Chapter 63

1Who is this coming from Edom, with soiled garments, from Bozrah, this one [Who was] stately in His apparel, girded with the greatness of His strength? "I speak with righteousness, great to save."   אמִי־זֶ֣ה | בָּ֣א מֵֽאֱד֗וֹם חֲמ֚וּץ בְּגָדִים֙ מִבָּצְרָ֔ה זֶה הָד֣וּר בִּלְבוּשׁ֔וֹ צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהוֹשִֽׁיעַ:
Who is this coming from Edom. The prophet prophesies concerning what the Holy One, blessed be He, said that He is destined to wreak vengeance upon Edom, and He, personally, will slay their heavenly prince, like the matter that is said (supra 34:5), “For My sword has become sated in the heaven.” And afterward, (ibid.) “it shall descend upon Edom,” and it is recognizable by the wrath of His face that He has slain [them with] a great massacre, and the prophet is speaking in the expression of the wars of human beings, dressed in clothes, and when they slay a slaying, the blood spatters on their garments, for so is the custom of Scripture; it speaks of the Shechinah anthropomorphically, to convey to the ear what it can hear. Comp. (Ezek. 43:2) “His voice is like the voice of many waters.” The prophet compares His mighty voice to the voice of many waters to convey to the ear according to what it is possible to hear, for one cannot understand and hearken to the magnitude of the mighty of our God to let us hear it as it is.   מי זה בא מאדום.  נתנבא הנביא על שאמר הקב"ה שעתיד לעשות נקמה באדום והוא עצמו בכבודו יהרוג את שר שלהם תחלה, כענין שנאמר לעיל ל"ד כי רִוְתָה בשמים חרבי ואחר כך על אדום תרד ונכר בזעם פניו שהרגם הרג רב, והנביא מדבר בלשון מלחמות בני אדם לבושי בגדים, ובהרגם הרג הדם נתז על בגדיהם, כי כן דרך הכתובים מדברים בשכינה כדרך בני אדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע, וכן וקולו כקול מים רבים, דימה הנביא קול חזק שלו לקול מים רבים לשבר את האזן כדרך שאפשר לה לשמוע שאין להבין ולהאזין ברוח גבורות אלהינו להשמיעה כמות שהיא:
Who is this coming from Edom. Israel says, “Who is this, etc.?” And He is coming with soiled garments, colored with blood, and anything repugnant because of its smell and its appearance fits to the expression of חִמּוּץ, soiling.   מי זה בא מאדום.  ישראל אומר מי זה וגו ובא חמוץ בגדים צבועים בדם, וכל דבר שהוא מתנאץ בריחו ובמראיתו נופל בו לשון חימוץ:
from Bozrah. Our Rabbis said (see Makkoth 12a): “The heavenly prince of Edom is destined to commit two errors. He thinks that Bozrah is identical with Bezer in the desert, which was a refuge city. He will also err insofar as it affords refuge only for inadvertent murder, but he killed Israel intentionally.” There is also an Aggadic midrash (see above 34:6) that because Bozrah supplied a king for Edom when its first king died, as in Gen. (36:33), “And Jobab the son of Zerah from Bozrah reigned in his stead,” and Bozrah is of Moab, according to the matter that is stated (Jer. 48:24): “Upon Kerioth and upon Bozrah.”   מבצרה.  אמרו רבותינו שתי טעיות עתיד שר של שעיר לטעות כסבור הוא שבצרה היא בצר במדבר שהיתה עיר מקלט, וטועה משום שאין קולטת אלא שוגג והוא הרג את ישראל מזיד, ועוד יש מדרש אגדה על שהספיקה בצרה מלך לשעיר במות מלכה הראשון וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה ובצרה ממואב היא כענין שנא' על קריות ועל בצרה:
this one. who was stately in His attire, צֹעֶה, and girded with the greatness of His strength. And the Holy One, blessed be He, replies to him, ‘It is I, upon Whom the time has come to speak of the righteousness of the Patriarchs, and of the righteousness of the generation of religious persecution, and My righteousness, too, is with them, and I have revealed Myself as being great to save.’ And they say, ‘Why is your clothing red? Why are your garments red?’   זה.  (שהיה) הדור בלבושו וצעה ונאזר ברוב כחו והקב"ה משיבו אני הוא שעלתה לפני לדבר בצדקת האבות ובצדקת דורו של צרה וצדקתי גם היא עמהם ונגליתי להיות רב להושיע והם אומרים מדוע אדום ללבושך מדוע בגדיך אדומים:
2Why is Your clothing red, and your attire like [that of] one who trod in a wine press?   במַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת:
3"A wine press I trod alone, and from the peoples, none was with Me; and I trod them with My wrath, and I trampled them with My fury, and their life blood sprinkled on My garments, and all My clothing I soiled.   גפּוּרָ֣ה | דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם בְּאַפִּ֔י וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּֽחֲמָתִ֑י וְיֵ֚ז נִצְחָם֙ עַל־בְּגָדַ֔י וְכָל־מַלְבּוּשַׁ֖י אֶגְאָֽלְתִּי:
and from the peoples, none was with Me. standing before Me to wage war.   ומעמים אין איש אתי.  מתייצב לפני להלחם:
and their lifeblood sprinkled. Heb. נִצְחָם, Their blood, which is the strength and victory (נִצָּחוֹן) of a man.   ויז נצחם.  דמם שהוא תוקפו ונצחונו של אדם:
I soiled. Heb. אֶגְאָלְתִּי. Comp. (Lam. 4:14) “They were defiled (נִגֹּאֲלוּ) with blood.”   אגאלתי.  כמו נגאלו בדם (איכה ד):
4For a day of vengeance was in My heart, and the year of My redemption has arrived.   דכִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה:
5And I looked and there was no one helping, and I was astounded and there was no one supporting, and My arm saved for Me, and My fury-that supported Me.   הוְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֚וֹשַֽׁע לִי֙ זְרֹעִ֔י וַֽחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי:
And I looked, and there was no one helping. Israel.   ואביט ואין עוזר.  לישראל:
and I was astounded. An expression of keeping silent, and I have already explained it above (57:16): “And He was astounded for there was no intercessor.”   ואשתומם.  ל' שתיקה וכבר פירשתי למעלה וישתומם כי אין מפגיע:
and My fury that supported Me. My fury that I have against the heathens (the nations [mss. and K’li Paz]), for I was a little wrath with My people, and they helped to harm them. That strengthened My hand and aroused My heart to mete recompense upon them although Israel is not fit and worthy of redemption.   וחמתי היא סמכתני.  חמתי שיש לי על האומות אשר אני קצפתי מעט על עמי והמה עזרו לרעה היא סמכתני חיזקה ידי ועוררה את לבי ליפרע מהם ואע"פ שאין ישראל ראוין והגונים לגאולה:
6And I trod peoples with My wrath, and I intoxicated them with My fury, and I brought their power down to the earth."   ווְאָב֚וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַֽאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּֽחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם:
And I trod. Heb. וְאָבוּס. An expression of wallowing in blood and treading with the feet. Comp. (Ezekiel 16:6) “wallowing (מִתְבּוֹסֶסֶת) in your blood.” Comp. also (Jer. 12: 10): “They trod (בֹּסְסוּ) My field.”   ואבוס.  ל' מתגולל בדם ודורך ברגלים כמו מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט״ז:ו׳) וכמו בוססו את חלקתי (ירמיהו י״ב:י׳):
their power. Heb. נִצְחָם, the might of their victory.   נצחם.  גבורת נצחונם:
7The kind acts of the Lord I will mention, the praises of the Lord, according to all that the Lord bestowed upon us, and much good to the house of Israel, which He bestowed upon them according to His mercies and according to His many kind acts.   זחַֽסְדֵּ֨י יְהֹוָ֚ה | אַזְכִּיר֙ תְּהִלּ֣וֹת יְהֹוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהֹוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּרַֽחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו:
The kind acts of the Lord I will mention. The prophet says, I will remind Israel of the kind acts of the Lord.   חסדי ה' אזכיר.  הנביא אמר אזכיר את ישראל את חסדי ה':
and much good. I will remind Israel of what He bestowed upon the house of Israel with His mercies.   ורב טוב.  אזכיר אשר גמל לבית ישראל ברחמיו:
8And He said, "They are but My people, children who will not deal falsely." And He became their Savior.   חוַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ:
They are but My people. Although it is revealed before Me that they would betray Me, they are, nevertheless, My people, and they are to Me like children who will not deal falsely.   אך עמי המה.  אע"פ שגלוי לפני שיבגדו בי מכל מקום עמי הם והרי הם לפני כבנים אשר לא ישקרו:
9In all their trouble, He did not trouble [them], and the angel of His presence saved them; with His love and with His pity He redeemed them, and He bore them, and He carried them all the days of old.   טבְּכָל־צָֽרָתָ֣ם | ל֣וֹ (כתיב לֹ֣א) צָ֗ר וּמַלְאַ֚ךְ פָּנָיו֙ הֽוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַֽהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כָּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם:
In all their trouble. that He would bring upon them.   בכל צרתם.  שהביא עליהם:
He did not trouble [them]. He did not trouble them according to their deeds, that they deserved to suffer, for the angel of His presence i.e., Michael the prince of the Presence, of those who minister before Him saved them always as an agent of the Omnipresent.   לא צר.  לא היצר להם כפי מעלליהם שהיו ראויין ללקות כי מלאך פניו הוא מיכאל שר הפנים ממשמשי' לפניו הושיעם תמיד בשליחותו של מקום:
10But they rebelled and grieved His Holy Spirit, and He was turned to be their enemy; He fought with them.   יוְהֵ֛מָּה מָר֥וּ וְעִצְּב֖וּ אֶת־ר֣וּחַ קָדְשׁ֑וֹ וַיֵּֽהָפֵ֥ךְ לָהֶ֛ם לְאוֹיֵ֖ב ה֥וּא נִלְחַם־בָּֽם:
But they rebelled. Heb. מָרוּ. They angered. Comp. (Deut. 9:7) “You were rebellious (מַמְרִים).”   והמה מרו.  הקניטו כמו ממרים הייתם:
11And His people remembered the days of old, [the days of] Moses; where is he who drew them up from the sea, [like] a shepherd His flock; where is he who placed within them His Holy Spirit?   יאוַיִּזְכֹּ֥ר יְמֵֽי־עוֹלָ֖ם מֹשֶׁ֣ה עַמּ֑וֹ אַיֵּ֣ה | הַמַּֽעֲלֵ֣ם מִיָּ֗ם אֵת רֹעֵ֣ה צֹאנ֔וֹ אַיֵּ֛ה הַשָּׂ֥ם בְּקִרְבּ֖וֹ אֶת־ר֥וּחַ קָדְשֽׁוֹ:
And His people remembered the days of old, [the days of] Moses. The prophet laments and says in an expression of supplication, Today in exile, His people remembers the days of old, the days of Moses, and in its trouble, it says, Where is Moses our shepherd, who drew us up from the Reed Sea?   ויזכור ימי עולם משה עמו.  הנביא מתאונן ואומר בל' תחינה היום בגולה זוכר עמו את ימי עולם את ימי משה ובצרתו הוא אומר איה משה רוענו המעלנו מים סוף:
[like] a shepherd his flock. Compared to a shepherd who brings up his flock. Where is he who placed within Israel the Holy Spirit of the Holy One, blessed be He, and taught us statutes and ordinances?   את רועי צאנו.  דמיון רועה המעלה את צאנו איה הוא אשר שם בקרב ישראל את רוח קדשו של הקב"ה ולמדנו חוקים ומשפטי':
12He led at Moses' right the arm of His glory, splitting the water before them to make for Himself an everlasting name.   יבמוֹלִיךְ֙ לִימִ֣ין מֹשֶׁ֔ה זְר֖וֹעַ תִּפְאַרְתּ֑וֹ בּ֚וֹקֵֽעַ מַ֙יִם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַֽעֲשׂ֥וֹת ל֖וֹ שֵׁ֥ם עוֹלָֽם:
He led at Moses’ right the arm of His glory. The Holy One, blessed be He, led at Moses’ right the arm of His might. Every time he required the aid of the Holy One, blessed be He, His arm was ready at his right.   מוליך לימין משה זרוע תפארתו.  הקב"ה היה מוליך לימין משה את זרוע גבורתו בכל עת שהיה צריך לעזרתו של הקב"ה היה זרועו מוכן לימינו:
13He led them in the depths like a horse in the desert; they did not stumble.   יגמֽוֹלִיכָ֖ם בַּתְּהֹמ֑וֹת כַּסּ֥וּס בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֥א יִכָּשֵֽׁלוּ:
like a horse in the desert. which does not stumble since it is smooth land, so they did not stumble in the deep.   כסוס במדבר.  שאינו נכשל לפי שהיא ארץ חלקה כן לא נכשלו בתהום:
14As animals spread out in a valley, the spirit of the Lord guided them, so You guided Your people to make You a glorious name.   ידכַּבְּהֵמָה֙ בַּבִּקְעָ֣ה תֵרֵ֔ד ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה תְּנִיחֶ֑נּוּ כֶּן נִהַ֣גְתָּ עַמְּךָ֔ לַֽעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ שֵׁ֥ם תִּפְאָֽרֶת:
As animals. that spread in the valley, and a valley is a smooth land, where there is no obstacle, campagne in French, open country.   כבהמה.  אשר בבקעה תרד ובקעה היא ארץ חלקה ואין בה מכשול קנפניי"א בלע"ז:
spread out. Heb. תֵרֵד, spread out. Comp. (supra 45:1) “to flatten (לְרַד) nations before him.” So did the spirit of the Lord guide them to the deep and make therein a paved road.   תרד.  תתפשט כמו (לעיל מה) לרד לפניו גוים כן רוח ה' תניחנו לתהום ועשה בו דרך כבושה:
so You guided Your people. So was everything as we said; You guided Your people.   כן נהגת עמך.  כן היה הכל כמו שאמרנו נהגת עמך:
15Look from heaven and see, the dwelling of Your holiness and Your glory; where are Your zeal and Your mighty deeds? The yearning of Your heart and Your mercy are restrained to me.   טוהַבֵּ֚ט מִשָּׁמַ֙יִם֙ וּרְאֵ֔ה מִזְב֥וּל קָדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֚ה קִנְאָֽתְךָ֙ וּגְב֣וּרֹתֶ֔יךָ הֲמ֥וֹן מֵעֶ֛יךָ וְרַֽחֲמֶ֖יךָ אֵלַ֥י הִתְאַפָּֽקוּ:
where are Your zeal. Your early zeal.   איה קנאתך.  הראשונה:
the yearning of Your heart. [Lit. the stirring of Your innards,] that were wont to stir concerning us, like the matter that was stated (Jer. 31:19), “Therefore, My heart yearns for him.” And the stirring of your first mercies toward us have been restrained now. They have been restrained from stirring over us as from then.   המון מעיך.  שהיו רגילים להמות עלינו כאשר מאז כענין שנאמר (ירמיהו ל״א:כ׳) על כן המו מעי לו והמון רחמיך הראשונים אלינו עתה התאפקו נתחסנו מהיות הומים עלינו כאשר מאז:
are restrained. Heb. הִתְאַפָּקוּ. Comp. (Gen. 43:31) “And he restrained himself and said, Put down food.” He restrained himself, and they did not recognize that his mercies were stirred toward his brother.   התאפקו.  כמו ויתאפק ויאמר שימו לחם (בראשית מ״ג:ל״א) נתאפק ולא הכירו את אשר נכמרו רחמיו אל אחיו:
16For You are our father, for Abraham did not know us, neither did Israel recognize us; You, O Lord, are our father; our redeemer of old is your name.   טזכִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֚י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֚ה יְהֹוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּֽאֲלֵ֥נוּ מֵֽעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ:
For You are our father. and it is incumbent upon You to look and see our troubles.   כי אתה אבינו.  ועליך להביט ולראות בצרותינו:
for Abraham did not know us. in the trouble of Egypt.   כי אברהם לא ידענו.  בצרת מצרים:
neither did Israel recognize us. in the desert, for they had already passed away from the world.   וישראל לא יכירנו.  במדבר כי כבר נסתלקו מן העולם:
but You, O Lord, are our father. In all of them, You became our father. And our Rabbis expounded this as they expounded in Tractate Shabbath (89b).   ואתה ה' אבינו.  בכולם נעשית לנו אב, ורבותינו דרשו בו כמו שדרשו במסכת שבת:
17Why do You lead us astray O Lord, from Your ways, You harden our heart from Your fear? Return for the sake of Your servants, the tribes of Your heritage.   יזלָ֣מָּה תַתְעֵ֚נוּ יְהֹוָה֙ מִדְּרָכֶ֔יךָ תַּקְשִׁ֥יחַ לִבֵּ֖נוּ מִיִּרְאָתֶ֑ךָ שׁוּב לְמַ֣עַן עֲבָדֶ֔יךָ שִׁבְטֵ֖י נַֽחֲלָתֶֽךָ:
Why do You lead us astray. Since You have the power to remove the evil inclination, as it is said (Jer. 18:6): “Like clay in the potter’s hand.” Scripture states elsewhere (Ezekiel 36:26): “And I will remove the heart of stone, etc.”   למה תתענו.  כי בידך להסיר יצר הרע כמה שנאמר כחומר ביד היוצר וגו' (ירמיהו י״ח:ד׳) ואומר והסירותי את לב האבן וגו' (יחזקאל ל״ו:כ״ו):
You harden. Heb. תַּקְשִׁיחַ, an expression of hardening the heart.   תקשיח.  ל' אימוץ לב:
18For [but] a short time Your holy people inherited; our adversaries trampled Your sanctuary.   יחלַמִּצְעָ֕ר יָֽרְשׁ֖וּ עַם־קָדְשֶׁ֑ךָ צָרֵ֕ינוּ בּֽוֹסְס֖וּ מִקְדָּשֶֽׁךָ:
For [but] a short time, Your holy people inherited. They had their greatness and their inheritance for a short time.   למצער ירשו עם קדשך.  גדולתם וירושתם זמן מועט היתה להם:
trampled. [The term בוססו denotes] trampled underfoot.   בוססו.  דוששו:
19We were [like those] over whom You never ruled, over whom Your name was not called; had You rent the heavens, had You descended, mountains would have dripped from before You.   יטהָיִ֗ינוּ מֵֽעוֹלָם֙ לֹֽא־מָשַׁ֣לְתָּ בָּ֔ם לֹֽא־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם לוּא־קָרַ֚עְתָּ שָׁמַ֙יִם֙ יָרַ֔דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ:
We were. now like a people whom You did not choose ever to rule over them, and it is as though Your name was not called upon them.   היינו.  עתה כעם אשר לא בחרת למשל בם מעולם וכאילו לא נקרא שמך עליהם:
had You rent the heavens. and descended to save us now as You descended to save us from the hand of the Egyptians, then, mountains would drip from before You with fear and quaking.   לוא קרעת שמים.  וירדת להצילנו עתה כאשר ירדת להציל מיד מצרים אז מפניך הרים נזולו ברתת וזיע: