Chapter 18

1The word that came to Jeremiah from the Lord, saying:   אהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר:
2Rise and go down to the house of the potter, and there I will let you hear My words.   בק֥וּם וְיָֽרַדְתָּ֖ בֵּ֣ית הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֖מָּה אַשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־דְּבָרָֽי:
3So I went to the house of the potter, and behold, he was doing work on the wheels.   גוָֽאֵרֵ֖ד בֵּ֣ית הַיּוֹצֵ֑ר וְהִנֵּה הוּ֛א (כתיב וְהִנֵּה֛וּ) עֹשֶׂ֥ה מְלָאכָ֖ה עַל־הָֽאָבְנָֽיִם:
on the wheels. Jonathan renders: on the wheel. (Formes in French.)   על האבנים.  על סדנא פורמא"ש בלעז:
4And the vessel that he was making of clay was spoiled in the potter's hand, and he made it again another vessel, as it had pleased the potter to make.   דוְנִשְׁחַ֣ת הַכְּלִ֗י אֲשֶׁ֨ר ה֥וּא עֹשֶׂ֛ה בַּחֹ֖מֶר בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֑ר וְשָׁ֗ב וַיַּֽעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּלִ֣י אַחֵ֔ר כַּֽאֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֛ר בְּעֵינֵ֥י הַיּוֹצֵ֖ר לַֽעֲשֽׂוֹת:
that he was making of clay. That he was making of the clay was spoiled in the potter’s hand while it was still wet, and this is an inverted verse.   אשר הוא עושה בחומר.  אשר הוא עושה מן החומר נשחת ביד היוצר בעודו לח ומקרא מסורס הוא:
5And the word of the Lord came to me, saying:   הוַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֽוֹר:
6As this potter can I not do to you, O house of Israel? says the Lord. Behold, as clay in the potter's hand, so are you in My hand, O house of Israel.   והֲכַיּוֹצֵ֨ר הַזֶּ֜ה לֹֽא־אוּכַ֨ל לַֽעֲשׂ֥וֹת לָכֶ֛ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הִנֵּ֚ה כַחֹ֙מֶר֙ בְּיַ֣ד הַיּוֹצֵ֔ר כֵּן־אַתֶּ֥ם בְּיָדִ֖י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
7One instant I may speak concerning a nation and concerning a kingdom, to uproot and to demolish and to destroy.   זרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּֽלְהַֽאֲבִֽיד:
8And when that nation repents of its evil for which I spoke concerning it, I will repent of the evil that I thought to do to it.   חוְשָׁב֙ הַגּ֣וֹי הַה֔וּא מֵרָ֣עָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלָ֑יו וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖בְתִּי לַֽעֲשׂ֥וֹת לֽוֹ:
of its evil for which I spoke concerning it. Of its sins for which I spoke concerning it.   מרעתו אשר דברתי עליו.  מעבירות שבידו אשר בשבילו דברתי עליו :
to uproot and to demolish. (depayser [?] in French).   לנתוש ולנתוץ.  אשרפורק"י בלעז:
I will repent. And I will think another thought.   ונחמתי.  וחשבתי מחשבה אחרת:
9And at one instant I may speak concerning a nation and concerning a kingdom, to build and to plant,   טוְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִבְנ֖וֹת וְלִנְטֽוֹעַ:
10And it will do what is evil in My eyes, not to hearken to My voice, I will repent of the good I said to benefit it.   יוְעָשָׂ֚ה הָרַע֙ (כתיב הָרַע֙ה) בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אוֹתֽוֹ:
11And now, say now to the men of Judah and to the inhabitants of Jerusalem, saying, So said the Lord: Behold I am devising evil upon you, and I am laying plans against you. Return now, each one from his evil way and improve your ways and your deeds.   יאוְעַתָּ֡ה אֱמָר־נָ֣א אֶל־אִ֣ישׁ־יְהוּדָה֩ וְעַל־יֽוֹשְׁבֵ֨י יְרֽוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י יוֹצֵ֚ר עֲלֵיכֶם֙ רָעָ֔ה וְחֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם מַֽחֲשָׁבָ֑ה שׁ֣וּבוּ נָ֗א אִישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וְהֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַֽעַלְלֵיכֶֽם:
12But they shall say, "We despair, but after our thoughts we will go, and we will do each one the view of his evil heart.   יבוְאָֽמְר֖וּ נוֹאָ֑שׁ כִּי־אַֽחֲרֵ֚י מַחְשְׁבוֹתֵ֙ינוּ֙ נֵלֵ֔ךְ וְאִ֛ישׁ שְׁרִר֥וּת לִבּֽוֹ־הָרָ֖ע נַֽעֲשֶֽׂה:
But they shall say, We despair. I know that they will say to you regarding your words that they do not heed them.   ואמרו נואש.  וידעתי שהם יאמרו לך על דבריך שאין חוששין להם:
13Therefore, so said the Lord: Ask now among the nations, who heard of anything like these? The virgin of Israel committed a very disgraceful thing.   יגלָכֵ֗ן כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שַֽׁאֲלוּ־נָא֙ בַּגּוֹיִ֔ם מִ֥י שָׁמַ֖ע כָּאֵ֑לֶּה שַֽׁעֲרֻרִת֙ עָֽשְׂתָ֣ה מְאֹ֔ד בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל:
disgraceful thing. Heb. שַעֲרֻרִת.   שערורית.  דבר גנאי:
14Shall one abandon [water flowing] from rocks of the field [that comes from] the snow of Lebanon? Shall strange cold flowing water be abandoned?   ידהֲיַֽעֲזֹ֥ב מִצּ֛וּר שָׂדַ֖י שֶׁ֣לֶג לְבָנ֑וֹן אִם־יִנָּֽתְשׁ֥וּ מַ֛יִם זָרִ֥ים קָרִ֖ים נוֹזְלִֽים:
Shall one abandon from rocks of the field the snow of Lebanon. Shall a man who needs to drink abandon water that flows from the rock in the fields that comes from the snow of the Lebanon, which is clean?   היעזוב מצור שדי שלג לבנון.  היעזוב אדם הצריך לשתות מים הנוזלים מצור שבשדות הבאים משלג הלבנון שהוא נקי:
Shall strange cold… water be abandoned?. Or shall flowing spring water, which was strange to all people until now, and it is cold, be abandoned? זָרִים means flowing, and this proves it (2 Kings 19: 24): “I dug and drank strange water (זָרִים).” Menahem, however, classified with (Isaiah 1:6) “they have not been sprinkled (זֹרוּ), neither have they been bandaged,” an expression of curative water, and he gave a reason for his statement, and he said that if he wished to speak with an expression of זֶרֶם, a stream, he would double the ‘mem,’ and he would add ‘yud’ ‘mem,’ and he would say זְרוּמִים because of the plural number of מַיִם water, and because they are streams (זְרָמִים).   אם ינתשו מים זרים.  או אם יעזבו מים חיים נובעים שהם זרים עד הנה מכל אדם והם קרים זרים הם נובעים וזה יוכיח אני קרתי ושתיתי מים זרים (ישעיהו ל״ז:כ״ה) ומנחם חברו זרים עם לא זורו ולא חובשו (שם א) ל' מימי תרופה ונתן טעם לדבריו ואמר כי אם בקש לדבר בלשון זרם היה מכפיל את המ"ם והיה מוסיף יו"ד מ"ם והיה אומר זרומים לרבות המים ולהיותם זרמים:
the field. like שָדֶה, a field   שדי.  כמו שדה:
cold. (froids in French).   קרים.  פריוודא"ש בלעז:
flowing. (courants in French). And we can also interpret it: “Shall it be abandoned to be strange rejected water, the water that is cold running water?”   נוזלים.  קוראנ"ץ בלעז ועוד יש לפתרו אם ינתשו להיות מים זרים נמאסים המים שהם קרים נוזלים:
Heb.. צרים According to the first interpretation, it is an expression of a stream [זֶרֶם]. According to the second interpretation, it is an expression of strangeness, i.e., rejected water.)   .  זרים ללשון ראשון הוא לשון זרם ללשון שני הוא ל' זרות כלומר מים מאוסים:
15For My people have forgotten Me; they burn incense to vanity; and the ancient paths caused them to stumble in their ways, to walk [in] paths, [on] a way that is not trodden.   טוכִּֽי־שְׁכֵחֻ֥נִי עַמִּ֖י לַשָּׁ֣וְא יְקַטֵּ֑רוּ וַיַּכְשִׁל֚וּם בְּדַרְכֵיהֶם֙ שְׁבִילֵ֣י (כתיב שְׁבִולֵי) עוֹלָ֔ם לָלֶ֣כֶת נְתִיב֔וֹת דֶּ֖רֶךְ לֹ֥א סְלוּלָֽה:
For. so have My people done, that they have forgotten Me and burnt incense to vanity.   כי.  כן עשו עמי אשר שכחוני ולשוא יקטרו:
ancient paths. The proper paths they said that they are a stumbling block, in order to go…   שבילי עולם.  שבילים המתוקנים אמרו שהם מכשול כדי ללכת:
[on] a way that is not trodden down. Heb. סְלוּלָה.   דרך לא סלולה.  לא כבושה:
16To make their land waste, a perpetual hissing, everyone who passes it will be astonished and shake his head.   טזלָשׂ֥וּם אַרְצָ֛ם לְשַׁמָּ֖ה שְׁרִיק֣וֹת (כתיב שְׁרִוקֹ֣ת) עוֹלָ֑ם כֹּל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֖ם וְיָנִ֥יד בְּרֹאשֽׁוֹ:
hissing. One who passes by ruins that he already saw with good buildings is accustomed to whistle.   שריקות.  העובר על חרבות שראה כבר בבניינים טובים רגיל לשרוק:
will be astonished. will wonder.   ישום.  יתמה:
17Like an east wind I will scatter them before the enemy; I will look upon their back and not their face on the day of their misfortune.   יזכְּרֽוּחַ־קָדִ֥ים אֲפִיצֵ֖ם לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֑ב עֹ֧רֶף וְלֹֽא־פָנִ֛ים אֶרְאֵ֖ם בְּי֥וֹם אֵידָֽם:
upon their back and not their face. when they flee from before the enemy, I will look upon them and I will not save them.   עורף ולא פנים.  כשיברחו מפני האויב:
I will look. but I will not save them.   אראם.  ולא אושיעם:
18And they said, "Come, let us devise plots against Jeremiah, for the Torah shall not be lost from the priest, neither counsel from the wise man, nor speech from the prophet. Come, let us strike him with the tongue, and let us not listen to all his words."   יחוַיֹּֽאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֣ה עַֽל־יִרְמְיָהוּ֘ מַֽחֲשָׁבוֹת֒ כִּי֩ לֹֽא־תֹאבַ֨ד תּוֹרָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֙ מֵֽחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשׁ֔וֹן וְאַל־נַקְשִׁ֖יבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָֽיו:
And they said, “Come, etc.”. Jeremiah was complaining about the men of Anathoth and saying that they say this.   ויאמרו לכו וגו'.  ירמיה היה קובל על אנשי ענתות ואומר שאומרים כן:
Torah… from the priest. For it is incumbent upon the priests to teach the Torah, as it is stated (Deut. 33:10): “They shall teach Your ordinances to Jacob.”   תורה מכהן.  שעל הכהנים להורות תורה שנאמר יורו משפטיך ליעקב (דברים לג):
not speech from the prophet. I. e., words of prophecy.   ודבר מנביא.  דברי נבוא':
Come, let us strike him with the tongue. Let us testify falsely against him.   ונכהו בלשון.  ונסהדיניה סהדותא דשקר:
19Hearken, O Lord, to me, and hear the voice of those who quarrel with me.   יטהַקְשִׁ֥יבָה יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וּשְׁמַ֖ע לְק֥וֹל יְרִיבָֽי:
20Shall evil be paid instead of good, for they have dug a pit for my life. Remember when I stood before You to speak good for them, to bring back Your wrath from them.   כהַֽיְשֻׁלַּ֚ם תַּֽחַת־טוֹבָה֙ רָעָ֔ה כִּֽי־כָר֥וּ שׁוּחָ֖ה לְנַפְשִׁ֑י זְכֹ֣ר | עָמְדִ֣י לְפָנֶ֗יךָ לְדַבֵּ֚ר עֲלֵיהֶם֙ טוֹבָ֔ה לְהָשִׁ֥יב אֶת־חֲמָֽתְךָ֖ מֵהֶֽם:
21Therefore, deliver their children to the famine and spill their blood by the sword, and let their wives be bereaved and widows, and their husbands slain by death, their youths struck by the sword in battle.   כאלָכֵן֩ תֵּ֨ן אֶת־בְּנֵיהֶ֜ם לָֽרָעָ֗ב וְהַגִּרֵם֘ עַל־יְדֵי־חֶרֶב֒ וְתִֽהְיֶ֨נָה נְשֵׁיהֶ֚ם שַׁכֻּלוֹת֙ וְאַלְמָנ֔וֹת וְאַ֨נְשֵׁיהֶ֔ם יִֽהְי֖וּ הֲרֻ֣גֵי מָ֑וֶת בַּח֣וּרֵיהֶ֔ם מֻכֵּי־חֶ֖רֶב בַּמִּלְחָמָֽה:
and spill their blood. (Bring them down by the sword,) an expression of (Lam. 3:49) “My eye runs (נִגְרָה) ” ; (Micah 1:4) “Like water that runs (מֻגָרִים).”   והגירם.  (הורידם ע"י חרב) לשון עיני נגרה (איכה ג) כמים המוגרים (מיכה א):
by the sword. by troops.   על ידי חרב.  ע"י גייסות:
and their husbands. i.e., the husbands of the widows shall be slain by the angel of death.   ואנשיהם.  של האלמנות יהיו הרוגי מלאך המות:
22May an outcry be heard from their houses, for You shall bring a troop upon them suddenly, for they dug a pit to seize me and they hid snares at my feet to trap me.   כבתִּשָּׁמַ֚ע זְעָקָה֙ מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם כִּֽי־תָבִ֧יא עֲלֵיהֶ֛ם גְּד֖וּד פִּתְאֹ֑ם כִּֽי־כָר֚וּ שׁוּחָה֙ (כתיב שׁיּחָה֙) לְלָכְדֵ֔נִי וּפַחִ֖ים טָֽמְנ֥וּ לְרַגְלָֽי:
for they dug a pit to seize me. that they suspected him of intimacy with a married woman, as it is stated (Prov. 23:27): “For a harlot is a deep pit (ֹשוּחָה).”   כי כרו שוחה.  שחשדוהו מאשת איש שנאמר (משלי כג) כי שוחה עמוקה זונה:
23And You, O Lord, know all their plan against me for death; do not atone for their iniquity, and let not their sin be erased from before You, and let them be made to stumble before You; at the time of Your anger do it to them.   כגוְאַתָּ֣ה יְ֠הֹוָה֠ יָדַ֜עְתָּ אֶת־כָּל־עֲצָתָ֚ם עָלַי֙ לַמָּ֔וֶת אַל־תְּכַפֵּר֙ עַל־עֲו‍ֹנָ֔ם וְחַטָּאתָ֖ם מִלְּפָנֶ֣יךָ אַל־תֶּ֑מְחִי וְיִהְי֚וּ (כתיב וְִהְי֚וּ) מֻכְשָׁלִים֙ לְפָנֶ֔יךָ בְּעֵ֥ת אַפְּךָ֖ עֲשֵׂ֥ה בָהֶֽם:
let not be erased. let it not be erased. And because it is a feminine gender, he placed a ‘yud’ therein. This too is superfluous, as the ‘yud’ of (Ezekiel 16:17) “And you played the harlot (וַתִּזְנִי) with them.”   אל תמחי.  אל תהי מחויה ולפי שהוא ל' נקבה נתן בו יו"ד ואף היא יתירה כיו"ד של ותזני בם (יחזקאל טו):