1A song with musical accompaniment of the sons of Korah, for the conductor, about the sick and afflicted one, a maskil of Heman the Ezrahite. |
|
אשִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח לַֽמְנַצֵּ֣חַ עַל־מַֽחֲלַ֣ת לְעַנּ֑וֹת מַ֜שְׂכִּ֗יל לְהֵימָ֥ן הָֽאֶזְרָחִֽי: |
about the sick and afflicted one. Heb. על-מחלתלענות, concerning the one sick with love and afflicted, for she is afflicted with the pains of the exile. |
|
על מחלת לענות.
על חולת אהבה וענויה שהיא מעונה ביסורי הגלות:
|
of Heman the Ezrahite. One of the musicians who played a musical instrument, and the sons of Korah established this psalm that Heman should recite it on the “duchan” [the platform]. |
|
משכיל.
כל מקום שנאמר משכיל ע"י תורגמן נאמר שהיה הנביא מעמיד תורגמן לפניו וכשרוח הנבואה באה לו אומר את הנבואה לתורגמן והוא משמיעה:
|
of Heman the Ezrahite. He was one of the sons of Zerah the son of Judah, for his lineage is delineated in (I Chron. 2:6): “And the sons of Zerah were Zimri, Ethan, Heman, Chalcol, and Darda [sic].” All five were great sages, as is said in reference to Solomon (I Kings 5:11): “And he was wiser than all men, than Ethan the Ezraite, and Heman, and Chalcol, and Darda, the sons of Mahol,” and they established the Psalms, which were set down in the Book of Psalms. Therefore, they are called the sons of Mahol. So have I found in exact commentaries. |
|
להימן האזרחי.
א' מן המשוררי' בכלי שיר ויסדוהו בני קרח את המזמור הזה שיאמרהו הימן על הדוכן:
|
a maskil. Wherever it says “maskil,” it was said through an interpreter. The prophet would set up an interpreter before him, and when he perceived a prophecy coming upon him, he would recite the prophecy to the interpreter, who would make it heard. |
|
להימן האזרחי.
מבני זרח בן יהודה היה שהוא מיוחס (בד"ה א' ב') ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כולם חמשה היו חכמים גדולים כמו שנאמר בשלמה (מלכים א' ד') ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויסדו מזמורים ונקבעו בספר תהלים לכך נקראו בני מחול, כך מצאתי בפירושים מדוייקים:
|
2O Lord, the God of my salvation! I cried by day; at night I was opposite You. |
|
ביְהֹוָה אֱלֹהֵ֣י יְשֽׁוּעָתִ֑י י֚וֹם צָעַ֖קְתִּי בַלַּ֣יְלָה נֶגְדֶּֽךָ: |
I cried by day; at night. And also at night I am ready before You. |
|
יום צעקתי.
וגם בלילה אני נכון נגדך:
|
3May my prayer come before You; extend Your ear to my supplication. |
|
גתָּב֣וֹא לְ֖פָנֶֽיךָ תְּפִלָּתִ֑י הַטֵּ֥ה אָ֜זְנְךָ֗ לְרִנָּתִֽי: |
4For my soul is sated with troubles, and my life has reached the grave. |
|
דכִּי־שָֽׂבְעָ֣ה בְרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י וְחַ֜יַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ: |
For my soul is sated with troubles. He says this concerning the people of Israel. |
|
כי שבעה ברעות נפשי.
על כנסת ישראל הוא אומר:
|
5I was counted with those who descend into the Pit; I was like a man without strength. |
|
הנֶחְשַׁבְתִּי עִם־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר הָ֜יִ֗יתִי כְּגֶ֣בֶר אֵין־אֱיָֽל: |
without strength. Heb. איל, as (above 22:20): “My strength (אילותי), hasten to my assistance.” |
|
אין איל.
אין כח כמו (לעיל כ"ב) אילותי לעזרתי חושה:
|
6I am considered among the dead who are free, as the slain who lie in the grave, whom You no longer remember and who were cut off by Your hand. |
|
ובַּמֵּתִ֗ים חָ֫פְשִׁ֥י כְּמ֚וֹ חֲלָלִ֨ים | שֹׁ֥כְבֵי קֶ֗בֶר אֲשֶׁ֚ר לֹ֣א זְכַרְתָּ֣ם ע֑וֹד וְ֜הֵ֗מָּה מִיָּֽדְךָ֥ נִגְזָֽרוּ: |
among the dead, who are free. I am among the dead, free from the world, and like the slain, who are free from the world. |
|
במתים חפשי.
הנני בין המתים חפשי מן העולם וכל שהם המתים חפשים מן העולם:
|
and who were cut off by Your hand. By Your blows, they were cut off from the world. |
|
מידך נגזרו.
ממצותיך נגזרו מן העולם:
|
7You have put me into the lowest pit, into dark places, into depths. |
|
זשַׁתַּנִי בְּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת בְּ֜מַֽחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת: |
You have put me into the lowest pit. That is the exile. |
|
בבור תחתיות.
הוא הגלות:
|
8Your wrath lies hard upon me, and [with] all Your waves You have afflicted [me] constantly. |
|
חעָלַי סָֽמְכָ֣ה חֲמָתֶ֑ךָ וְכָל־מִ֜שְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ סֶּֽלָה: |
lies hard. leans and hangs [sic] on me. |
|
סמכה.
נשענה ותלה עלי:
|
and [with] all Your waves You have afflicted [me] constantly. Heb. משבריך, an expression of the waves of the sea. They are all the storms of Your wrath; with all of them have You constantly afflicted me. |
|
וכל משברך ענית סלה.
משברים לשון גלי הים הם כל סערת אפך בכלם ענית אותי תמיד:
|
9You have estranged my friends from me; You have made me an abomination to them; [I am] imprisoned and cannot go out. |
|
טהִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי שַׁתַּ֣נִי תֽוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ כָּ֜לֻ֗א וְלֹ֣א אֵצֵֽא: |
You have made me an abomination to them. The nations, in whose eyes I was esteemed, now I am repugnant to them. |
|
שתני תועבות למו.
האומו' שהייתי חשוב' בעיניה' עכשיו אני נמאסת להם:
|
[I am] imprisoned. Confined in a prison, and I cannot go out. |
|
כלא.
נחבש בכלא ואיני יכול לצאת:
|
10My eye has failed because of affliction; I have called You every day, I have spread out my palms to You. |
|
יעֵינִ֥י דָֽאֲבָ֗ה מִנִּ֫י עֹ֥נִי קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָ֣ה בְּכָל־י֑וֹם שִׁטַּ֖חְתִּי אֵלֶ֣יךָ כַפָּֽי: |
11Will You perform a wonder for the dead? Will the shades rise and thank You forever? |
|
יאהֲלַמֵּתִ֥ים תַּֽעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא אִם רְפָאִ֥ים יָ֜ק֗וּמוּ יוֹד֥וּךָ סֶּֽלָה: |
Will You perform a wonder for the dead?. Do You perform a wonder and miracles for the wicked, who are called dead even in their lifetime? |
|
הלמתים.
הלרשעים שאף בחייהם קרוין מתים הלהם אתה עושה פלא ונסים:
|
Will the shades rise and thank You. Heb. רפאים, lit. the weak. Will the nations that weakened their [Israel’s] hands from Your service rise and thank You? This is a wonder. |
|
אם רפאים יקומו יודוך.
שמא אלו האומות שריפו ידיהם מעבודתך ומתורתך יקומו ויודוך בתמיה:
|
12Will Your kindness be told in the grave, Your faith in destruction? |
|
יבהַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֜מוּנָֽתְךָ֗ בָּֽאֲבַדּֽוֹן: |
Will Your kindness be told in the grave. if we die in the hands of our enemies, will we be able to recite Your praise in the grave? |
|
היסופר בקבר חסדך.
אם נמות ביד אויבנו כלום נוכל לספר שבחך בקבר:
|
13Will Your wonder be known in the darkness, or Your righteousness in the land of oblivion? |
|
יגהֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ וְ֜צִדְקָֽתְךָ֗ בְּאֶ֣רֶץ נְשִׁיָּֽה: |
14As for me, O Lord, I have cried out to You, and in the morning my prayer comes before You. |
|
ידוַֽאֲנִ֚י | אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה שִׁוַּ֑עְתִּי וּ֜בַבֹּ֗קֶר תְּפִלָּתִ֥י תְקַדְּמֶֽךָּ: |
15Why, O Lord, do You abandon my soul, do You hide Your countenance from me? |
|
טולָמָ֣ה יְ֖הֹוָה תִּזְנַ֣ח נַפְשִׁ֑י תַּסְתִּ֖יר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי: |
16I am poor, and close to sudden death; I have borne Your fear, it is well-founded. |
|
טזעָ֘נִ֚י אֲנִ֣י וְגוֵֹ֣עַ מִנֹּ֑עַר נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה: |
and close to sudden death. Heb. וגוע מנער, dying from the strangulation of sudden death, as (Exod. 14:27): “and the Lord strangled (וינער).” Menachem (p. 123) defines וינער as an expression of beating, as (Isa. 33: 15): “who shakes (נוער) his hands from taking hold of bribe;” (Isa. 52:2), “Shake yourself (התנערי) from the dust, arise;” (Isa. 1: 31), “And the[ir] strength will become as tow (לנערת);” (Job 38:13), “so that the wicked will be shaken (וינערו) from it;” (Neh. 5: 13), “even thus may he be shaken out (נעור) and emptied.” |
|
וגוע מנוער.
מת מתוך תשנוק מיתה חטופה, כמו (שמות י"ד) וינער ה' וינער פירש מנחם ל' חביט' כמו (ישעיהו ל״ג:ט״ו) נוער כפיו מתמוך בשוחד, (שם נ"ב) התנערי מעפר קומי שבי (שם א') והיה החסון לנעורת (איוב ל״ח:י״ג) וינערו רשעים ממנה (נחמיה ה׳:י״ג) ככה יהא נעור וריק:
|
it is well-founded. Heb. אפונה. Your fear is settled and based in my heart. אפוּנה is an expression of (Prov. 25:11): “a word spoken with proper basis (אפניו);” on its basis. |
|
אפונה.
מיושבת ומבוססת אימתך בלבי אפונה לשון (משלי כ"ה) דבר דבור על אפניו על מכוניו:
|
17Your fires of wrath have passed over me; Your terrors have cut me off. |
|
יזעָלַי עָֽבְר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ בִּ֖עוּתֶ֣יךָ צִמְּתֻתֽוּנִי: |
18They surround me like water all the day; they encompass me together. |
|
יחסַבּ֣וּנִי כַ֖מַּיִם כָּל־הַיּ֑וֹם הִקִּ֖יפוּ עָלַ֣י יָֽחַד: |
19You have estranged from me lover and friend; my acquaintances are in a place of darkness. |
|
יטהִרְחַ֣קְתָּ מִ֖מֶּנִּי אֹהֵ֣ב וָרֵ֑עַ מְיֻדָּעַ֥י מַחְשָֽׁךְ: |
From my acquaintances, I am withdrawn. Heb. מחשך. I am withdrawn and withheld from them. |
|
מיודעי מחשך.
נחשכתי ונחדלתי מהם:
|