Chapter 8

1In the third year of Balshazzar's kingdom, a vision appeared to me-I, Daniel-after what had appeared to me in the beginning.   אבִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת בֵּלְאשַׁצַּ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ חָז֞וֹן נִרְאָ֚ה אֵלַי֙ אֲנִ֣י דָֽנִיֵּ֔אל אַֽחֲרֵ֛י הַנִּרְאָ֥ה אֵלַ֖י בַּתְּחִלָּֽה:
In the third year. after the first vision that appeared to me in the beginning, i.e., the dream stated above (7:1), which appeared to him in the first year of Belshazzar.   בשנת שלש.  אחרי המראה הראשון אחר שנראה אלי בתחילה החלום האמור למעלה שנראה לו בשנת אחד לבלשצר:
2And I saw in the vision, and it came to pass when I saw-and I was in Shushan the capital, which is in the province of Elam-and I saw in the vision that I was beside the river Ulai.   בוָֽאֶרְאֶה֘ בֶּֽחָזוֹן֒ וַיְהִי֙ בִּרְאֹתִ֔י וַֽאֲנִי֙ בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵילָ֣ם הַמְּדִינָ֑ה וָֽאֶרְאֶה֙ בֶּֽחָז֔וֹן וַֽאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי עַל־אוּבַ֥ל אוּלָֽי:
beside the river Ulai. beside the river named Ulai.   על אובל אולי.  על הנהר ששמו אולי:
3And I lifted my eyes, and I saw, and behold a ram was standing before the river, and it had horns, and the horns were high, and one was higher than the other, and the higher one sprouted last.   גוָֽאֶשָּׂ֚א עֵינַי֙ וָֽאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֣ה | אַ֣יִל אֶחָ֗ד עֹמֵ֛ד לִפְנֵ֥י הָֽאֻבָ֖ל וְל֣וֹ קְרָנָ֑יִם וְהַקְּרָנַ֣יִם גְּבֹה֗וֹת וְהָֽאַחַת֙ גְּבֹהָ֣ה מִן־הַשֵּׁנִ֔ית וְהַ֨גְּבֹהָ֔ה עֹלָ֖ה בָּאַֽחֲרֹנָֽה:
and it had horns. symbolizing the kingdom of Persia and Media.   ולו קרנים.  רמז למלכות פרס ומדי:
and one was higher than the other. symbolizing the kingdom of Persia, which was greater than the kingdom of Media, for the kingdom of Media existed for only one year, as it says (9:1): “In the first year of Darius the son of Ahasuerus of the seed of Media,” and we learned in Seder Olam (ch. 28): “We do not find any year ascribed to Media in the Holy Writ but this one only.”   והאחת גבוהה מן השנית.  רמז למלכות פרס שגדולה ממלכות מדי שמלכות מדי לא היתה אלא שנה אחת שנא' (לקמן ט') בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי, ושנינו בסדר עולם לא מצינו שנה למדי בכתובים אלא זו בלבד:
and the higher one sprouted last. This symbolizes that the kingdom of Media will precede the kingdom of Persia.   והגבוהה עולה באחרונה.  רמז הוא שתקדים מלכות מדי למלכות פרס:
4I saw the ram goring westward, northward, and southward, and no beasts could stand before it, and no one could save [anyone] from its hand, and it did according to its will, and it grew.   דרָאִ֣יתִי אֶת־הָאַ֡יִל מְנַגֵּחַ֩ יָ֨מָּה וְצָפ֜וֹנָה וָנֶ֗גְבָּה וְכָל־חַיּוֹת֙ לֹא־יַֽעַמְד֣וּ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מַצִּ֖יל מִיָּד֑וֹ וְעָשָׂ֥ה כִרְצֹנ֖וֹ וְהִגְדִּֽיל:
5And I was pondering, and behold a he-goat came from the west over the surface of the entire Earth, and it did not touch the ground, and the goat had a conspicuous horn between its eyes.   הוַֽאֲנִ֣י | הָיִ֣יתִי מֵבִ֗ין וְהִנֵּ֚ה צְפִיר־הָֽעִזִּים֙ בָּ֚א מִן־הַמַּֽעֲרָב֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין נוֹגֵ֖עַ בָּאָ֑רֶץ וְהַ֨צָּפִ֔יר קֶ֥רֶן חָז֖וּת בֵּ֥ין עֵינָֽיו:
I was pondering. I was contemplating it.   הייתי מבין.  הייתי מסתכל בו:
a he goat. Heb. צְפִיר.   צפיר.  שעיר:
and it did not touch the ground. He resembled one skipping in the air.   ואין נוגע בארץ.  דומה היה כמדלג באויר:
a conspicuous horn. Heb. קֶרֶן חָזוּת, a large horn visible to the eye.   קרן חזות.  קרן גדול למראה העין:
6And it came to the horned ram that I saw standing before the river, and it ran toward it with the fury of its power.   ווַיָּבֹ֗א עַד־הָאַ֙יִל֙ בַּ֣עַל הַקְּרָנַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתִי עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָֽאֻבָ֑ל וַיָּ֥רָץ אֵלָ֖יו בַּֽחֲמַ֥ת כֹּחֽוֹ:
7And I saw it coming up to the ram, and it fought with it, and it struck the ram and broke both of its horns, and the ram had no strength to stand before it; so it cast it to the ground and trampled it, and there was no one to save the ram from its hand.   זוּרְאִיתִ֞יו מַגִּ֣יעַ | אֵ֣צֶל הָאַ֗יִל וַיִּתְמַרְמַ֚ר אֵלָיו֙ וַיַּ֣ךְ אֶת־הָאַ֔יִל וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י קְרָנָ֔יו וְלֹא־הָ֥יָה כֹ֛חַ בָּאַ֖יִל לַֽעֲמֹ֣ד לְפָנָ֑יו וַיַּשְׁלִיכֵ֚הוּ אַ֙רְצָה֙ וַיִּרְמְסֵ֔הוּ וְלֹֽא־הָיָ֥ה מַצִּ֛יל לָאַ֖יִל מִיָּדֽוֹ:
and it fought with it. Heb. וַיִתְמַרְמַר אֵלָיו, and it fought with it. That is an expression of bitter (מַר) anger.   ויתמרמר אליו.  וילחם אליו הוא לשון כעס מר:
8And the he-goat waxed exceedingly huge, and when it became strong, the great horn broke, and an appearance of four sprouted in its stead, to the four directions of the heavens.   חוּצְפִ֥יר הָֽעִזִּ֖ים הִגְדִּ֣יל עַד־מְאֹ֑ד וּכְעָצְמ֗וֹ נִשְׁבְּרָה֙ הַקֶּ֣רֶן הַגְּדֹלָ֔ה וַתַּֽעֲלֶ֜נָה חָז֚וּת אַרְבַּע֙ תַּחְתֶּ֔יהָ לְאַרְבַּ֖ע רוּח֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם:
an appearance of four. an appearance of four horns.   חזות ארבע.  מראה ארבע קרנים:
9And from one of them emerged a small horn, and it became very great to the south and to the east and to the coveted land.   טוּמִן־הָֽאַחַ֣ת מֵהֶ֔ם יָצָ֥א קֶֽרֶן־אַחַ֖ת מִצְּעִירָ֑ה וַתִּגְדַּל־יֶ֛תֶר אֶל־הַנֶּ֥גֶב וְאֶל־הַמִּזְרָ֖ח וְאֶל־הַצֶּֽבִי:
And from one of them. and from one of these kingdoms.   ומן האחת מהם.  ומאחת מאלו המלכיות:
emerged a… horn. The kingdom of Titus emerged from it.   יצא קרן אחת.  מלכות טיטוס יוצאת ממנו:
small. A small and despised kingdom, as he calls it above one small horn, and that is in the manner of (Obad. 1:2): “… you are very despised.”   מצעירה.  מלכות מוצערת ונבזית כמו שקראו למעלה קרן אחת מצעירה. והוא על ענין שנא' בזוי אתה מאד (עובדיה א׳:ב׳):
and it became very great. Heb. וַתִּגְדַּל מְאֹד.   ותגדל יתר.  ותגדל מאד:
to the south. That is Egypt, which is to the south of the land of Israel.   אל הנגב.  הוא מצרים שהיא בדרומה של ארץ ישראל:
and to the coveted land. Heb. הַצְבִי The land of Israel, called אֶרֶץ הַצְבִי, the coveted land [or the land of beauty] after the manner of (Jer. 3:19): “an inheritance of the beauty of hosts of nations.”   ואל הצבי.  ארץ ישראל שנקראת ארץ צבי כענין שנאמר נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג׳:י״ט):
10And it grew until the host of heaven, and it cast down to the ground some of the host and of the stars and trampled them.   יוַתִּגְדַּ֖ל עַד־צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַתַּפֵּ֥ל אַ֛רְצָה מִן־הַצָּבָ֥א וּמִן־הַכּֽוֹכָבִ֖ים וַֽתִּרְמְסֵֽם:
until the host of heaven. They are Israel, who were compared to the stars.   עד צבא השמים.  הם ישראל שנמשלו לכוכבים:
11And until the Prince of the host it grew, and through him the daily sacrifice was removed, and the base of His Sanctuary was cast down.   יאוְעַ֥ד שַׂר־הַצָּבָ֖א הִגְדִּ֑יל וּמִמֶּ֙נּוּ֙ הֻרַ֣ם (כתיב הֻרַ֣ים) הַתָּמִ֔יד וְהֻשְׁלַ֖ךְ מְכ֥וֹן מִקְדָּשֽׁוֹ:
And until the Prince of the host. That is the Temple, which is the House of the Holy One, blessed be He, the Prince of the host. He blasphemed the Holy One, blessed be He.   ועד שר הצבא.  הוא בית המקדש שהוא ביתו של הקב"ה שר הצבא כלפי הקב"ה חרף: וממנו:
and through him the daily sacrifice was removed. And through his troops and his armies, which he sent to Jerusalem, the daily sacrifice was abolished, for he sent there Nero Caesar, his general, as our Rabbis relate in Gittin (56a) and in Gorion.   הורם התמיד.  ועל ידי גדודיו וחילותיו ששלח לירושלים בטל התמיד ששלח שם נירון קיסר שר צבאו כמ"ש רז"ל במס' גטין ובגוריון:
12And a time will be given for the daily sacrifice because of transgression, and it will cast truth to the Earth, and it will do and prosper.   יבוְצָבָ֛א תִּנָּתֵ֥ן עַל־הַתָּמִ֖יד בְּפָ֑שַׁע וְתַשְׁלֵ֚ךְ אֱמֶת֙ אַ֔רְצָה וְעָֽשְׂתָ֖ה וְהִצְלִֽיחָה:
And a time will be given for the daily sacrifice. A set time will be given for the daily sacrifice to be discontinued because of transgression.   וצבא תנתן על התמיד בפשע.  וזמן מועד נתן להיות התמיד מסולק בשביל פשע שומם היא ע"ג כלו' שתהא ע"ג נתנת בירושלים תמורת התמיד וכן היא קרויה בספר הזה בכמה מקומות שנא' עד מתי החזון התמיד והפשע שומם ואומר מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם:
And a time. Heb. וְצָבָא, time, like (Job 7:1): “Is not man on Earth for a limited time (צָבָא)?”   וצבא.  זמן כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז):
and it will cast truth to the Earth. It humbled the Torah of truth.   ותשלך אמת ארצה.  תורת אמת השפילה:
13Then I heard one holy one speaking, and one holy one said to the anonymous one who was speaking, "How long will be the vision of the daily sacrifice and the mute abomination, permitting the Sanctuary and the host to be trampled?"   יגוָֽאֶשְׁמְעָ֥ה אֶֽחָד־קָד֖וֹשׁ מְדַבֵּ֑ר וַיֹּאמֶר֩ אֶחָ֨ד קָד֜וֹשׁ לַפַּלְמוֹנִ֣י הַֽמְדַבֵּ֗ר עַד־מָתַ֞י הֶֽחָז֚וֹן הַתָּמִיד֙ וְהַפֶּ֣שַׁע שֹׁמֵ֔ם תֵּ֛ת וְקֹ֥דֶשׁ וְצָבָ֖א מִרְמָֽס:
one holy one. one of the angels.   אחד קדוש.  אחד מן המלאכים:
and… said. that angel.   ויאמר.  אותו המלאך:
to the anonymous. Heb. לַפַּלְמוֹנִי. This word is like two: פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, and Jonathan ben Uziel translated it in the Book of Samuel (I 21:3): “covered and hidden,” like (Deut. 17:8): “If a matter be hidden (יִפָּלֵא) from you.” אַלְמוֹנִי means a widower (אַלְמָן) without a name, [i.e., bereft of a name] for he [the angel] did not explain to him what he was and what his name was.   לפלמוני.  הרי תיבה זו כשתים לפלוני אלמוני ותרגם יונתן בן עוזיאל בספר שמואל כסי וטמיר כמו כי יפלא ממך דבר, אלמוני אלמון מבלי שם שלא פי' לו מהו ומה שמו:
to the anonymous one who was speaking. to the angel who was speaking and issuing decrees, viz. “And a set time will be given for the daily sacrifice because of transgression.”   לפלמוני המדבר.  למלאך שהיה מדבר וגוזר גזירות וצבא המועד תנתן על התמיד בפשע:
How long will be the vision. this [vision] which concerns the daily sacrifice, that it should be discontinued, and the silent abomination will be placed in its stead. The silent abomination is an idol worshipped by the pagans, which was like a mute stone, and so it is called in this Book in many places, as it says (12:11): “And from the time the daily sacrifice was removed and the silent abomination placed.”   עד מתי החזון.  הזה אשר על התמיד להיות מסולק והפשע השומם יהיה נתון תחתיו פשע שומם ע"א מעובדי כוכבים שהיא כאבן דומם וכן היא קרויה בספר הזה בכמה מקומות שנאמר עד מתי החזון התמיד והפשע שומם ואומר (לקמן יב) מעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם:
mute. Heb. שֹּׁמֵם, an expression of being mute and silenced, like (4:16): “was bewildered (אֶשְּׁתּוֹמַם) for awhile;” (Ezek. 3:15): “and I sat there seven days bewildered (מַשְּׁמִים) among them,” like one who is dumb.   שומם.  ל' אלם ומשותק כמו אשתומם כשעה חדא (לעיל ג) ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם כמו אלם (יחזקאל ג׳:ט״ו):
permitting the Sanctuary and the host to be trampled. to make the base of the Sanctuary and the host of heaven, which he cast down to the Earth, to be a trampling for his feet, as is stated above (verse 10): “and it cast down to the ground some of the host and some of the stars.”   תת וקדש וצבא מרמס.  לתת את מכון המקדש ואת צבא השמים אשר הפיל לארץ מרמס לרגליו כמו שכתוב למעלה ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים:
the Sanctuary and the host. Heb. וְצָבָא וְקֹדֶשּׁ. The “vav” [of וְקֹדֶשּׁ] is superfluous, and there are many such instances in Scripture, e.g. (Ps. 76:7): “chariot (וָרֶכֶב) and horse were stunned,” and also, in the language of people, some speak that way.   וקדש וצבא.  וי"ו יתירה והרבה כאלה במקרא נרדם ורכב וסוס (תהילים ע״ו:ז׳) ואף בלשון בני אדם יש מדברים כן:
14And he said to me, "Until evening and morning, two thousand and three hundred, and the holy ones shall be exonerated."   ידוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י עַד עֶ֣רֶב בֹּ֔קֶר אַלְפַּ֖יִם וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וְנִצְדַּ֖ק קֹֽדֶשׁ:
Until evening and morning, two thousand and three hundred. I saw an interpretation in the name of Rav Saadia Gaon for this matter, but it has already passed, and he interpreted further “until evening and morning,” that evening about which it says (Zech. 14:7): “and it shall come to pass that at eventide it shall be light,” and we are confident that our God’s word will stand forever; it will not be nullified. I say, however, that the עֶרֶב and בֹּקֶר stated here are a gematria, and there is support for this matter from two reasons: 1) that this computation should coincide with the other computation at the end of the Book, and 2) that Gabriel said to Daniel later on in this chapter (verse 26): “And the vision of the evening and the morning is true.” Now, if he had not hinted that the computation was doubtful, why did he repeat it to say that it was true? And the seer was commanded to close up and to seal the matter, and to him, too, the matter was revealed in a closed and sealed expression, but we will hope for the promise of our king for end after end, and when the end passes, it will be known that the expounder has erred in his interpretation, and the one who comes after him will search and expound in another manner. This can be interpreted [as follows]: namely, that עֶרֶב בֹּקֶר has the numerical value of 574, ע = 70; ר = 200; ב = 2; ב = 2; ק = 100; ר = 200. Added together, this equals 574; plus 2,300, we have 2,874.   עד ערב בקר אלפים ושלוש מאות.  ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה לדבר וכבר עבר ופתר עוד עד ערב בקר עד שיבוא אותו הערב שנאמר בו והיה לעת ערב יהיה אור ובטוחים אנו כי דבר אלהינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר כי הערב והבוקר האמור כאן גמטריא הוא ויש סמך לדבר משני טעמים האחד שיהא חשבון זה מכוון עם חשבון אחר שבסוף הספר, והב' שאמר גבריאל לדניאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת היא, ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא, והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו, והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת יש לפתור ערב ובקר בגי' ה' מאות ושבעי' וארבע ועוד אלפי' ושלש מאות הרי אלפים וח' מאות וע"ד:
and the holy ones shall be exonerated. The iniquity of Israel shall be expiated to bring an end to the decrees of their being trodden upon and crumbled since they were exiled in their first exile to Egypt, until they will be redeemed and saved with a perpetual salvation by our king Messiah, and this computation terminates at the end of 1, 290 years from the day the daily sacrifice was removed, and that is what is stated at the end of the Book (12:11): “And from the time the daily sacrifice is removed, and the silent abomination placed, will be 1,290 years,” and no more, for our king Messiah will come and remove the silent abomination. The daily sacrifice was removed six years before the destruction of the Second Temple, and an image was set up in the Heichal. Now that was the seventeenth day of Tammuz, when Apostomos burned the Torah, put an end to the daily sacrifice, and set up an image in the Heichal, as we learned in Tractate Ta’anith (26b), but for the six years that I mentioned, I have no explicit proof, but there is proof that the daily sacrifice was abolished less than a complete shemittah cycle before the destruction, for so did Daniel prophesy about Titus (9:27): “… and half the week of years [shemittah cycle] he will curtail sacrifice and meal-offering,” meaning that a part of the week of years before the destruction, sacrifices will be abolished. So it is explained below in this section. Let us return to the earlier matters, how the computation of “evening and morning, two thousand and three hundred,” fits exactly with the time commencing from the descent to Egypt to terminate at the end of 1,290 years until the day that the daily sacrifice was abolished: 210 years they were in Egypt. 480 years transpired from the Exodus until the building of the Temple. 410 years the Temple existed. 70 years was the Babylonian exile. 420 years the Second Temple stood. 1,290 should be added until the end of days, totaling: 2,880. Subtract six years that the daily sacrifice was removed before the destruction, for Scripture counted 1,290 years only from the time that the daily sacrifice was removed. Here you have the computation of “evening and morning, and 2,300” added to the computation. Fortunate is he who waits and reaches the end of days 45 years over 1,290 [years]. We may say that the king Messiah will come according to the first computation, and he will subsequently be concealed from them for forty-five years. Rabbi Elazar HaKalir established (in the concluding poem of the portion dealing with the month of Nissan): in the foundation of his song: six weeks of years, totaling 42. We may say that the three years that did not total a week of years he did not count. And I found it so in Midrash Ruth that the king Messiah is destined to be concealed for forty-five years after he reveals himself, and proof is brought from these verses.   ונצדק קדש.  יכופר עון ישראל לבטל גזרות מדרסן ומרפסן מאז גלו גלות ראשונה למצרים עד יגאלו ויושעו תשועת עולמים במלך משיחנו וחשבון זה כלה לסוף אל"ף ור"ץ מיום הוסר התמיד והוא שנאמר בסוף הספר ומעת הוסר התמיד כדי לתת שיקוץ שומ' ימים אלף ור"ץ יהיה ולא יותר שיבא המלך משיחנו ויסיר שקוץ השומם והתמיד הוסר ו' שנים לפני החורבן ב"ש והעמיד צלם בהיכל ויום י"ז בתמוז היה ששרף אפוסטמוס את התורה ובטל את התמיד והעמיד צלם בהיכל כמו ששנינו במסכת תענית, ושש שנים שכתבתי אין בידי ראיה מפורשת אך יש ראיה ששבוע שלם לא בטל התמיד לפני החורבן שכן ניבא דניאל על טיטוס (לקמן ט') וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה כלומר מקצת השבוע שלפני החורבן יבטלו הקרבנו' כך מפורש למטה בענין נחזור על הראשונו' כיצד מכוון חשבון ערב ובקר אלפי' ושלש מאות מיום רדת ישראל למצרים להיות כלה לסוף אלף ור"ץ ליום שהוסר התמיד, ר"י היו במצרים ד' מאות ושמונים מיום צאתם עד ויבן הבית ד' מאו' וי' היה הבית וע' שנה גלות בבל וד' מאות וך' בית שני תן עליהם אלף ור"ץ של קץ הימים הרי אלפים וח' מאות צא מהן ו' שנים שהוסר התמיד לפני החורבן שלא מנה הכתוב אלף ור"ץ אלא למעת הוסר התמיד הרי לך חשבון ערב ובוקר ואלפים וג' מאות עוד נוסף בחשבון אשרי המחכה ויגיע לקץ הימים מ"ה שנה יתרים על אלף ור"ץ יש לומר על חשבון הראשון יצא המלך המשיח ויחזור ויתכסה מהם אותם מ"ה שנים ורבי אליעזר הקליר יסד (בסילוק יוצר של פרשת החדש) ביסוד שירו שבועים ששה הרי מ"ב, וי"ל הג' שנים שלא באו לחשבון שבוע לא מנה ואני מצאתי כך במדרש רות שעתיד מלך המשיח להתכסות מ"ה שנים לאחר שיגלה ומביא ראיה מן המקראות הללו:
15Now it came to pass when I, Daniel, perceived that vision, that I sought understanding, and behold, there stood before me one who appeared like a man.   טווַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָֽנִיֵּ֖אל אֶת־הֶֽחָז֑וֹן וָֽאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵה־גָֽבֶר:
that I sought understanding. I was longing that they should enable me to understand [the vision] from heaven.   ואבקשה בינה.  הייתי מתאוה שיבינו לי מן השמים:
16And I heard the voice of a man in the midst of the Ulai, and he called and said, "Gabriel, enable this one to understand the vision."   טזוָֽאֶשְׁמַ֥ע קֽוֹל־אָדָ֖ם בֵּ֣ין אוּלָ֑י וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר גַּבְרִיאֵ֕ל הָבֵ֥ן לְהַלָּ֖ז אֶת־הַמַּרְאֶֽה:
in the midst of the Ulai. in the midst of the river.   בין אולי.  בתוך הנהר:
and he called. i.e., the man.   ויקרא.  האדם:
and said. to the angel, “You, Gabriel.”   ויאמר.  למלאך אתה גבריאל:
enable this one to understand the vision. explain the vision to this one.   הבן להלז את המראה.  פרש לזה את החזון:
this one. Heb. לְהַלָּז, an expression of esteem, as he called him חֲמוּדוֹת, one of desirable qualities. Wherever it says הַלָז it refers to a person of form, and from here they learned in the Aggadah: Isaac resembled his father in form and in likeness, for he is called הָאִישּׁ הַלָז in the section commencing, “Now it came to pass when Isaac was old.” (Gen. 39: 6): “… and Joseph was fair in form and fair in appearance.” This is the beauty enumerated among the five things that a father merits for his son.   להלז.  לשון חשיבות כמו שקראו חמודות כל מקום שנא' הלז בעל צורה הוא ומכאן למדו באגדה יצחק נדמה לאביו בצלם ובדמות שנקרא האיש הלז בפ' ויהי כי זקן יצחק ויהי יוסף יפה תואר זהו הנוי המנוי בה' דברים שהאב זוכה לבנו:
17And he came beside the place where I was standing, and when he came, I became frightened, and I fell upon my face. Then he said to me, "Understand, son of man, that the vision refers to the time of the end."   יזוַיָּבֹא֙ אֵ֣צֶל עָמְדִ֔י וּבְבֹא֣וֹ נִבְעַ֔תִּי וָֽאֶפְּלָ֖ה עַל־פָּנָ֑י וַיֹּ֚אמֶר אֵלַי֙ הָבֵ֣ן בֶּן־אָדָ֔ם כִּ֖י לְעֶת־קֵ֥ץ הֶחָזֽוֹן:
to the time of the end.. For many days this vision will come about.   לעת קץ.  לימים רבים יהיה החזון הזה:
18Now, when he spoke to me, I fell into a sound sleep upon my face to the ground, and he touched me and stood me up where I had been standing.   יחוּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י נִרְדַּ֥מְתִּי עַל־פָּנַ֖י אָ֑רְצָה וַיִּ֨גַּע־בִּ֔י וַיַּֽעֲמִידֵ֖נִי עַל־עָמְדִֽי:
I fell into a sound sleep. An expression of slumber and bewilderment.   נרדמתי.  ל' תנומה ושממון:
and stood me up where I had been standing. Where my feet were standing.   על עמדי.  על מעמד רגלי:
19And he said to me, "Behold I am letting you know what will be at the end of the fury, for it is the end of the time.   יטוַיֹּ֙אמֶר֙ הִֽנְנִ֣י מוֹדִֽיעֲךָ֔ אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִֽהְיֶ֖ה בְּאַֽחֲרִ֣ית הַזָּ֑עַם כִּ֖י לְמוֹעֵ֥ד קֵֽץ:
for it is the end of the time. for it is at the time of the end of many days.   כי למועד קץ.  כי הוא לזמן קץ ימים רבים:
20The ram that you saw, the one with the horns, represents the kings of Media and Persia.   כהָאַ֥יִל אֲשֶׁר־רָאִ֖יתָ בַּ֣עַל הַקְּרָנָ֑יִם מַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס:
The kings of Media and Persia. The two horns represent two ruling nations, as I explained above.   מלכי מדי ופרס.  ב' קרנים שתי אומות מולכות כמו שפירשתי למעלה:
21And the he-goat is the king of Greece, and the great horn that is between his eyes-that is the first king.   כאוְהַצָּפִ֥יר הַשָּׂעִ֖יר מֶ֣לֶךְ יָוָ֑ן וְהַקֶּ֚רֶן הַגְּדוֹלָה֙ אֲשֶׁר בֵּֽין־עֵינָ֔יו ה֖וּא הַמֶּ֥לֶךְ הָֽרִאשֽׁוֹן:
the first king. He is Alexander of Macedon who slew Darius, the son of Esther, as we find in the book of Josiphon (ch. 9).   המלך הראשון.  הוא אלכסנדרוס מוקדן שהרג את דריוש בן אסתר כמו שמצינו בספר יוסיפון:
22And the broken one, in whose stead stood four, represents four kingdoms [that] will rise from a nation, but not with its strength.   כבוְהַ֨נִּשְׁבֶּ֔רֶת וַתַּֽעֲמֹ֥דְנָה אַרְבַּ֖ע תַּחְתֶּ֑יהָ אַרְבַּ֧ע מַלְכֻי֛וֹת מִגּ֥וֹי יַֽעֲמֹ֖דְנָה וְלֹ֥א בְכֹחֽוֹ:
And the broken one. that you saw being broken.   והנשברת.  שראית שנשברה:
in whose stead stood four. as is written in the narration of the dream above (verse 8), [there] are four kingdoms which will arise from that nation, for Alexander of Macedon divided his kingdom upon his death [into parts for] four youths, and Joseph called them four heads of a leopard in his book, and they were not the sons of the king.   ותעמודנה ארבע תחתיה.  כמו שכתוב בספור החלום למעלה: ד' מלכיות, אשר יעמודנה מאותו גוי שחלק אלכסנדרוס מוקדן מלכותו במותו לארבע ילדים ויוסף קראם בספרו ארבע ראשי נמר ולא בני המלך היו:
but not with its strength. The last ones will not be as strong as the first king, but they will be weaker than him.   ולא בכחו.  ולא יהיו האחרונים ככח המלך הראשון כי חלשים ממנו יהיו:
23And at the end of their kingdom, when the transgressors have been destroyed, there will arise a brazen-faced king who understands riddles.   כגוּבְאַֽחֲרִית֙ מַלְכוּתָ֔ם כְּהָתֵ֖ם הַפֹּֽשְׁעִ֑ים יַֽעֲמֹ֛ד מֶ֥לֶךְ עַז־פָּנִ֖ים וּמֵבִ֥ין חִידֽוֹת:
And at the end of their kingdom, when the transgressors have been destroyed. When the end arrives, and the wicked of Israel in the Second Temple will be finished.   ובאחרית מלכותם כהתם הפושעים.  כשיגיעו זמן שיתמו רשעי ישראל שבבית שני:
a brazen-faced person will rise. he is Titus.   יעמוד מלך עז פנים.  הוא טיטוס:
24And his power will become strong, but not through his strength, and he will destroy wondrously, and he will prosper and accomplish, and he will destroy the mighty and the people of the holy ones.   כדוְעָצַ֚ם כֹּחוֹ֙ וְלֹ֣א בְכֹח֔וֹ וְנִפְלָא֥וֹת יַשְׁחִ֖ית וְהִצְלִ֣יחַ וְעָשָׂ֑ה וְהִשְׁחִ֥ית עֲצוּמִ֖ים וְעַם־קְדֹשִֽׁים:
And his power will become strong. and not with might but with smooth talk, as is explained at the end of the Book (11: 21).   ועצם כחו.  ולא בגבורה כי אם בחלקלקות כמו שמפורש בסוף הספר:
and he will destroy wondrously. and with wonder upon wonder, he will destroy.   ונפלאות ישחית.  ובהפלא ופלא ישחית עובדי כוכבים:
and he will prosper and accomplish. his desire.   והצליח ועשה.  חפצו:
and he will destroy the mighty. many nations.   והשחית עצומים.  השחית אומות רבות:
and the people of the holy ones. Israel, who believe in the Torah.   ועם קדושים.  ישראל המאמינים בתורה:
25And through his intellect, he will cause the deceit in his hand to prosper, and in his heart he will become proud, and in tranquility he will destroy many, and over the Prince of princes he will stand, and without strength he will be broken.   כהוְעַל־שִׂכְל֗וֹ וְהִצְלִ֚יחַ מִרְמָה֙ בְּיָד֔וֹ וּבִלְבָב֣וֹ יַגְדִּ֔יל וּבְשַׁלְוָ֖ה יַשְׁחִ֣ית רַבִּ֑ים וְעַ֚ל־שַׂר־שָׂרִים֙ יַֽעֲמֹ֔ד וּבְאֶ֥פֶס יָ֖ד יִשָּׁבֵֽר:
And through his intellect, he will cause the deceit in his hand to prosper. And because he is clever wherever he turns and [because] he will prosper, he will hold onto deceit with his hand.   ועל שכלו והצליח מרמה בידו.  ועל ידי שהוא משכיל בכל אשר יפנה ויצליח יחזיק במרמה שבידו:
and in his heart he will become proud. Heb. יַגְדִּיל, lit, he will grow larger.   ובלבבו יגדיל.  יתגאה:
and in tranquility he will destroy many. With guile and with smooth talk he will destroy many who dwell with him with a covenant and in peace.   ובשלוה ישחית רבים.  במרמה ובחלקלקות ישחית רבים היושבים אתו בברית ושלום:
and over the Prince of princes he will stand. He will speak blasphemously about Heaven. This is the meaning of the dream written above (verse 11): [“And until the Prince of the host it grew.”]   ועל שר שרים יעמוד.  כלפי מעלה יטיח דברים זהו פירוש החלום הכתוב למעלה (ועד שר הצבא הגדיל):
and without strength he will be broken. And without strength he will be broken, through a mosquito, the weakest of creatures, which entered his nose, as we learned in Tractate Gittin (56b).   ובאפס יד ישבר.  ובאין כח ישבר ע"י יתוש חלש שבבריות שנכנס בחוטמו כמו ששנינו במסכת גיטין:
26And the vision of the evening and the morning that was said is true, and you close up the vision, which will be for many days."   כווּמַרְאֵ֨ה הָעֶ֧רֶב וְהַבֹּ֛קֶר אֲשֶׁ֥ר נֶֽאֱמַ֖ר אֱמֶ֣ת ה֑וּא וְאַתָּה֙ סְתֹ֣ם הֶֽחָז֔וֹן כִּ֖י לְיָמִ֥ים רַבִּֽים:
And the vision of the evening and the morning. which was said to you in the preceding dream, is true.   ומראה הערב והבקר.  אשר נאמר לך בחלום העליון אמת הוא:
and you close up the vision. Do not explain it, but close it up in your heart, for it will come about in many days.   ואתה סתום החזון.  אל תפרשהו וסתמהו בלבך כי לימים רבים יבא:
27And I, Daniel, became broken and ill for days, but I rose and did the king's work, and I was terrified about the vision, but no one realized it.   כזוַֽאֲנִ֣י דָֽנִיֵּ֗אל נִֽהְיֵ֚יתִי וְנֶֽחֱלֵ֙יתִי֙ יָמִ֔ים וָֽאָק֕וּם וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה אֶת־מְלֶ֣אכֶת הַמֶּ֑לֶךְ וָֽאֶשְׁתּוֹמֵ֥ם עַל־הַמַּרְאֶ֖ה וְאֵ֥ין מֵבִֽין:
became broken. Heb. נִהְיֵיתִי, an expression of calamity (הוָה) and breach; i. e., I was pained because of this trouble and I was depressed.   נהייתי.  לשון הוה ושבר כלומר נצטערתי על הפורענות הזה ונדכיתי:
the king’s work. for I was appointed over the assignment of the work of the government of Belshazzar’s kingdom, for Nebuchadnezzar his father had appointed him, as is written in the beginning of the Book (2:48): “… and gave him dominion over all the capital cities of Babylon.”   את מלאכת המלך.  שהייתי ממונה על פקודת עבודת ממשלת מלכות בלשצר שמנהו נבוכדנצר אביו כמו שנאמר בתחילת הספר והשלטיה על כל מדינת בבל:
and I was terrified about the vision. Heb. עַל הַמַרְאֶה וָאֶשְׁתּוֹמֵם.   ואשתומם על המראה.  ואתבהל על החזון:
but no one realized. that I was terrified because I restrained myself before the princes.   ואין מבין.  שאני משתומם כי הייתי לפני השרים מתחזק: