Chapter 5

1Hear this, O priests; and hearken, O house of Israel; and give ear, O house of the king; for yours is the judgment, because you have been a snare on Mizpah, and a net spread upon Tabor.   אשִׁמְעוּ־זֹ֨את הַכֹּֽהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ | בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֚ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־תָּבֽוֹר:
for yours is the judgment. The judgment of torments is upon you, O house of the king, for you have been a snare at Mizpah and a net on Tabor. On these two mountains they stationed sentries so that Israel would not make the pilgrimage to the Temple.   כי לכם המשפט.  משפט היסורין עליכם בית המלך ישר' כי אתם הייתם פח על המצפה ורשת על תבור על שני הרים הללו הושיבו פרדסיאות לשמור שלא יעלו ישראל לרגל לבית המקדש:
2The extent of their straying they have deepened, and I [will bring] chastisement to all of them.   בוְשַֽׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַֽאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם:
The extent of their straying they have deepened. The extent of their straying they have deepened. I said that anyone who does not go up to Jerusalem on the Pilgrimage festivals transgresses a positive commandment, and they decreed that anyone who does go up to Jerusalem shall be put to death. Hence, they went deeper than I. I.e., they were more stringent than I (Sanhedrin 102a). The word שַחֲטָה, translated as ‘extent’ is an expression similar to זָהָב שָׁחוּט, “malleable gold” (I Kings 10:16) stretched and spun. Jonathan, however, renders it as an expression of slaughtering sacrifices to idols.   ושחטה שטים העמיקו.  משך שטיות' העמיקו אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה והם גזרו כל העול' לרגל יהרג הרי שהעמיקו יותר ממני ושחטה לשון זהב שחוט (מלכים א י׳:ט״ז) נמשך ונטוה וי"ת ל' שחיטת זבחים לעכו"ם:
and I [will bring] chastisement to all of them. Lit. And I too will chastise them with torments, I will prepare chastisement for all of them.   ואני מוסר לכולם.  ואף אני אייסרם ביסורין אכין מוסר לכולן:
3I knew Ephraim, and Israel was not hidden from Me, for now you have committed harlotry, O Ephraim; Israel was defiled.   גאֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֚י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל:
for now you have committed harlotry, O Ephraim. Until Hosea son of Elah, they blamed their sins on their kings, who prevented them from going on the pilgrimages. This one arose and abolished the sentries; yet they did not go up. Therefore, they were exiled. For now you have committed harlotry, O Ephraim, and they cannot blame the king. I learned this in Seder Olam (ch. 22).   כי עתה הזנית אפרים.  עד הושע בן אלה היו תולין הקלקלה במלכיהון שהיו מעכבין אותן מלעלות לרגל עמד זה ובטל פרדיסאות ולא עלו לפיכך גלו כי עתה הזנית אפרים ואין להם לתלות במלך כן למדתי בסדר עולם:
4They do not abandon their deeds to return to their God, for a spirit of harlotries is within them, and they do not know the Lord.   דלֹ֚א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֚וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ:
They do not abandon their deeds. Heb. יִתְּנוּ, lit. give. They do not abandon their evil way. Comp. (Gen. 31:7) “And God did not allow him (נְתָנוֹ);” (Num. 21:23) “And Sihon did not permit (נָתַן);” (Song 1:12) “abandoned (נָתַן) its fragrance.”   לא יתנו מעלליהם.  לא יעזבו דרכם הרעה כמו (שיר ב) נתן ריחו (ראשית לא) ולא נתנו להרע עמדי (במדבר כ״א:כ״ג) ולא נתן סיחון:
5And the pride of Israel shall be humbled before them, and Israel and Ephraim shall stumble over their iniquity, [and] Judah too shall stumble with them.   הוְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּֽעֲו‍ֹנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם:
And the pride of Israel shall be humbled. Heb. וְעָנָה. Jonathan renders: And the pride of Israel shall be humbled. Comp. (Exodus 10:13) “to humble yourself (לֵעָנֹת) from before Me.” An expression of poverty and humility.   וענה גאון ישראל.  וימאך יקר דישראל כמו (שמות י) לענות מפני לשון עוני והכנעה:
before them. Jonathan renders: and they see. And Dunash ben Livrat explained it (וְעָנָה) as an expression of testimony; when their retribution comes to them, the pride and haughtiness, which they were haughty, and transgressing My will, will testify against them and before them. [from Teshuvoth Dunash, p.79]   בפניו.  ואינון חזן ודונש בן לברט פירשו לשון עדות בבא להם פורענות' יעיד בהם ובפניהם גאוה וגובה שהיו מתגאין ועוברין על רצוני:
6With their flocks and with their cattle, they shall go to seek the Lord, but they shall not find [Him]; He has withdrawn from them.   ובְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם:
With their flocks and with their cattle. With their sacrifices.   בצאנם ובבקרם.  בקרבנותיה':
He has withdrawn. Heb. חָלַץ, slipped away. Comp. (II Sam. 2:21) “and take to yourself his clothing (חֲלִצָתוֹ),” the clothing that you will slip off them.   חלץ.  נשמט כמו (שמואל ב ב׳:כ״א) וקח לך את חליצתם בגדים שתשמיט מעליהם:
7They betrayed the Lord for they begot strange children; now a month shall consume them with their fields.   זבַּֽיהֹוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹֽאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם:
for they begot strange children. for they intermarried among the nations.   בנים זרים ילדו.  שנתחתנו עם עכו"ם:
a month shall consume them. The month of Av.   יאכלם חדש.  חדש אב:
8Sound a shofar in Gibeah, a trumpet in Ramah; shout [in] Beth-aven, "After you, Benjamin!"   חתִּקְע֚וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹֽצְרָ֖ה בָּֽרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַֽחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין:
Sound a shofar. so that they take care to beware of the sword of the troops that will come upon them.   תקעו שופר.  שיזהרו להשמר מן חרב הגייסות שיבאו עליה':
shout [in] Beth- aven. “After you the troop is coming, you Benjamin!” You shall shout this in Beth-aven. Jonathan, however, renders: Sound a shofar: [O prophets, raise your voices like a shofar.] The news of the sword which is coming as retribution for the iniquity of crowning Saul, who was in Gibeah, and for disobeying Samuel, who was from Ramah. And their kings caused them to turn away from following Me, such as Jeroboam and his ilk. Shout over them, “Violence and great destruction!”   הריעו בית און.  אחריך הגייס הולך אתה בנימין זאת הריעו בבית און וי"ת תקעו שופר בשורת חרב באה בעון שהמליכו עליהם את שאול שהיה בגבעה ולא שמעו לקול שמואל שהיה מן הרמה ומלכיהם גרמו להם לסור מאחרי כגון ירבעם וחביריו הריעו עליהם און ושבר גדול:
“After you, Benjamin!”. Since you delayed and hesitated to go on the pilgrimages to the Temple, which is in Benjamin’s territory. Because of your delay of Benjamin. [explaining according to Targum Jonathan]   אחריך בנימין.  על שאחרתם וחזרתם אחור מלעלו' לרגל לב"המ שהוא בחלקו של בנימין:
“After you, Benjamin!”. Because of your delay of Benjamin. [explaining according to Targum Jonathan]   אחריך בנימין.  על איחורך את בנימין:
9Ephraim shall be bewildered on the day of contention; among the tribes of Israel I made known the true [doctrine].   טאֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶֽאֱמָנָֽה:
shall be bewildered on the day of contention. When I come to debate with them, they will be bewildered and will wonder, and they will have no answer in their mouth. Why? Because, among the tribes of Israel I made known a true Torah, and they transgressed it. [Another explanation:]   לשמה תהיה ביום תוכחה.  וכשאבא להתווכח עמהם ישומו ויהיו תוהים ואין מענה בפיהם למה כי בשבטי ישראל הודעתי תורה נאמנה והם עברו עליה:
Ephraim shall be bewildered etc. among the tribes of Israel I made known a true [judgment]. Said Rabbi Abahu in the name of Rabbi Yose bar Chanina. On the day that the Holy One, blessed be He, debates with them in judgment, they will not be able to open their mouths, for among their tribes I made known that the judgment is a true judgment. You find that, when the ten tribes were exiled, Benjamin and Judah were not exiled, and the ten tribes were saying, Because they are the dwellers of His palace, He did not exile them. There is favoritism in this matter. God forbid, there is no favoritism, but their measure of sin was not yet full. As soon as they sinned, they were exiled. Then the ten tribes were bewildered, without an answer in their mouths, and they said, “Behold God! Behold the Mighty One! Behold the Just One! For even to those who dwell in His house He shows no favoritism.” This is to fulfill what is stated: Among the tribes of Israel I made known a true judgment. [from Lam. Rabbah, Proem 6]   אפרים לשמה וגו'.  בשבטי ישראל הודעתי נאמנה ר' אבוהו בשם ר' אחא ב"ר חנינא אמר ביום שיתווכח עמהם הקב"ה בדין לא יהיה להם פתחון פה שהרי בשבטים הודעתי שהדין דין אמת אתה מוצא כשגלו עשרת השבטים לא גלו יהודה ובנימין והיו עשרת השבטים אומרים מפני שהם בני פלטין שלו לא הגלה אותן משוא פנים יש בדבר חס ושלום אין משוא פנים אלא עדיין לא נתמלאה סאתם כיון שחטאו גלו אז שמעו עשרת השבטים מאין מענה בפיה' ואמרו הא אלהא הא תקיף הא קשוט דאפילו לבני ביתיה לא נסיב אפין לקיים מה שנא' בשבטי ישראל הודעתי נאמנה:
10The princes of Judah were like those who remove the landmark; upon them will I pour My wrath like water.   יהָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי:
like those who remove the landmark. As a person who attaches the landmark of his neighbor, so did they hasten to grasp the ways of Israel, their colleagues, the kings. Therefore, “upon them will I pour My wrath like water.” And, according to its apparent meaning, they were stealing fields. But it is difficult to me, since he should have written. מַסִיגֵי גְבוּל, those who remove the landmark, not כְּמַסִיגֵי like those who remove.   כמסיגי גבול.  כאד' המדביק גבול חבירו כך הם מהרו לאחוז בדרכי ישראל חבריה' המלכים לפיכך עליהם אשפוך וגומר וכמשמעו היו גוזלים שדות אך קשה בעיני כי היה לו לכתוב מסיגי גבול ולא כמסיגי:
11Ephraim is plundered, broken by judgment, because he desired and followed a command.   יאעָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַֽחֲרֵי־צָֽו:
Ephraim is plundered. in the hands of the nations.   עשוק אפרים.  ביד העכו"ם:
broken by judgment. Chastised with torments. Now why does he suffer with all this? Because he wished and desired and followed the new commands of the prophets of Baal.   רצוץ משפט.  מיוסר ביסורים ולמה לו כל זאת כי הואיל ורצה והלך אחרי צוואות חדשות של נביאי הבעל:
12And I am like a moth to Ephraim and like decay to the house of Judah.   יבוַֽאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָֽרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה:
and like decay. A worm which eats the wood and pulverizes it.   וכרקב.  תולעת האוכל העץ ושוחקו:
13And Ephraim saw his ailment, and Judah his pain, and Ephraim went to Assyria, and he sent to the king of Yarev, but he will not be able to heal you, and he will not remove the pain from you.   יגוַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֚לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֚א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר:
his pain. Heb. מְזֹרוֹ, an expression of illness.   מזורו.  לשון חולי:
and Ephraim went to Assyria. This is Hosea son of Elah, who was his vassal and then rebelled against him (II Kings 17:4).   וילך אפרים אל אשור.  זה הושע בן אלה שהיה לו לעבד וישב וימרוד (מלכים ב י״ז:א׳):
and he sent. i.e., Judah sent.   וישלח.  יהודה:
to the king of Yarev. This refers to Ahaz, who gave a bribe to Tiglath-pileser to assist him against Rezin the king of Aram and Pekah son of Remaliah (II Kings 16:8).   אל מלך ירב.  זה אחז שנתן שוחד לתגלת פלאסר לעוזרו על רצין מלך ארם ופקח בן רמליה (מלכי' ב טז):
but he will not be able to heal you. from the many bands of Philistines and Arabs that attacked Ahaz, as is related in Chronicles (II 28:21): “For Ahaz divided the house of the Lord etc. and he gave it to the king of Assyria, but he did not help him.”   והוא לא יוכל לרפוא לכם.  מהרבה גדודים מפלשתי' וערביים שבאו על אחז כמו שמפורש בדברי הימים (ב כד) כי חלק אחז את בית ה' ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו:
and he will not remove the pain from you. Heb. וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר. And I say that it is one of the words whose radicals are transposed. This is an expression similar to (II Sam. 20:13) “When he was removed (הוֹגָה) from the highway;” (Isaiah 59:13) “sprouting and giving forth (והוֹגוֹ) from the heart;” (Prov. 25:4), “take away (הָגוֹ) the dross from the silver.”   ולא יגהה מכם מזור.  לא יסור מכם מכאוב ואומר אני שהוא מן התיבות ההפוכות ל' כאשר הוגה מן המסלה (שמואל ב כ׳:י״ג) הורו והוגו מלב (ישעיהו נ״ט:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
14For I am like a young lion to Ephraim and like a lion's whelp to the house of Judah; I, yea I, will tear and I will go away; I will carry off and no one will rescue.   ידכִּ֣י אָֽנֹכִ֚י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֚י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל:
I will carry off and no one will rescue. I will carry off the prey.   אשא ואין מציל.  אשא את הטרף:
15I will go away and return to My place until they admit their guilt and seek My face; in their straits they will seek Me.   טואֵלֵ֚ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶׁר־יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַֽׁחֲרֻֽנְנִי:
I will go away. I will withdraw from them and return to the heaven.   אלך.  אסתלק מהם ואשובה אל השמים:
until they admit their guilt. i. e., until they consider themselves guilty, to confess their guilt.   עד אשר יאשמו.  יחזיקו עצמם כאשמים להודות על אשמתם:
they will seek Me. Heb. יִשַׁחֲרֻנְנִי.   ישחרונני.  יבקשונני: