Chapter 86

1A prayer of David. O Lord, incline Your ear; answer me for I am poor and needy.   אתְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּ֚ה יְהֹוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי:
2Watch my soul for I am a pious man; save Your servant-You, my God-who trusts in You.   בשָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֘ כִּֽי־חָסִ֪יד֫ אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֖בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ:
for I am a pious man. that I hear my insults and my disgraces, and I am able to wreak vengeance; yet I remain silent. So it is in Aggadath Tehillim (Mid. Ps. 86:1). Another explanation: Our Sages explained in Berachoth (4a): [David said,] “Am I not a pious man, when all the kings of the Orient and the Occident sit in their glory, and I, my hands are sullied with blood, with the sac, and with the afterbirth?”   כי חסיד אני.  שאני שומע גדופי וחרפתי ויכולת בידי להנקם ואני שותק, כך הוא באגדת תהלים, ד"א פירשו רבותינו בברכות ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבין בכבודן ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא וכו':
3Be gracious to me, O Lord, for I call to You all the days.   גחָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּֽי־אֵלֶ֥יךָ אֶ֜קְרָ֗א כָּל־הַיּֽוֹם:
all the days. All the days of the exile, which is day for the wicked and night for the righteous. It is explained in this manner in Aggadath Tehillim (Mid. Ps. 86:2).   כל היום.  כל הגלות שהוא יום לאומות ולילה לישראל כך מפורש באגדת תהלים:
4Cause the soul of Your servant to rejoice, for to You, O Lord, I lift my soul.   דשַׂמֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּֽי־אֵלֶ֥יךָ אֲ֜דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא:
I lift my soul. I direct my heart.   נפשי אשא.  לבי אכוין:
5For You, O Lord, are good and forgiving, with much kindness to all who call You.   הכִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֖דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֜֗סֶד לְכָל־קֹֽרְאֶֽיךָ:
6Lend Your ear, O Lord, to my prayer, and hearken to the voice of my supplications.   והַֽאֲזִ֣ינָה יְ֖הֹוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֜הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּֽחֲנֽוּנוֹתָֽי:
7On the day of my distress I shall call You, for You will answer me.   זבְּי֣וֹם צָֽ֖רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַֽעֲנֵֽנִי:
8There is none like You among the godly, O Lord, neither is there any like Your works.   חאֵין־כָּמ֖וֹךָ בָֽאֱלֹהִ֥ים | אֲ֜דֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּמַֽעֲשֶֽׂיךָ:
like Your works. Who places the heavenly beings before the earthlings.   ואין כמעשיך.  המקדים עליונים לתחתונים:
9All nations that You made will come and prostrate themselves before You, O Lord, and glorify Your name.   טכָּל־גּוֹיִ֚ם | אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֚וֹאוּ וְיִשְׁתַּֽחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִ֖יכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ:
10For You are great and perform wonders, You, O God, alone.   יכִּֽי־גָד֣וֹל אַ֖תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ:
and perform wonders, You, O God, alone. Before the angels were created, heaven and earth were created. Therefore, all the nations will glorify Your name.   ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך.  עד שלא נבראו המלאכים נבראו השמים והארץ לפיכך יכבדו כל הגוים לשמך:
11Teach me Your way, O Lord; I shall walk in Your truth. Unify my heart to fear Your name.   יאהוֹרֵ֚נִי יְהֹוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּֽאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֜בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ:
12I shall thank You, O Lord my God, with all my heart, and I shall glorify Your name forever.   יבאֽוֹדְךָ֚ | אֲדֹנָ֣י אֱ֖לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַֽאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם:
13For Your kindness is great toward me, and You have saved my soul from the lowest depths of the grave.   יגכִּֽי־חַ֖סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֜פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה:
from the lowest depths of the grave. It is customary for adulterers to be put into the depth of the grave, and from there You saved me, for Nathan the prophet said to me (II Sam. 12:13): “Also the Lord has removed your sin.”   משאול תחתיה.  דרך המנאפים להנתן בעומקה של שאול ומשם הצלתני שאמר לי נתן הנביא (שמואל ב י״ב:י״ג) גם ה' העביר חטאתך:
14O God, willful transgressors have risen against me, and a company of mighty ones have sought my life, and they did not place You before themselves.   ידאֱלֹהִ֨ים | זֵ֘דִ֚ים קָ֥מוּ עָלַ֗י וַֽעֲדַ֣ת עָֽ֖רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם:
willful transgressors have risen against me. Doeg and Ahithophel.   זדים קמו עלי.  דואג ואחיתופל:
and they did not place You before themselves. They did not remember what they saw, that Samuel anointed me on Your orders.   ולא שמוך לנגדם.  לא זכרו אשר ראו שמשחני שמואל על פיך:
15But You, O Lord, are a compassionate and gracious God, slow to anger and with much kindness and truth.   טווְאַתָּ֣ה אֲ֖דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֜פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶֽת:
16Turn to me and be gracious to me; grant Your might to Your servant and save the son of Your maidservant.   טזפְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֜הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ:
the son of Your maidservant. The son of the maidservant humbles himself before his master more than the slave purchased with money, because the son of the maidservant was born in the house and was raised in his master’s bosom.   לבן אמתך.  בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו:
17Grant me a sign for good, and let my enemies see [it] and be ashamed, for You, O Lord, have helped me and comforted me.   יזעֲשֵׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֽׂנְאַ֣י וְיֵב֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֜הֹוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי:
Grant me a sign for good. so it may be apparent to others that You have forgiven me.   עשה עמי אות לטובה.  שיהא ניכר לאחרים שמחלת לי:
and let my enemies see. the sign and be ashamed. But the Holy One, blessed be He, did not listen to him to grant the sign during his lifetime. Instead, [it came] in his son Solomon’s lifetime when the gates clung to each other and did not open until he said (II Chron. 6:42): “Do not turn back the face of Your anointed; remember the kind deeds of David Your servant.”   ויראו שונאי.  האות ויבושו, ולא שמע לו הקב"ה ליתן האות בימיו אלא בימי שלמה בנו כשדבקו השערים זה בזה ולא נפתחו עד שאמר (ד"ה ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך: