Chapter 13

1So said the Lord to me; Go and buy yourself a linen girdle and put it on your loins, and do not put it in water.   אכֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֚יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתּ֖וֹ עַל־מָתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ:
a girdle. (pourceint in O.F.).   אזור.  פורצינ"ט בלעז:
and do not put it in water. to wash it when it will be soaked with sweat, in order that it hasten to decay.   ובמים לא תביאהו.  לכבסו כשיהא מלא זיעה כדי שימהר לירקב:
2And I bought the girdle according to the word of the Lord, and I put [it] on my loins.   בוָֽאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָֽאֵז֖וֹר כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וָֽאָשִׂ֖ם עַל־מָתְנָֽי:
3And the word of the Lord came to me a second time, saying:   גוַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר:
4Take the girdle that you bought and rise, go to Perath and hide it there in the cleft of a rock.   דקַ֧ח אֶת־הָֽאֵז֛וֹר אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מָתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙ לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְטָמְנֵ֥הוּ שָׁ֖ם בִּנְקִ֥יק הַסָּֽלַע:
5And I went and hid it in Perath, as the Lord had commanded me.   הוָֽאֵלֵ֕ךְ וָֽאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אוֹתִֽי:
6And it came to pass at the end of many days, that the Lord said to me; Arise, go to Perath and take from there the girdle which I commanded you to hide there.   ווַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י קוּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֚ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְטָמְנוֹ־שָֽׁם:
7And I went to Perath, and I dug and took the girdle from the place where I had hidden it, and behold, the girdle was rotten; it was of no use for anything.   זוָֽאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָֽאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָֽאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל:
it was of no use for anything. It was not fit for anything.   לא יצלח לכל.  אינו ראוי לכלום:
8And the word of the Lord came to me, saying:   חוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
9So said the Lord: So will I destroy the pride of Judah and the great pride of Jerusalem.   טכֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּא֥וֹן יְרֽוּשָׁלִַ֖ם הָרָֽב:
10This evil people, who refuse to hearken to My words, who follow the view of their heart, and they followed other gods to worship them and to prostrate themselves to them; and it shall be like this girdle, which is of no use for anything.   יהָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרַ֜ע הַמֵּֽאֲנִ֣ים | לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּֽלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּֽחֲו‍ֹ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּֽאֵז֣וֹר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל:
and it shall be like this girdle. Their pride shall be like this rotten girdle.   ויהי כאזור הזה.  גאונם יהיה כאזור הזה הנרקב:
11For, just as the girdle clings to a man's loins, so have I caused the entire house of Israel and the entire house of Judah to cling to Me, says the Lord, to be My people, and for a name and for praise and for glory, but they did not hearken.   יאכִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָֽאֵז֜וֹר אֶל־מָתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַ֠י אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כָּל־בֵּ֚ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת לִי֙ לְעָ֔ם וּלְשֵׁ֥ם וְלִתְהִלָּ֖ה וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלֹ֖א שָׁמֵֽעוּ:
12And you shall say this word to them: So said the Lord God of Israel; Every bottle will be filled with wine. And they will say to you, "Do we not know that every bottle is filled with wine?"   יבוְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָֽמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹ֙עַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כָל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן:
bottle. Heb. נבל. This is an earthenware vessel, and it is used to hold wine.   נבל.  כלי חרס הוא ועשוי להכניס בו יין:
13And you shall say to them: So said the Lord: Behold, I will fill all the inhabitants of this land and the kings who sit upon David's throne, and the priests and the prophets, and all the inhabitants of Jerusalem with drunkenness.   יגוְאָֽמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֠א֩ת וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּֽשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְא֜וֹ וְאֶת־הַכֹּֽהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י יְרֽוּשָׁלִָ֖ם שִׁכָּרֽוֹן:
14And I will dash them one against the other, and the fathers and the sons together, says the Lord. I will neither pity, nor will I spare, nor will I have compassion not to destroy them.   ידוְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָֽאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹֽא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם:
And I will dash them one against the other. I will dash one against the other until they break into small pieces. Cf (Psalms 2:9) “Like a potter’s vessel shall you shatter them (תנפצם)” (ibid. 137:9).“And dash ונפץ your babes”; and so is every expression of נפוץ in Scripture.   ונפצתים איש אל אחיו.  אכה זה על זה עד שישברו חתיכות דקות כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב) ונפץ את עולליך (שם קלז) וכן כל ניפוץ שבמקרא:
and the fathers and the sons. I will dash one against the other.   והאבות והבנים.  אנפץ זה אצל זה:
15Hearken and give ear, do not be proud, for the Lord has spoken.   טושִׁמְע֥וּ וְהַֽאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר:
16Give the Lord your God honor before it becomes dark, and before your feet stumble on the dark mountains, and you shall hope for light, but He will make it into darkness, and making it into a thick cloud.   טזתְּנוּ֩ לַֽיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֚ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֚ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת וְשִׁ֖ית (כתיב יְשִׁ֖ית) לַֽעֲרָפֶֽל:
and before your feet stumble. Heb. יתנגפו (achopper in French), to stumble.   יתנגפו.  יכשלו אצופי"ר בלעז:
the dark mountains. Heb. נשף, the dark mountains when they go into exile.   הרי נשף.  הרי חשך בלכתם בגולה:
and making it into a thick cloud. Heb. ושית, like ולשית, and to make the light into a thick cloud.   ושית לערפל.  כמו ולשית את האור לערפל:
17And if you do not hearken to it, in secret my soul will weep because of your pride and my eye shall weep sore and run down with tears, for the Lord's flock has been captured.   יזוְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֚ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהֹוָֽה:
because of your pride. Because of your greatness which will be curtailed. Another explanation: Because of the pride of the kingdom of Heaven that will be given over to the idols of Babylon.   מפני גוה.  מפני גדולה שלכם שתתבטל ד"א מפני גאותה של מלכות שמים שתנתן לאלילים של כשדים:
18Say to the king and to the queen-mother, "Sit in a low place, for your greatness has come down, the crown of your glory."   יחאֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֚י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּפְאַרְתְּכֶֽם:
to the king and to the queen mother. Jehoiachin and his mother.   למלך ולגבירה.  יהויכין ואמו:
your greatness has come down. Heb. מראשתיכם (vostremijevec in O.F.), your ascent, as it is stated: (II Kings 24:12) “And Jehoiachin… came out to him (sic), he and his mother and his servants,” and he led all of them in exile.   ירד מראשותיכם.  וושטרי קאי"ץ בלעז עלייתכם כמו שנאמר (מלכים ב כח) ויצא אליו יהויכין הוא ואמו ועבדיו וכולם הוליכם בגולה:
19The cities of the South are shut up and there is none to open [them]; all of Judah has been exiled, she was exiled peacefully.   יטעָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הָגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הָגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים:
The cities of the South are shut up. before those coming upon them from the north [i.e.,] the cities of Eretz Israel are shut up because of fear of Nebuchadnezzar.   ערי הנגב סגרו.  לפני הבאין עליהם מן הצפון ערי א"י סגורות מאימת נבוכדנצר:
she was exiled peacefully. Jehoiachin will not wage war, but he will come out peacefully, and he will exile them. Another interpretation. שלומים (gueredon in O.F.), reprisal. That is to say: she was exiled as the recompense for their iniquity. And Jonathan rendered in this manner: the recompense of their sins was received.   הגלת שלומים.  לא ילחם יהויכין כי לשלום יצא ויגלהו, ל"א שלומים גרדונאמינ"ץ בלעז כלומר תשלום עוונם וכן ת"י איתקבלו תושלמת חוביהון:
20Lift your eyes and see those coming from the North. Where is the flock that was given you, the sheep of your glory?   כשְׂא֚וּ (כתיב שְׂא֚יּ) עֵֽינֵיכֶם֙ וּרְא֔וּ (כתיב וּרְא֔יּ) הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן אַיֵּ֗ה הָעֵ֙דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ:
Lift your eyes and see. those coming upon you from the North.   שאו עיניכם וראו.  את הבאים עליכם מצפון:
Where is the flock that was given you. After they are exiled, this will be said to Jerusalem.   איה העדר נתן לך.  אחר שיגלו יאמר לירושלים כן:
21What will you say when He visits upon you, when you accustomed them to be princes over you at your head? Will not pangs seize you like a woman in confinement?   כאמַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַתְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֚וֹא חֲבָלִים֙ יֹאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה:
What will you say when He visits. i.e., when the Holy One, blessed be He, visits upon you?   מה תאמרי כי יפקוד.  הקב"ה עליך:
when you accustomed them to be princes at your head. You sent emissaries to the Chaldees to bring their idols from there to worship them, as it is written in Ezekiel (23:16): “And she lusted for them to the sight of her eyes, and she sent emissaries to them, to the Chaldees.” Another explanation of “you accustomed them to be princes over you:” Hezekiah who showed the emissaries of Merodach-baladan his entire treasure house (Isaiah 39:2, II Kings 20:13).   למדת אותם עליך אלופים לראש.  שלחתם אליהם מלאכים לכשדיים להביא משם אלילים שלהם לעבדם כמו שנא' (ביחזקאל כ״ג:ט״ז) ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה, ד"א למדת אותם עליך אלופים חזקיהו שהראה לשלוחי מרודך בלאדן את כל בית נכאתה (ישעיהו ל״ט:א׳):
22And if you say in your heart, "Why have these befallen me? For the greatness of your iniquity were your skirts uncovered, your steps cut off.   כבוְכִ֚י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲו‍ֹנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ:
your skirts. The skirts of the garments (tes ourlets in French), your hems. When a woman is stripped in a humiliating way, they turn her chemise upside down.   שוליך.  שיפולי הבגדים טי"ש אורלא"ש בלעז כשמפשיטין את האשה דרך בזיון מהפכין חלוקה מלמטה למעלה:
your steps cut off. Your ways are cut off. נחמסו is like (Lam. 2:6) “And He cut off (ויחמֹס) like a garden His dwelling.”   נחמסו עקביך.  נגזרו דרכיך, נחמסו כמו ויחמס כגן שוכו (איכה ב׳:ו׳):
your steps. (traces in O.F.) Travelers have stopped.   עקביך.  טרצי"ש בלעז פסקו עוברי דרכים:
23Will a Cushite change his skin, or a leopard his spots? So will you be able to improve, you who have become accustomed to do evil.   כגהֲיַֽהֲפֹ֚ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּֽוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ:
a Cushite. Heb. כושי, the name of a black man, who is called Maure in French, a Moor.   כושי.  שם אדם שחור וקורין מא"ר בלעז:
or a leopard. leopard in French.   ונמר.  ליאפר"ט בלעז:
his spots. The leopard is spotted, and they are the spots (taches in French), and it is impossible for them to change.   חברבורותיו.  הנמר מנומר הוא והם החברבורות טק"ש בלעז ואי אפשר שיהפכו:
to do evil. Heb. הרע, like להרע, to do evil.   הרע.  כמו להרע:
24And I will scatter them like straw that passes with the wind, to the desert.   כדוַֽאֲפִיצֵ֖ם כְּקַ֣שׁ עוֹבֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר:
25This is your lot, the portion of your measures, from Me, says the Lord, for you have forgotten Me, and you have trusted in falsehood.   כהזֶ֣ה גֽוֹרָלֵ֧ךְ מְנַת־מִדַּ֛יִךְ מֵֽאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר:
the portion of your measures. The portion of your measures, a measure for a measure.   מנת מדיך.  חלק מדותיך מדה כנגד מדה:
26And I also have uncovered your skirts over your face, and your disgrace has been seen.   כווְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ:
have uncovered your skirts. I have uncovered the hems of your garments upon your face.   חשפתי שוליך.  גיליתי שיפולי בגדיך להפכם על פניך:
27Your adulteries and your neighings, and the thoughts of your harlotry; on hills in the field have I seen your abominations; woe to you, Jerusalem, you shall not become purified. After when shall it ever be?   כזנִאֻפַ֚יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַֽחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד:
your neighings. like the neighing of adulterous horses.   מצהלותיך.  כצהלת סוסים נואפים:
After when. will you ever become purified?   אחרי מתי.  תטהרי עוד: