| 1Now it came to pass at the time of the return of the year, at the time when kings go out to battle, that Joab led the power of the army and destroyed the land of the children of Ammon, and he came and besieged Rabbah, and David was dwelling in Jerusalem, and Joab smote Rabbah and destroyed it. |
|
אוַיְהִ֡י לְעֵת֩ תְּשׁוּבַ֨ת הַשָׁנָ֜ה לְעֵ֣ת| צֵ֣את הַמְּלָכִ֗ים וַיִּנְהַ֣ג יוֹאָב֩ אֶת־חֵ֨יל הַצָּבָ֜א וַיַּשְׁחֵ֣ת| אֶת־אֶ֣רֶץ בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן וַיָּבֹא֙ וַיָּ֣צַר אֶת־רַבָּ֔ה וְדָוִ֖יד יֹשֵׁ֣ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֥ךְ יוֹאָ֛ב אֶת־רַבָּ֖ה וַיֶּֽהֶרְסֶֽהָ: |
| Now it came to pass at the time of the return of the year. when there are grasses in the field to feed the horses. |
|
ויהי לעת תשובת השנה.
כשהעשבים בשדה להאכיל הסוסים:
|
| 2And David took the crown of Malkam off his head, and he found it to weigh a talent of gold, and in it was a precious stone, and it was set on David's head, and the spoils of the city he took out in large quantity. |
|
בוַיִּקַּ֣ח דָּוִ֣יד אֶת־עֲטֶֽרֶת־מַלְכָּם֩ מֵעַ֨ל רֹאשׁ֜וֹ וַיִּמְצָאָ֣הּ| מִשְׁקַ֣ל כִּכַּר־זָהָ֗ב וּבָהּ֙ אֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה וַתְּהִ֖י עַל־רֹ֣אשׁ דָּוִ֑יד וּשְׁלַ֥ל הָעִ֛יר הוֹצִ֖יא הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד: |
| and in it was a precious stone. in the crown. |
|
ובה אבן יקרה.
בעטרה:
|
| and it was set on David’s head. Some explain that it was literally on David’s head. It is, however, amazing how his head could endure it. Our Sages, however, explain that there was a magnet in it (A.Z. ad loc.). I heard in Narbonne that it is the prevalent custom in the land of Ishmael to suspend the king’s crown over his head, and he sits opposite it below on a throne, and that which is written: “… and it was on David’s head,” means that it appeared as though it were on his head. |
|
ותהי על ראש דויד.
יש מפרשים על ראש דוד ממש ויש לתמוה היאך ראשו סובלת ורבותינו פירשו אבן שואבת היתה בה ושמעתי בנרבונא כי מנהג בארץ ישמעאל שתולין כתר של מלך מלמעלה על ראשו והוא יושב כנגדה מלמטה תחתיה על כסא ומה שכתוב ותהי על ראש דוד שנראית כמו על ראשו:
|
| 3And the people who were in it he brought forth and sawed with a saw and with harrows of iron and with saws, and so did David do to all the cities of the children of Ammon, and David and all the people returned to Jerusalem. |
|
גוְאֶת־הָעָ֨ם אֲשֶׁר־בָּ֜הּ הוֹצִ֗יא וַיָּ֨שַׂר בַּמְּגֵרָ֜ה וּבַֽחֲרִיצֵ֚י הַבַּרְזֶל֙ וּבַמְּגֵר֔וֹת וְכֵן֙ יַֽעֲשֶׂ֣ה דָוִ֔יד לְכֹ֖ל עָרֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֑וֹן וַיָּ֧שָׁב דָּוִ֛יד וְכָל־הָעָ֖ם יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| 4Now it came to pass after this that a war arose in Gezer with the Philistines; then Sibbecai the Hushathite smote Sippai of the sons of Rapha, and they were vanquished. |
|
דוַיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן וַתַּֽעֲמֹ֧ד מִלְחָמָ֛ה בְּגֶ֖זֶר עִם־פְּלִשְׁתִּ֑ים אָ֣ז הִכָּ֞ה סִבְּכַ֣י הַֽחֻשָׁתִ֗י אֶת־סִפַּ֛י מִֽילִדֵ֥י הָֽרְפָאִ֖ים וַיִּכָּנֵֽעוּ: |
| Now it came to pass after this that a war arose in Gezer. That which is missing here is written in Samuel (II 21:15): “And the Philistines waged war again with Israel, and David went down with his servants and they fought against the Philistines.” And this too was not written here because of David’s honor, for it is written there: “… and David became faint,” and it is written: (ibid. 16): “And Ishbi, who was one of the sons of Raphah, was in Nob, etc., and he was girded with new armor, and he thought to smite David,” and had it not been for the aid of Abishai the son of Zeruiah, he would have fallen into the hands of Ishbi in Nob and because of that disgrace, [the Chronicler] did not mention these things here. |
|
ויהי אחרי כן ותעמוד מלחמה בגזר.
מה שמחוסר כאן בזו הפרשה כתוב בשמואל (ב' כ"א) ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את הפלשתים ואף זה משום כבודו של דוד לא נכתבה כאן שהרי כתיב שם ויעף דוד וכתיב (שם) וישבי בנוב אשר בילידי הרפא עד והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד ולולי שעזרו אבישי בן צרויה היה נופל בידו של ישבי ולפי אותו גנאי לא כתבו כאן:
|
| then Sibbecai the Hushathite smote Sippai of the sons of Rapha. But in Samuel (II 21:18), it is written: “Saph, who was one of the sons of Rashah,” who was the brother of Goliath the Philistine and Ishbi in Nob. |
|
אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפא.
ובשמואל (שם) כתיב את סף אשר בילידי הרפא שהיה אחיו של גלית הפלשתי ואחי ישבי בנוב:
|
| 5And there was another war with the Philistines, and Elhanan the son of Jair smote Lahmi the brother of Goliath the Gittite, and the staff of his spear was as [thick as] a weavers' beam. |
|
הוַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֞ךְ אֶלְחָנָ֣ן בֶּן־יָעִ֗יר (כתיב יָעִ֗ור) אֶת־לַחְמִי֙ אֲחִי֙ גָּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים: |
| And Elhanan the son of Jair smote. He was one of David’s mighty men. |
|
ויך אלחנן בן יעיר.
אחד מגבורי דוד היה:
|
| Lahmi, the brother of Goliath the Gittite, and the staff of his spear was as [thick as] a weavers’ beam. like the round stick about which they wrap the cloth while weaving. Jonathan translated that verse in Samuel: And David the son of Jesse, the weaver of the dividing curtain of the Temple, slew. He interprets Jair (יָעִיר) as being similar to the Lebanon forest (יַעַר). He was paid in kind: Let David, whose mother wove the dividing curtain for the Temple with a weavers’ beam, slay Goliath, whose spear staff was as thick as a weavers’ beam. Now why does Scripture call him Elhanan? Because God favored him (ה׳ חֲנָנוֹ). I believe that Goliath the Gittite is not identical with Goliath the Philistine. One reason is that there [I Sam. 17:23] he called him Goliath the Philistine. Another reason is that above it is written: “… then Sibbecai the Hushathite smote Sippai of the sons of Rapha,” and also below it is written: “and he too was born to Raphah.” Since he does not mention that Goliath the Gittite was a son of Rapha, it proves that he [Goliath the Gittite] was not her son |
|
את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור אורגים.
כאותו עץ עגול שכורכין בו הבגד בשעת האריגה ויונתן תרגם אותו פסוק בשמואל וקטל דוד בן ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם, ופתרון יעיר כמו יער הלבנון מדה כנגד מדה יבא דוד שאמו אורגת פרוכת לבית המקדש במנור אורגים ויהרוג את גלית שעץ חניתו כמנור אורגי' ולמה קראו אלחנן שחננו ה' ונראה שגלית הגתי אינו גלית הפלשתי אחת ששם קוראו גלית הפלשתי ואחת שהרי למעלה כתיב אז הכה סבכי החשתי את ספי מילידי הרפאים וגם למטה כתוב כן וגם הוא יולד להרפה מכלל שלא מזכיר אף באחי גלית הגתי מילידי הרפה שאינו בנה:
|
| 6And there was another war in Gath, and there was a man of great stature, and his fingers were six and six, totaling twenty-four, and he too was born to Raphah. |
|
ווַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י| אִ֣ישׁ מִדָּ֗ה וְאֶצְבְּעֹתָ֚יו שֵֽׁשׁ־וָשֵׁשׁ֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבַּ֔ע וְגַם־ה֖וּא נוֹלַ֥ד לְהָֽרָפָֽא: |
| and there was a man of great stature. This is similar to (Num. 13:32): “big in stature,” and since he was so tall that he had to be measured, he calls him a man of measure. |
|
ויהי איש מדה.
דוגמא אנשי מדות (במדבר י״ג:ל״ב) כלומר איש גדול ולפי שהוא גדול כל כך שצריך למדדו קורהו איש מדה:
|
| and his fingers were six and six. Twelve on his hands and twelve on his feet, and in Samuel (II 21:20) it says: “twenty-four in number,” i.e., one beside the other, so that one can count them, and this also was his strength, for he was able to grasp the sword with the great strength of his hand. And in Tractate Bechoroth (45b) it is explained why it is written: “six and six, totaling twenty-four.” It is necessary, because if it were written, “six and six,” we would say six on one hand and six on one foot. Therefore, it says, “twenty-four.” And if it would say, “twenty-four,” I would say seven on one and five on the other. Therefore, it says, “six and six, totaling twenty-four.” |
|
ואצבעותיו שש ושש עשרים וארבע.
י"ב בידים וי"ב ברגלים (ובשמואל ב כ״א:כ׳) אומר עשרים וארבע מספר כלומר זה בצד זה שיכול למנות וגם זה היה כחו שיכול לאחוז החרב בכח גדול בידו ובמסכת ברכות מפרש ל"ל דכתיב שש ושש עשרים וארבע צריכא אי כתב רחמנא שש ושש הוה אמרינן שית דידיה ושית דכרעיה לכך כתיב כ"ד ואי כתיב כ"ד הוה אמרינן שבע בהא וחמש בהא לכך כתב רחמנא שש ושש עשרים וארבע:
|
| 7And he taunted Israel, and Jonathan the son of Shimea, David's brother, smote him. |
|
זוַיְחָרֵ֖ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֙הוּ֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן בֶּן־שִׁמְעָ֖א אֲחִ֥י דָוִֽיד: |
| 8These were born to Raphah in Gath, and they fell by the hand of David and by the hand of his servants. |
|
חאֵ֛ל נֽוּלְּד֥וּ לְהָֽרָפָ֖א בְּגַ֑ת וַיִּפְּל֥וּ בְיַד־דָּוִ֖יד וּבְיַד־עֲבָדָֽיו: |
