Chapter 57

1The righteous man has perished, but no one takes it to heart, and men of kindness are taken away, with no one understanding that because of the evil the righteous man has been taken away.   אהַצַּדִ֣יק אָבָ֔ד וְאֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֣ם עַל־לֵ֑ב וְאַנְשֵׁי־חֶ֚סֶד נֶֽאֱסָפִים֙ בְּאֵ֣ין מֵבִ֔ין כִּֽי־מִפְּנֵ֥י הָֽרָעָ֖ה נֶֽאֱסַ֥ף הַצַּדִּֽיק:
The righteous man. such as Josiah.   הצדיק אבד.  כגון יאשיהו:
but no one takes it to heart. why he departed.   ואין איש שם על לב.  למה נסתלק:
with no one understanding. what the Holy One, blessed be He, saw to take him away.   באין מבין.  אין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו:
that because of the evil. destined to befall the generation, the righteous man perished.   כי מפני הרעה.  העתידה לבא אל הדור נאסף הצדיק:
2He shall come in peace; they shall rest in their resting- place, whoever walks in his uprightness.   ביָב֣וֹא שָׁל֔וֹם יָנ֖וּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם הֹלֵ֖ךְ נְכֹחֽוֹ:
He shall come in peace. for so says the Holy One, blessed be He, Let this righteous man come to his forefathers in peace, and let him not see the evil.   יבא שלום.  כי כן אמר הקב"ה יבא הצדיק הזה אל אבותיו בשלום ואל יראה ברעה:
they shall rest in their resting place. when the evil occurs, he who was walking נְכֹחוֹ, in his uprightness. Comp. (Amos 3:10) “To act rightly (נְכֹחָה).”   ינוחו על משכבותם.  בהיות הרעה זה שהיה הולך נכוחו ביושרו כמו עשות נכוחה (עמוס ג):
3And you, draw near hither, children of sorcery; children who commit adultery, and played the whore.   גוְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹֽנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה:
And you, draw near hither. The survivors after the righteous have departed, and receive your sentences.   ואתם קרבו הנה.  הנותרים משנסתלקו הצדיקים ותקבלו פורענותיכם:
children of sorcery. Heb. בְּנֵי עֹנְנָה, children of sorcery.   בני עוננה.  בני כשפים:
children who commit adultery. That the male commits adultery.   זרע מנאף.  שהזכר מנאף:
and played the whore. the female.   ותזנה.  הנקבה:
4On whom will you [rely to] enjoy yourselves; against whom do you open your mouth wide; against whom do you stick out your tongue? Are you not children of transgression, seed of falsehood?   דעַל־מִי֙ תִּתְעַנָּ֔גוּ עַל־מִ֛י תַּרְחִ֥יבוּ פֶ֖ה תַּֽאֲרִ֣יכוּ לָשׁ֑וֹן הֲלֽוֹא־אַתֶּ֥ם יִלְדֵי־פֶ֖שַׁע זֶ֥רַע שָֽׁקֶר:
On whom will you [rely to] enjoy yourselves. Since you have turned away from following Me, on whom will you rely to enjoy yourselves with good. Had you merited, you would then enjoy yourselves with the Lord, but now, on whom will you rely to enjoy yourselves?   על מי תתענגו.  מאחר ששבתם מאחרי על מי תשענו להתענג בטובה אילו זכיתם אז תתענגו על ה' אבל עכשיו על מי תתענגו:
against whom do you open your mouth wide. when you scorned and mocked His prophets.   על מי תרחיבו פה.  כשאתם מתעתעים ומלעיבים בנביאיו:
5You who inflame yourselves among the terebinths, under every green tree, who slaughter the children in the valleys, under the clefts of the rocks.   ההַנֵּֽחָמִים֙ בָּֽאֵלִ֔ים תַּ֖חַת כָּל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֑ן שֹֽׁחֲטֵ֚י הַיְלָדִים֙ בַּנְּחָלִ֔ים תַּ֖חַת סְעִפֵ֥י הַסְּלָעִֽים:
You who inflame yourselves among the terebinths. Who stimulate themselves with semen under the אֵלִים, they are the terebinth and the oak.   הנחמים באלים.  המתחממין בש"ז תחת אלה ואלון:
who slaughter the children. for a sacrifice to the idols.   שוחטי הילדים.  לקרבן עכו"ם:
clefts. Heb. סְעִפֵי, the clefts of the rocks. Comp. (Jud. 15:11) “to the cleft (סְעִיף) of the rock.”   סעיפי.  נקרת הצורים וכן (שופטים ט״ו:י״א) אל סעיף סלע:
6Of the smooth [stones] of the valley is your portion; they, they are your lot; to them too you have poured out libations, offered up sacrifices; in the face of these shall I relent?   ובְּחַלְּקֵי־נַ֣חַל חֶלְקֵ֔ךְ הֵ֥ם הֵ֖ם גּֽוֹרָלֵ֑ךְ גַּם־לָהֶ֞ם שָׁפַ֥כְתְּ נֶ֙סֶךְ֙ הֶעֱלִ֣ית מִנְחָ֔ה הַ֥עַל אֵ֖לֶּה אֶנָּחֵֽם:
Of the smooth [stones] of the valley. [Lit. of the smooth ones of the valley, i.e.,] among the smooth stones that are in the valley.   בחלקי נחל.  אבנים אשר בנחל:
your portion. With them they will stone you.   חלקך.  בהם ירגמו אותך:
they, they are your lot. to be saddened with them. Why? For to them too you have poured out libations.   הם הם גורלך.  להתעצב בהם למה כי גם להם שפכת נסך:
in the face of these shall I relent. from doing harm to you?   העל אלה אנחם.  מלהרע לך:
7On a high and lofty mountain you placed your couch; there too you went to slaughter sacrifices.   זעַ֚ל הַר־גָּבֹ֙הַּ֙ וְנִשָּׂ֔א שַׂ֖מְתְּ מִשְׁכָּבֵ֑ךְ גַּם־שָׁ֥ם עָלִ֖ית לִזְבֹּ֥חַ זָֽבַח:
you placed your couch. The couch of your adultery to idolatry on the high mountains.   שמת משכבך.  משכב ניאופך לעכו"ם על ההרים הרמי':
8And behind the door and the doorpost you have directed your thoughts, for while with Me, you uncovered [us] and went up, you widened your couch and made for yourself [a covenant] with them; you loved their couch, you chose a place.   חוְאַחַ֚ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַֹ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵֽאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַתַּֽעֲלִ֗י הִרְחַ֚בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרָת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית:
And behind the door and the doorpost you have directed your thoughts. Since he compares her to an adulterous woman, for whom her paramours look and wait before the door of her house, while she, lying beside her husband, directs her heart and her thoughts to the door and the doorpost, how she will open the door and come out to them.   ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך.  למי שהוא מדמה אותה לאשה מנאפ' אשר נואפי' צופים וממתינים לפני פתח ביתה והיא לבה וזכרונה אל הדלת והמזוזה איך תפתח ותצא אליהם:
for while with Me, you uncovered [us] and went up. You were lying beside Me, and you removed the cover with which we were covered together, and you went up from beside Me.   כי מאתי גלית ותעלי.  אצלי היית שוכבת וגלית הכיסוי שהיו מכוסי' יחד ותעלי מאצלי:
you widened your couch. to accommodate many adulterers.   הרחבת משכבך.  לקבל בו נואפי' הרבה:
and made for yourself. a covenant with them.   ותכרת לך.  ברית מהם:
you loved their couch. when you chose for yourself יָד, a place, to demonstrate to them your love.   אהבת משכבם.  כשחזית לך יד ומקום להראות להם אהבתך:
a place. Heb. יָד, aise or ajjse in O. F., a side. Comp. (II Sam. 14:30) “See Joab’s field is near mine יָדִי) (עַל.”   יד.  אייש"י בלע"ז וכן ראו חלקת יואב אל ידי (ש"ב יד):
9And you brought a gift to the king with oil, and you increased your perfumes; and you sent your ambassadors far off, and you humbled them to the grave.   טוַתָּשֻׁ֚רִי לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּשֶּׁ֔מֶן וַתַּרְבִּ֖י רִקֻּחָ֑יִךְ וַתְּשַׁלְּחִ֚י צִירַ֙יִךְ֙ עַד־מֵ֣רָחֹ֔ק וַתַּשְׁפִּ֖ילִי עַד־שְׁאֽוֹל:
And you brought a gift to the king with oil. Heb. וַתָּשֻׁרִי. Originally, I aggrandized you, and you would greet your king with all sorts of delights. וַתָּשֻׁרִי is an expression of an audience. Comp. (Num. 24:17) “I see him (אֲשׁוּרֶנוּ) but he is not near.” [Also] (I Sam. 9:7), “And there is no present (תְּשׁוּרָה) to bring,” [i.e.,] a gift for an audience.   ותשורי למלך בשמן.  ואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בכל מיני תפנוקים, ותשורי לשון ראיית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) וכן (שמואל א ט׳:ז׳) ותשורה אין להביא דורון של הקבלת פנים:
and you sent your ambassadors. Your messenger afar to collect tribute from the heathen kings. ([Manuscripts and K’li Paz read:] the kings of the nations.)   ותשלחי ציריך.  שלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי האומות:
and you humbled. the laws of the heathens (of the nations [Mss. and K’li Paz]) to the grave. Jonathan rendered it in this manner.   ותשפילי.  את חזקי האומות עד שאול כן תרגמו יונתן:
10With the length of your way you became wearied; you did not say, "Despair." The power of your hand you found; therefore, you were not stricken ill.   יבְּרֹ֚ב דַּרְכֵּךְ֙ יָגַ֔עַתְּ לֹ֥א אָמַ֖רְתְּ נוֹאָ֑שׁ חַיַּ֚ת יָדֵךְ֙ מָצָ֔את עַל־כֵּ֖ן לֹ֥א חָלִֽית:
With the length of your way you became wearied. You engaged in your necessities, in the filling of your lust, to increase your wealth.   ברוב דרכך יגעת.  נתעסקת בצרכייך למלאות תאותך להרבות הונך:
you did not say, “Despair.”. I will despair of these and I will no longer care to engage in them, but I will pay my attention to Torah and precepts.   לא אמרת נואש.  אתייאש מאלו ולא אחיש עוד לעסוק בהן כי בתורה ובמצות אתן לב:
The power of your hand you found. Heb. חַיַּת, the necessity of your hand you have found; you have succeeded in your deeds.   חית ידך מצאת.  צורך ידך מצאת הצלחת במעשיך:
therefore, you were not stricken ill. Your heart was not stricken ill to worry about My service, to engage in the Torah. חַיַּת is an Arabic word, meaning necessity.   על כן לא חלית.  לא נחלה לבך לדאג על עבודתי לעסוק בתורה חית. לשון ערבי הוא צורך:
11And whom did you dread and fear, that you failed, and you did not remember Me; you did not lay [Me] to your heart. Indeed, I am silent and from everlasting, but you do not fear Me.   יאוְאֶת־מִ֞י דָּאַ֚גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֚י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי:
And whom did you dread. Of whom were you afraid?   ואת מי דאגת.  ממי נתייראת:
that you failed. Heb. תְּכַזֵּבִי, that you ceased to worship Me and you betrayed Me. Comp. (infra 58:11) “Whose water shall not fail (יְכַזְּבוּ).” Comp. also (Psalms 116:11) “Every man is a traitor (כֹּזֵב).” Falajjnc in O.F., to fail. Likewise, every expression of כָּזָב means one upon whom people rely, and he fails and betrays them.   כי תכזבי.  כי פסקת לך מעבודתי וכזבת בי כמו לא יכזבו מימיו (לקמן נח) כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א) פליינצ"א בלע"ז וכן כל לשון כזב מי שבוטחין עליו והוא כוזב ובוגד:
Indeed, I am silent. I kept silent in the face of many transgressions that you transgressed against Me.   הלא אני מחשה.  שהחשתי על כמה פשעים שפשעת בי:
12I tell your righteousness and your deeds, and they shall not avail you.   יבאֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶת־מַֽעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יֽוֹעִילֽוּךְ:
I tell your righteousness. Constantly, I tell you things to do, so that you will be righteous.   אני אגיד צדקתך.  אני תמיד מגיד לך דברים שאם תעשי אותם תצדקי:
and your deeds. that you do against My will shall not avail you at the time of your distress.   ואת מעשיך.  שאתה עושה שלא ברצוני לא יועילוך בעת רעתך:
13When you cry out, let your collections save you; wind shall carry all of them off, a breath shall take them, but he who trusts in Me shall inherit the land and shall inherit My holy mount.   יגבְּזַֽעֲקֵךְ֙ יַצִּילֻ֣ךְ קִבּוּצַ֔יִךְ וְאֶת־כֻּלָּ֥ם יִשָּׂא־ר֖וּחַ יִקַּח־הָ֑בֶל וְהַחוֹסֶ֥ה בִי֙ יִנְחַל־אֶ֔רֶץ וְיִירַ֖שׁ הַר־קָדְשִֽׁי:
When you cry out, let your collections save you. Let the collection of your idols and your graven images [and those who deny the Torah] that you collected, rise and save you when you cry out from your distress. Indeed, wind will carry all of them off, and they will not rise, neither will they be able to save.   בזעקך יצילוך קבוציך.  יקומו נא קבוצו' אלילי' ופסילים ומכחישי תורה אשר קבצת ויצילוך בזעקך מצרתך הלא את כולם ישא רוח ולא יוכלו להציל:
14And he shall say, "Pave, pave, clear the way; remove the obstacles from the way of My people."   ידוְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי:
And he shall say, “Pave, pave”. So will the prophet say in My name to My people, “Pave, pave a paved highway, clear away the evil inclination from your ways.”   ואמר סלו סלו.  כה אמר הנביא בשמי לעמי כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם:
remove the obstacle. Remove the stones upon which your feet stumble; they are wicked thoughts.   הרימו מכשול.  סלקו האבנים שאתם נכשלי' רגליכ' בהם הם הירהורי רשע:
15For so said the High and Exalted One, Who dwells to eternity, and His name is Holy, "With the lofty and the holy ones I dwell, and with the crushed and humble in spirit, to revive the spirit of the humble and to revive the heart of the crushed.   טוכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַֽחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּלְהַֽחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים:
“With the lofty and the holy ones”. I dwell, and thence I am with the crushed and the humble in spirit, upon whom I lower My Presence.   מרום וקדוש.  אני שוכן ומשם אני עם דכא ושפל רוח שאני מרכין שכינתי עליו:
humble… crushed. Suffering from poverty and illnesses.   שפלים.  נדכאים סובלי עוני וחליים:
16For I will not contend forever, neither will I be wroth to eternity, when a spirit from before Me humbles itself, and souls [which] I have made.   טזכִּ֣י לֹ֚א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי:
For I will not contend forever. If I bring afflictions upon a person, My contention with him is not for a long time, neither is My anger forever.   כי לא לעולם אריב.  אם אביא יסורין על האדם אין תחרותי עליו לאורך ימים ולא קצפי לנצח:
when a spirit from before Me humbles itself. Heb. יַעֲטוֹף. When the spirit of man, which is from before Me, humbles itself, confesses and humbles itself because of its betrayal. Comp. (Lam. 2:19) “humbled (הָעֲטוּפִים) with hunger”, “when the small child and the suckling are humbled (בֵּעָטֵף).” And the souls which I made.   כי רוח מלפני יעטוף.  כאשר רוח האד' שהוא מלפני שניתן בו מאתי יעטוף יודה ויכנע על מעלו כמו (איכה ב׳:י״ט) העטופים ברעב, בעטף עולל (שם) והנשמו' שאני עשיתי:
when a spirit from before Me. Heb. כִּי. This instance of the word כִּי is used as an expression of “when.” Comp. (infra 58:7) “When you see (כִּי תִרְאֶה);” (Deut. 26:1) “When you come (כִּי תָבוֹא).” That is to say, when his spirit is humbled, and he is humbled, I terminate My quarrel and My anger from upon him.   כי רוח מלפני.  כי זה משמש בלשון כאשר כמו כי תראה כי תבא כלומר כשרוחו נעטפת והוא נכנע אני מבטל ריבי וקצפי מעליו:
17For the iniquity of his thievery I became wroth, and I smote him, I hid Myself and became wroth, for he went rebelliously in the way of his heart.   יזבַּֽעֲו‍ֹ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ:
For the iniquity of his thievery. Heb. בִּצְעוֹ, his thievery.   בעון בצעו.  גזלתו:
I became wroth. at the beginning and I smote him, always hiding My face from his distress and I was wroth for he went rebelliously in the way of his heart. Transpose the verse and explain it thus: For the iniquity of his thievery and the fact that he went rebelliously in the way of his heart, I became wroth and smote him.   קצפתי.  תחלה ואכהו הסתר פני תמיד מצרתו ואקצוף ועל כי הולך שובב בדרך לבו וסרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרכי לבו קצפתי ואכהו:
18I saw his ways and I will heal him, and I will lead him and requite with consolations him and his mourners.   יחדְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַֽאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַֽאֲבֵלָֽיו:
I saw his ways. when he humbled himself before Me, when troubles befell him.   דרכיו ראיתי.  כשהוא נכנע מלפני שבאתהו צרה:
and I will heal him, and I will lead him. Heb. וְאַנְחֵהוּ. I will lead him in the way of healing. Alternatively, וְאַנְחֵהוּ is an expression of rest and tranquility.   וארפאהו ואנחהו.  אוליכו בדרך מרפא, או ואנחהו ל' הנחה ומרגוע:
him and his mourners. to those who are troubled over him.   לו ולאבליו.  למצטערים עליו:
19[I] create the speech of the lips; peace, peace to the far and to the near," says the Lord, "and I will heal him."   יטבּוֹרֵ֖א נִ֣יב (כתיב נִ֣וב) שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם | שָׁל֜וֹם לָֽרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו:
[I] create the speech of the lips. I create for him a new manner of speech. In contrast to the trouble that befell him, and everyone was degrading him, they will call, “Peace, peace.”   בורא.  ניב שפתים בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר יקראו לו שלום שלום:
to the far and to the near. Both are equal; he who aged and was accustomed to My Torah and My worship from his youth, and he who drew near now, just recently to repent of his evil way. Said the Lord, “I will heal him of his malady and of his sins.”   לרחוק ולקרוב.  שניהם שוין מי שנתיישן והורגל בתורתי ועבודתי מנעוריו ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחליו ומחטאיו:
20But the wicked are like the turbulent sea, for it cannot rest, and its waters cast up mud and dirt.   כוְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֚י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט:
But the wicked. who do not give a thought to repent.   והרשעים.  שאין נותנין לב לשוב:
like the turbulent sea. This seaits waves raise themselves high and strive to go out of the boundary of sand that I made as a boundary for the sea, and when it reaches there, against its will it breaks. The next wave sees all this, yet does not turn back. Similarly, the wicked man sees his friend being punished for his wickedness; yet he does not turn back. Also, just as the sea has its mud and its offensive matter on its mouth, [i.e., on its surface,] so do the wicked have their offensive matter in their mouth; e.g., Pharaoh said, (Exodus 5: 2) “Who is the Lord?” Sennacherib said (supra 36:20), “Who are they among all the Gods of the lands…?” Nebuchadnezzar said, (supra 14:14) “I will liken myself to the Most High.”   כים נגרש.  הים הזה גליו מתגאים לרום למעלה ולצאת חוץ לגבול החול אשר שמתי גבול לים וכשמגיע שם הוא נשבר על כורחו וכל זה גל חבירו רואה ואינו חוזר בו כך הרשע רואה את חברו לוקה ברשעו ואינו חוזר בו ומה הים רפשו וסריותו על פיו כך הרשעים סריותם בפיהם כגון פרעה אמר מי ה' (שמות ה׳:ב׳) סנחרב אמר מי בכל אלהי הארצות (ישעיהו ל״ו:כ׳) נבוכדנצר אמר (שם יד) אדמה לעליון:
like the turbulent sea. Like the sea, which is turbulent, that casts up all day mud and dirt.   כים נגרש.  כים אשר נגרש שגורש כל היום רפש וטיט:
21"There is no peace," says my God, "for the wicked."   כאאֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָֽרְשָׁעִֽים:
There is no peace. In contrast to what he said to the righteous and the repentant, “Peace, peace to the far, etc.,” he returned and said, “There is no peace for the wicked.”   אין שלום.  כלפי שאמר לצדיקים ולבעלי תשובה שלום שלום לרחוק וגו' חזר ואמר אין שלום לרשעים: