| 1Now Job replied and said, |
|
אוַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּֽאמַר: |
| 2"I have heard such [things] many [times]; you are all troublesome consolers. |
|
בשָׁמַ֣עְתִּי כְאֵ֣לֶּה רַבּ֑וֹת מְנַֽחֲמֵ֖י עָמָ֣ל כֻּלְּכֶֽם: |
| 3Is there an end to words of wind? Or what will bring clarity to you that you should answer? |
|
גהֲקֵ֥ץ לְדִבְרֵי־ר֑וּחַ א֥וֹ מַה־יַּ֜מְרִֽיצְךָ֗ כִּ֣י תַֽעֲנֶֽה: |
| will bring clarity to you: Heb. ימרצך. Your mouth will make you evaluate to think clear words with proper basis. |
|
ימריצך:: ישערך פיך לחשוב דברים נמרצים על אופניהם: |
| 4I, too, could speak like you; if your soul were instead of my soul, I would join words together against you and shake my head at you. |
|
דגַּ֚ם | אָֽנֹכִי֘ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֚וּ־יֵ֚שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֚חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲֽ֜לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי: |
| could speak like you: I know how to chide as you do. |
|
ככם אדברה:
ככם אני יודע לקנתר:
|
| if your soul were: in pain instead of my soul, I too would join words together against you and shake my head at you in your cry, and encourage you with my mouth, saying, “Be still, have courage, and endure your sufferings,” just as you are saying to me. |
|
לו יש נפשכם:
ביסורין תחת נפשי גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם ומאמץ אתכם במו פי לאמר החרישו התאמצו ועמדו ביסוריכ' כאשר אתם תאמרו אלי:
|
| 5I would encourage you with my mouth, and the movement of my lips would cease. |
|
האֲאַמִּצְכֶ֥ם בְּמוֹ־פִ֑י וְנִ֖יד שְׂפָתַ֣י יַחְשֹֽׂךְ: |
| and the movement of my lips: which I move and [with which I] complain now and cry, would then stop, and I would no longer cry or lament, but now… |
|
וניד שפתי:
שאני נד וקובל עתה וצועק אז יחשוך ולא אזעוק ולא אנוד עוד, אבל עתה:
|
| 6Should I speak, my pain will not cease, and should I stop, what will leave me? |
|
ואִֽם־אֲ֖דַבְּרָה לֹא־יֵֽחָשֵׂ֣ךְ כְּאֵבִ֑י וְ֜אַחְדְּלָ֗ה מַה־מִנִּ֥י יַֽהֲלֹֽךְ: |
| Should I speak etc.: |
|
אם אדברה:
וגו':
|
| 7but now, it has wearied me; you have silenced all my company. |
|
זאַךְ־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי הֲ֜שִׁמּ֗וֹתָ כָּל־עֲדָתִֽי: |
| you have silenced: Heb. השמות, you have silenced, like (Dan. 4:16), “was appalled (אשתומם),” and like (Jer. 2:12), “O heavens, be astonished (שמו).” Be silent and wonder. |
|
השימות:
לשון שתיקה כמו אשתומם וכמו שומו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב) שתקו והתמהו:
|
| 8You have shrivelled me up; it has become a witness. My leanness has risen against me; it testifies before me. |
|
חוַתִּקְמְטֵנִי לְעֵ֣ד הָיָ֑ה וַיָּ֥קָם בִּ֥י כַֽ֜חֲשִׁ֗י בְּפָנַ֥י יַֽעֲנֶֽה: |
| You have shriveled me up; it has become a witness: You have shriveled me up and blackened me for a witness, for it has become a witness to my iniquity, to accuse me. |
|
ותקמטני לעד היה:
הקמטתני והקדרתני בשביל עד שהיה לעד על עוני להשטינני:
|
| 9His wrath has torn me; yea, He hates me, He has gnashed His teeth at me. My Adversary sharpens his eyes upon me. |
|
טאַפּ֚וֹ טָרַ֨ף | וַיִּשְׂטְמֵ֗נִי חָרַ֣ק עָלַ֣י בְּשִׁנָּ֑יו צָרִ֓י | יִלְט֖וֹשׁ עֵינָ֣יו לִֽי: |
| My Adversary: Satan is the adversary. |
|
צרי:
השטן הוא הצר:
|
| sharpens: Heb. ילטוש, sharpens, like (Gen. 4:22), “who sharpened (לטש) every instrument etc.” |
|
ילטוש:
יחדד כמו לוטש כל חורש וגומר (בראשית ד):
|
| 10They open their mouth at me, with disdain they strike my cheeks; united they assemble against me. |
|
יפָּֽעֲר֬וּ עָלַ֨י | בְּפִיהֶ֗ם בְּ֖חֶרְפָּה הִכּ֣וּ לְחָיָ֑י יַ֜֗חַד עָלַ֥י יִתְמַלָּאֽוּן: |
| They open their mouth at me: Heb. פערו, they open, like (Isa. 5:14), “and opened (ופערה) its mouth.” |
|
פערו עלי בפיהם:
פתחו כמו ופערה פיה (ישעיה ה):
|
| they assemble: Heb. יתמלאון, they gather, and there are many similar words in Scripture, e.g. (Jer. 12:6), “have called a gang (מלא) after you;” (Isa. 31:4), “although a band (מלא) of shepherds gather against him,” but it does not deviate from its original meaning because every filling (מלוי) is a gathering together. |
|
יתמלאון:
יתאספון והרבה לו דומין במקרא קראו אחריך מלא (ירמיה ה) אשר יקראו עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳) ואינו משתנה מלשונו כי כל מילוי נאסף הוא:
|
| 11God delivers me to a fool and heals me through the hands of the wicked. |
|
יאיַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֖ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי: |
| God delivers me to a fool: The Holy One, blessed be He, delivered me to a fool, a scorner, a mocker, to be scornful of me. |
|
יסגירני אל אל עויל:
הסגירני הקב"ה אל אויל לץ עולל ללוץ בי:
|
| and heals me through the hands of the wicked: Heb. ירטני. The bandage of His consolations and my healing He delivered to the wicked, who only provoke. Another explanation: יַרְטֵנִי is like יַרְצֵנִי, He placates me, an expression of placating and consolation |
|
ועל ידי רשעים ירטני:
רטיית תנחומיו ורפואתי מסר לרשעים שאינן אלא מקניטים, ד"א ירטני כמו ירצני לשון רצוי ותנחומים:
|
| 12I was tranquil, but he crumbled me to pieces; He held me by my nape and shattered me, and stood me up as a target for him. |
|
יבשָׁ֘לֵ֚ו הָיִ֨יתִי | וַיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֖עָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֜֗וֹ לְמַטָּרָֽה: |
| but he crumbled me to pieces: Heb. ויפרפני. That fool [crumbled me]. [It is] an expression of crumbs (פרורין). |
|
ויפרפרני:
אותו עויל ל' פירורין:
|
| and shattered me: Heb. ויפצפצני, an expression of something being broken into many fragments with a hard blow, like (Jer. 13:14), “And I will dash them (ונפצתים), one against the other;” (Ps. 137:90), “and dash (ונפץ) your little ones against the rock.” |
|
ויפצפצני:
לשון נשבר לשברים הרבה בחבטה רבה כמו ונפצתם איש אל אחיו (ירמיה יד) ונפץ עולליך אל הסלע (תהילים קל״ז:ט׳):
|
| 13His archers surround me; he splits my kidneys and does not have compassion. He spills out my gall upon the ground. |
|
יגיָ֘סֹ֚בּוּ עָלַ֨י | רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֖לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֜אָ֗רֶץ מְרֵֽרָֽתִי: |
| His archers: רביו, the one who shoots his arrows, as in (Gen. 21:20), “and he became an archer (רבה קשת).” |
|
רביו:
מורה חציו כמו רובה קשת (בראשית כא):
|
| my gall: Heb. מְרֵירָתִי, my gall. |
|
מררתי:
מרה שלי:
|
| 14He breached me [with] breach upon breach; he runs toward me like a mighty warrior. |
|
ידיִפְרְצֵ֣נִי פֶ֖רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר: |
| 15I sewed sackcloth on my scabs and sullied my radiance in the dust. |
|
טושַׂ֣ק תָּ֖פַרְתִּי עֲלֵ֣י גִלְדִּ֑י וְעֹלַ֖לְתִּי בֶעָפָ֣ר קַרְנִֽי: |
| my scab: Heb. גלדי, a dry wound that forms a crust, and [in] the language of the Mishnah (Rosh Hashanah 27b): He scraped it (the shofar) down to a thin crust (גלדו). |
|
גלדי:
מכה יבשה והעלאת גלד ול' משנה (ר"ה כ"ז) והעמידו על גלדו:
|
| and sullied: Heb. ועללתי, and I sullied, like (Jud. 19:25), “and abused (ויתעללו) her,” an expression of disgrace and abasement, and like (Lam. 3:51), “sullies (עוללה) my soul.” |
|
ועוללי:
ולכלכתי וגנותי כמו ויתעללו בה (שופטים י״ט:כ״ה) ל' בזיון וגנאי וכמו עוללה לנפשי (איכה ג):
|
| my radiance: Heb. קרני, my radiance, an expression of (Habakkuk 3:4): “rays of light (קרנים) came to them from his hand.” |
|
קרני:
זיוי לשון וקרנים מידו לו (חבקוק ג׳:ד׳):
|
| 16My face became shrivelled from crying, and upon my eyelids is the shadow of death. |
|
טזפָּנַ֣י ֖חֳמַרְמְרוּ (כתיב חֳ֖מַרְמְרֻה) מִנִּי־בֶ֑כִי וְעַ֖ל עַפְעַפַּ֣י צַלְמָֽוֶת: |
| became shriveled: Heb. חמרמרו, like (Chullin 3:3), “and its internal organs became shriveled (ונחמרו),” in the language of the Mishnah. Similarly (Lam. 1:20), “my intestines have become shriveled (חמרמרו).” |
|
חמרמרו:
נקמטו כמו נחמרו בני מיעיה בל' משנה (חולין י) וכן מעי חמרמרו (איכה א):
|
| the shadow of death: it became darkened from weeping and tears. |
|
צלמות:
שחשכו מחמת בכי ודמע':
|
| 17But not because of any violence in my hands, and my prayer is pure. |
|
יזעַל לֹא־חָמָ֣ס בְּכַפָּ֑י וּתְפִלָּתִ֥י זַכָּֽה: |
| and my prayer is pure: I did not curse my friend nor did I think any evil against him. |
|
ותפלתי זכה:
לא קיללתי חבירי ולא פיללתי לו רעה:
|
| 18O earth! Do not cover my blood, and let there be no place for my cry. |
|
יחאֶרֶץ אַל־תְּכַסִּ֣י דָמִ֑י וְאַל־יְהִ֥י מָ֜ק֗וֹם לְזַֽעֲקָתִֽי: |
| and let there be no place: in the earth to absorb my cry, but it should ascend to heaven. |
|
ואל יהי מקום:
בארץ להבליע בו צעקתי כי לשמים תעלה:
|
| 19Even now, behold my Witness is in heaven and He Who testifies for me is on high. |
|
יטגַּם־עַ֖תָּה הִנֵּה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֜שָֽׂהֲדִ֗י בַּמְּרוֹמִֽים: |
| behold my Witness is in heaven: My Creator, Who knows my ways. |
|
הנה בשמים עדי:
יוצרי היודע דרכי:
|
| 20My intercessors, my friends, to God my eye pours out tears. |
|
כמְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־אֱ֜ל֗וֹהַּ דָּֽלְפָ֥ה עֵינִֽי: |
| pours out: Heb. דלפה, tears and sprays tears, an expression of dripping (דלוף). |
|
דלפה:
דומעת וזולפת דמעה ל' דילוף:
|
| 21Would that a man could reason with God as a man with his fellow. |
|
כאוְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ: |
| Would that a man could reason: If only He would do this for me, that He would give me a place so that a man could reason with God, to liken the two contentions: the contention of man with his Maker, and the contention of man with his fellow. |
|
ויוכח לגבר:
והלואי יעשה לי זאת שיתן לי מקום להתווכח גבר עם אלוה להשוות שני הריבים ריב גבר עם קונו וריב בין אדם לרעהו:
|
| 22For numbered years will come, and I will go on a way from which I will not return. |
|
כבכִּֽי־שְׁנ֣וֹת מִסְפָּ֣ר יֶֽאֱתָ֑יוּ וְאֹ֖רַח לֹֽא־אָשׁ֣וּב אֶֽהֱלֹֽךְ: |
| For numbered [years]: The limited number of the days of my life. |
|
כי שנות וגו':
הקצובים מספר לימי חיי:
|
| will come: Will arrive, and then I will go on a way from which I will not return. |
|
יאתיו:
יגיעו, ואז ארח לא אשוב אהלך:
|
