| 1In the third year of the reign of Jehoiakim, king of Judah, Nebuchadnezzar, king of Babylon, came to Jerusalem and besieged it. |
|
אבִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בָּ֣א נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל יְרֽוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ: |
| In the third year of the reign of Jehoiakim. Now is it possible to say so? Did he [Nebuchadnezzar] not reign in the fourth year of Jehoiakim, as is stated (Jer. 25:1) “in the fourth year of Jehoiakim son of Josiah, king of Judah that is the first year of Nebuchadnezzar?” So what is the meaning of “In the third year?” In the third year of his rebellion, as is stated (II Kings 24:1): “and Jehoiakim was his vassal for three years; then he turned and rebelled against him;” and in the third year, he overcame him, and that was the eighth year of Nebuchadnezzar, for the master said (Seder Olam ch. 24): In his first year he conquered Nineveh, and in his second year he advanced and vanquished Jehoiakim, who served him for three years and rebelled against him for three years. That was the eleventh year of the reign of Jehoiakim: five years before he vanquished him, three years that he served him, and three years that he rebelled against him. And then Jehoiakim died under his hand, and in his stead, Nebuchadnezzar enthroned Jehoiachin, his son. |
|
בשנת שלוש למלכות יהויקים.
וכי אפשר לומר כן והלא הוא מלך בשנת ד' ליהויקים שנאמר (ירמיהו כ״ה:א׳) בשנה הד' ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנאצר ומה ת"ל בשנת שלש בשנת שלש למרדו שנאמר (מלכים ב כ״ד:א׳) ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו שלש שנים ובשנת שלש עלה עליו והיא שנת שמונה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כבש ננוה שניה עלה וכבש יהויקים ושלש שנים עבדו ושלש שנים מרד בו והיא היתה שנת אחת עשרה למלכות יהויקים חמש שנים קודם שכבשו ושלש שעבדו ושלשה שמרד בו ואז מת יהויקים תחת ידו והמליך נבוכדנצר תחתיו יהויכין בנו:
|
| 2And the Lord delivered Jehoiakim, the king of Judah, and some of the vessels of the House of God into his hand, and he brought them to the land of Shinar, to the house of his god, and the vessels he brought to the treasury of his god. |
|
בוַיִּתֵּן֩ אֲדֹנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵֽית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו: |
| and some of the vessels of the House of God. he took, and some of them remained, as is stated (in Jeremiah 27:19): “so has the Lord of Hosts said concerning the pillars, concerning the sea, concerning the bases, and concerning the rest of the vessels, which Nebuchadnezzar did not take into exile (sic).” |
|
ומקצת כלי בית האלהים.
לקח ומקצתם נשארו כמו שנאמר (ירמיהו כ״ז:י״ט) כה אמר ה' צבאות אל העמודים ועל הים ועל המכונות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת:
|
| and he brought them to the land of Shinar, to the house of his god. to praise his idols; he brought the entire captivity there, even the people, and the vessels he brought afterwards to the treasury. |
|
ויביאם ארץ שנער בית אלהיו.
לקלס לעבודת כוכבים שלו הביא שם את השביה כולה אף את האנשים ואת הכלים הביא אח"כ בית האוצר:
|
| 3Then the king said to Ashpenaz, his chief officer, to bring from the Children of Israel, from the royal seed, and from the nobles. |
|
גוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לְאַשְׁפְּנַ֖ז רַ֣ב סָֽרִיסָ֑יו לְהָבִ֞יא מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וּמִזֶּ֥רַע הַמְּלוּכָ֖ה וּמִן־הַפַּרְתְּמִֽים: |
| the nobles. Heb. הַפַּרְתְּמִים, dukes. |
|
הפרתמים.
דוכסים:
|
| 4Youths in whom there is no blemish, of handsome appearance, who understand all wisdom, [who are] erudite in knowledge, who understand how to express their thoughts, and who have strength to stand in the king's palace, and to teach them the script and the language of the Chaldeans. |
|
דיְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כָּל־מוּם֩ (כתיב מאוּם֩) וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּילִ֣ים בְּכָל־חָכְמָ֗ה וְיֹ֚דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַֽאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַֽעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּלְלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים: |
| and who have strength. Our Sages explained (Sanh. 93b) that they should restrain themselves from laughing, speaking and sleeping, out of fear of the throne, and resist the urge when they feel the need to relieve themselves. |
|
ואשר כח בהם.
פירשו רז"ל שיהיו אונסין עצמן מן השחוק ומן השיחה ומן השינה מפני אימת מלכות ושמעמידים עצמן כשנצרכים לנקביהם:
|
| and to teach them the script. This refers back to “who have strength.” |
|
וללמדם ספר.
מוסב על אשר כח בהם:
|
| 5The king allotted them a daily portion of the king's food and of the wine that he drank, and to train them for three years, and at the end thereof, they would stand before the king. |
|
הוַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֚ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִקְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: |
| allotted. Heb. וַיְמַן, an expression of preparation. |
|
וימן.
ל' הזמנה:
|
| of… food. Heb. מִפַּתבַּג. That is the name of the king’s fare in the language of the Chaldeans. Some interpret פַּתבַּג, [as] bread, but it does not appear correct, for it is written (below verse 16): “The steward would take away פַּתבָּגָם … and give them pulse.” Now pulse is not a substitute for bread, but a substitute for cooked food. |
|
מפת בג.
הוא שם מאכל המלך בל' כשדים ויש פותרים פת בג לחם ואין נראה כן שהרי כתיב ויהי המלצר נושא את פת בגם ונותן להם זרעונים ואין זרעונים חליפי לחם אלא חליפי תבשיל:
|
| 6Now there were among them, from the Judahites, Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah. |
|
ווַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָֽה: |
| 7And the chief officer gave them names: he called Daniel Belteshazzar, Hananiah Shadrach, Mishael Meshach, and Azariah Abed-nego. |
|
זוַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּֽרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַֽעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ: |
| Belteshazzar. He named him after the god of Babylon, which was called Bel, as it is said (4:5): “whose name is Belteshazzar, like the name of my god.” Teshazzar is the Aramaic expression denoting wisdom. |
|
בלטשאצר.
על שם עבודת כוכבים של בבל שקרויה בל שנאמר די שמיה בלטשאצר כשום אלהי, בלטשאצר שם ל' חכמה בל' ארמי:
|
| 8Daniel resolved not to be defiled by the king's food or by the wine he drank; so he requested of the king's chief officer that he should not be defiled. |
|
חוַיָּ֚שֶׂם דָּֽנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל בְּפַת־בַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל: |
| not to be defiled. Heb. לֹא יָתְגָּאַל, an expression of sullying. |
|
יתגאל.
ל' לכלוך:
|
| 9God granted Daniel kindness and mercy before the chief officer. |
|
טוַיִּתֵּ֚ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּלְרַֽחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּֽרִיסִֽים: |
| the chief officer. who was the chief over the king’s servants. |
|
שר הסריסים.
שהיה שר על משרתי המלך:
|
| 10And the chief officer replied to Daniel, "I fear my lord the king, who allotted your food and your drink, for why should he see your faces troubled more than the youths like you? And you will forfeit my head to the king." |
|
יוַיֹּ֨אמֶר שַׂ֚ר הַסָּֽרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֚א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַֽאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָמָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַֽיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּגִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ: |
| who allotted. who prepared and provided. |
|
אשר מנה.
אשר הזמין וסיפק:
|
| like you. כְּגִילְכֶם, of your likeness. It is the language of the Mishnah; one of his likeness. |
|
כגילכם.
דוגמתכם ולשון משנה הוא בן גילו:
|
| and you will forfeit my head to the king. You shall bring about that I will be condemned to be beheaded. |
|
וחיבתם את ראשי למלך.
תגרמו לי להתחייב להתיז ראשי:
|
| 11And Daniel answered the steward whom the chief officer had appointed for Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah. |
|
יאוַיֹּ֥אמֶר דָּֽנִיֵּ֖אל אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר אֲשֶׁ֚ר מִנָּה֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים עַל־דָּֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָֽה: |
| the steward. Heb. הַמֶּלְצַר, the one who arranges the portions and the plates, called maestre sala, seneschal, steward. |
|
המלצר.
הסודר את המנות ואת הקערות שקורין מאישטרי"ב אל"ה:
|
| 12"Now test your servants for ten days, and let them give us some pulse that we should eat, and water that we should drink. |
|
יבנַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹֽעִ֛ים וְנֹֽאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה: |
| test. Heb. נַס an expression of (נִסָיוֹן) testing. |
|
נס.
לשון נסיון:
|
| some pulse. a type of beans instead of the food. |
|
מן הזרועים.
מין קטניות תחת פת בג:
|
| 13And let our appearance and the appearance of the youths who eat the king's food be seen by you, and as you will see, so do with your servants." |
|
יגוְיֵֽרָא֚וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ מַרְאֵ֔ינוּ וּמַרְאֵה֙ הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֣ג הַמֶּ֑לֶךְ וְכַֽאֲשֶׁ֣ר תִּרְאֵ֔ה עֲשֵׂ֖ה עִם־עֲבָדֶֽיךָ: |
| and as you will see. According to what you see, do. |
|
וכאשר תראה.
לפי מה שתראה עשה:
|
| 14He heeded them in this matter and tested them for ten days. |
|
ידוַיִּשְׁמַ֥ע לָהֶ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְנַסֵּ֖ם יָמִ֥ים עֲשָׂרָֽה: |
| 15And at the end of the ten days, they looked handsomer and fatter than all the youths who ate the king's food. |
|
טווּמִקְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֚ה מַרְאֵיהֶם֙ ט֔וֹב וּבְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר מִן־כָּ֨ל־הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֥ג הַמֶּֽלֶךְ: |
| 16And the steward would carry away their food and the wine they were to drink and give them pulse. |
|
טזוַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵֽרְעֹנִֽים: |
| carry away their food. He would take it for himself. |
|
נושא את פת בגם.
נוטלו לעצמו:
|
| 17And to these youths, the four of them, God gave knowledge and understanding in every script and wisdom, and Daniel understood all visions and dreams. |
|
יזוְהַיְלָדִ֚ים הָאֵ֙לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכָל־סֵ֣פֶר וְחָכְמָ֑ה וְדָֽנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכָל־חָז֖וֹן וַֽחֲלֹמֽוֹת: |
| 18And at the end of the days that the king ordered to bring them, the chief officer brought them before Nebuchadnezzar. |
|
יחוּלְמִקְצָת֙ הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ לַֽהֲבִיאָ֑ם וַיְבִיאֵם֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים לִפְנֵ֖י נְבֻֽכַדְנֶצַּֽר: |
| that the king ordered to bring them. that they come before him. |
|
אשר אמר המלך להביאם.
שיבאו לפניו:
|
| 19And the king spoke with them, and of all of them, no one was found to equal Daniel, Hananiah, Mishael, and Azariah; and they stood before the king. |
|
יטוַיְדַבֵּ֣ר אִתָּם֘ הַמֶּלֶךְ֒ וְלֹ֚א נִמְצָא֙ מִכֻּלָּ֔ם כְּדָֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָ֑ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: |
| 20And in every matter of the wisdom of understanding that the king requested of them, he found them ten times better than all the necromancers and astrologers in all his kingdom. |
|
כוְכֹ֗ל דְּבַר֙ חָכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַל־כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ: |
| the necromancers. These are the ones who inquire of טִימֵי מֵתִים, the bones of the dead, as you say, “May his bones be crushed,” שְּׁחִיק טַמַיָא. |
|
החרטומי.
אלו ששואלי' בטימי מתים בעצמות מתים כמה דאת אמר שחיק עצמות שחיק טמיא:
|
| the astrologers. These are the ones who “press” the constellation. So it is explained in Tanhuma (Miketz 2, Buber, Miketz 4). |
|
האשפים.
אלו שדוחקים במזל כך מפורש בתנחומא:
|
| 21And Daniel was there until the first year of King Cyrus. |
|
כאוַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ: |
| And Daniel was there. in greatness in Babylon until the first year of King Cyrus. According to the one who says that Hathach (Esther; 4:5, 6, 9, 10) is Daniel; and why was he called Hathach? Because he was cut off (חֲתָכוּהוּ) from his greatness; [according to his explanation] we must say that this is Cyrus I, who preceded Ahasuerus. But according to the one who says that all royal affairs were decided (נֶחְתָּכִים) by his orders, we must say that this Cyrus was Darius II, [who came] after Ahasuerus, and in the days of Darius the Mede, when they cast [Daniel] into the lions’ den, he was not demoted from his greatness, as it is said (6:29): “And this Daniel prospered during the reign of Darius and during the reign of Cyrus the Persian.” We learn that during the days of Cyrus I he was [still] in his greatness. |
|
ויהי דניאל.
בגדולה בבבל עד שנת אחת לכורש המלך לדברי האומר התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו צריכין אנו לומר שזהו כורש הראשון שלפני אחשורוש ולדברי האומר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו נאמר כורש זה הוא דריוש השני אחר אחשורוש ובימי דריוש המדי שהשליכו לגוב אריות לא ירד מגדולתו שנאמר (לקמן ו) ודניאל דנא הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה למדנו שבימי כורש הראשון היה בגדולה:
|
