Chapter 6

1Hear now what the Lord says; Rise; contend with the mountains, and may the hills hear My voice.   אשִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־יְהֹוָ֖ה אֹמֵ֑ר קוּם רִ֣יב אֶת־הֶֽהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ:
with the mountains. with the Patriarchs.   את ההרים.  את האבות:
the hills. the Matriarchs.   הגבעות.  האמהות:
2Hear ye, O mountains, the controversy of the Lord; and you mighty ones, the foundations of the earth; for the Lord has a controversy with His people, and with Israel He shall contend.   בשִׁמְע֚וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהֹוָ֔ה וְהָאֵֽתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֚יב לַֽיהֹוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח:
3O My people, what have I done, and how have I wearied you? Testify against Me.   געַמִּ֛י מֶֽה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִֽי:
what have I done for you. Put your heart to recognizing what benefit I have done for you.   מה עשיתי לך.  תן לבך להכיר מה טוב עשיתי לך:
and how have I wearied you. with My worship?   ומה הלאתיך.  בעבודתי:
Testify against Me. Heb. ענה בי: Testify against me.   ענה בי.  העד בי:
4For I brought you up out of the land of Egypt and redeemed you from the house of slavery, and I sent before you Moses, Aaron, and Miriam.   דכִּ֚י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָֽאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַֽהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם:
For I brought you up. Although I bestowed all this benefit upon you, I did not weary you with much worship or with large sacrifices.   כי העליתיך.  אע"פ שעשיתי לך כל הטובה הזאת לא הלאתיך בעבודה גדולה ובקרבנות גדולים:
Moses, Aaron, and Miriam. Jonathan paraphrases: Moses to teach the transmission of the laws, Aaron to atone for the people, and Miriam to instruct the women.   את משה אהרן ומרים.  ת"י משה לאלפא מסורת דינין ואהרן לכפרא על עמא ומרים לאוראה לנשיא:
5My people, remember now what Balak king of Moab planned, and what Balaam the son of Beor answered him. From Shittim to Gilgal, may you recognize the righteous deeds of the Lord.   העַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֥עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהֹוָֽה:
and what Balaam the son of Beor answered him. (Num. 23:8) “How shall I be angry if God is not angry?” For I did not become angry all those days. [from Berachot 7a]   ומה ענה אותו בלעם בן בעור.  מה אזעום לא זעם ה' (במדבר כ״ג:ח׳) שלא כעסתי כל אותן הימים:
from Shittim. where you sinned before Me. You should recognize My righteous deeds, for I did not withhold My kindness and My assistance from you until I brought you to Gilgal, and I conquered the land before you.   מן השטים.  שחטאתם לי שם דעו צדקותי שלא מנעתי טובתי ועזרתי מכם עד הבאתי אתכם לגלגל וכבשתי לפניכם שם את הארץ:
6With what shall I come before the Lord, bow before the Most High God? Shall I come before Him with burnt offerings, with yearling calves?   ובַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהֹוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵֽאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַֽאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּֽעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה:
bow. I will be humbled.   אכף.  אהיה כפוף:
7Will the Lord be pleased with thousands of rams, with myriad streams of oil? Shall I give my firstborn for my transgression, the fruit of my body for the sin of my soul?   זהֲיִרְצֶ֚ה יְהֹוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַֽאֶתֵּ֚ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי:
streams of oil. for meal offerings.   נחלי שמן.  למנחות:
Shall I give my firstborn?. as a sacrifice for my transgression.   האתן בכורי.  קרבן לפשעי:
8He has told you, O man, what is good, and what the Lord demands of you; but to do justice, to love loving-kindness, and to walk discreetly with your God.   חהִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָה־יְהֹוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֚וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ:
He has told. The Holy One, blessed be He, has told you what is good for you to do.   הגיד.  הקב"ה לך אדם מה טוב לך לעשות:
and to walk discreetly. Jonathan renders: Walk discreetly in the fear of your God. Another explanation: And walk discreetly. The standard of flesh and blood is not like the standard of the Holy One, blessed be He. The standard of flesh and blood is: If one man embarrasses his fellow and comes to placate him, the fellow says to him, “I will not accept your apology until so and so and so and so, before whom you disgraced me, come.” But the Holy One, blessed be He, desires only that the man’s return to Him be between the two of them. [from Pesikta d’Rav Kahana 163b]   והצנע לכת.  ת"י הוי צנוע למיהך בדחלא דאלהך, ד"א והצנע לכת לא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מבייש את חבירו ובא לפייסו ואומר לו איני מתרצה לך עד שיבא פלוני ופלוני שבזיתני לפניהם אבל הקב"ה אין חפץ אלא שישוב אליו בינו לבין עצמו:
9The voice of the Lord calls out to the city, and the wisdom of the Torah, the one who sees Your name; hearken to the staff and Who appointed it.   טק֚וֹל יְהֹוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתֽוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ:
The voice of the Lord calls out in the city. The voice of the prophets of the Lord calling out, calling them [the people] to repentance. [from Jonathan]   קול ה' לעיר יקרא.  קל נבייא דה' על קרתא מכריזין להם תשובה:
and the wisdom of the Torah, the one who sees Your name. The prophet who sees Your name calls out the wisdom of the Torah; i.e., the one who puts his heart to contemplate and to see your ways. The word וְתוּשִׁיּה refers to the verse above it.   ותושיה יראה שמך.  ותושיה קורא להם הנביא אשר רואה את שמך אשר נותן לב להתבונן ולראות דרכיך ותושיה מוסב על מקרא שלמעלה הימנו:
hearken to the staff and Who appointed it. Bend your ears, and hearken to the staff of retribution that will punish you, concerning which the prophets warn you; and hearken to who it is Who appointed that retribution, whether He has the ability to fulfill what He decreed. But Jonathan did not render in this manner.   שמעו מטה ומי יעדה.  הטו אזן ושמעו מטה הפורענות אשר תרדה אתכם שהנביאים מתרים בכם ושמעו מי הוא אשר ייעד אותו הפורענות אם יכולת בידו לקיים מה שגוזר ויונתן לא כן תירגם:
and the wisdom of Torah, the one who sees Your name. From here we deduce that whoever recites daily a verse beginning [with the letter] and ending [with the letter] as his name begins and ends, the Torah saves him from Gehinnom.   ותושיה יראה שמך.  מכאן שכל מי שאומר בכל יום מקרא המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו התורה מצילו מגיהנם):
10Does the house of the wicked last long, [or do] the treasures of wickedness? And an ephah of leanness is condemned.   יע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹֽצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה:
Does the house of the wicked last long, [or do] the treasures of wickedness?. The “hey” of הַאִשׁ is vowelized with a “pattach” [not a kamatz] because it denotes a question. And this is its meaning: עוֹד is an expression of longevity. הַאִשׁ is like הֲיֵשׁ, is there. In I Chronicles (2:13) we find: “Ishai the father of David,” instead of “Yishai.” Here, too, is אִשׁ instead of יֵשׁ. And so in II Samuel (14:19): “If anyone can (אִשׁ) turn to the right or to the left.” [This is identical to] “If anyone can (יֵשׁ) turn to the right or to the left.” So did Jonathan render it: Is there. Will it enter your mind that the house of the wicked will last long, and the treasures of wickedness?   עוד האש בית רשע אוצרות רשע.  ה"א האש נקודה פתח לפי שהיא תמוה וכן פירושו עוד ל' אורך ימים הוא, האש כמו היש (ובד"ה א ב) מצינו אישי אבי דוד במקום ישי אף כאן אש במקום יש וכן (בשמואל ב י״ד:י״ט) אם אש להמין ולהשמאיל אם יש להאמין ולהשמאיל, וי"ת כן האית שיעלה בלבבכם שיתקיים בית רשע לאורך ימי' ואוצרות רשע:
And an ephah of leanness is condemned. A small measure with which your wealthy deceive the poor and bring them to leanness - that is condemned by the wrath of the Holy One, blessed be He.   ואיפת רזון זעומה.  מדה קטנה שעשיריכם מרמים בה העניים ומביאין אותן לידי רזון והוא זעומה באפו של הקב"ה:
11Will I merit with scales of wickedness or with a bag of deceitful weights?   יאהַֽאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה:
12For the wealthy thereof are full of violence, and the inhabitants thereof speak lies, and their tongue is guile in their mouth.   יבאֲשֶׁ֚ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָֽלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹֽשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם:
13Therefore I, too, will smite you with sore wounds and make [you] desolate because of your sins.   יגוְגַם־אֲנִ֖י הֶֽחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאותֶֽיךָ:
I will smite you with sore wounds. I have made your wounds sore - strong and ill and incurable.   החליתי הכותך.  האנשתי מכותיך חזקות וחולות ואנושו':
and make [you] desolate. Heb. הַשְׁמֵם, to make you desolate because of your sins.   השמם.  להשמימך על חטאתיך:
14You shall eat and not be sated, and it shall bend you over in your innards; and you shall overtake, but you shall not rescue, and those whom you rescue I will deliver to the sword.   ידאַתָּ֚ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַֽאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן:
and it shall bend you over in your innards. Heb. וְיֶשְׁחֲךָ. The food that you eat - I will bring a curse into it within your intestines, and it will cause you illness, that you will be ill and walk bent over. So it is explained in Sifre: How do we know that, even within the intestines? Scripture states: “And it shall bend you over in your innards.” In the parashah of Ekev, in expounding (Deut. 11:12) “The eyes of the Lord your God are upon it,” Jonathan, too, renders [our verse] in this manner: And it shall be to you for illness and a wound in your intestines.   וישחך בקרבך.  המאכל שתאכל אכניס בו מארה בתוך המעים ויגרום לך חולי שתהא חולה והולך שחוח וכן מפרש אותו בספרי מניין אף בתוך המעים ת"ל וישחך בקרבך בפרשת והיה עקב במדרש תמיד עיני ה' אלהיך בה ואף יונתן תירגם כן ויהי לך למרע מתא במעיך:
and you shall overtake. your enemies who lead your sons and daughters away, into captivity; but you shall not rescue them, and if you rescue them, their end will be to the sword. In the name of Rabbi Menahem I heard: You shall gain your desire for sexual intercourse, but you shall not ejaculate. You shall not have the strength to ejaculate semen; and, if you do ejaculate them [and beget children], their end will be that I will deliver them to the sword [of the enemy].   ותסג.  את אויביך המוליכים בניך ובנותיך בשבי ולא תפלטם ואם תפלטם סופם לחרב ומשמו של ר' מנחם שמעתי ותסג לתאות תשמיש ולא תפליט לא יהי' לך כח לפלוט שכבת זרע ואם תפלטם סופה לחרב אתן אתכם וי"ת ל' הראשון:
15You shall sow, but you shall not reap; you shall tread the olives, but you shall not anoint yourself with oil; and the must; but you shall not drink wine.   טואַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֚ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹֽא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן:
16And the statutes of Omri shall be observed, and every deed of the house of Ahab; and you shall walk in their counsels, in order that I make you an astonishment, and its inhabitants a hissing; and the disgrace of My people you shall bear.   טזוְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַֽעֲשֵׂ֣ה בֵֽית־אַחְאָ֔ב וַתֵּֽלְכ֖וּ בְּמֹֽעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹֽתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹֽשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ:
And the statutes of Omri shall be observed. I know that you will not obey Me, but through you and your children will all the statutes of Omri and Ahab [the evil kings of Israel] be observed.   וישתמר חוקות עמרי.  וידעתי כי לא תשמעו אלי כי ישתמר על ידיכם וביניכם כל חוקות עמרי ואחאב:
and the disgrace of My people you shall bear. You shall bear the iniquity for the disgrace that the peoples of the world deride My people, for the Torah admonished them concerning (Deut. 25:14): “You shall not have in your house two kinds of ephah,” but they do not keep it.   וחרפת עמי תשאו.  אתם תקבלון עון החרפה שהעכו"ם מחרפין את עמי שהעידה בהם תורה על כך (דברים כ״ה:י״ד) לא יהיה לך איפ' ואיפה והם אינם שומרים: