trusts in man and makes flesh his arm, and whose heart turns away from the Lord. |
|
הכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אָר֚וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהֹוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ: |
| who trusts in man. In his plowing and his harvest, saying, “I will sow during the seventh year and I will eat.” |
|
אשר יבטח באדם.
בחרישו וקצירו לומר אזרע בשביעית ואוכל:
|
| his arm. Like ‘his help,’ and so did Jonathan render: his trust. |
|
זרועו.
כמו עזרו וכן תרגם יונתן רוחצניה:
|
| and whose heart turns away from the Lord. Who promised him (Lev. 25:21), “And I will command My blessing to you.” This is what I heard. |
|
ומן ה' יסור לבו.
שהבטיחו וצויתי את ברכתי לכם (שם) כך שמעתי:
|
| 6He shall be like a lone tree in the plain, and will not see when good comes, and will dwell on parched land in the desert, on salt-sodden soil that is not habitable. |
|
ווְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּֽעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּי־יָב֣וֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֚ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב: |
| like a lonely tree. like a lonely tree, an expression of (Gen. 15:2) “Childless (עֲרִירִי),” and some say (degat in O.F) laid waste, and Menahem (Machbereth Menahem p. 137) explained: The name of a tree of the forest trees, and its name is ar’ar, and this is the explanation of (infra 48:6) “Like an ‘aroer’ in the desert,” one of the trees of the forest. |
|
כערער.
כעץ יחידי ל' ערירי (בראשית טו) ויש אומר דגאשטי"ה בלעז ומנחם פי' שם עץ מעצי היער וערער שמו וכן פי' כערער במדבר עץ אחד מעצי היער:
|
| in the plain. an expression of a plain. |
|
בערבה.
לשון מישור:
|
| parched land. aridness. Comp. (Job 30:30) “Became dry (חָרָה) from heat.” |
|
חררים.
יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל׳:ל׳):
|
| salt-sodden soil. Land that is salty and will not be settled. |
|
ארץ מליחה.
ארץ שהיא מליחה ולא תהא מיושבת:
|
| 7Blessed is the man who trusts in the Lord; the Lord shall be his trust. |
|
זבָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהֹוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ: |
| 8For he shall be like a tree planted by the water, and by a rivulet spreads its roots, and will not see when heat comes, and its leaves shall be green, and in the year of drought will not be anxious, neither shall it cease from bearing fruit. |
|
חוְהָיָ֞ה כְּעֵ֣ץ | שָׁת֣וּל עַל־מַ֗יִם וְעַל־יוּבַל֙ יְשַׁלַּ֣ח שָֽׁרָשָׁ֔יו וְלֹ֚א יִרְאֶה֙ (כתיב יִרְאֶ֙) כִּֽי־יָבֹ֣א חֹ֔ם וְהָיָ֥ה עָלֵ֖הוּ רַֽעֲנָ֑ן וּבִשְׁנַ֚ת בַּצֹּ֙רֶת֙ לֹ֣א יִדְאָ֔ג וְלֹ֥א יָמִ֖ישׁ מֵֽעֲשׂ֥וֹת פֶּֽרִי: |
| and will not see. The tree will not see when heat comes. |
|
ולא יראה.
העץ כי יבא חום:
|
| drought. an expression of hunger, (famine in French). Another interpretation: בַּצֹרֶת is an expression of fortification (מִבְצָר), and in this manner, Menahem (Machbereth Menahem p. 47) classified it. |
|
בצורת.
ל' רעב פאמצ"א בלעז, ל"א בצורת ל' מבצר וכן חברו מנחם:
|
| will not be anxious. will not be afraid. |
|
לא ידאג.
לא יפחד:
|
| 9The heart is deceitful above all things, and when it is sick, who will recognize it? |
|
טעָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ: |
| The heart is deceitful. Full of pretext and deceit of all evil. |
|
עקוב הלב.
מלא תואנה ועקובה מכל רעה:
|
| and when it is sick. an expression of sickness, and this is its sickness. |
|
ואנוש.
לשון חולי וחליו הוא זה:
|
| who recognizes it?. He thinks, “Who recognizes it?” I, the Lord, search it. |
|
מי ידענו.
הוא סבור מי ידענו אני ה' חוקרו:
|
| 10I, the Lord, search the heart, test the kidneys, to give everyone according to his ways, according to the fruit of his deeds. |
|
יאֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֚ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו (כתיב כִּדְרָכָ֔ו) כִּפְרִ֖י מַֽעֲלָלָֽיו: |
| 11The cuckoo calls but has not laid, so it is he who gathers riches but not by right; he shall leave them in the midst of his days, and at his end he stands dishonored. |
|
יאקֹרֵ֚א דָגָר֙ וְלֹ֣א יָלָ֔ד עֹ֥שֶׂה עֹ֖שֶׁר וְלֹ֣א בְמִשְׁפָּ֑ט בַּֽחֲצִ֚י יָמָיו֙ (כתיב יָמָו֙) יַעַזְבֶ֔נּוּ וּבְאַֽחֲרִית֖וֹ יִֽהְיֶ֥ה נָבָֽל: |
| The cuckoo calls. (Coucou glousse in French). |
|
קורא דגר.
קוק"ו גלונצנ"ט בלעז:
|
| but has not laid. This cuckoo draws after it chicks that it did not lay. דָגָר - This is the chirping which the bird chirps with its voice to draw the chicks after it, but those whom the cuckoo called will not follow it when they grow up for they are not of its kind. So is one who gathers riches but not by right. |
|
ולא ילד.
הקורא הזה מושך אחריו אפרוחים שלא ילד דגר. ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו ואלו שהקורא דגר לא ילכו אחריו משיגדלו שאינם מינו כך עושה עושר ולא במשפט:
|
| he stands dishonored. He is called wicked. |
|
יהיה נבל.
מתקרי רשיעא:
|
| 12As a Throne of Glory, exalted from the beginning, so is the place of our Sanctuary. |
|
יבכִּסֵּ֣א כָב֔וֹד מָר֖וֹם מֵֽרִאשׁ֑וֹן מְק֖וֹם מִקְדָּשֵֽׁנוּ: |
| As a Throne of Glory. Since he wishes to state: All that forsake You shall be shamed, he commences with the praise of the Omnipresent, and says before Him, “You, Whose Throne of Glory is exalted from the beginning of the Creation of the world and is directed opposite our Sanctuary.” |
|
כסא כבוד וגו'.
לפי שבא לומר כל עוזביך יבושו מתחיל בקילוסו של מקום ומדבר לפניו אתה שכסא כבוד ומרום מראשית בריאת עולם ומכוון כנגד מקדשנו:
|
| 13The Lord who is the source of the hopes of Israel, all that forsake You shall be shamed, and they who turn away from me shall be marked out on the earth that they have forsaken the source of living waters, the Lord. |
|
יגמִקְוֵ֚ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהֹוָ֔ה כָּל־עֹֽזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ וְסוּרַי֙ (כתיב יְסוּרַי֙) בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָֽזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהֹוָֽה: |
| The Lord Who is the source of the hopes of Israel. sits upon it. Therefore, all that forsake You shall be shamed. |
|
מקוה ישראל.
ה' יושב עליו לפיכך כל עוזביך יבושו:
|
| and they that turn away from me shall be marked on the earth. Those who turn away from my words, who do not hearken to my message, will be marked out in the nether graves of the earth. |
|
וסורי בארץ יכתבו.
אותם שסרים מדברי שאינם שומעים שליחותי בקברות תחתיות ארץ יכתבו:
|
| 14Heal me, O Lord, then shall I be healed; help me, then I shall be helped, for You are my praise! |
|
ידרְפָאֵ֚נִי יְהֹוָה֙ וְאֵ֣רָפֵ֔א הוֹשִׁיעֵ֖נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה כִּ֥י תְהִלָּתִ֖י אָֽתָּה: |
| for You are my praise. I praise myself and boast with You, saying that You are my Savior |
|
כי תהלתי אתה.
בך אני מתהלל ומתפאר לומר שאתה מושיעי:
|
| my praise. (vantance in O.F.), boast. |
|
תהלתי.
וונטנצ"א בלעז:
|
| 15Behold, they say to me, "Where is the word of the Lord? Let it come now." |
|
טוהִנֵּה־הֵ֕מָּה אֹֽמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה יָ֥בוֹא נָֽא: |
| "Where is the word of the Lord?. The retribution which you prophesy. |
|
איה דבר ה'.
הפורעניות שאתה מתנבא:
|
| 16But I did not hasten since I was a shepherd after You, and I did not desire the woeful day, You know it. What came out of my lips was before Your face. |
|
טזוַֽאֲנִ֞י לֹֽא־אַ֣צְתִּי | מֵֽרֹעֶ֣ה אַֽחֲרֶ֗יךָ וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה: |
| But I did not hasten. I did not hasten to urge You to bring them because I am a good shepherd, who goes after You to beg mercy for them. |
|
ואני לא אצתי.
לא מהרתי לזרזך להביאם מהיות רועה טוב מחזר אחריך לבקש עליהם רחמים:
|
| and… the woeful day. The illness of their retribution I did not desire. Jonathan renders: And I did not hamper Your word from prophesying concerning them to return them to fear You. According to the Targum, אַצְתִּי is an expression of hampering. That is to say, I did not hesitate from telling them Your message and to return them to you if they would hearken to me. |
|
ויום אנוש.
חולי של פורענות לא התאויתי וי"ת ואנא לא ענבית על מימרך מלהתנבאה עליהון לאתבותהון לדחלתך ולפי התרגום יהיה אצתי ל' עכוב כלומר לא עכבתי מלומר להם שליחותיך ולהשיבם אליך אם היו שומעים אלי:
|
| What came out of my lips was before Your face. to return Your wrath from them. |
|
מוצא שפתי נוכח פניך היה.
להשיב את חמתך מהם:
|
| 17Let it not be to me for a ruin; You are my shelter on a day of evil. |
|
יזאַל־תִּֽהְיֵה־לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה מַֽחֲסִי־אַ֖תָּה בְּי֥וֹם רָעָֽה: |
| Let it not be to me for a ruin. Let not Your mission be to me for a ruin. |
|
אל תהיה לי למחתה.
אל יהי שליחותיך למחתה:
|
| 18May my pursuers be shamed, but let me not be shamed; may they be broken, but let me not be broken; bring upon them a day of evil, and with a second destruction destroy them. |
|
יחיֵבֹ֚שׁוּ רֹֽדְפַי֙ וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה אָ֔נִי יֵחַ֣תּוּ הֵ֔מָּה וְאַל־אֵחַ֖תָּה אָ֑נִי הָבִ֚יא עֲלֵיהֶם֙ י֣וֹם רָעָ֔ה וּמִשְׁנֶ֥ה שִׁבָּר֖וֹן שָׁבְרֵֽם: |
| May my pursuers be shamed. i.e., the men of Anathoth alone. |
|
יבושו רודפי.
אנשי ענתות לבדם:
|
| 19So said the Lord to me; Go and stand in the gate of the children of the people, in which the kings of Judah come, and out of which they go, and in all the gates of Jerusalem. |
|
יטכֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָלֹ֚ךְ וְעָֽמַדְתָּ֙ בְּשַׁ֣עַר בְּנֵֽי־הָעָ֔ם (כתיב עָ֔ם) אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֚אוּ בוֹ֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַֽאֲשֶׁ֖ר יֵ֣צְאוּ ב֑וֹ וּבְכֹ֖ל שַֽׁעֲרֵ֥י יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| 20And you shall say to them: Hearken to the word of the Lord, O kings of Judah and all of Judah and all the inhabitants of Jerusalem, who come into these gates. |
|
כוְאָמַרְתָּ֣ אֲ֠לֵיהֶם שִׁמְע֨וּ דְבַר־יְהֹוָ֜ה מַלְכֵ֚י יְהוּדָה֙ וְכָל־יְהוּדָ֔ה וְכֹ֖ל יֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה: |
| 21So said the Lord: Beware for your souls and carry no burden on the Sabbath day, nor bring into the gates of Jerusalem. |
|
כאכֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִשָּֽׁמְר֖וּ בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶ֑ם וְאַל־תִּשְׂא֚וּ מַשָּׂא֙ בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וַֽהֲבֵאתֶ֖ם בְּשַֽׁעֲרֵ֥י יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| 22Neither shall you take a burden out of your houses on the Sabbath day nor shall you perform any labor, and you shall hallow the Sabbath day as I commanded your forefathers. |
|
כבוְלֹֽא־תוֹצִ֨יאוּ מַשָּׂ֚א מִבָּֽתֵּיכֶם֙ בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וְכָל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ וְקִדַּשְׁתֶּם֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶֽם: |
| 23But they did not hearken, neither did they bend their ear[s], and they hardened their nape not to hearken and not to receive instruction. |
|
כגוְלֹ֣א שָֽׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י שְׁמוֹ֔עַ (כתיב שְׁומֹ֔עַ) וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר: |
| But they did not hearken. i.e., your forefathers did not hearken to what I commanded them. |
|
ולא שמעו.
אבותיכם למה שצויתים:
|
| 24And it shall be if you hearken to Me, says the Lord, not to bring any burden into the gates of this city on the Sabbath day and to hallow the Sabbath day not to perform any labor thereon, |
|
כדוְ֠הָיָה אִם־שָׁמֹ֨עַ תִּשְׁמְע֚וּן אֵלַי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לְבִלְתִּ֣י | הָבִ֣יא מַשָּׂ֗א בְּשַֽׁעֲרֵ֛י הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וּלְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת לְבִלְתִּ֥י עֲשׂוֹת־בּ֖וֹ (כתיב בֹּ֖ה) כָּל־מְלָאכָֽה: |
| 25Then shall there enter into the gates of this city kings and princes sitting on David's throne, riding in chariots and with horses, they and their princes, the men of Judah and the inhabitants of Jerusalem, and this city shall be inhabited forever. |
|
כהוּבָ֣אוּ בְשַֽׁעֲרֵ֣י הָעִ֣יר הַזֹּ֡את מְלָכִ֣ים | וְשָׂרִ֡ים יֹֽשְׁבִים֩ עַל־כִּסֵּ֨א דָוִ֜ד רֹֽכְבִ֣ים | בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֗ים הֵמָּה וְשָׂ֣רֵיהֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְיָֽשְׁבָ֛ה הָֽעִ֥יר־הַזֹּ֖את לְעוֹלָֽם: |
| 26And they shall come from the cities of Judah and from the environs of Jerusalem and from the land of Benjamin and from the lowland and from the mountain and from the Negev, bringing burnt offerings and sacrifices and meal-offerings and frankincense, and those bringing thanksgiving offerings to the house of the Lord. |
|
כווּבָ֣אוּ מֵֽעָֽרֵי־יְ֠הוּדָה וּמִסְּבִיב֨וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֜ם וּמֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמִן־הַשְּׁפֵלָ֚ה וּמִן־הָהָר֙ וּמִן־הַנֶּ֔גֶב מְבִאִ֛ים עֹלָ֥ה וְזֶ֖בַח וּמִנְחָ֣ה וּלְבוֹנָ֑ה וּמְבִאֵ֥י תוֹדָ֖ה בֵּ֥ית יְהֹוָֽה: |
| 27And if you will not hearken to Me to hallow the Sabbath day and not to carry burdens and to come into the gates of Jerusalem on the Sabbath, I will kindle a fire in her gates, and it will consume the palaces of Jerusalem, and it will not be quenched. |
|
כזוְאִם־לֹ֨א תִשְׁמְע֜וּ אֵלַ֗י לְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וּלְבִלְתִּ֣י | שְׂאֵ֣ת מַשָּׂ֗א וּבֹ֛א בְּשַֽׁעֲרֵ֥י יְרֽוּשָׁלִַ֖ם בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְהִצַּ֧תִּי אֵ֣שׁ בִּשְׁעָרֶ֗יהָ וְאָֽכְלָ֛ה אַרְמְנ֥וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֖ם וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה: |
| and to come. like וְלָבֹא. |
|
ובא.
כמו ולבא:
|
