| 1Hearken, you islands, to me, and listen closely, you nations, from afar; the Lord called me from the womb, from the innards of my mother He mentioned my name. |
|
אשִׁמְע֚וּ אִיִּים֙ אֵלַ֔י וְהַקְשִׁ֥יבוּ לְאֻמִּ֖ים מֵֽרָח֑וֹק יְהֹוָה֙ מִבֶּ֣טֶן קְרָאָ֔נִי מִמְּעֵ֥י אִמִּ֖י הִזְכִּ֥יר שְׁמִֽי: |
| called me from the womb: When I was still in the womb, the thought came before Him that my name should be Isaiah (יְשַׁעְיָה) to prophesy salvations (יְשׁוּעוֹת) and consolations. |
|
מבטן קראני:
משאני בבטן עלתה לפניו במחשבה להיות שמי ישעי' להנבא ישועו' ונחמו':
|
| 2And He made my mouth like a sharp sword, He concealed me in the shadow of His hand; and He made me into a polished arrow, He hid me in His quiver. |
|
בוַיָּ֚שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָד֖וֹ הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֙נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּת֖וֹ הִסְתִּירָֽנִי: |
| And He made my mouth like a sharp sword: to castigate the wicked and to prophesy retribution upon them. |
|
וישם פי כחרב חדה:
להוכיח את הרשעים ולהתנבאו' עליהם פורענות:
|
| He concealed me in the shadow of His hand: that they be unable to harm me. |
|
בצל ידו החביאני:
שלא יוכלו להרע לי:
|
| into a polished arrow: Heb. בָּרוּר, [lit. clear,] polished, kler in O.F. |
|
לחץ ברור:
ממורט קלי"ר בלע"ז:
|
| in His quiver: A receptacle used as a case for arrows, called koujjbre in O.F. |
|
באשפתו:
כלי נרתק החצים שקורין קוייכר"א בלע"ז:
|
| 3And He said to me, "You are My servant, Israel, about whom I will boast." |
|
גוַיֹּ֥אמֶר לִ֖י עַבְדִּי־אָ֑תָּה יִשְׂרָאֵ֕ל אֲשֶׁר־בְּךָ֖ אֶתְפָּאָֽר: |
| 4And I said, "I toiled in vain, I consumed my strength for nought and vanity." Yet surely my right is with the Lord, and my deed is with my God. |
|
דוַֽאֲנִ֚י אָמַ֙רְתִּי֙ לְרִ֣יק יָגַ֔עְתִּי לְתֹ֥הוּ וְהֶ֖בֶל כֹּחִ֣י כִלֵּ֑יתִי אָכֵן֙ מִשְׁפָּטִ֣י אֶת־יְהֹוָ֔ה וּפְעֻלָּתִ֖י אֶת־אֱלֹהָֽי: |
| And I said, I toiled in vain: when I saw that I admonish them and they do not obey. |
|
ואני אמרתי לריק יגעתי:
כשראיתי שאני מוכיחם ואינם שומעים:
|
| Yet surely my right is with the Lord: He knows that it is not from me but from them [i.e., He knows that their failure to obey is not due to my laziness, but to their obstinacy]. |
|
אכן משפטי את ה':
הוא יודע שאינה מאתי אלא מאתם:
|
| 5And now, the Lord, Who formed me from the womb as a servant to Him, said to bring Jacob back to Him, and Israel shall be gathered to Him, and I will be honored in the eyes of the Lord, and my God was my strength. |
|
הוְעַתָּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה יֹֽצְרִ֚י מִבֶּ֙טֶן֙ לְעֶ֣בֶד ל֔וֹ לְשׁוֹבֵ֚ב יַֽעֲקֹב֙ אֵלָ֔יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל ל֣וֹ (כתיב לֹ֣א) יֵאָסֵ֑ף וְאֶכָּבֵד֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה וֵֽאלֹהַ֖י הָיָ֥ה עֻזִּֽי: |
| shall be gathered to Him: To Him they shall return in repentance. |
|
לו יאסף:
אליו ישוב בתשוב':
|
| 6And He said, "It is too light for you to be My servant, to establish the tribes of Jacob and to bring back the besieged of Israel, but I will make you a light of nations, so that My salvation shall be until the end of the earth." |
|
ווַיֹּ֗אמֶר נָקֵ֨ל מִֽהְיֽוֹתְךָ֥ לִי֙ עֶ֔בֶד לְהָקִים֙ אֶת־שִׁבְטֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְצוּרֵ֥י (כתיב וּנְציּרֵ֥י) יִשְׂרָאֵ֖ל לְהָשִׁ֑יב וּנְתַתִּ֙יךָ֙ לְא֣וֹר גּוֹיִ֔ם לִֽהְי֥וֹת יְשֽׁוּעָתִ֖י עַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ: |
| And He said, “It is too light for you to be, etc.”: In My eyes, it is too small a gift that you should have this alone, that you be My servant to establish Jacob and to bring back to Me the besieged of Israel, and behold I add more to you, “And I will make you a light for the nations,” to prophesy concerning the downfall of Babylon, which will be a joy for the whole world. |
|
נקל מהיותך וגו':
מתנה קטנה היא בעיני שתהא לך זאת לבדה שתהא לי עבד להקים את יעקב ולהשיב אלי נצורי ישראל והנני מוסיף לך עוד ונתתיך לאור גוים ולהנבא על מפלתה של בבל שהיא שמחה לכל העולם:
|
| and the besieged of Israel: Heb. וּנְצוּרֵי. Comp. (Prov. 7:10) “With a heart surrounded by evil thoughts (וּנְצֻרַת),” that their heart is surrounded by the inclination of sinful thoughts, like a city besieged by a bulwark of those who besiege it. |
|
ונצורי ישראל:
כמו (משלי ז׳:י׳) ונצורת לב שלבם מוקף יצר הרהורי עבירה כעיר נצורה מצור הצרים עליה:
|
| 7So said the Lord, the Redeemer of Israel, his Holy One, about him who is despised of men, about him whom the nation abhors, about a slave of rulers, "Kings shall see and rise, princes, and they shall prostrate themselves, for the sake of the Lord Who is faithful, the Holy One of Israel, and He chose you." |
|
זכֹּ֣ה אָֽמַר־יְהֹוָה֩ גֹּאֵ֨ל יִשְׂרָאֵ֜ל קְדוֹשׁ֗וֹ לִבְזֹה־נֶ֜פֶשׁ לִמְתָ֚עֵֽב גּוֹי֙ לְעֶ֣בֶד מֹֽשְׁלִ֔ים מְלָכִים֙ יִרְא֣וּ וָקָ֔מוּ שָׂרִ֖ים וְיִֽשְׁתַּֽחֲו֑וּ לְמַ֚עַן יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר נֶֽאֱמָ֔ן קְדֹ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וַיִּבְחָרֶֽךָּ: |
| about him who is despised of men: Heb. לִבְזֹה נֶפֶשׁ, a despised soul, about Israel, who are despised. |
|
לבזה נפש:
נפש בזויה:
|
| about him whom the nation abhors: About him whom the nation abhors, and he is a slave to those who rule over him. |
|
למתעב גוי:
למי שהגוי מתעבו:
|
| Kings shall see: him and rise. |
|
מלכים יראו:
אותו וקמו:
|
| Who is faithful: to keep His promise that He promised Abraham concerning the kingdoms, as the matter is stated (Gen. 15: 17): “And behold a smoking stove, etc.” |
|
אשר נאמן:
לשמור הבטחתו שהבטיח לאברהם על המלכיות כענין שנאמר והנה תנור עשן וגו' (בראשית ט״ו:י״ז):
|
| the Holy One of Israel: is He, and He chose you. |
|
קדוש ישראל:
הוא ויבחרך:
|
| 8So said the Lord, "In a time of favor I answered you, and on a day of salvation I helped you; and I will watch you, and I will make you for a people of a covenant, to establish a land, to cause to inherit the desolate heritages. |
|
חכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה בְּעֵ֚ת רָצוֹן֙ עֲנִיתִ֔יךָ וּבְי֥וֹם יְשׁוּעָ֖ה עֲזַרְתִּ֑יךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֙ לִבְרִ֣ית עָ֔ם לְהָקִ֣ים אֶ֔רֶץ לְהַנְחִ֖יל נְחָל֥וֹת שֹֽׁמֵמֽוֹת: |
| In a time of favor: In the time of prayer, when you seek My favor and appease Me. |
|
בעת רצון:
בעת תפלה שאתה מתרצה ומתפייס לפני:
|
| and on a day of salvation: When you need salvation. |
|
וביום ישועה:
שתהא צריך לישועה:
|
| and I will watch you: Heb. וְאֶצָּרְךָ, and I will watch you. |
|
ואצרך:
ואשמרך:
|
| for a people of a covenant: to be a people of a covenant to Me. |
|
לברית עם:
להיות עם ברית לי:
|
| to establish a land: The land of Israel, chosen by Me from all lands. |
|
להקים ארץ:
ארץ ישראל הבחורה לי בכל הארצות:
|
| 9To say to the prisoners, "Go out!" and to the darkness, "Show yourselves!" By the roads they shall graze, and by all rivers is their pasture. |
|
טלֵאמֹ֚ר לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַֽאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ עַל־דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכָל־שְׁפָיִ֖ים מַרְעִיתָֽם: |
| To say to the prisoners, “Go out!”: At the time I will say to the prisoners of the exile, “Go out!” |
|
לאסורים צאו:
לעת אשר אומר לאסורי גולה צאו:
|
| rivers: Jonathan renders: נַגְדִּין, streams of water. |
|
שפיים:
תרגם יונתן נגדין, נחלי מים:
|
| 10They shall neither hunger nor thirst, nor shall the heat and the sun smite them, for He Who has mercy on them shall lead them, and by the springs of water He shall guide them. |
|
ילֹ֚א יִרְעָ֙בוּ֙ וְלֹ֣א יִצְמָ֔אוּ וְלֹֽא־יַכֵּ֥ם שָׁרָ֖ב וָשָׁ֑מֶשׁ כִּֽי־מְרַֽחֲמָ֣ם יְנַֽהֲגֵ֔ם וְעַל־מַבּ֥וּעֵי מַ֖יִם יְנַֽהֲלֵֽם: |
| heat: Heb. שָׁרָב, heat. |
|
שרב:
חום:
|
| 11And I will make all My mountains into a road, and My highways shall be raised. |
|
יאוְשַׂמְתִּ֥י כָל־הָרַ֖י לַדָּ֑רֶךְ וּמְסִלֹּתַ֖י יְרֻמֽוּן: |
| And I will make all My mountains into a road: In contrast to what he said concerning the days of its ruin (supra 33:8) “The wayfarer has stopped,” now the wayfarers shall return and go therein. |
|
ושמתי כל הרי לדרך:
כלפי שאמר (לעיל לג) על ידי חורבנה שבת עובר אורח עכשיו ישובו וילכו בו עוברים ושבי':
|
| and My highways shall be raised: In contrast to what he said (ibid.): “Highways have become desolate,” deteriorated with no one to repair them, now My highways shall be raised, they shall repair the deterioration of the roads and raise them as is customary, with smooth pebbles and earth. |
|
ומסלותי ירומון:
כלפי שאמר (שם) נשמו מסלות נתקלקלו מאין מתקן אותם עכשיו ומסילותי ירומון יתקנו קילקול הדרכים ויגביה אותם כמשפט בחלוקי אבנים ועפר:
|
| 12Behold, these shall come from afar, and behold these from the north and from the west, and these from the land of Sinim. |
|
יבהִנֵּ֣ה אֵ֕לֶּה מֵֽרָח֖וֹק יָבֹ֑אוּ וְהִנֵּה־אֵ֙לֶּה֙ מִצָּפ֣וֹן וּמִיָּ֔ם וְאֵ֖לֶּה מֵאֶ֥רֶץ סִינִֽים: |
| from the land of Sinim: [Jonathan renders:] from the southland. |
|
מארץ סינים:
מארע דרומא:
|
| 13Sing, O heavens, and rejoice, O earth, and mountains burst out in song, for the Lord has consoled His people, and He shall have mercy on His poor. |
|
יגרָנּ֚וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ וּפִצְח֥וּ (כתיב יּפִצְח֥וּ) הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי־נִחַ֚ם יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וַֽעֲנִיָּ֖ו יְרַחֵֽם: |
| for the Lord has consoled: His people. |
|
כי נחם ה':
את עמו:
|
| 14And Zion said, "The Lord has forsaken me, and the Lord has forgotten me." |
|
ידוַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהֹוָ֑ה וַֽאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי: |
| And Zion said: She thought that I had forgotten her. |
|
ותאמר ציון:
היא היתה סבורה ששכחתיה:
|
| 15Shall a woman forget her sucking child, from having mercy on the child of her womb? These too shall forget, but I will not forget you. |
|
טוהֲתִשְׁכַּ֚ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵֽרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָֽנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ: |
| Shall a woman forget her sucking child: Heb. עוּלָהּ, similar to עוֹלֵל. |
|
התשכח אשה עולה:
עולל שלה:
|
| from having mercy on the child of her womb: Heb. מֵרֶחֶם בֶּן-בִּטְנָהּ. |
|
מרחם בן בטנה:
מלרחם על בן בטנה:
|
| These too shall forget: Even if these forget, I will not forget you. |
|
גם אלה תשכחנה:
אפילו אם אלה תשכחנה אנכי לא אשכחך:
|
| 16Behold on [My] hands have I engraved you; your walls are before Me always. |
|
טזהֵ֥ן עַל־כַּפַּ֖יִם חַקֹּתִ֑יךְ חֽוֹמֹתַ֥יִךְ נֶגְדִּ֖י תָּמִֽיד: |
| Behold on [My] hands: Heb. כַּפַּיִם עַל- [lit. on hands]. I see you as though you are engraved on My hands, to see you and always to remember you. Another explanation is: עַל-כַּפַּיִם “from upon the clouds of glory.” Comp. (Job 36:32) “On the clouds (כַּפַּיִם) He covered the rain.” |
|
על כפים:
על כפי רואה אני כאילו את חקוקה על כפי לראותך ולזכרך תמיד, ד"א על כפים מעל ענני כבוד כמו (איוב לב) על כפים כסה אור:
|
| 17Your sons have hastened; those who destroy you and those who lay you waste shall go forth from you. |
|
יזמִֽהֲר֖וּ בָּנָ֑יִךְ מְהָֽרְסַ֥יִךְ וּמַֽחֲרִיבַ֖יִךְ מִמֵּ֥ךְ יֵצֵֽאוּ: |
| Your sons have hastened: to return. |
|
מהרו בניך:
לשוב:
|
| 18Lift your eyes around and see, all of them have gathered, have come to you; as I live, says the Lord, that you shall wear all of them as jewelry, and you shall tie them as a bride. |
|
יחשְׂאִ֨י־סָבִ֚יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהֹוָ֗ה כִּ֚י כֻלָּם֙ כַּֽעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה: |
| 19For your ruins and your desolate places and your land that has been destroyed, for now you shall be crowded by the inhabitants, and those who would destroy you shall be far away. |
|
יטכִּ֚י חָרְבֹתַ֙יִךְ֙ וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ וְאֶ֖רֶץ הֲרִֽסֻתֵ֑ךְ כִּ֚י עַתָּה֙ תֵּֽצְרִ֣י מִיּוֹשֵׁ֔ב וְרָֽחֲק֖וּ מְבַלְּעָֽיִךְ: |
| you shall be crowded by the inhabitants: You shall be crowded by the multitude of inhabitants that shall come into your midst. The place shall be too narrow for them to build houses for themselves. |
|
תצרי מיושב:
תהי צרה מרוב יושבים שיבאו לתוכך יהי להם המקום צר מלבנות להם בתים:
|
| 20Your children of whom you were bereaved shall yet say in your ears, "The place is too narrow for me; move over for me so that I will dwell." |
|
כעוֹד יֹֽאמְר֣וּ בְאָזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר־לִ֥י הַמָּק֖וֹם גְּשָׁה־לִּ֥י וְאֵשֵֽׁבָה: |
| Your children of whom you were bereaved: [lit. the children of your bereavements.] The children of whom you were bereaved. |
|
בני שכוליך:
בנים שהיית שכולה מהם:
|
| move over for me: [lit. approach for me.] Draw closer to another side for me, and I will dwell. |
|
גשה לי:
התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה:
|
| 21And you shall say to yourself, "Who begot these for me, seeing that I am bereaved and solitary, exiled and rejected, and who raised these? Behold I was left alone; these-[from] where are they?" |
|
כאוְאָמַ֣רְתְּ בִּלְבָבֵ֗ךְ מִ֚י יָֽלַד־לִי֙ אֶת־אֵ֔לֶּה וַֽאֲנִ֥י שְׁכוּלָ֖ה וְגַלְמוּדָ֑ה גֹּלָ֣ה | וְסוּרָ֗ה וְאֵ֙לֶּה֙ מִ֣י גִדֵּ֔ל הֵ֚ן אֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י אֵ֖לֶּה אֵיפֹ֥ה הֵֽם: |
| and solitary: solede in O.F. |
|
גלמודה:
שולדא בלע"ז:
|
| rejected: Rejected by everyone. All say about me, “Turn away from her.” |
|
וסורה:
מוסרת מכל אדם הכל אומרים עלי סורו ממנה:
|
| 22So said the Lord God, "Behold I will raise My hand to the nations, and to the peoples will I raise My standard, and they shall bring your sons in their armpits, and your daughters shall be borne on their shoulder[s]. |
|
כבכֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֚א אֶל־גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים נִסִּ֑י וְהֵבִ֚יאוּ בָנַ֙יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶן וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה: |
| My hand… My standard: A signal to bring the exiles. |
|
ידי:
נסי סימן להביא גליות:
|
| a standard: Perka in O. F., [perche in modern French,] a pole. Comp. (supra 30:17) “And like a flagpole (וְכַנֵּס) on a hill.” It is a signal for gathering, and they place a cloth [a flag] on the end of it. |
|
נסי:
פירקא בלע"ז כמו וכנס על הגבעה (לעיל ל) והוא סימן קיבוץ ונותנין בראשה בגד:
|
| in their armpits: Ajjsela [aisela] in O.F., [aisselle in modern French]. Comp. Ezra (Neh. 5:13): “Also I shook out my armpit (חָצְנִי).” |
|
בחוצן:
איישיל"א בלע"ז ודומה לו בעזרא וגם אני חצני נערתי (נחמיה ה):
|
| 23And kings shall be your nursing fathers and their princesses your wet nurses; they shall prostrate themselves to you with their face on the ground, and they shall lick the dust of your feet, and you shall know that I am the Lord, for those who wait for Me shall not be ashamed. |
|
כגוְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְ אַפַּ֗יִם אֶרֶץ יִשְׁתַּֽחֲווּ לָ֔ךְ וַֽעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּ וְיָדַ֙עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ קוָֹֽי: |
| 24Shall prey be taken from a mighty warrior, or shall the captives of the righteous escape?" |
|
כדהֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט: |
| Shall prey be taken from a mighty warrior: You think that it is impossible to take from Esau those captured from Jacob the righteous one. |
|
היוקח מגבור מלקוח:
כסבורים אתם שאי אפשר לקחת מעשו מלקוח שביו של יעקב הצדיק:
|
| 25For so said the Lord, "Even the captives of a mighty warrior can be taken and the prey of a tyrant shall escape, and with your contender will I contend, and your sons I will save. |
|
כהכִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֚י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָֽנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָֽנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ: |
| and with your contender: Heb. יְרִיבֵךְ. And with your contender I will contend. |
|
ואת יריבך:
ועם מריביך אני אריב:
|
| 26And those who taunt you-I will feed their flesh, and as with sweet wine they shall become drunk [from] their blood; and all flesh shall know that I am the Lord Who saves you, and your Redeemer, the Mighty One of Jacob. |
|
כווְהַֽאֲכַלְתִּ֚י אֶת־מוֹנַ֙יִךְ֙ אֶת־בְּשָׂרָ֔ם וְכֶֽעָסִ֖יס דָּמָ֣ם יִשְׁכָּר֑וּן וְיָֽדְע֣וּ כָל־בָּשָׂ֗ר כִּ֣י אֲנִ֚י יְהֹוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹֽאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב: |
| And those who taunt you I will feed: their flesh to the beasts of the field. The word מוֹנַיִךְ is an expression akin to (Lev. 25:14) “You shall not taunt (אַל תּוֹנוּ).” This denotes taunting with words, those who anger you with their revilings. |
|
והאכלתי את מוניך:
הבבליי' לחית השדה את בשרם, מוניך ל' אל תונו (ויקרא כה) אונאת דברים המקנתרי' אותך בגידופיהם:
|
| and as with sweet wine: Heb. וְכֶעָסִיס. The sweetness of wine. |
|
וכעסיס:
מתק יין:
|
| they shall become drunk [from] their blood: So shall those accustomed to drink blood become drunk from their blood. Now who are they? These are the fowl of the heavens. So did Jonathan render this. |
|
דמם ישכרון:
כן ישכרו מדמם אותם הרגילים לשתות דם ומי הם אלו עוף השמים כן ת"י:
|
