1Will not wisdom call out, and understanding give forth its voice? |
|
אהֲלֹֽא־חָכְמָ֥ה תִקְרָ֑א וּ֜תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ: |
Will not wisdom call out. Does not the Torah announce for you the things mentioned below in this section? |
|
הלא חכמה תקרא.
הלא התורה מכרזת אליכם דברים האמורים למטה בענין:
|
2At the top of the heights upon the road; at the crossroads she stands. |
|
בבְּרֹאשׁ־מְרוֹמִ֥ים עֲלֵי־דָ֑רֶךְ בֵּ֖ית נְתִיב֣וֹת נִצָּֽבָה: |
3Beside the gates, at the entrance of the roof, at the entrance of the portals she cries, |
|
גלְיַד־שְׁעָרִ֥ים לְפִי־קָ֑רֶת מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה: |
at the entrance of the roof. Heb. קרת, the ceiling above the gate, where people sit. |
|
לפי קרת.
תקרה הנתונה על השער ויושבים עליה:
|
she cries. Heb. תרנה, she cries, and what does she say? “To you, O men, I call.” |
|
תרונה.
תזעקנה ומה היא אומרת:
|
4"To you, O men, I call, and my voice [is] to the children of man. |
|
דאֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א וְ֜קוֹלִ֗י אֶל־בְּנֵ֥י אָדָֽם: |
5O simpletons, understand cunning, and you fools, give understanding to your heart. |
|
ההָבִ֣ינוּ פְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה וּ֜כְסִילִ֗ים הָבִ֥ינוּ לֵֽב: |
6Hearken for I will speak noble things, and the opening of my lips shall be right things. |
|
ושִׁמְעוּ כִּֽי־נְגִידִ֣ים אֲדַבֵּ֑ר וּמִפְתַּ֥ח שְׂ֜פָתַ֗י מֵישָׁרִֽים: |
Hearken for I will speak noble things. Words of nobility and importance. |
|
שמעו כי נגידים אדבר.
דברי נגידות וחשיבות:
|
7For my palate shall utter truth, and wickedness is an abomination of my lips. |
|
זכִּֽי־אֱ֖מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע: |
8All the sayings of my lips are with righteousness; there is nothing twisted or crooked in them. |
|
חבְּצֶ֥דֶק כָּל־אִמְרֵי־פִ֑י אֵ֥ין בָּ֜הֶ֗ם נִפְתָּ֥ל וְעִקֵּֽשׁ: |
there is nothing twisted or crooked in them. There is no crookedness. |
|
נפתל ועקש.
עקמומיות:
|
9They are all true to the understanding one, and straight to those who find knowledge. |
|
טכֻּלָּ֣ם נְ֖כֹחִים לַמֵּבִ֑ין וִֽ֜ישָׁרִ֗ים לְמֹ֣צְאֵי דָֽעַת: |
10Take my discipline and not silver; knowledge is chosen above gold. |
|
יקְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף וְ֜דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר: |
gold. Heb. חרוץ. A type of gold. |
|
מחרוץ.
ממיני הזהב הוא:
|
11For wisdom is better than pearls; all desirable things cannot be compared to it. |
|
יאכִּֽי־טוֹבָ֣ה חָ֖כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֜פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ: |
than pearls. Heb. מפנינים, pearls. |
|
מפנינים.
מרגליות:
|
cannot be compared to it. They will not equal its value. |
|
לא ישוו בה.
לא ידמו לשויה:
|
12I am wisdom; I dwelt [beside] cunning, and the knowledge of devices I will find. |
|
יבאֲֽנִי־חָ֖כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עָרְמָ֑ה וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא: |
I dwelt [beside] cunning. Beside cunning, for since a man has learned Torah, cunning about every matter enters into him. |
|
שכנתי ערמה.
אצל ערמה, שכיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות של כל דבר:
|
13Fear of the Lord is to hate evil, haughtiness, pride, the way of evil, and a perverse mouth; [these] I hate. |
|
יגיִֽרְאַ֣ת יְהוָה֘ שְֹֽנֹ֫את רָ֥ע גֵּ֘אָ֤ה וְגָא֨וֹן וְדֶ֣רֶךְ רָ֖ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי: |
Fear of the Lord is to hate evil. This is the discipline that wisdom announces to the people. |
|
יראת ה' שנאת רע.
זהו המוסר שהחכמה מכרזת לבריות:
|
14I have counsel and sound wisdom; I am understanding; I have might. |
|
ידלִֽי־עֵ֖צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֜ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה: |
15Kings reign with me, and rulers legislate righteousness. |
|
טובִּי מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֜רוֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק: |
Kings reign with me. for the judges and the judgments I teach them. |
|
בי מלכים ימלוכו.
שהדינים והמשפטים אני מלמדם:
|
16Through me princes govern, and nobles, yea, all judges of righteousness. |
|
טזבִּי שָׂרִ֣ים יָשֹ֑רוּ וּ֜נְדִיבִ֗ים כָּל־שֹׁ֥פְטֵי צֶֽדֶק: |
17I will love those who love me, and those who seek me eagerly will find me. |
|
יזאֲנִי אֹהֲבַ֣יה (אֹהֲבַ֣י) אֵהָ֑ב וּ֜מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי: |
I will love those who love me. Heb. אהבי. [This is the reading.] The text is written: אוהביה, those who love her. Said the Holy One, blessed be He: “I will love those who love the Torah.” I heard this from Rabbi Aaron in the name of Rabbi Nathan. |
|
אהב.
כמו אאהב:
|
I will love. Heb. אהב, like אאהב. |
|
אהבי.
אהביה כתיב אמר הקב"ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן:
|
will find me. Heb. ימצאנני. There is an extra “nun,” denoting fifty. I will allow him to find the fifty gates of understanding. |
|
ימצאנני.
נו"ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו:
|
18Riches and honor are with me, powerful wealth and charity. |
|
יחעֽשֶׁר־וְכָב֥וֹד אִתִּ֑י ה֥וֹן עָ֜תֵ֗ק וּצְדָקָֽה: |
19My fruit is better than gold-yea than fine gold- and my produce [is better] than choice silver. |
|
יטט֣וֹב פִּ֖רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז וּ֜תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר: |
20In the way of righteousness I will go, in the midst of the paths of justice. |
|
כבְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ך בְּ֜ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט: |
21There is substance to give inheritance to those who love me, and I will fill their treasuries. |
|
כאלְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא: |
There is substance to give inheritance. Heb. יש, lit. there is. There is with me a great inheritance. |
|
להנחיל אוהבי יש.
יש אתי נחלה רבה:
|
22The Lord acquired me at the beginning of His way, before His works of old. |
|
כביְֽהוָ֗ה קָ֖נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז: |
at the beginning of His way. before the creation of the world. |
|
ראשית דרכו.
קודם בריאתו של עולם:
|
23From the distant past I was enthroned, from the beginning, of those that preceded the earth. |
|
כגמֵעוֹלָם נִסַּ֥כְתִּי מֵרֹ֗אשׁ מִקַּדְמֵי־אָֽרֶץ: |
I was enthroned, from the beginning. Heb. נסכתי, an expression of (Ezek. 35): “Princes (נסיכי) of the sons of man.” |
|
נסכתי מראש.
ל' נסיכי בני אדם (יחזקאל לה):
|
24I was created when there were yet no deeps, when there were no fountains replete with water. |
|
כדבְּאֵין־תְּהֹמ֥וֹת חוֹלָ֑לְתִּי בְּאֵ֥ין מַ֜עְיָנ֗וֹת נִכְבַּדֵּי־מָֽיִם: |
I was created. Heb. חוללתי. |
|
חוללתי.
נבראתי:
|
25I was created before the mountains were sunk, before the hills; |
|
כהבְּטֶ֣רֶם הָרִ֣ים הָטְבָּ֑עוּ לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי: |
before the mountains were sunk. within the water. |
|
בטרם הרים הטבעו.
בתוך המים:
|
26when He had not yet made the land and the outsides and the beginning of the dust of the earth. |
|
כועַד־לֹ֣א עָ֖שָׂה אֶ֣רֶץ וְחוּצ֑וֹת וְ֜רֹ֗אשׁ עַפְר֥וֹת תֵּבֵֽל: |
the land and the outsides. The land of Israel and other lands. |
|
ארץ וחוצות.
ארץ ישראל ושאר ארצות:
|
and the beginning of the dust of the earth. The first man. |
|
וראש עפרות תבל.
אדם הראשון:
|
27When He established the heavens, there I was, when He drew a circle over the face of the deep; |
|
כזבַּהֲכִינ֣וֹ שָׁ֖מַיִם שָׁ֣ם אָ֑נִי בְּח֥וּקוֹ ח֜֗וּג עַל־פְּנֵ֥י תְהֽוֹם: |
when He drew a circle over the face of the deep. When He drew the circle of the earth over the water, to draw a boundary that it may not pass. חוג is an expression of encircling, as in (Isa. 44:13): “and with a compass (ובמחוגה) he rounds it.” (Compas in French, zirkel in German, as in Gen. 29:17, Isa. 5:22, 44:13, and Job 22:14.) |
|
בחקו חוג על פני תהום.
כשרקע חוג הארץ על המים, חוק גבול בל יעבור חוג לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיה מד) קונפא"ש בלעז:
|
28when He made the skies above firm, when He strengthened the fountains of the deep; |
|
כחבְּאַמְּצ֣וֹ שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל בַּ֜עֲז֗וֹז עִינ֥וֹת תְּהֽוֹם: |
when He strengthened the fountains of the deep. When He made mighty the fountains of the deep. |
|
בעזוז.
כשהגביר מעיינות תהום:
|
29when He gave the sea its boundary, and the water shall not transgress His command, when He established the foundations of the earth; |
|
כטבְּשֹ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם חֻקּ֗וֹ וּ֖מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־פִ֑יו בְּ֜חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ: |
when He gave the sea its boundary. and decreed upon the Reed Sea when He created it, on the condition that it split before Moses. |
|
בשומו לים חוקו.
וגזר על ים סוף כשבראו על מנת להבקע לפני משה:
|
when He established the foundations of the earth. Heb. בחקו from an expression of engraving (חקוי), as in (Isa. 49:16): “Behold on [My] hands I have engraved you (חקתיך),” and so (Ezek. 43:14): “And from the bottom (מחיק) upon the ground.” |
|
בחקו מוסדי ארץ.
בחיקתו, מל' חקו כמו על כפים חקתיך (שם מט) וכן ומחיק הארץ (יחזקאל מג):
|
30I was a nursling beside Him, and I was [His] delight every day, playing before Him at all times; |
|
לוָֽאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָֽאֶהְיֶ֣ה שַׁ֖עֲשֻׁעִים י֤וֹם י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכָל־עֵֽת: |
a nursling. Heb. אמון, one that was reared beside Him, an expression of (Lam. 4:5): "They that were reared (האמנים) amid crimson. |
|
אמון.
גדילה אצלו ל' האמונים עלי תולע (איכה ד׳:ה׳):
|
every day. יום יום, lit. a day a day, two thousand years. |
|
יום יום.
אלפים שנה:
|
31playing in the habitable world of His earth, and [having] my delights with the children of man. |
|
לאמְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵ֣ל אַרְצ֑וֹ וְ֜שַׁעֲשֻׁעַ֗י אֶת־בְּנֵ֥י אָדָֽם: |
playing in the habitable world of His earth. All the generations of the wicked that were from Adam to Noah and from Noah to Abraham, I was laughing at them. |
|
משחקת בתבל ארצו.
כל דורות הרשעים שהיו מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם הייתי משחקת עליהם:
|
and [having] my delights. I waited until the generation of the desert came and accepted me. |
|
ושעשועי.
צפיתי עד בא דור המדבר ויקבלוני:
|
32And now, my children, hearken to me, and fortunate are those who observe my ways. |
|
לבוְעַתָּ֣ה בָ֖נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְ֜אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ: |
33Hearken to discipline and become wise, and do not put it to naught. |
|
לגשִׁמְע֖וּ מוּסָ֥ר וַחֲכָ֗מוּ וְאַל־תִּפְרָֽעוּ: |
and do not put it to naught. Heb. תפרעו, and do not put my discipline to naught. |
|
ואל תפרעו.
ואל תבטלו מוסרי:
|
34Fortunate is the man who listens to me to watch by my doors day by day, to watch the doorposts of my entrances. |
|
לדאַ֥שְֽׁרֵי אָדָם֘ שֹׁמֵ֪עַ֫ לִ֥י לִשְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֖לְתֹתַי י֤וֹם י֑וֹם לִ֜שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי: |
to watch. Heb. לשקד |
|
לשקוד.
לשמור:
|
by my doors. [to be the] first to enter into the study hall and the synagogue and [the] last to leave. |
|
על דלתותי.
להכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון:
|
35For he who has found me has found life, and he has obtained favor from the Lord. |
|
להכִּ֣י מצאי (כתיב מָצָ֣אי) מָצָ֣א חַיִּ֑ים וַיָּ֥פֶק רָ֜צ֗וֹן מֵיְהוָֽה: |
36But he who sins against me robs his soul; all who hate me, love death." |
|
לווְֽחֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ כָּל־מְ֜שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת: |