Chapter 14

1Behold! A day of the Lord is coming, and your plunder shall be shared within you.   אהִנֵּ֥ה יֽוֹם־בָּ֖א לַיהֹוָ֑ה וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ:
Behold! A day of the Lord is coming. A day dear to the Lord.   הנה יום וגו'.  חביב להקב"ה:
and your plunder shall be shared within you. Those dwelling within you shall share the plunder that you shall plunder [from] the enemies. And so does Jonathan render: And the house of Israel shall share the wealth of the peoples in your midst, O Jerusalem.   וחולק שללך בקרבך.  שלל שתשללי מאויבים יחלקו יושביך בקרבך וכן ת"י ויפלגון ב"י נכסי עממיא בגויך ירושלם:
2And I will gather all the nations to Jerusalem to wage war; and the city shall be captured, and the houses shall be plundered, and the women shall be ravished, and half the city shall go forth into exile-and the rest of the people shall not be cut off from the city.   בוְאָֽסַפְתִּ֨י אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם | אֶֽל־יְרֽוּשָׁלִַם֘ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֙סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים תִּשָּׁכַ֑בְנָה (כתיב תִּשָּׁגַ֑לְנָה) וְיָצָ֞א חֲצִ֚י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן־הָעִֽיר:
and the rest of the people. Not all of them will be exiled. Now, why will He permit them [i.e., the gentile nations] to exile half of them and to plunder the houses? So that they should not have an excuse, saying, “We have not come for war, but we have come to prostrate ourselves.”   ויתר העם לא יכרת.  לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חצים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה באנו כי אם להשתחוות באנו:
3And the Lord shall go forth and wage war with those nations, like the day he waged war on the day of the battle.   גוְיָצָ֣א יְהֹוָ֔ה וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִלָּֽחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב:
like the day he waged war on the day of battle. Like the day He waged war on the Red Sea.   כיום הלחמו ביום קרב.  כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף:
4And on that day His feet shall stand on the Mount of Olives, which is before Jerusalem from the east. And the Mount of Olives shall split in the midst thereof-toward the east and toward the west-a very great valley. And half the mountain shall move to the north, and half of it to the south.   דוְעָֽמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּֽוֹם־הַ֠הוּא עַל־הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י יְרֽוּשָׁלִַם֘ מִקֶּדֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֚ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ־נֶֽגְבָּה:
in the midst thereof. lit., from its half   מחציו.  מאמצעיתו:
toward the east and toward the west. From east to west, as he goes on and concludes.   מזרחה וימה.  מן המזרח למערב כמו שמסיים והולך:
and half the mountain shall move to the north, etc.. The northern half shall move from its place and draw toward the north, and so…   ומש חצי ההר צפונה וגו'.  חציו הצפוני ימוש ממקומו וימשך לצד צפון וכן מצינו:
and half of it to the south. Toward the south; and the valley between them will have its beginning to the east and its end to the west.   חציו נגבה.  לצד דרום ויהיה הגיא ביניהם ראשו למזרח וסופו למערב:
5And you shall flee to the valley of the mountains, for the valley of the mountains shall reach Azal. And you shall flee as you fled because of the earthquake, in the days of Uzziah the King of Judah. And the Lord, my God, shall come; all holy ones with you.   הוְנַסְתֶּ֣ם גֵּֽיא־הָרַ֗י כִּֽי־יַגִּ֣יעַ גֵּֽי־הָרִים֘ אֶל־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּֽאֲשֶׁ֚ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔י כָּל־קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ:
And you shall flee to the valley of the mountains. Jonathan renders. And the valley of the mountains shall be stopped up. Since Jerusalem is surrounded by mountains, and there is a valley between the mountains in the north and the Mount of Olives, and [this is also] so in the south, when half of the Mount of Olives draws toward the mountain in the north, the valley between them will be stopped up. [This will also be] so in the south.   ונסתם גיא הרי.  י"ת ויסתתים גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתתם הגיא שביניהם וכן בדרום:
shall reach. The height of the valley that will be between the mountains.   כי יגיע.  גובה גיא שהיה בין ההרים:
to Azal. To the height of the mountaintops that are from either side. So did Menahem classify this (Machbereth p. 32), with (Isa. 41:9) “and from its nobles I called you.” Its meaning is an expression of height.   אל אצל.  אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם (ישעיהו מ״א:ט׳) ומאציליה קראתיך ופירושו ל' גובה:
and you shall flee. when you see this great wonder.   ונסתם.  בראותכם המופת הגדול הזה:
as you fled because of the earthquake. [Isa. 6:4] “And the doorposts quaked” on the day that Uzziah was stricken with zaraath.   כאשר נסתם מפני הרעש.  (שם) ויניעו אמות הסיפים ביום שנתנגע עוזיה:
all holy ones. Angels.   כל קדושים.  מלאכים:
6And it shall come to pass on that day that there shall be no light, only disappearing light and thick darkness.   ווְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא־יִהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת וְקִפָּאֽוֹן (כתיב יְקִפָּאֽוֹן) :
there shall be no light, only disappearing light and thick darkness. Jonathan renders. There shall not be light, only light that passes away, and thickness, i.e., there shall not be splendrous light, only יְקָרוֹת and קִפָּאוֹן shall [there] be. יְקָרוֹת An expression similar to (Ps. 37: 20), “like the disappearing light over the plains.” Like a sort of light that appears in the morning over the mountains and disappears little by little.   לא יהיה אור יקרות וקפאון.  י"ת לא יהיה נהורא אלהין עדי וגליד יהי נהורא לא יהיה אור נוגה כי יקרות וקפאון יהי' יקרות ל' כיקר כרים (תהלים לז) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך:
and thick darkness. וְקִפָּאוֹן Congealed and dark and thick, like ice that is congealed and frozen, as in (Job 10:10), “And like cheese You curdled me.”   וקפאון.  קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י):
7And it shall be one day that shall be known to the Lord, neither day nor night; and it shall come to pass that at eventide it shall be light.   זוְהָיָ֣ה יֽוֹם־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַֽיהֹוָ֖ה לֹא־י֣וֹם וְלֹא־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה־אֽוֹר:
And it shall be one day. And this thing shall be one day of the day of the Holy One, blessed be He. That day shall be known, that it is for the preparation of the salvation by the Holy One, blessed be He.   והיה יום אחד.  והיה הדבר הזה יום אחד מיומו של הקב"ה הוא היום ידוע שהוא להכנת ישעו של הקב"ה:
neither day. Neither [will it be] a light of splendor, like the light of the world to come, as it is stated (Isa. 30:26): “The light of the sun shall be sevenfold as the light of the seven days.”   לא יום ולא לילה.  לא אור נוגה באור של עולם הבא שנא' (ישעיהו ל׳:כ״ו) ואור החמה יהיה שבעתים כאור וגומר:
nor night. Nor a time of trouble, like the trouble of the preceding subjugation by the kingdoms, shall [these days] be, for they will be the days of the Messiah, and there shall be no subjugation during these days.   ולא לילה.  ולא עת צרה כצרת שיעבוד גליות שמקודם שימי משיחנו יהיו ואין בהם שיעבוד:
and it shall come to pass that at eventide. Before the thousand years are up there shall be a splendrous light, and all the good promised to Israel [will come]. And so did Jonathan translate: Not like the light of day and not like the darkness of night.   והיה לעת ערב.  קודם שיגמרו אלף שנה יהיה אור הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל וכן ת"י לא כנהור יומא ולא כקבל ליליא:
8And it shall come to pass on that day that spring water shall come forth from Jerusalem; half of it to the eastern sea, and half of it to the western sea; in summer and in winter it shall be.   חוְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵֽצְא֚וּ מַֽיִם־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבַחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה:
And it shall come to pass on that day. when the Mount of Olives will split from east to west.   והיה ביום ההוא.  כשיבקע הר הזיתים מן המזרח למערב:
spring water shall come forth from Jerusalem. and flow to the east by way of the crevice to…   יצאו מים חיים מירושלים.  וילכו למזרח דרך אותה בקיעה עד:
the eastern sea. which is to the east of the world; and half of it will turn to the west, to the western sea. This is the spring concerning which Joel (4:18) prophesied: “And a spring shall emanate from the house of the Lord.” That is the spring concerning which Ezekiel (47:3) prophesied: “And he measured a thousand cubits and he made me pass through the water.”   הים הקדמוני.  שהוא למזרחו של עולם קדמה וחציו יפנה למערב אל ים המערבי הוא המעיין שניבא יואל (שם ד) ומעיין מבית ה' יצא הוא הנחל שניבא (יחזקאל מ״ז:ד׳) וימד אלף ויעבירני במים וגו':
9And the Lord shall become King over all the earth; on that day shall the Lord be one, and His name one.   טוְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:
shall the Lord be one. For all the nations shall abandon their vanities and acknowledge Him, that He is one, and [that] no strange deity is with Him.   יהיה ה' אחד.  שכל האומות יעזבו הבליהם ויודו לו שהוא אחד ואין עמו אל נכר:
and His name one. That His name shall be mentioned by everyone.   ושמו אחד.  שיהא שמו נזכר בפי כולם:
10The whole earth shall be changed to be like a plain, from the hill of Rimmon in the south of Jerusalem; but it [Jerusalem] will be elevated high and remain in its old place; from the gate of Benjamin to the place of the first gate, until the corner gate, and from the tower of Hananel until the king's wine-cellars.   ייִסּ֨וֹב כָּל־הָאָ֚רֶץ כָּֽעֲרָבָה֙ מִגֶּ֣בַע לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְֽרָֽאֲמָה֩ וְיָֽשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד־מְק֞וֹם שַׁ֚עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
The whole earth shall be changed. The whole earth shall be changed to be like a plain. The mountains will be lowered, and the whole world will be a plain; and Jerusalem will be a mountain, so that it should appear higher than everything [else in the world].   יסוב כל הארץ.  יהפך להיות כל הארץ כערבה, ישפלו ההרים ויהי כל העולם כולו מישור וירושלים הר כדי שתראה גבוה על הכל:
from the hill of Rimmon. We learned in Tosefta of Sotah (11:14): South of Jerusalem is a plain, and the hill of Rimmon is rocks and clods. Rather, so is [the] interpretation [of this phrase]: From the hill of Rimmon, which is a mountainous place from there [the mountains of the world] will begin to be changed, to [be] a plain; and they will be like the south of Jerusalem, which is a plain.   מגבע לרמון נגב ירושלים.  שנינו בתוספתא דסוטה נגב ירושלים מישור הוא וגבע רמון טרשין וקרקשין וכן פתרונו מגבע לרמון שהוא מקום הרים משם יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור:
but it will be elevated high. Since its entire environs are a plain, it will appear high.   וראמה.  מתוך שכל סביבה מישור תראה היא גבוה:
and remain in its old place. in its place   וישבה תחתיה.  במקומה:
until the corner gate, and from the tower of Hananel. which will also be in its place; and from there shall extend the length of the city.   עד שער הפנים ומגדל חננאל.  גם הוא במקומו ומשם ימשך אורך העיר:
until the king’s wine-cellars. Jonathan renders: the pits off the king, fosec in Old French. [This is] like [a word in] Baba Kamma 50b, “trenches and caves.” And so, all wine cellars in Scripture are expressions of trenches, referring to the pit that is before the wine press, into which the wine flows. And the Midrash Aggadah (Pesikta d’Rav Kahana p. 143a; Song Rabbah 7: 4, cf. Mattenoth Kehunnah, Radal) [identifies] the pits of the king with the ocean: that Jerusalem will reach the end of the whole world, the pits dug out by the supreme King of kings.   עד יקבי המלך.  ת"י שיחי דמלכא פושיי"ן בלע"ז וכמו (ב"ק נ:) שיחין ומערות וכן כל יקבים שבמקרא לשון שיחין הם בור שלפני הגת שהיין זב לתוכו ומדרש אגדה יקבי מלך ים אוקיינוס שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם יקבים שחצבם מלך מלכי המלכים:
11And they shall dwell therein, and there shall be no more destruction; but Jerusalem shall dwell in safety.   יאוְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְיָֽשְׁבָ֥ה יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לָבֶֽטַח:
and there shall be no more destruction. The city shall no longer be in ruins.   וחרם לא יהיה.  העיר עוד:
12And this shall be the plague wherewith the Lord will smite all the nations who besieged Jerusalem; his flesh will waste away while he still stands on his feet; his eyes will waste away in their sockets, and his tongue shall waste away in his mouth.   יבוְזֹ֣את | תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֚ף יְהֹוָה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק | בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם:
his flesh will waste away while he still stands. This denotes the falling off of the limbs.   המק בשרו והוא עומד.  זה ניפול איברים:
13And it will come to pass on that day that there will be great consternation, sent by the Lord upon them; each one shall seize the hand of the other, and his hand shall rise up against the hand of the other.   יגוְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּֽהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת־יְהֹוָ֛ה רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָֽלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל־יַ֥ד רֵעֵֽהוּ:
there will be great consternation, sent by the Lord upon them. to confuse their wisdom, to bring them about to madness.   תהיה מהומת ה' רבה בהם.  לערבב חכמתם להפכם לשגעון:
each one will seize the hand of the other. He will seize him to slay him.   והחזיקו איש יד רעהו.  יאחז בו להרגו:
and his hand shall rise up. Whoever is stronger is victorious.   ועלתה ידו.  כל דאלים גבר:
14Yea, even Judah will fight against Jerusalem! And the wealth of all the nations round about-gold and silver and apparel-will be gathered in very great abundance.   ידוְגַ֨ם־יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כָּל־הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד:
Yea, even Judah. against their will shall fight against Jerusalem.   וגם יהודה.  על כרחה תלחם על ישראל (נ"א על ירושלים):
15And so will be the plague of the horses, the mules, the camels, the donkeys, and all the animals that are in those camps, similar to this plague.   טווְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֙רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַֽחֲמ֔וֹר וְכָ֨ל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּמַּֽחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת:
similar to this plague. which is delineated above, that his flesh shall waste away.   כמגפה הזאת.  המפורשת למעלה המק בשרו:
16And it will come to pass that everyone left of the nations who came up against Jerusalem will go up from year to year to prostrate himself to the King, the Lord of Hosts, and to celebrate the festival of Tabernacles.   טזוְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲו‍ֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:
the festival of Tabernacle. As our Sages explained in tractate Avodah Zarah (3a): I have an easy commandment named Sukkah, as is stated in the first halachic discussion.   את חג הסוכות.  כמו שפירשו רז"ל במס' עכו"ם מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כדאיתא בשמעתא ראשונה (דף ג'):
17And it shall be that whoever of all the families of the earth does not go up to Jerusalem to prostrate himself to the King, the Lord of Hosts-upon them there shall be no rain.   יזוְ֠הָיָה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַֽעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֚וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל־יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לְהִֽשְׁתַּֽחֲו‍ֹ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם:
rain. Actual rain to cause the produce of their land to grow. Now, what reason did He have for decreeing upon them the withholding of rain? That the commandments of the festival are based on the rains: the four species of the lulav and the water libation are to appease God for water. Since the festival of Tabernacles is the time of the rains of the year, no rain will fall on those who entertain doubts concerning the festival of Tabernacles. This is learned in the Tosefta of Sukkah (4:7).   הגשם.  גשמים ממש להצמיח פירות ארצם ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים לפי שמצות החג על הגשמים הם ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים על שהחג זמן גשמי שנה הוא ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם כך למדתי בתוספתא דסוכה:
18And if the family of Egypt does not go up and does not come, it shall not [rain] upon them. The plague [on Egypt] will be [the same as] that with which the Lord will plague the nations who do not go up to celebrate the festival of Tabernacles.   יחוְאִם־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹא־תַֽעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֚ף יְהֹוָה֙ אֶת־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:
And if the family of Egypt does not go up. and they do not require rain, for the Nile comes up and waters it [i.e., the land of Egypt].   ואם משפחת מצרים לא תעלה.  והן אין צריכים לגשמים שנילוס עולה ומשקה אותם:
it shall not [rain] upon them. Their rain shall not be upon them; i.e., the Nile will not water them, and so did Jonathan render: The Nile shall not ascend upon them.   ולא עליהם.  תהיה הגשם שלהם כלומר לא ישקה אותם נילוס וכן תרגום יונתן לא עליהון יסק נילוס:
the plague will be. The plague of famine.   תהיה המגפה.  של רעב:
with which the Lord will plague. This will be the punishment of Egypt and the punishment of all the nations, as He states. “upon them there shall be no rain.”   אשר יגוף ה'.  זאת תהיה עונש מצרים ועונש כל העכו"ם כמו שאמר לא עליהם יהיה הגשם:
19Such will be the punishment of Egypt and the punishment of all the nations who do not go up to celebrate the festival of Tabernacles.   יטזֹ֥את תִּֽהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:
20On that day there will be upon the bells of the horses, "holy to the Lord"; and the pots in the House of the Lord will be like the sprinkling bowls before the altar.   כבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל־מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָ֑ה וְהָיָ֚ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ:
there will be upon the bells of the horses. On the bells that are hung on the horse for beauty between its eyes (Pesachim 50a). Those, too, will be consecrated to make service vessels: sprinkling basins for the blood and pots to cook the flesh of the many sacrifices.   מצילות הסוס.  על הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו אף אותן יקדישו לעשות כלי שרת למזרקים לדם ולסירות לבשל בשר זבחים לרוב:
Yea, every pot… will be. All those that are used to remove the ashes, they too will be of gold and of silver, like the sprinkling basins that are before the altar.   מצילות הסוס.  טנטיני"ר בלע"ז:
the bells of the horses. tentinonc in Old French.   והיה הסירות.  שהם היו לדשן (את הדשן) אף הם יהיו של זהב ושל כסף כמזרקים אשר לפני המזבח:
21Yea, every pot in Jerusalem and in Judah will be holy to the Lord of Hosts, and all who sacrifice will come and take of them and cook in them; and there will no longer be a trafficker in the House of the Lord of Hosts on that day.   כאוְ֠הָיָה כָּל־סִ֨יר בִּירֽוּשָׁלִַ֜ם וּבִֽיהוּדָ֗ה קֹדֶשׁ לַֽיהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּבָ֙אוּ֙ כָּל־הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָֽקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹֽא־יִהְיֶ֨ה כְנַֽעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא:
and there will no longer be a trafficker. They will not require trafficking, as in (Isa. 23:8): “whose traffickers were the honored of the earth.” Another explanation: There is no poor man here.   ולא יהיה כנעני.  לא יצטרכו לסחור כמו (ישעיהו כ״ג:ח׳) כנעניה נכבדי ארץ, ד"א אין כאן עני: