Chapter 14

1For the Lord shall have mercy on Jacob and again choose Israel, and He shall place them on their soil, and the strangers shall accompany them and join the House of Jacob.   אכִּי֩ יְרַחֵ֨ם יְהֹוָ֜ה אֶת־יַֽעֲקֹ֗ב וּבָחַ֥ר עוֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְהִנִּיחָ֖ם עַל־אַדְמָתָ֑ם וְנִלְוָ֚ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּ עַל־בֵּ֥ית יַֽעֲקֹֽב:
For the Lord shall have mercy on Jacob. to keep for them the promise of their redemption from Babylonia.   כי ירחם ה' את יעקב.  לשמור להם הבטחת גאולתם מיד בבל:
and again choose Israel. in the future, He shall redeem them with a complete redemption.   ובחר עוד בישראל.  לעתיד יגאלם גאול' שלימה:
and join. And they shall be added on. Comp. (I Sam. 2: 36) “Take me now into… (סָפְחֵנִי)” and also (ibid. 27:19) “From cleaving to the Lord’s heritage (מֵהִסְתַּפֵּחַ).”   ונספחו.  ונוספו וכן ספחני נא (שמואל א ב׳:ל״ו) וכן מהסתפח בנחלת ה' (שם כז):
2And peoples shall take them and bring them to their place, and the House of Israel shall inherit them on the soil of the Lord, for slaves and maidservants, and they shall be captors to their captors and rule over those who dominate over them.   בוּלְקָח֣וּם עַמִּים֘ וֶֽהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ וְהִתְנַֽחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַל אַדְמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לַֽעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹֽׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹֽגְשֵׂיהֶֽם:
shall inherit. they shall inherit from them, and similarly, “and you shall hold onto them as an inheritance” (Lev. 25:46).   והתנחלום.  יהיו ננחלים מהם וכן והתנחלתם אותם (ויקרא כה):
and rule. Heb. וְרָדוּ, an expression of ruling and dominating, as (Lev. 25:46): “You shall not rule over him (תִרְדֶה).”   ורדו.  לשון רדוי ונגישה כמו לא תרדה בו (שם):
3And it shall come to pass on the day the Lord allows you to rest from your sorrow and from your shuddering, and from the hard work that you were made to serve.   גוְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֚יחַ יְהֹוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעָצְבְּךָ֖ וּמִֽרָגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָֽעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻֽבַּד־בָּֽךְ:
on the day the Lord allows you to rest. Scripture is addressing Israel.   ביום הניח ה' לך.  לישראל הכתוב מדבר:
from your sorrow and from your shuddering. which the king of Babylon saddened you and caused you to shudder, and when you see his downfall, you will be eased, since you will go out free.   מעצבך ומרגזך.  שעצבך והרגיזך מלך בבל ובראותך מפלתו יניח לך כי תצא חפשי:
4And you shall bear this parable against the king of Babylon, and you shall say, "How has the dominator ceased, has ceased the haughty one!   דוְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵיךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָֽׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה:
the haughty one. Heb. מַדְהֵבָה. An expression of an excess of haughtiness and a heavy burden. Our Rabbis, however, expound it as: Those who say, ‘Measure and bring.’   מדהבה.  לשון מרבית גאוה ומשא כבד, ורבותינו דרשו האומרים מדוד והבא:
5The Lord has broken the staff of the wicked, the rod of the rulers.   השָׁבַ֥ר יְהֹוָ֖ה מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים שֵׁ֖בֶט מֹֽשְׁלִֽים:
The Lord has broken the staff of the wicked. For he would smite peoples with wrath.   שבר ה' מטה רשעים.  שהיה מכה עמים בעברה:
6Who would smite peoples with wrath, incessant blows, ruling nations with anger, pursued without relenting.   ומַכֶּ֚ה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔ה מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑ה רֹדֶ֚ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔ם מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְ:
pursued without relenting. Every nation was pursued by him without his relenting from pursuing and chasing each nation.   מורדף בלי חשך.  מורדף כל גוי וגוי על ידו בלי חשך עצמו מרדוף ומדלוק אחר כל אומה ואומה:
7'All the land rested, became tranquil,' they opened [their mouth] in song.   זנָ֥חָה שָֽׁקְטָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פָּֽצְח֖וּ רִנָּֽה:
opened [their mouth] in song. This is the song they recited, “All the land rested, became tranquil.”   פצחו רנה.  זאת הרנה פצחו נחה שקטה כל הארץ:
8Box trees, too, rejoiced at you, the cedars of the Lebanon; 'Since you were laid low, the cutter will not come upon us.'   חגַּם־בְּרוֹשִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖ אַֽרְזֵ֣י לְבָנ֑וֹן מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּ לֹֽא־יַֽעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖ת עָלֵֽינוּ:
Box trees, too, rejoiced. Rulers, too, rejoiced [from Jonathan]; i.e., they rejoiced at your downfall.   גם ברושים שמחו.  אף שלטונין חדיאו שמחו על מפלתך:
9Gehinnom from beneath quaked for you, toward your arrival; it aroused for you the giants, all the chiefs of the earth; it caused all the kings of the nations to rise from their thrones.   טשְׁא֗וֹל מִתַּ֛חַת רָֽגְזָ֥ה לְךָ֖ לִקְרַ֣את בּוֹאֶ֑ךָ עוֹרֵ֨ר לְךָ֚ רְפָאִים֙ כָּל־עַתּ֣וּדֵי אָ֔רֶץ הֵקִים֙ מִכִּֽסְאוֹתָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גוֹיִֽם:
toward your arrival. When you descend to Gehinnom, and what is the quaking? To arouse toward you…   לקראת באך.  כשתרד לגיהנם ומה היא הרגזה לעורר לקראתם:
giants. Heb. רְפָאִים, the giants lying there.   רפאים.  ענקים השוכבים שם:
all the chiefs of the earth. [lit. the he-goats.] All the kings of the nations, the princes, and the princesses, are compared by Scripture, to bulls, to cows, and to he-goats. Comp. (Psalms 22:13) “Bulls surrounded me.” Also (Amos 4:1): “The cows of the Bashan that were on Mt. Shomron,” and here he compares them to he-goats.   כל עתודי ארץ.  כל מלכי העכו"ם השרים והשרות הכתוב מושלם לפרים ולפרות ולעתודי' כמו (תהילים כ״ב:י״ג) כי סבבוני פרים וכמו (עמוס ד׳:א׳) פרות הבשן אשר בשומרון וכאן מושלם לעתודים:
he caused to rise. he threw   הקים.  השליך:
from their thrones. [i.e.,] the messenger of Gehinnom caused all the kings of the nations [to rise] from their thrones. [according to mss. and Shem Ephraim]   מכסאותם.  שבגיהנם כל מלכי גוים:
10All of them shall speak up and say to you, 'Have you too become weak like us? Have you become like us?'   יכֻּלָּ֣ם יַֽעֲנ֔וּ וְיֹֽאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָ כָמ֖וֹנוּ אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּ:
Have you too become weak like us. We are amazed how the misfortune has fallen upon you, that you too have become weak, to be like us, to die.   נם אתה חלית כמונו.  תמיהים אנו איך באת עליך רעה שגם אתה נחלית להיות כמונו למות:
11Your pride has been lowered into Gehinnom, the stirring of your psalteries. Maggots are spread under you, and worms cover you.   יאהוּרַ֥ד שְׁא֛וֹל גְאוֹנֶ֖ךָ הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָ תַּחְתֶּ֙יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔ה וּמְכַסֶּ֖יךָ תּֽוֹלֵעָֽה:
the stirring of your psalteries. The psalteries and harps that used to play before you. It is also possible to interpret, הֶמְיַת נְבָלֶיךָ as, the stirring of the wanton ones, who commit wanton acts, of your armies, and it seems to me that in the great Masorah, this was combined with (Amos 5:21) “The song of your psalteries,” in the aleph-beth of two meanings.   המית נבליך.  נבלים וכנורות שהיו מזמרים לפניך ויש לפתור המית נבליך המית בני נבל עושי נבלה שבחיילותיך ומדומה אני שבמסורה הגדולה חיבר את זה ואת זמרת נבלים (שם ה) באלף בית של ב' לשונות:
12How have you fallen from heaven, the morning star? You have been cut down to earth, You who cast lots on nations.   יבאֵ֛יךְ נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם הֵילֵ֣ל בֶּן־שָּׁ֑חַר נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽם:
the morning star. This is Venus, which gives light as the morning star, הֵילֵל being derived from יהל, to shed light. This is the lamentation over the heavenly prince of Babylon, who will fall from heaven.   הילל בן שחר.  כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמר' שיפול משמים:
You have been cut down to earth. You, Nebuchadnezzar, who would cast lots on nations. You would cast lots on them, on the kings, who of them would serve you on such and such a day, and who on such and such a day. Our Rabbis, however, expounded this to mean that he would cast lots on the kings for purposes of pederasty.   נגדעת לארץ.  אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים וכו':
13And you said to yourself, 'To the heavens will I ascend, above God's stars will I raise my throne, and I will sit on the mount of the assembly, in the farthest end of the north.   יגוְאַתָּ֞ה אָמַ֚רְתָּ בִּלְבָֽבְךָ֙ הַשָּׁמַ֣יִם אֶֽעֱלֶ֔ה מִמַּ֥עַל לְכֽוֹכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מוֹעֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֽוֹן:
above the stars of God. Israel.   ממעל לכוכבי אל.  ישראל:
on the mount of the assembly. The mount where all assemble, i.e., Mount Zion.   בהר מועד.  הר שהכל מתועדי' שם הוא הר ציון:
in the farthest end of the north. In the forecourt, the chosen place, the north side, as the matter is stated (Lev. 1:11): “On the side of the altar to the north.”   בירכתי צפון.  בעזרה מקום שנבחר בו ירך הצפוני כענין שנא' (ויקר' א) על ירך המזבח צפונה:
14I will ascend above the heights of the clouds; I will liken myself to the Most High.'   ידאֶֽעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑ב אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹן:
I will ascend above the heights of the clouds. I am not fit to dwell with mortals. I will make myself a small cloud in the air and I will dwell there. Jonathan renders: I will ascend over all nations.   אעלה על במתי עב.  איני כדאי לדור עם בני אדם אעשה לי עב קטנה באויר ואשב בה יונתן תרגם אסק עלוי כל עמא:
15But into the nether world shall you be brought down, to the bottom of the pit.   טואַ֧ךְ אֶל־שְׁא֛וֹל תּוּרַ֖ד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֽוֹר:
16Those who see you shall look at you; shall gaze earnestly at you, 'Is this the man who caused the earth to quake, who wrought havoc among the kingdoms?   טזרֹאֶ֙יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּ אֵלֶ֖יךָ יִתְבּוֹנָ֑נוּ הֲזֶ֚ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֽוֹת:
shall look at you. They will look through holes and cracks [aboater in O.F.].   ישגיחו.  יביטו דרך חורין וחרכין אבוט"ר בלע"ז:
shall gaze earnestly. [Por panser in O.F.] To think of oneself.   יתבוננו.  פורופנשי"ר בלע"ז:
17Who made the land like a desert, and his cities he demolished; for his prisoners he did not open the house.   יזשָׂ֥ם תֵּבֵ֛ל כַּמִּדְבָּ֖ר וְעָרָ֣יו הָרָ֑ס אֲסִירָ֖יו לֹֽא־פָ֥תַח בָּֽיְתָה:
he did not open the house. Heb. בָּיְתָה. He did not open their house of imprisonment to release them all the days of their lives, to allow them to go to their home. Every word that requires a ‘lammed’ at the beginning Scripture placed a ‘heh’ to it at the end.   לא פתח ביתה.  לא פתח להם בית אסוריהם להוציאם כל ימי חייהם לפוטר' ללכת לביתם כל תיבה שצריכ' למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה:
18All kings of nations, all of them, lay in honor, each in his house.   יחכָּל־מַלְכֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם שָֽׁכְב֥וּ בְכָב֖וֹד אִ֥ישׁ בְּבֵיתֽוֹ:
each in his house. In his grave, and so did Jonathan render: In his eternal house.   איש בביתו.  בקברו וכן ת"י בבית עלמיה:
19But you were cast from your grave like a discarded sapling, [in] the garb of the slain, of those pierced by the sword, who descend to the stones of the pit, like a trampled corpse.   יטוְאַתָּ֞ה הָשְׁלַ֚כְתָּ מִקִּבְרְךָ֙ כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔ב לְב֥וּשׁ הֲרֻגִ֖ים מְטֹֽ֣עֲנֵי חָ֑רֶב יֽוֹרְדֵ֥י אֶל־אַבְנֵי־ב֖וֹר כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽס:
like a despised sapling. Like a sapling of a tree, which is despised by its owner, who digs it up and uproots it and takes it out. So were you cast out of your grave. The Sages stated (Lev. Rabbah 18:2): When he became an animal and a wild beast for seven years, the populace crowned Evil-Merodach, and when he was restored to his kingdom, he took him and imprisoned him in the dungeon until the day of his death. When he died, they took Evil-Merodach out of prison to crown him king, but he did not accept it upon himself. He said, If he returns to his kingdom, he will kill me. They said to him, He is dead and buried. But he did not believe them until they took him out of his grave and dragged him.   כנצר נתעב.  כיונק אילן הנתעב בעיני בעליו שחופר ומשרש ומוציאו כך הושלכת מקברך, אמרו חכמים כשנעשה בהמה וחיה ז' שנים המליכו עם הארץ את אויל מרודך וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורין עד יום מותו כשמת הוציאו אויל מרודך מבית הסוהר להמליכו ולא קבל עליו אמר אם ישוב למלכותו יהרגני אמרו לו מת ונקבר ולא האמין עד שהוציאוהו מקברו:
[in] the garb of the slain. With filthy apparel, like that of the slain.   לבוש הרוגים מטועני חרב.  בלבוש מלוכלך כמו לבוש הרוגים:
of those pierced by the sword. Heb. מְטֹעֲנֵי, pierced by spears (sic).“Pierced” in Arabic is ‘mut’an.’   מטועני חרב.  מדוקרי רמחים מדוקר בלשון ערבי מוטען:
who descend to the stones of the pit. to the depths of the pit, the place where stones sink there, you have descended.   יורדי אל אבני בור.  אל עמקי בור מקום שהאבנים צוללים שם ירדת:
like a trampled corpse. Heb. מוּבָס. Jonathan renders: trampled, like (Ps. 44:6), “We will trample (נָבוּס) those who rise up against us;” (infra verse 25) “And on my mountains I will trample him (אֲבוּסֶנוּ);” (Ezekiel 16:6) “Trampled (מִתְבּוֹסֶסֶת) in your blood,” trampled like the mud of the streets.   כפגר מובס.  ת"י מדשדש כמו נבוס קמינו (תלים מד) ועל הרי אבוסנו (כאן כ"ה) מתבוססת בדמיך (יחזקאל טו), הנדוש כטיט חוצות:
20You shall not join them in burial, for you have destroyed your land, you have slain your people; the seed of evil-doers shall not be named forever.   כלֹֽא־תֵחַ֚ד אִתָּם֙ בִּקְבוּרָ֔ה כִּֽי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּ עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹֽא־יִקָּרֵ֥א לְעוֹלָ֖ם זֶ֥רַע מְרֵעִֽים:
You shall not join them in burial. You shall not be equal to other kings, to rest in your grave.   לא תחד אתם בקבורה.  לא תשוה לשאר מלכים לנוח בקברך:
for you have destroyed your land. with excessive labor, and you have slain your people groundlessly, as it is related in Daniel (2:12): “And he said to destroy all the wise men of Babylon.” Therefore, they hated you and treated you with contempt to throw you out of your grave.   כי ארצך שחת.  ברוב עבודה ועמך הרגת חנם כמו שמפורש בדניאל ואמר להובד' לכל חכימי בבל לכך שנאוך ונהגו בך בזיון להשליכך מקברך:
the seed of evil doers shall not be named forever. Even your children shall suffer for your iniquities, and they shall not endure long after you, for their enemies will unite against them and destroy them, and they shall say to each other.   לא יקרא לעולם זרע מרעים.  ואף בניך ילקו בעוניך ולא יתקיימו אחריך ימים רבים כי יתחברו עליהם שונאיך וישחיתום ויאמרו זה לזה:
21Prepare a slaughter for his sons because of the iniquity of their forefathers, lest they rise and inherit the land, and fill the surface of the earth with enemies."   כאהָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יו מַטְבֵּ֖חַ בַּֽעֲו‍ֹ֣ן אֲבֹתָ֑ם בַּל־יָקֻ֙מוּ֙ וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ וּמָֽלְא֥וּ פְנֵֽי־תֵבֵ֖ל עָרִֽים:
Prepare a slaughter for his sons. lest they rise and inherit the land, and the land will be filled with enemies and oppressors. So did Jonathan render עָרִים, enemies. Comp. (I Sam. 28:16) “And has become your adversary (עָרֶךָ).” It can also be interpreted: And fill the surface of the earth with cities. In contrast with what he said before (verse 17): “Who made the land like a desert and demolished his cities,” he says further: His seed shall perish, and the inhabitants of the cities shall return to their place, and the surface of the earth shall be filled with cities.   הכינו לבניו מטבח.  לבל יקומו וירשו ארץ, ותמלא הארץ שונאים ומציקים וכן תירגם יונתן בעלי דבבין כמו (שמואל א כ״ח:ט״ז) ויהי ערך, ועוד יש לפתור ומלאו פני תבל ערים כלפי שאמרנו למעלה שם תבל כמדבר ועריו הרס חזר ואמר וכלה זרעו ויחזרו יושבי הערים למקומן ומלאו פני תבל עיירות:
22"And I will rise against them," says the Lord of Hosts, "and I will cut off from Babylon a name and a remnant, a son and a grandson," says the Lord.   כבוְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם־יְהֹוָֽה:
and a remnant. Heb. שְׁאָר, a remnant.   ושאר.  שארית:
and a son. Heb. וְנִין, a son ruling in the kingdom of his father.   נין.  בן מושל במלכות אביו:
and a grandson. The son of the son. The son is Belshazzar, and the grandson [or granddaughter in this case] was Vashti.   ונכד.  בן הבן נין זה בלשצר ונכד זו ושתי:
23"And I will make it for a heritage of hedgehogs and pools of water, and I shall sweep it away with a broom of destruction," says the Lord of Hosts.   כגוְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵֽאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת:
hedgehog. Heb. קִפֹּד [hricon or hericon in O.F.] [In Modern French it is spelled herisson.]   קפוד.  הריצו"ן בלע"ז:
and I will sweep. Heb. וְטִאטֵאתִיהָ, an expression of sweeping [eskober in O.F.], as our Rabbis stated: The Rabbis did not know the meaning of בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד וְטִאטֵאתִיהָ, until they heard [Rabbi’s (R. Judah Hanasi’s) maidservant say to her friend, “Take a broom (מַטְאֲטֵא) and sweep (וְטַאְטְאִי) the house.”]   וטאטאתיה.  לשון כיבוד אשקובי"ר בלע"ז כמו שאמרו רבותינו לא הוי ידעי רבנן מאי וטאטאתיה עד דשמעוה כו':
24The Lord of Hosts swore saying, if not as I thought, so it was, and as I planned, so it shall remain.   כדנִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֞א כַּֽאֲשֶׁ֚ר דִּמִּ֙יתִי֙ כֵּ֣ן הָיָ֔תָה וְכַֽאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּם:
as I thought. concerning Assyria, so it was. You, Nebuchadnezzar, saw that the words of the prophets of Israel about Sennacherib were fulfilled.   כאשר דמיתי.  באשור כן הית', אתה נבוכדנצר ראית שנתקיימו דברי נביאי ישראל בסנחריב:
25To break Assyria in My land, and on My mountains will I trample him, and his yoke shall be removed from upon them, and his burden shall be removed from upon his shoulder.   כהלִשְׁבֹּ֚ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י וְעַל־הָרַ֖י אֲבוּסֶ֑נּוּ וְסָ֚ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹ וְסֻ֨בֳּל֔וֹ מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹ יָסֽוּר:
To break Assyria in My land. And with this you shall know that what I planned about you will remain as well.   לשבור אשור בארצי.  ובזאת תדע כי את אשר יעצתי אליך גם היא תקום:
“To break…”. is connected to “As I thought, so it was.”   לשבור אשור וגו'.  מוסב על כאשר דמיתי כן היתה:
will I trample him. Heb. אֲבוּסֶנוּ, which I said to tread upon him and trample him.   אבוסנו.  אשר אמרתי לרומסו ולבוססו:
26This is the plan that is planned over the entire land, and this is the outstretched hand over all the nations.   כוזֹ֛את הָֽעֵצָ֥ה הַיְּעוּצָ֖ה עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ וְזֹ֛את הַיָּ֥ד הַנְּטוּיָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם:
over all the nations. Over Assyria in its time and over Babylon in its time.   על כל הגוים.  על אשור בשעתו ועל בבל בשעתה:
27For the Lord of Hosts planned, and who will frustrate [it]? And it is His hand that is outstretched, and who will return it?   כזכִּֽי־יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת יָעָ֖ץ וּמִ֣י יָפֵ֑ר וְיָד֥וֹ הַנְּטוּיָ֖ה וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה:
28In the year of King Ahaz' death, was this harsh prophecy.   כחבִּשְׁנַת־מ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽה:
In the year of King Ahaz’s death. and his son Hezekiah reigned, was this harsh prophecy concerning the Philistines given.   בשנת מות המלך אחז.  ומלך חזקיהו בנו היה המשא הזה על פלשתים:
29Rejoice not, Philistia, all of you, that the rod that smote you has been broken, for, from the root of a snake shall emanate a venomous serpent, and his offspring is a fiery flying serpent.   כטאַל־תִּשְׂמְחִ֚י פְלֶ֙שֶׁת֙ כֻּלֵּךְ כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְ כִּֽי־מִשֹּׁ֚רֶשׁ נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע וּפִרְי֖וֹ שָׂרָ֥ף מְעוֹפֵֽף:
Rejoice not, Philistia, all of you. for you have lifted your head during the days of Ahaz, who was wicked, whose wickedness brought about that he was delivered into your hands, as the matter is stated in II Chron. 28:18: “And the Philistines raided the cities of the lowlands…”   אל תשמחי פלשת כולך.  שהרימות ראש בימי אחז שהי' רשע שגרם לו רשעו שנמסר בידכם כענין שנאמר (דברי הימים ב כ״ח:י״ח) ובפלשתים פשטו בערי השפלה וגו':
that the rod that smote you has been broken. that the kingdom of the House of David, which was wont to smite you, has been weakened and humbled, as we find concerning David, and so, concerning Uzziah, king of Judah, who smote you, as the matter is stated (II Chron. 26:6): “And he went out and fought against the Philistines and breached the wall of Gath.”   כי נשבר שבט מכך.  כי נחלשה ונשפלה מלכות בית דוד שהיו למודים להכות בכם כמו שמצינו בדוד וכן עוזיהו מלך יהודה שהכה אתכם כענין שנאמר (ד"ה ב' כו) ויצא וילחם בפלשתים ויפרוץ את חומת גת:
for, from the root of a snake. From the root of that snake, shall emanate a venomous serpent, which is more formidable than a snake. Now who was this? This was Hezekiah, concerning whom it is stated (II Kings 18:8): “He slew the Philistines up to Gaza and its boundaries, from watchtower to fortified city.”   כי משרש נחש.  משורש אותו נחש יצא צפע שהוא קשה מנחש ומי היה זה חזקיה שנאמר בו (מלכים ב י״ח:ח׳) הוא הכה את הפלשתים ואת עזה ואת גבולה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר:
and his offspring is a fiery flying serpent. Jonathan renders: And his deeds against you will be like flying snakes.   ופריו שרף מעופף.  ת"י ויהון עובדוהי בכון כחיוי:
30And the firstborn of the poor shall graze, and the paupers shall lie in safety, and I will put your root to death through hunger, and he shall slay your remnant.   לוְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵֽמַתִּ֚י בָֽרָעָב֙ שָׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵֽרִיתֵ֖ךְ יַֽהֲרֹֽג:
And the first born of the poor shall graze. In his days, the princes of Israel, who are now poor because of you, shall graze. “Firstborn,” is an expression of princes. Comp. (Ps. 89:28) “Also, I will appoint him My firstborn.”   ורעו בכורי דלים.  ורעו בימי שרי ישראל שהן עכשיו דלים מפניכם, בכורי לשון שרים כמו (תהילים פ״ט:כ״ח) גם אני בכור אתנהו:
31Howl [for the] gate, cry out [for the city]; Philistia has melted, all of you, for from the North smoke has come, and there is no straggler in his ranks.   לאהֵילִ֚ילִי שַׁ֙עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמ֖וֹג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֚י מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמֽוֹעָדָֽיו:
for from the North smoke has come. Retribution harsh as smoke shall come upon them from the north. Gaza and its boundaries, which Hezekiah smote, were in the south of Eretz Israel in the southwestern corner. Eretz Israel is found to be north of it. And so we find in Sifrei in Ha’azinu 322: They attempted to flee through the south, and they turned them over, as it is stated (Amos 1:6): “For three transgressions of Gaza… [because of their exiling a complete exile to deliver to Edom.]” Hence, we learn that Gaza is on the south.   כי מצפון עשן בא.  פורעניות קשה כעשן תבא עליהם מצפון, עזה וגבוליה שהכה חזקיה היו בדרומה של ארץ ישראל במקצוע דרומית מערבית נמצאת ארץ ישראל לה מצפון וכן מצינו בספרי בהאזינו בקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירין אותן שנאמ' (עמוס ב׳:א׳) על שלשה פשעי עזה למדנו שעזה בדרום:
and there is no straggler in his ranks. Jonathan renders: And there is no straggler among his appointed ones, i.e., in his ranks whom he appointed to come upon them, and no one delays his steps to be secluded and to come in seclusion alone, but all of them shall come as one, with strength.   ואין בודד במועדיו.  ת"י ולית דמאחר בזמנוהי בגדודים שיעד לבא עליכם ואין מאחר פעמיו להיות בודד ובא בדד לבדו אלא כלם כאחד יבואו בחזקה:
32Now what shall the messenger of a nation announce? That the Lord has founded Zion, and therein shall the poor of His people shelter themselves.   לבוּמַה־יַּֽעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־ג֑וֹי כִּ֚י יְהֹוָה֙ יִסַּ֣ד צִיּ֔וֹן וּבָ֥הּ יֶֽחֱס֖וּ עֲנִיֵּ֥י עַמּֽוֹ:
And what shall the messengers of a nation announce. What shall the messengers of Israel, who go to bring news, announce in the days of Hezekiah? This is what they shall announce: The Lord has founded in Zion; He has set up therein a fitting and powerful king; the Lord is with him.   ומה יענה מלאכי גוי.  ומה יגידו בימי חזקיהו מלאכי ישראל ההולכים לבשר בשורות כן יגידו ה' יסד בציון הקים בה מלך הגון וחזק ה' עמו:
and therein shall the poor of His people shelter themselves. Even from the ten tribes they would come there, as is related in II Chron. (30:6),"Hezekiah sent messengers throughout the border of Israel, to return to the Holy One, blessed be He.   ובה יחסו עניי עמו.  אף מעשרת השבטי' באים שם כמו שמפורש (בד"ה ב ל) ששלח חזקיהו מלאכים בכל גבול ישראל לשוב להקב"ה: