Chapter 48

1Concerning Moab. So said the Lord of Hosts, the God of Israel; Woe to Nebo for it is spoiled; Kiriathaim is shamed, it is taken; Misgab is shamed and broken.   אלְמוֹאָ֡ב כֹּֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֚וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה:
Misgab. A place name.   המשגב.  שם מקום:
2The praise of Moab is no more; in Heshbon they planned harm to her; Let us go and cut her off from [being] a nation. Also, Madmen, you shall be a waste; the sword shall follow you.   באֵ֣ין עוֹד֘ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָֽשְׁב֚וּ עָלֶ֙יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַֽחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב:
in Heshbon… Madmen. These are place names, and according to their names he mentions their retribution.   חשבון.  ומדמן שם מקום ולפי שמותם הוא מזכיר פורענותם:
you shall be a waste. Heb. תִּדֹּמִי.   תדמי.  תחרבי:
3A voice of a cry [shall be heard] from Horonaim; plunder and great destruction.   גק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵֽחֹרֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל:
4Moab is broken; her youths have let a cry be heard.   דנִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְעָקָ֖ה צְעִירֶֽיהָ (כתיב צְעִורֶֽיהָ) :
her youths. Jonathan [renders]: Her governors, younger than the kings.   צעיריה.  שולטנהא הצעירים מן המלכים:
5The ascent of Luhith with weeping shall he ascend, yea weeping, for in the descent of Horonaim the adversaries heard a cry of destruction.   הכִּי מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחִ֔ית (כתיב הַלֻּחִ֔ות) בִּבְכִ֖י יַֽעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּי בְּמוֹרַ֣ד חֹרוֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַֽעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ:
the ascent of Luhith. It is a place name, the ascent of a mountain.   מעלה הלוחית.  שם מקום הוא מעלת הר:
6Flee, save your lives, and you shall be like Aro'er in the desert.   ונֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֕נָה כַּֽעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר:
like Aro’er. The tower of Aro’er that is made in the desert, and there is no civilization around it except tent dwellers, and a tower standing without an inhabited region appears as ruins. So did Jonathan render it. (See Isaiah 17:2, Commentary Digest.) But Menahem (Machbereth Menahem p. 137) explained כּערוער as the name of a tree of the forest trees.   כערוער.  מגדל ערוער עשוי במדבר ואין סביביו ישוב כי אם שוכני אהלים ומגדל העומד באין ישוב נראה כחורבה כן תירגם יונתן ומנחם פי' כערוער שם עץ מעצי היער:
7For, since you relied on your deeds and on your treasures, you too shall be taken, and Chemosh shall go forth into exile, his priests and his princes together.   זכִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֚ךְ בְּמַֽעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֚א כְמוֹשׁ֙ (כתיב כְמֹישׁ֙) בַּגּוֹלָ֔ה כֹּֽהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו (כתיב יַחְדָּֽ) :
8And the spoiler shall come to every city, and no city shall escape, and the valley shall be lost and the plain destroyed, as the Lord has said.   חוְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כָּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהֹוָֽה:
9Give wings to Moab for she shall fly away, and her cities shall become waste, without anyone dwelling in them.   טתְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן:
Give wings to Moab. Heb. ציץ. Give wings to Moab. Every appendage that hangs or protrudes from man or beast is called ציץ. Cf. “And it shall be to you for fringes (לציצית)” (Num. 15:39); “And He took me by the locks (בציצית) of my head” (Ezek. 8:3).   תנו ציץ למואב.  תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו והיה לכם לציצית (במדבר ט״ו:ל״ט) ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל ל"ח):
for she shall fly away. Heb. נצא תצא. For with flight and haste you shall go forth into exile, and נָצֹא will be of the conjugation of נוֹצָה, a feather. So did Menahem (Machbereth Menahem p. 151) classify it, and so “Yea, they fled away (נָצוּ) and wandered” (Lam. 4:15). Jonathan renders: Remove the crown from Moab. Give others the crown of Moab.   כי נצא תצא.  כי במעופה וחפזון תצאו בגולה ויהיה נצא מגזרת נצה כן חברו מנחם וכן כי נצו גם נעו (איכה ד׳:ט״ו), ויונתן תרגם אעדו כתרא ממואב, תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואב:
10Cursed be he who performs the Lord's work deceitfully, and cursed be he who withholds his sword from blood.   יאָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהֹוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם:
the Lord’s work. The work of the destruction of Moab, which is the mission of the Omnipresent.   מלאכת ה'.  מלאכת השחתת מואב שהיא שליחותו של מקום:
11Moab has been at ease since his youth, and he is settled on his lees, and he has not been poured from one vessel to another vessel, and he has not gone into exile; therefore, its flavor remained therein, and its bouquet did not change.   יאשַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֚ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֚ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר:
did not change. Heb. נָמָר.   לא נמר.  לא נחלף:
12Therefore, behold days are coming, says the Lord, and I will send men to pour him out and they shall pour him out, and they shall empty his vessels and smash his jars.   יבלָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֚ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ:
men to pour. Heb. ציעים, those who pour. Cf. “What must be poured out (צֹעֶה) hastened to be opened” (Isa. 51:14). That is the moving of the bowels by pouring.   צועים.  מריקים וכן מהר צועה להפתח (ישעיהו נ״א:י״ד) הוא הלוך המעיים בשלשול:
his jars. Heb. נבליהם [lit. their jars], the Moabites’ flasks.   ונבליהם.  חביותיה' של מואבים:
smash. Heb. ינפצו, they shall break. Cf. “How were they regarded as earthen jars (לְנִבְלֵי)" (Lam. 4:2). Also, ”Every bottle (נֵבֶל) will be filled with wine" (supra 13.12).   ונפצו.  ישברו כמו איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד׳:ב׳) כל נבל ימלא יין (לעיל יג):
13And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Beth-el, their reliance.   יגוּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם:
of Chemosh. in whom they trusted.   מכמוש.  אשר בטח בו:
of Beth-el. The golden calf.   מבית אל.  עגל הזהב:
14How do you say, "We are mighty men, and valiant men for war?"   ידאֵיךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה:
15Moab has been plundered, and her cities have been laid waste, and the choicest of their young men have gone down to the slaughter, says the King, the Lord of Hosts is His name.   טושֻׁדַּ֚ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָֽרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
16The destruction of Moab is near to come, and his evil has hastened exceedingly.   טזקָר֥וֹב אֵיד־מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִֽהֲרָ֖ה מְאֹֽד:
17Lament for them, all those around them, and all who know their name, say: How has the staff of strength been broken, the rod of glory?   יזנֻ֚דוּ לוֹ֙ כָּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹֽדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֚ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה:
Lament for them. Heb. נדו, an expression of lamentation. Cf. “and do not lament (תָּנוּד) for him.”   נודו לו.  לשון קינה כמו אל תנוד לו:
18Come down from glory and sit in thirst, O daughter who dwells in Dibon, for the spoiler of Moab has marched upon you, he has destroyed your fortresses.   יחרְדִ֚י מִכָּבוֹד֙ וּֽשְׁבִ֣י (כתיב יּשְׁבִ֣י) בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֚ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ:
19Stand by the road and look, O dweller of Aro'er, ask those who have fled and escaped, tell what has transpired.   יטאֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַֽׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה:
ask those who have fled and escaped. Ask those who flee and escape from Moab, what transpired, if anyone escaped from being destroyed   שאלי נס ונמלטה.  שאלי מן הנסים והנמלטים ממואב מה נהייתה אם נמלט כלום מהשחית:
20Moab is ashamed for it is broken; wail and cry, tell in Arnon that Moab has been spoiled.   כהֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הֵילִ֣ילוּ | וּזְעָ֑קוּ (כתיב הֵילִ֣יליּ | וּזְעָ֑קיּ) הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב:
21And judgment has come to the land of the plain, to Holon and to Jahzah and to Mephaath.   כאוּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֵיפָֽעַת (כתיב מֵופָֽעַת) :
and judgment has come. Retribution has come.   ומשפט בא.  ופורענות בא:
22and to Dibon and to Nebo and to Beth-diblathaim,   כבוְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם:
23and to Kiriathaim and to Beth-gamul and to Beth-meon,   כגוְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן:
24and to Kerioth and to Bozrah and to all the cities of the land of Moab, both far and near.   כדוְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָֽרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת:
25The horn of Moab has been cut off, and his arm is broken, says the Lord.   כהנִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה:
26Make him drunk, for he has magnified himself against the Lord, and Moab shall wallow in his vomit and he too shall become a derision.   כוהַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֚ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא:
Make him drunk. Give him to drink [the cup of] weakness until he is drunk.   השכירוהו.  השקוהו תרעילה עד שישתכר:
he too. Just as Israel was derided by him [i.e., Moab].   גם הוא.  כמו שהיה שחוק לו:
27For was not Israel a derision to you? Was he found among thieves, that whenever you speak of him you shake your head?   כזוְאִ֣ם | ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֚ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נִמְצָ֑א (כתיב נִמְצָ֑אה) כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֛יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד:
you shake your head. Heb. תתנודד. You would shake your head and scoff at their destruction. Another interpretation: For because of your words about him, that you would sing about his destruction, you are going to wander (מתנודד) to go out into exile. And so did Jonathan render: Because you spoke many words about them, therefore you shall wander.   תתנודד.  היית מניד בראשך ומתלוצץ על חרבנו, ל"א כי מדי דבריך בו שהיית מתרונן על חרבנו אתה מתנודד לצאת בגולה וכת"י על דאסגיתון עליהון פתגמין בכן תטלטלון:
28Leave the cities and dwell in the rock, you inhabitants of Moab, and be like a dove, that nests in the sides of the mouth of a pit.   כחעִזְב֚וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַּסֶּ֔לַע יֹֽשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת:
in the sides of the mouth of a pit. The place where the water passes under the high embankments of the bank of a wadi, and when the wadi is diminished, the pit is found to be empty, and the dove nests in one of the sides of the pit. And when the wadi increases, it inundates the nest and she wanders from there. So I heard, but Jonathan did not render in that manner, [but:] Be like a dove, that leaves the opening of the dovecote and goes down and rests at the bottom of a pit.   בעברי פי פחת.  מקום שהמים כורין תחת גידודי שפת הנחל הגבוהים וכשהנחל מתמעט נמצאת הגומא ריקנית והיונה מקננת באחת מעב' הגומא וכשנחל רבה שוטף את הקן והיא נודדת משם כך שמעתי ויונתן לא תרגם כן והוה כיונא דשבקא פום שובכה ונחתא ושריא בארעית גובא:
29We have heard the pride of Moab, very proud, his loftiness and his pride and his haughtiness, and the arrogance of his heart.   כטשָׁמַ֥עְנוּ גְאֽוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַֽאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ:
30I know, says the Lord, his wrath, and it is not so, his mighty men have not dealt properly.   לאֲנִ֚י יָדַ֨עְתִּ֨י נְאֻם־יְהֹוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ:
his wrath, and it is not so. His hatred of Israel is not in truth or in justice.   עברתו ולא כן.  שנאתו לישראל לא באמת ולא במשפט:
his mighty men. Heb. בדיו [lit.] his branches.   בדיו.  גבוריו:
have not dealt properly. They did not recompense justly the seed of Abraham, who fought with the kings and saved Lot, their ancestor.   לא כן עשו.  לא כגמול השיבו לזרע אברה' שנלחם עם המלכים והציל את לוט אביהם:
31Therefore, I wail for Moab, and for all of Moab I will cry; for the people of Kir-heres they shall moan.   לאעַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִיר־חֶ֖רֶשׂ יֶֽהְגֶּֽה:
Kir-heres. A city of the land of Moab.   קיר חרש.  עיר מארץ מואב:
they shall moan. Moaning like moaning doves.   יהגה.  גונח כיונים הוגים:
32From the weeping of Jazer I will weep for you, O grape vine of Sibmah; your tendrils have crossed the sea, they reached the sea of Jazer; upon your dried figs and upon your vintage the spoiler has fallen.   לבמִבְּכִ֨י יַעְזֵ֚ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִֽישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֖ד נָפָֽל:
From the weeping of Jazar I will weep for you. When this prophecy was said, Jazer had already been destroyed, and that was near Moab.   מבכי יעזר אבכה לך.  כשנאמרה נבואה זו כבר חרבה יעזר והיא סמוכה למואב:
I will weep for you. I will weep for you, similar to that other weeping [i.e., for Jazer], for you will be destroyed just like [Jazer].   אבכה לך.  אבכה בשבילך דוגמת אותו בכי כי גם את תחרבי כמוהו:
O grape vine of Sibmah. It was a land of vineyards.   הגפן שבמה.  ארץ כרמים היתה:
your tendrils. Since he compared them to a grape vine, he compared their mighty men to the tendrils of the vine.   נטישותיך.  לפי שדימה אותה לגפן דימה את גבוריה לנטישות הגפן:
crossed the sea. i.e., they went into exile.   עברו ים.  הלכו בגולה:
your dried figs. Heb. קיצך, an expression of dried figs, but קִצֵךְ (51:13), an expression of (קץ), an end, has no ‘yud’ and its ‘tzaddi’ has a ‘dagesh.’   קיצך.  לשון קיץ תאנים וקצך שהיא ל' קץ אין בו יו"ד והצד"י דגושה:
33And joy and jubilation shall be taken away from the fruitful field and from the land of Moab, and I will cause the wine to cease from the pits. No one shall tread with shouting; The shouting shall be no shouting.   לגוְנֶֽאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִֽיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹֽא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד:
shall be taken away. Heb. ונאספה, shall be ended that it shall not be seen.   ונאספה.  וכלתה שלא תראה:
one shall not tread. grapes with a voice of shouting, “Hedad!” with joy as they were wont to do.   לא ידרוך.  ענבים בקול ענות הידד בשמחה כאשר היו עושים:
The shouting shall be no shouting. The shouting that they will cry will not be the first shouting, but the shouting of fleeing the sword.   הידד לא הידד.  שהידד יצעקו לא יהי הידד הראשון כי אם הידד של מנוסת חרב:
34From the cry of Heshbon until Elaleh, they let out their voice as far as Jahaz, from Zoar until Horonaim, O third-born heifer, for also the waters of Nimrim shall become wastelands.   לדמִזַּֽעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָֽתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּי גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִֽהְיֽוּ:
O third born heifer. Heb. עגלתשלישיה, mighty province.   עגלת שלישיה.  מדינה גברתנית:
35And I will cause to cease from Moab, says the Lord, one who offers up [sacrifices] on the high places and who burns incense to his gods.   להוְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מַֽעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵֽאלֹהָֽיו:
36Therefore, my heart shall stir for Moab like flutes, and my heart shall stir for the men of Kir-heres like flutes; because they dealt haughtily,   לועַל־כֵּ֞ן לִבִּ֚י לְמוֹאָב֙ כַּֽחֲלִלִ֣ים יֶֽהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִיר־חֶ֔רֶשׂ כַּֽחֲלִילִ֖ים יֶֽהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ:
because they dealt haughtily. יתרתעשה. Because they dealt haughtily, they perished.   על כן יתרת עשה.  על אשר גאוה עשה לכך אבדו:
37For every head is bald and every beard clipped; on all hands are scratches, and on the loins sackcloth.   לזכִּ֚י כָל־רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֚ל כָּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מָתְנַ֖יִם שָֽׂק:
scratches. Heb. גדדת.   גדדות.  שריטות:
38On all the roofs of Moab and in her broad places, there is lamentation everywhere, for I have broken Moab like a vessel that has no use, says the Lord.   לחעַ֣ל כָּל־גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹֽבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵין־חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־יְהֹוָֽה:
39Wail, "How was she dismayed? How did Moab turn its back?" They were shamed, and Moab became a derision and a dismay to all its surroundings.   לטאֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־סְבִיבָֽיו:
Wail, “How was she dismayed?”. Wail about her and say, “How was she dismayed?”   איך חתה הילילו.  הילילו עליה ואמרו איך חתה:
40For so said the Lord: Behold, like an eagle he shall soar and spread out his wings upon Moab.   מכִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב:
like an eagle he shall soar. [i. e.,] the enemy [shall swoop] upon Moab.   כנשר ידאה.  האויב אל מואב:
shall soar. Heb. ידאה, shall fly.   ידאה.  יעוף:
41Kerioth has been taken, and the fortresses have been seized; and the heart of the mighty men of Moab shall be on that day like the heart of a woman travailing.   מאנִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֚י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה:
Kerioth. Heb. הקריות, the name of the city.   הקריות.  שם העיר:
42And Moab shall be destroyed from [being] a people, for they magnified themselves against the Lord.   מבוְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּֽיל:
43Fright and a pit and a snare shall be upon you, O dweller of Moab, says the Lord.   מגפַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה:
Fright and a pit. These are two hard things, one next to the other, for fright causes him to flee, and the pit is ready to fall into.   פחד ופחת.  אלו ב' דברים קשים זה אצל זה שהפחד גורם לו לנוס והפחת מוכן ליפול בו:
a pit.  פַּחַת is (fosse in French) a pit.   פחת.  פוש"א בלע"ז:
44Whoever flees the fright shall fall into the pit, and whoever ascends from the pit shall be caught in the snare, for I will bring to her, to Moab the year of their visitation, says the Lord.   מדהַנָּ֞ס (כתיב הַנָּ֞יס) מִפְּנֵ֚י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה:
45In the shadow of Heshbon, those who were fleeing stood for [lack of strength], for a fire emanated from Heshbon and a flame from the city of Sihon, and it consumed the corner of Moab and the crown of the head of the tumultuous ones.   מהבְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָֽמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּֽי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵֽחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶֽהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן:
In the shadow of Heshbon. which is high and has a shadow.   בצל חשבון.  שהיא גבוהה ויש לה צל:
stood. Those who were fleeing [stood] to rest in the shadow since they had no more strength to flee.   עמדו.  הנסים לנוח בצל אשר לא היה בהן עוד כח לנוס:
from the city of Sihon. Heb. מבין, from the city of Sihon. Cf. “the city of (בֶּן) Reuben” in Joshua (15:6).   מבן סיחון.  מעיר סיחון כמו בן ראובן (ביהושע ט):
and the crown of the head. Heb. וקדקד, (estrit in Provencal or estrif in O.F. [to fight]) and Menahem (Machbereth Menahem p. 158) classified it as an expression of a spring (מָקוֹר) and Jonathan rendered: יַקִּירֵי the esteemed ones, an expression of יְקָר, esteem.   וקדקד.  אטריפירצד"א בלע"ז ומנחם חברו ל' מקור וי"ת ויקירי לשון יקר:
the tumultuous ones. Heb. בני שאון, those who would raise their voice with boasting.   בני שאון.  אותם שהיו מגביהים קול תפארת:
46Woe to you, Moab, the people of Chemosh is lost, for your sons have been taken into captivity and your daughters into captivity.   מואֽוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֚וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה:
47And I will return the captivity of Moab at the end of days, says the Lord. Until here is the judgment of Moab.   מזוְשַׁבְתִּ֧י שְׁבֽוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב: