Chapter 15

1And [David] made himself houses in the City of David, and he prepared a place for the Ark of God, and he pitched a tent for it.   אוַיַּֽעַשׂ־ל֥וֹ בָתִּ֖ים בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיָּ֚כֶן מָקוֹם֙ לַֽאֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֶּט־ל֖וֹ אֹֽהֶל:
2Then David said, "It is not proper to carry the Ark of God except the Levites, for the Lord chose them to carry the Ark of God and to serve Him forever."   באָז אָמַ֣ר דָּוִ֔יד לֹ֚א לָשֵׂאת֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֖י אִם־הַֽלְוִיִּ֑ם כִּי־בָ֣ם| בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לָשֵׂ֞את אֶת־אֲר֧וֹן הָֽאֱלֹהִ֛ים וּלְשָֽׁרְת֖וֹ עַד־עוֹלָֽם:
except the Levites, for the Lord chose them. i.e., God chose the Levites [to carry the Ark], and not a cart, for because we placed it in a cart, Uzza was punished, and that is what is stated further: “For from the beginning, [when] you were not [the bearers], the Lord our God made a breach in us, for we had not sought Him properly,” for we placed it in a cart.   כי אם הלוים כי בם בחר.  כלומר בלוים בחר ולא בעגלה שלפי שהרכבנוהו בעגלה נענש עוזה וזהו שאמר למטה כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט שהרכבנוהו בעגלה:
3And David congregated all Israel to Jerusalem, to bring up the Ark of the Lord to its place, which he had prepared for it.   גוַיַּקְהֵ֥ל דָּוִ֛יד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְהַֽעֲלוֹת֙ אֶת־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה אֶל־מְקוֹמ֖וֹ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ:
4And David gathered the sons of Aaron and the Levites.   דוַיֶּֽאֱסֹ֥ף דָּוִ֛יד אֶת־בְּנֵ֥י אַֽהֲרֹ֖ן וְאֶת־הַֽלְוִיִּֽם:
5Of the sons of Kehath: Uriel the leader, and his brethren a hundred and twenty.   הלִבְנֵ֖י קְהָ֑ת אֽוּרִיאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים:
6Of the sons of Merari: Asaiah the leader, and his brethren two hundred and twenty.   ולִבְנֵ֖י מְרָרִ֑י עֲשָׂיָ֣ה הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מָאתַ֥יִם וְעֶשְׂרִֽים:
7Of the sons of Gershom: Joel the leader, and his brethren a hundred and thirty.   זלִבְנֵ֖י גֵּֽרְשֹׁ֑ם יוֹאֵ֣ל הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֖יו מֵאָ֥ה וּשְׁלֹשִֽׁים:
8Of the sons of Elizaphan: Shemaiah the leader, and his brethren two hundred.   חלִבְנֵ֖י אֱלִֽיצָפָ֑ן שְׁמַעְיָ֥ה הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו מָאתָֽיִם:
9Of the sons of Hebron: Eliel the leader, and his brethren eighty.   טלִבְנֵ֖י חֶבְר֑וֹן אֱלִיאֵ֥ל הַשָּׂ֖ר וְאֶחָ֥יו שְׁמוֹנִֽים:
10Of the sons of Uzziel: Amminadab the leader, and his brethren a hundred and twelve.   ילִבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל עַמִּֽינָדָ֣ב הַשָּׂ֔ר וְאֶחָ֕יו מֵאָ֖ה וּשְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר:
11And David summoned Zadok and Ebiathar the priests, and of the Levites, Uriel, Asaiah and Joel, Shemaiah and Eliel and Amminadab.   יאוַיִּקְרָ֣א דָוִ֔יד לְצָד֥וֹק וּלְאֶבְיָתָ֖ר הַכֹּֽהֲנִ֑ים וְלַֽלְוִיִּ֗ם לְאֽוּרִיאֵ֚ל עֲשָׂיָה֙ וְיוֹאֵ֣ל שְׁמַעְיָ֔ה וֶֽאֱלִיאֵ֖ל וְעַמִּֽינָדָֽב:
12And he said to them, "You are the heads of the fathers' [houses] of the Levites; prepare yourselves and your brethren, and you shall bring up the Ark of the Lord God of Israel to [the place] I have prepared for it.   יבוַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַתֶּ֛ם רָאשֵׁ֥י הָֽאָב֖וֹת לַֽלְוִיִּ֑ם הִתְקַדְּשׁוּ֙ אַתֶּ֣ם וַֽאֲחֵיכֶ֔ם וְהַֽעֲלִיתֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֚וֹן יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הֲכִינ֖וֹתִי לֽוֹ:
13For from the beginning, [when] you were not [the bearers], the Lord, our God, made a breach in us, for we did not seek Him according to the ordinance."   יגכִּ֛י לְמַבָּרִֽאשׁוֹנָ֖ה לֹ֣א אַתֶּ֑ם פָּרַ֨ץ יְהֹוָ֚ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ בָּ֔נוּ כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ כַּמִּשְׁפָּֽט:
14And the priests and the Levites prepared themselves to bring up the Ark of the Lord God of Israel.   ידוַיִּ֨תְקַדְּשׁ֔וּ הַכֹּֽהֲנִ֖ים וְהַֽלְוִיִּ֑ם לְהַֽעֲל֕וֹת אֶת־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
15And the sons of the Levites carried the Ark of God as Moses had commanded according to the word of the Lord, on their shoulders, with staves upon them.   טווַיִּשְׂא֣וּ בְנֵי־הַֽלְוִיִּ֗ם אֵת אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה בִּכְתֵפָ֥ם בַּמֹּט֖וֹת עֲלֵיהֶֽם:
according to the word of the Lord, on their shoulders. to carry it, not actually on their shoulders, but with staves upon them.   כדבר ה' בכתפם.  לשאת אותו ולא ממש בכתפם כי אם במוטות עליהם:
16And David said to the leaders of the Levites to station their brethren, the singers, with musical instruments, psalteries and harps and cymbals, resounding to raise a voice in joy.   טזוַיֹּ֣אמֶר דָּוִיד֘ לְשָׂרֵ֣י הַֽלְוִיִּם֒ לְהַֽעֲמִ֗יד אֶת־אֲחֵיהֶם֙ הַֽמְשֹׁ֣רְרִ֔ים בִּכְלֵי־שִׁ֛יר נְבָלִ֥ים וְכִנֹּר֖וֹת וּמְצִּלְתָּ֑יִם מַשְׁמִיעִ֥ים לְהָרִֽים־בְּק֖וֹל לְשִׂמְחָֽה:
17And the Levites stationed Heman the son of Joel and of his brethren, Asaph the son of Berechiah, and of the sons of Merari their brethren, Ethan the son of Kushaiah.   יזוַיַּֽעֲמִ֣ידוּ הַֽלְוִיִּ֗ם אֵת הֵימָ֣ן בֶּן־יוֹאֵ֔ל וּמִ֨ן־אֶחָ֔יו אָסָ֖ף בֶּן־בֶּֽרֶכְיָ֑הוּ וּמִן־בְּנֵ֚י מְרָרִי֙ אֲחֵיהֶ֔ם אֵיתָ֖ן בֶּן־קֽוּשָׁיָֽהוּ:
18And with them, their brethren the second in rank; Zechariah Ben and Jaaziel and Shemiramoth and Jehiel and Unni and Eliab and Benaiah and Maaseiah and Mattithiah and Eliphelehu and Mikneiah and Obed-Edom and Jeiel the door sentries.   יחוְעִמָּהֶ֖ם אֲחֵיהֶ֣ם הַמִּשְׁנִ֑ים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִֽיחִיאֵ֣ל| וְעֻנִּ֡י אֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ וּמַתִּתְיָהוּ֩ וֶֽאֱלִֽ֨יפְלֵ֜הוּ וּמִקְנֵיָ֨הוּ וְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וִֽיעִיאֵ֖ל הַשֹּֽׁעֲרִֽים:
And with them, their brethren the second in rank. second in rank to them as gate sentries.   ועמהם אחיהם המשנים.  משנה להם לשוערים:
Zechariah Ben. That was his name; and all these singers and gate sentries [served] on the road by bringing the Ark. The singers and the gate sentries that David stationed after they placed the Ark into the tent that David had pitched for it and in the Tabernacle of Shiloh, were gate sentries, but they were not gate sentries while on the road, because not that many gate sentries were required. Therefore, they became singers, with the exception of two, Berechiah and Elkanah (verse 23). All this was on the road, but when the Ark rested, the singers became gate sentries.   זכריהו בן.  כך שמו וכל אלו משוררים ושוערים היו בדרך שהביאו את הארון והמשוררים והשוערים שהעמיד דוד לאחר שנתנו הארון אל האהל אשר נטה לו דוד ובמשכן שילה היו שוערים ובדרך לא היו שוערים לפי שלא הוצרכו כל כך שוערים לפיכך נעשו משוררים חוץ משנים ברכי' ואלקנה וכל זה היה בדרך אבל בנוח הארון היו משוררים שוערים:
19And the singers: Heman, Asaph, and Ethan, with copper cymbals to resound.   יטוְהַֽמְשֹֽׁרְרִ֔ים הֵימָ֥ן אָסָ֖ף וְאֵיתָ֑ן בִּמְצִלְתַּ֥יִם נְחֹ֖שֶׁת לְהַשְׁמִֽיעַ:
And the singers: Heman, Asaph, and Ethan, etc.. To make a resounding voice, they were appointed over those musical instruments.   והמשוררים הימן אסף ואיתן וגו'.  להשמיע קול הם היו ממונים על אותו כלי שיר:
20And Zechariah and Aziel and Shemiramoth and Jeiel and Unni and Eliab and Maaseiah and Benaiah with psalteries over alamoth.   כוּזְכַרְיָ֨ה וַֽעֲזִיאֵ֜ל וּשְׁמִֽירָמ֚וֹת וִֽיחִיאֵל֙ וְעֻנִּ֣י וֶֽאֱלִיאָ֔ב וּמַֽעֲשֵׂיָ֖הוּ וּבְנָיָ֑הוּ בִּנְבָלִ֖ים עַל־עֲלָמֽוֹת:
And Zechariah and Aziel, etc.. Those, mentioned in the preceding verse as being gate sentries, were here transferred to become singers.   וזכריה ועזיאל וגו'.  אלו שנאמרו בפסוק למעלה שהיו שוערים החזירו כאן לעשות משוררים:
over alamoth. over those instruments with which they played those psalms, entitled: “To the conductor, on alamoth, etc.”   על עלמות.  על אותן כלי שיר שמנגנין בהם אותן מזמורים למנצח על עלמות וגו':
21And Mattithiah and Eliphelehu and Mikneiah and Obed-Edom and Jeiel and Azaziah, with harps on the sheminith, to conduct.   כאוּמַתִּתְיָ֣הוּ וֶֽאֱלִֽיפְלֵ֗הוּ וּמִקְנֵיָ֙הוּ֙ וְעֹבֵ֣ד אֱדֹ֔ם וִֽיעִיאֵ֖ל וַֽעֲזַזְיָ֑הוּ בְּכִנֹּר֥וֹת עַל־הַשְּׁמִינִ֖ית לְנַצֵּֽחַ:
And Mattithiah and Eliphelehu, etc. with harps on the sheminith to conduct. those musical instruments upon which they play the psalms entitled: “For the conductor, on the sheminith.”   ומתתיהו ואליפלהו וגו'.  על השמינית לנצח אותו כלי שיר שמנגנין עליו אותן מזמורים למנצח על השמינית:
22And Chenaniah, the leader of the Levites in song; he would chastise in song because he was an expert.   כבוּכְנַנְיָ֥הוּ שַׂר־הַֽלְוִיִּ֖ם בַּמַשָּׂ֑א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא:
And Chenaniah, the leader of the Levites in song. In what was he a leader? In בַּמַּשָּׂא, in raising [the voice in] song.   וכנניהו שר הלוים במשא.  במה היה שר במשא בנשאות השיר:
he would chastise in song. He would chastise and reprove them concerning raising the voice in the melody of the song, whether to raise the voice or lower [it].   יסר במשא.  מייסר ומוכיח אותם על המשא בנגון נעימות שיר אם להרים קול אם להשפיל:
because he was an expert. in raising [the voice] in the melody, and the expression of מֵבִין applies to the study of voice. A similar instance is found (below 25:7): “And their number with their brethren, trained in song to the Lord, every expert (מֵבִין) etc.,” and it is written (ibid. verse 8): “and they cast lots, etc.,… expert (מֵבִין) with student.”   כי מבין הוא.  במשא בנשיאות הנגון ולשון מבין נופל על למוד השיר ודוגמא ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר לה' כל המבין וגומר וכתוב ויפילו גורלות וגו' מבין עם תלמיד:
23And Berechiah and Elkanah were gate sentries for the Ark.   כגוּבֶֽרֶכְיָה֙ וְאֶלְקָנָ֔ה שֹֽׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן:
24And Shebaniah and Joshaphat and Nethanel and Amasai and Zechariah and Benaiah and Eliezer, the priests, sounding the trumpets before the Ark of God, and Obed-Edom and Jehiah were gate sentries for the Ark.   כדוּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַֽעֲמָשַׂ֡י וּ֠זְכַרְיָהוּ וּבְנָיָ֚הוּ וֶֽאֱלִיעֶ֙זֶר֙ הַכֹּֽ֣הֲנִ֔ים מַחְצְרִים֙ (כתיב מַחְצְצרִים֙) בַּֽחֲצֹֽצְר֔וֹת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֑ים וְעֹבֵ֚ד אֱדֹם֙ וִֽיחִיָּ֔ה שֹֽׁעֲרִ֖ים לָֽאָרֽוֹן:
sounding the trumpets. Heb. מַחְצְצרִים. It is written with a double “zaddi”; the first is pronounced, and the second is not pronounced. Likewise יִשָּׂשׂכָר, the first “sin” is pronounced, and the second is not pronounced; and so, (Gen. 4:18): “ וּמְחִיּיָאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל ” and so “ שֶׁלֶמְיָה יִרְאִיָּיה בֶּן,” (Jer. 37:13), the first [letter] is pronounced, and the second one is not pronounced.  
gate sentries for the Ark. i.e., although they were gate sentries, they were singers as well.  
25And David and the elders of Israel and the leaders of the thousands who went to bring up the Ark of the Covenant of the Lord from the House of Obed-Edom were rejoicing.   כהוַיְהִ֥י דָוִ֛יד וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְשָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֑ים הַהֹֽלְכִ֗ים לְהַֽעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִֽית־יְהֹוָ֛ה מִן־בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱדֹ֖ם בְּשִׂמְחָֽה:
26And it came to pass when God helped the Levites, the bearers of the Ark of the Covenant of the Lord, that they slaughtered seven bulls and seven rams.   כווַיְהִי֙ בֶּעְזֹ֣ר הָֽאֱלֹהִ֔ים אֶ֨ת־הַֽלְוִיִּ֔ם נֹֽשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן בְּרִֽית־יְהֹוָ֑ה וַיִּזְבְּח֥וּ שִׁבְעָֽה־פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים:
And it came to pass when God helped the Levites. Heb. בֶּעֹזר. The “beth” of בֶּעֹזר is vowelized with a “segol,” but as a rule, it is vowelized with a “pattah.” The meaning of “when [God] helped,” is that they did not err when they carried the Ark as they had erred in the beginning when Uzza died. And in the Book of Samuel (II 6: 13), it says that when they had trodden six paces, they made this sacrifice. Our Rabbis derived from here that the Ark carried itself.   ויהי בעזר האלהים.  רבותינו אמרו מכאן שהארון נושא את עצמו:
27And David was enwrapped in a linen robe, and all the Levites who were carrying the Ark, and the singers and Chenaniah the leader of the singers in the song, and on David was a linen ephod.   כזוְדָוִ֞יד מְכֻרְבָּ֣ל| בִּמְעִ֣יל בּ֗וּץ וְכָל־הַֽלְוִיִּם֙ הַנֹּֽשְׂאִ֣ים אֶת־הָֽאָר֔וֹן וְהַֽמְשֹׁ֣רְרִ֔ים וּכְנַנְיָ֛ה הַשַּׂ֥ר הַמַּשָּׂ֖א הַֽמְשֹֽׁרְרִ֑ים וְעַל־דָּוִ֖יד אֵפ֥וֹד בָּֽד:
And David was enwrapped in a linen robe. Heb. מְכֻרְבָּל enwrapped, as in Daniel (3:21): “their robes (וְכַרְבְּלָתְהוֹן).” A similar case is the comb (כַּרְבַּלְתָּא) of a rooster.   ודוד מכרבל.  כמו בדניאל בכרבלתהון דוגמא כרבלתא דתרנגולא:
and all the Levites. were likewise enwrapped in linen robes, and since David was a singer like the Levites, he too wore their raiments, which they wore, and proof of this - to distinguish between the unclean and the clean: It was the custom of the heathen kings and princes, that when they would dine with their priests according to their custom, they would don the garb of their priests.   וכל הלוים.  כמו כן מכורבלים במעיל בוץ ולפי שהיה דוד משורר כמו לוים לבש גם הוא לבושיהם שלבשו גם הם וראיה להבדיל כך היה מנהג מלכים ושרים של עובדי כוכבים ומזלות שאוכלים עם כהניהם כחוקם היו לובשים לבושי כהניהם:
and on David was a linen ephod. like the ephod of Aaron, which was like two felt cloths, one in the front and one in the back, and it reached to his loins, and the girdle was woven from it, and he would gird himself with it.   ועל דויד אפוד בד.  כאותו אפוד של אהרן שהיה כמין שני לבדין אחד לפנים ואחד לאחור ומגיע עד מתניו והיה האזור ארוג ממנו וחגרו בו:
and Chenaniah the leader of the… song. Heb. הַשַּׂר הַמַּשָּׂא. The noun in the construct state is missing.[It should be] הַשַּׂר שַׂר הַמַּשָּׂא, the leader, the leader of the song, and similarly, (Jos. 3:14): “the Ark of the Covenant (הָאָרוֹן הַבְּרִית),” and others.  
28And all Israel were bringing up the Ark of the Covenant of the Lord, with the sounds and blasts of the shofar and with trumpets and with cymbals, resounding with psalteries and harps.   כחוְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל מַֽעֲלִים֙ אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִֽית־יְהֹוָ֔ה בִּתְרוּעָה֙ וּבְק֣וֹל שׁוֹפָ֔ר וּבַֽחֲצֹֽצְר֖וֹת וּבִמְצִלְתָּ֑יִם מַשְׁמִעִ֕ים בִּנְבָלִ֖ים וְכִנֹּרֽוֹת:
resounding with psaltries. Heb. מַשְׁמִיעִים. The meaning is making a sound heard.  
29And the Ark of the Covenant of the Lord came up to the City of David, and Michal the daughter of Saul peered through the window, and she saw King David dancing and playing, and she scorned him in her heart.   כטוַיְהִ֗י אֲרוֹן֙ בְּרִֽית־יְהֹוָ֔ה בָּ֖א עַד־עִ֣יר דָּוִ֑יד וּמִיכַ֨ל בַּת־שָׁא֜וּל נִשְׁקְפָ֣ה| בְּעַ֣ד הַֽחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־הַמֶּ֚לֶךְ דָּוִיד֙ מְרַקֵּ֣ד וּמְשַׂחֵ֔ק וַתִּ֥בֶז ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ:
And Michal the daughter of Saul, etc.. Since the Book of Chronicles is for David’s honor, it does not write here what Michal said to David, as is written in Samuel (II 6:20): “How esteemed was the king of Israel today, who appeared today in the eyes of the handmaids of his servants, as one of the idlers would appear!” because it was a disgrace for David that a woman said that to him.   ומיכל בת שאול וגו'.  לפי שספר דברי הימים בשביל כבוד דוד הוא לפיכך אין כתוב כאן מה אמרה מיכל לדוד כמו שכתוב בשמואל מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים כי זילותא של דוד היה שאמרה לו אשה כן: