1In the second year of King Darius, in the sixth month, on the first day of the month, the word of the Lord came to Haggai, the prophet to Zerubbabel son of Shealtiel, governor of Judah, and to Joshua son of Jehozadak the High Priest, saying: |
|
א בִּשְׁנַ֚ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָֽרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֜ה בְּיַד־חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל־זְרֻבָּבֶ֚ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן־יְהֽוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר: |
In the second year of King Darius. This was Darius king of Persia, who succeeded Ahasuerus. We find in Midrash Leviticus Rabbah (13:4) that he was Esther’s son. Now, in the days of Cyrus I, Zerubbabel and Joshua the Priest went up from Babylon to Jerusalem with the sanction of Cyrus, as it is said (Ezra 1: 3): “Whoever is among you of all His people, etc.” The adversaries of Judah and Benjamin rose up and sent their letters to Cyrus to [have him] ordain that they [Judah and Benjamin] stop the construction of the Temple, which they had commenced; and he gave the order and stopped it. From that day they stopped, as is explained in Ezra (4:24): “Then the work of the house of God was stopped, etc.” It was stopped for the three years that Cyrus reigned, the fourteen years of Ahasuerus, and the first year of Darius his son. In the second year [of Darius] this prophecy was proclaimed to Haggai: to urge them [i.e., Judah and Benjamin] to resume the building, and that they should not fear, for the heathens would not stop them for the Holy One, blessed be He, would grant them success. |
|
בשנת שתים לדריוש.
הוא דריוש מלך פרס שהיה אחר אחשורוש ומצינו במדרש ויקרא רבה שבנה של אסתר היה ובימי כורש הראשון עלו זרובבל ויהושע הכהן מבבל לירושלים ברשיון כורש שנאמר (עזרא ט) מי בכל עמו וגו' ועמדו צרי יהודה ובנימין ושלחו איגרותיה' לכורש לצוות לבטל מלאכת בית המקדש שהתחילו (וצוה ובטלום) מיום ההוא בטלו כמפורש (בעזר' א) באדין בטילת עבידת בית אלהנא וגו' ובטלה שלש שנים שמלך כורש וארבע עשרה של אחשורוש ושנה הראשונה של דריוש בנו ובשנת שתים נאמרה נבואה זו לחגי לזרזם לחזור ולבנות במלאכה ולא יראו כי לא יבטלום העכו"ם שהקב"ה יצליחם:
|
2So said the Lord of Hosts, saying: This people has said, "The time has not come-the time for the house of the Lord to be built." |
|
בכֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֚ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת־בֹּ֛א עֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת: |
This people has said. Since their enemies stopped them the first time, they think that I will not fulfill My words that I said, (Dan. 9:2) “According to the completion of seventy years from the destruction of Jerusalem;” and that the time for the House to be rebuilt will never come. Say to them that now the time has come, but the first time was only a remembrance at the completion of the seventy years from the inception of the kingdom of Babylon. And so it was that at the end of seventy years they were remembered for going up by the sanction of Cyrus; but the [time for the] building of the House depended upon [counting from] the destruction of Jerusalem, which took place eighteen years later than [the inception of] the kingdom of Babylon, as the master said (Meg. 11b): “They were exiled in the eighteenth year; they were exiled in the nineteenth year.” Now, the eighteen years are complete. |
|
העם הזה אמרו.
לפי שבטלו אויביהם על ידיהם בראשונה סבורים הם שלא אקיים את דברי שאמרתי לפי מלאת לחרבות ירושלים ע' שנה ולא יבא עוד עת ביתי להבנות אמור להם שבא עתה העת אבל עת הראשון לא היה אלא לפקידה למלאות לתחילת מלכות בבל שבעים שנה וכן היתה לסוף שבעים שנה נפקדו לעלות ע"פ כורש אבל בניין הבית נתלה בחורבות ירושלים שבימי צדקיהו שהיה מאוחר י"ח שנה למלכות בבל כדאמר מר (מגילה יא, ערכין יב,) גלו בי"ח גלו בי"ט ועתה מלאו הי"ח:
|
3And the word of the Lord came through Haggai the prophet, saying: |
|
גוַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: |
4Is it [an appropriate] time for you yourselves to sit in your ceiled houses, when this house is in ruins? |
|
דהַעֵ֚ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָֽתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב: |
Is it [an appropriate] time for you?. This is an interrogative expression; therefore the “heh” is vowelized with a “pattah.” |
|
העת לכם.
ל' תימה לכך נקוד הה"א בפתח:
|
ceiled. covered with boards of cedar, as in (I Kings 6:9): “And he covered the house” and (ibid. 7:3) “And it was covered with cedar.” And so did Jonathan render: “Is such a way proper for you, that you sit in the houses that are covered with boards of cedar, and this Temple is destroyed?” |
|
ספונים.
מכוסים בנסרי ארזים כמו (מלכים א ו׳:ט׳) ויספון את הבית וספון את הבית בארז וכן ת"י הכדין כשר לכון דאתון יתבין בבתיא די מטללין בנסרי דארזיא ובית מקדש' הדין חרוב:
|
5And now, so said the Lord of Hosts: Consider your ways. |
|
הוְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם: |
your ways. Your affairs, for you see that there is no blessing in the work of your hands, as he [Haggai] states: You have sown much and you bring in little. All this is because of the desolation of My house. |
|
על דרכיכם.
על עסקיכם שאתם רואין שאין במעשה ידיכם ברכה כמו שהוא אומר זרעתם הרבה והבא מעט כל זה בשביל חורבן ביתי הוא:
|
6You have sown much and you bring in little. You eat without being satiated. You drink without getting your fill. You dress, and it has no warmth. And he who profits, profits into a bundle with holes. |
|
וזְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֚וֹל וְאֵֽין־לְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵֽין־לְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵֽין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב: |
and you bring in little. because of the iniquity of the cessation of [the offerings of] the first fruits. |
|
והבא מעט.
בעון בכורים שבטלו:
|
You eat without being satiated. because of the iniquity of the cessation of the meal-offerings. |
|
אכול ואין לשבעה.
בעון ביטול מנחות:
|
You drink without getting your fill. for the taste of wine was taken away because the libations ceased. |
|
שתו ואין לשכרה.
שניטל טעם היין לפי שבטלו הנסכים:
|
You dress, and it has no warmth. because of the iniquity of the cessation of wearing the priestly garments. |
|
לבוש ואין לחום לו.
בעון בגדי כהונה שבטלו:
|
And he who profits, profits into a bundle with holes. Any profit that you make becomes less and less, like one who puts his money into a cloth bundle with holes. |
|
והמשתכר משתכר אל צרור נקוב.
כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר בגד נקוב:
|
7So said the Lord of Hosts: Consider your ways. |
|
זכֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם: |
8Ascend the mountain, bring wood, and build the house-and I will accept it, and I will be honored, said the Lord. |
|
חעֲל֥וּ הָהָ֛ר וַֽהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ וְאֶכָּֽבְדָ֖ה (כתיב וְאֶכָּֽבְדָ֖) אָמַ֥ר יְהֹוָֽה: |
and I will be honored. The “heh” [whose numerical value is five] missing from the Masoretic text corresponds to the five items in the First Temple that were not in the Second Temple: 1) the Holy Ark, 2) the Urim and Tummim, 3) the fire that descended from heaven, 4) the Shechinah, and 5) the Holy Spirit, as is stated in Tractate Yoma (21b). |
|
ואכבדה.
חסר ה"א כנגד חמשה דברים שהיו במקדש ראשון ולא היו במקדש שני ארון אורים ותומים ואש ושכינה ורוח הקודש כדאיתא במסכת יומא:
|
9You looked for much, and behold, it became little. And you brought it home, and I will blow into it. Because of what? says the Lord of Hosts, Because of My house that is lying in ruins. Yet you run, each to his house. |
|
טפָּנֹ֚ה אֶל־הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּֽה־לִמְעָ֔ט וַֽהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ: |
You looked for much. Until now, you expected to bring much from the field, but you brought little. |
|
פנה אל הרבה.
עד הנה הייתם סבורים להביא מן השדה הרבה והבאתם מעט:
|
and I will blow into it. I will bring upon it a plague of decay and worms. |
|
ונפחתי בו.
אבי' עליו מכת רקבון ותולעת:
|
and I will blow. an expression like (Isa. 54:16) “Who blows on a charcoal fire.” |
|
ונפחתי.
לשון נופח באש פחם (ישעיה נד):
|
10Therefore because of you the heavens have kept back, so that there is no dew, and the earth has kept back its produce. |
|
יעַל־כֵּ֣ן עֲלֵיכֶ֔ם כָּֽלְא֥וּ שָׁמַ֖יִם מִטָּ֑ל וְהָאָ֖רֶץ כָּֽלְאָ֥ה יְבוּלָֽהּ: |
because of you the heavens have kept back. Because of your sins. |
|
עליכם כלאו שמים.
על חוביכון:
|
. |
|
כלאו.
מנעו:
|
11And I called for a drought upon the land, and upon the mountains, and upon the grain, and upon the wine, and upon the oil, and upon everything that the ground will bring forth-and upon man, and upon beast, and upon all the labor of their hands. |
|
יאוָֽאֶקְרָ֨א חֹ֜רֶב עַל־הָאָ֣רֶץ וְעַל־הֶֽהָרִ֗ים וְעַל־הַדָּגָן֙ וְעַל־הַתִּיר֣וֹשׁ וְעַל־הַיִּצְהָ֔ר וְעַ֛ל אֲשֶׁ֥ר תּוֹצִ֖יא הָֽאֲדָמָ֑ה וְעַל־הָֽאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַ֖ל כָּל־יְגִ֥יעַ כַּפָּֽיִם: |
12And Zerubbabel the son of Shaltiel, and Joshua the son of Jehozadak the High Priest, and all the remnant of the people heeded the command of the Lord their God and the words of Haggai the prophet, as the Lord their God had sent him, and the people feared the Lord. |
|
יבוַיִּשְׁמַ֣ע זְרֻבָּבֶ֣ל | בֶּן־שַׁלְתִּיאֵ֡ל וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן־יְהֽוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְכֹ֣ל | שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֗ם בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְעַל־דִּבְרֵי֙ חַגַּ֣י הַנָּבִ֔יא כַּֽאֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם מִפְּנֵ֥י יְהֹוָֽה: |
13And Haggai, the messenger of the Lord, said in [fulfilling] the Lord's mission to the people, saying: I am with you, says the Lord. |
|
יגוַ֠יֹּאמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְהֹוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
in [fulfilling] the Lord’s mission. In the messengership of the Omnipresent. |
|
במלאכות ה'.
בשליחות המקום:
|
14And the Lord inspired the spirit of Zerubbabel the son of Shaltiel, the governor of Judah, and the spirit of Joshua the son of Jehozadak the High Priest, and the spirit of all the remnant of the people, and they came and performed labor in the house of the Lord of Hosts, their God |
|
ידוַיָּ֣עַר יְהֹוָ֡ה אֶת־רוּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶת־ר֙וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֚עַ בֶּן־יְהֽוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶ֨ת־ר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּֽעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵֽית־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם: |
and they came and performed labor. They commenced cutting stones and sawing trees in the sixth month, on the twenty fourth of the month; and in the seventh month, on the twenty-first day, the word of the Lord came to Haggai. |
|
ויבאו ויעשו מלאכה.
התחילו מסתתין באבנים ומנסרין עצים בששי בעשרים וארבעה לחודש ובשביעי בעשרים ואחד היה דבר ה' אל חגי:
|
15on the twenty-fourth day of the month, in the sixth [month], in the second year of King Darius. |
|
טובְּי֨וֹם עֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָֽרְיָ֥וֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ: |