Chapter 12

1And these are the ones who came to David to Ziklag, while he was still hiding from Saul the son of Kish, and they were among the mighty men who aided the war.   אוְאֵ֗לֶּה הַבָּאִ֚ים אֶל־דָּוִיד֙ לְצִיקְלָ֔ג ע֣וֹד עָצ֔וּר מִפְּנֵ֖י שָׁא֣וּל בֶּן־קִ֑ישׁ וְהֵ֙מָּה֙ בַּגִּבּוֹרִ֔ים עֹֽזְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה:
when he was still hiding. Heb. עָצוּר, hiding.   עוד עצור.  נחבא:
2Armed with bows, shooting with the right and left hands, with stones and with arrows in the bow, of Saul's brethren of Benjamin.   בנֹ֣שְׁקֵי קֶ֗שֶׁת מַיְמִינִ֚ים וּמַשְׂמִאלִים֙ בָּֽאֲבָנִ֔ים וּבַֽחִצִּ֖ים בַּקָּ֑שֶׁת מֵֽאֲחֵ֥י שָׁא֖וּל מִבִּנְיָמִֽן:
Armed with bows. armed with a bow and with arrows and shooting in front of them and behind them. And they would even place stones on the bowstring and shoot. I personally saw many like these.   נשקי קשת.  מזוינים בקשת ובחצים ומורים לפניהם ולאחריהם אף באבנים היו נותנים על יתר הקשת אבן מורים ואני ראיתי כן הרבה:
of Saul’s brethren of Benjamin. Since they were all descended from one man, from Benjamin, they are all called brethren, and in honor of David’s greatness, the Chronicler says, “of Saul’s brethren,” [saying] that even Saul’s brethren came to him while Saul was still living.   מאחי שאול מבנימין.  לפי שכולם יצאו מאיש אחד מבנימין קרויים כולם אחים ולכבוד גדולת דוד אומר מאחי שאול שאפילו אחי שאול באו אליו בעוד שאול חי:
3The chief, Ahiezer, and Joash, the sons of Hashemaah the Gibeathite, and Jeziel, and Pelet, the sons of Azmaveth and Berachah, and Jehu the Anathothite.   גהָרֹ֨אשׁ אֲחִיעֶ֜זֶר וְיוֹאָ֗שׁ בְּנֵי֙ הַשְּׁמָעָ֣ה הַגִּבְעָתִ֔י וִֽיזִיאֵ֥ל (כתיב וִֽיזִואֵ֥ל) וָפֶ֖לֶט בְּנֵ֣י עַזְמָ֑וֶת וּבְרָכָ֕ה וְיֵה֖וּא הָֽעַנְּתֹתִֽי:
4And Ishmaiah the Gibeonite, the mightiest of the thirty and over the thirty.   דוְיִשְׁמַעְיָ֧ה הַגִּבְעוֹנִ֛י גִּבּ֥וֹר בַּשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִֽׁים:
and over the thirty. the chief of the thirty.   ועל השלשים.  ראש לשלשים:
5And Jeremiah, and Jahaziel, and Johanan, and Jozabad the Gederathite, Eleuzai, and Jerimoth, and Bealiah, and Shemariah, and Shephatiah the Haruphite.   הוְיִרְמְיָ֚ה וְיַֽחֲזִיאֵל֙ וְי֣וֹחָנָ֔ן וְיֽוֹזָבָ֖ד הַגְּדֵֽרָתִֽי אֶלְעוּזַ֚י וִֽירִימוֹת֙ וּבְעַלְיָ֣ה וּשְׁמַרְיָ֔הוּ וּשְׁפַטְיָ֖הוּ הַֽחֲרוּפִֽי (כתיב הַֽחֲריּפִֽי) :
6Elkanah, and Ishiah, and Azarel, and Joezer, and Jashobeam, the Korahites.   ואֶלְקָנָ֡ה וְ֠יִשִּׁיָּהוּ וַֽעֲזַרְאֵ֧ל וְיוֹעֶ֛זֶר וְיָֽשָׁבְעָ֖ם הַקָּרְחִֽים:
7And Joela, and Zebadiah, the sons of Jeroham of Gedud.   זוְיֽוֹעֵאלָ֧ה וּזְבַדְיָ֛ה בְּנֵ֥י יְרֹחָ֖ם מִן־הַגְּדֽוֹר:
8And some of the Gadites were separated to David to the stronghold of the desert, valiant warriors, soldiers for battle, who could handle shield and spear, and whose faces were [like] the faces of lions, and as swift as gazelles on the mountains.   חוּמִן־הַגָּדִ֡י נִבְדְּל֣וּ אֶל־דָּוִיד֩ לַמְצַ֨ד מִדְבָּ֜רָה גִּבֹּרֵ֣י הַחַ֗יִל אַנְשֵׁ֚י צָבָא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עֹֽרְכֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח וּפְנֵ֚י אַרְיֵה֙ פְּנֵיהֶ֔ם וְכִצְבָאיִ֥ם עַל־הֶֽהָרִ֖ים לְמַהֵֽר:
to the stronghold of the desert. to the strongholds of the desert where he hid from Saul, as it is written (I Sam. 23:24): “And they arose and went to Ziph before Saul, and David and his men were in the desert of Maon, in the plain,” and it is written (ibid. 24:1): “And David went up from there, and he stayed in the strongholds of En- Gedi.”   למצד מדברה.  למצודות המדבר שנחבא מפני שאול דכתיב (שמואל א כ״ג:כ״ד) ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה וכתיב (שם כ, 'ד) ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי:
and whose faces were [like] the faces of lions. Their faces were frightful like lions.   ופני אריה.  פניהם מפוחדים כאריה:
and as swift as gazelles on the mountains. They were swift in their running, for it is customary for gazelles to run on the mountains when people hunt them.   וכצבאים על ההרים למהר.  קלים היו במרוצתם כי דרכן של צבאים לרוץ על ההרים כשצדין אותם:
9Ezer the chief, Obadiah the second, Eliab the third.   טעֵ֖זֶר הָרֹ֑אשׁ עֹֽבַדְיָה֙ הַשֵּׁנִ֔י אֱלִיאָ֖ב הַשְּׁלִֹשִֽׁי:
10Mishmannah the fourth, Jeremiah the fifth.   ימִשְׁמַנָּה֙ הָֽרְבִיעִ֔י יִרְמְיָ֖ה הַֽחֲמִשִּֽׁי:
11Attai the sixth, Eliel the seventh.   יאעַתַּי֙ הַשִּׁשִּׁ֔י אֱלִיאֵ֖ל הַשְּׁבִעִֽי:
12Johanan the eighth, Elzabad the ninth.   יביֽוֹחָנָן֙ הַשְּׁמִינִ֔י אֶלְזָבָ֖ד הַתְּשִׁיעִֽי:
13Jeremiah the tenth, Machbannai the eleventh.   יגיִרְמְיָ֙הוּ֙ הָֽעֲשִׂירִ֔י מַכְבַּנַּ֖י עַשְׁתֵּ֥י עָשָֽׂר:
14These were some of the sons of Gad, the heads of the army; the smallest one [could pursue] a hundred, and the greatest a thousand.   ידאֵ֥לֶּה מִבְּנֵי־גָ֖ד רָאשֵׁ֣י הַצָּבָ֑א אֶחָ֚ד לְמֵאָה֙ הַקָּטָ֔ן וְהַגָּד֖וֹל לְאָֽלֶף:
these were some of the sons of Gad. as is written above (v. 8): “And some of the Gadites separated to David.”   אלה מבני גד.  כדכתיב למעלה ומן הגדי נבדלו אל דוד:
the smallest one a hundred. The smallest of them could pursue a hundred.   אחד למאה הקטן.  הקטן שבכולם ירדוף מאה:
and the greatest a thousand. And the greatest of them could pursue a thousand. This is an actualization of the verse (Lev. 26:8): “Five of you will pursue one hundred, and one hundred of you, etc.”   והגדול לאלף.  והגדול שבכולם ירדוף אלף כאן נתקיים הפסוק ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם וגו':
15These are the ones who crossed the Jordan in the first month, when it was overflowing all its banks, and they put all the valley-dwellers to flight to the east and to the west.   טואֵ֣לֶּה הֵ֗ם אֲשֶׁ֨ר עָֽבְר֚וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וְה֥וּא מְמַלֵּ֖א עַל־כָּל־גְּדוֹתָ֑יו (כתיב גְּדֹיתָ֑יו) וַיַּבְרִ֙יחוּ֙ אֶת־כָּל־הָֽעֲמָקִ֔ים לַמִּזְרָ֖ח וְלַמַּֽעֲרָֽב:
These are the ones who crossed the Jordan in the first month. in Nissan, when the snows had already melted.   אלה הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון.  בניסן שכבר נפשרו השלגים:
and they put all the valley-dwellers to flight to the east and to the west. They crossed the Jordan and with their shields split all the depths of the water to the east and to the west and crossed on dry land. Some say that ויַּבְרִיחוּ אֶת כָּל הָעֲמָקִים refers to the people dwelling in the valleys.   ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב.  עברו את הירדן ובקעו במגיניהם את כל עמקי המים למזרח ולמערב ועברו ביבשה וי"א ויבריחו את כל העמקים עמים היושבים בעמקים:
16And there came some of the sons of Benjamin and Judah up to the stronghold to David.   טזוַיָּבֹ֗אוּ מִן־בְּנֵ֚י בִנְיָמִן֙ וִֽיהוּדָ֔ה עַד־לַמְצָ֖ד לְדָוִֽיד:
And there came some of the sons of Benjamin and Judah up to the stronghold, to David. to the stronghold where David was hiding from Saul. And they took David’s sister’s son with them, because the sons of Benjamin were concerned that David might think that the sons of Benjamin had come to bind him and deliver him into Saul’s hands. Therefore, they took Amasa with them to David, and also some of David’s kinsmen from the rest of Judah, as it is written, “some of the sons of Benjamin and Judah,” in order that David would see that they came with them in good faith, so that he should not suspect them of anything.   מן בני בנימין יהודה עד למצד לדויד.  אל המצודה אשר דוד נחבא שם מפני שאול ולקחו עמהם בן אחות דוד לפי שדאגו בני בנימן מדוד שמא סבור הוא דוד שבאו בני בנימין לכפותו ולתתו ביד שאול לפיכך לקחו עמשי עמהם וגם שאר מיהודה קרובי דוד כדכתיב מן בני בנימין ויהודה כשיראה דוד שבאו עמהם באמונתם שלא יחשדם בכל דבר:
17And David came out before them, and he answered and said to them, "If you have come to me in peace to help me, my heart will be upon you as one, but if you have come to betray me to my adversaries although there is no injustice in my hands, may the God of our forefathers see and reprove."   יזוַיֵּצֵ֣א דָוִיד֘ לִפְנֵיהֶם֒ וַיַּ֙עַן֙ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אִם־לְשָׁל֞וֹם בָּאתֶ֚ם אֵלַי֙ לְעָזְרֵ֔נִי יִֽהְיֶה־לִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם לֵבָ֖ב לְיָ֑חַד וְאִם־לְרַמּוֹתַ֣נִי לְצָרַ֗י בְּלֹ֚א חָמָס֙ בְּכַפַּ֔י יֵ֛רֶא אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵ֖ינוּ וְיוֹכָֽח:
And David came out before them. from the stronghold.   ויצא דויד לפניהם.  מן המצד:
my heart will be upon you as one. My heart and your heart will be like one heart.   ויען ויאמר להם וגו'.  לבב ליחד לבבכם ולבבי יהיה כלב אחד:
but if you have come to betray me to my adversaries although there is no injustice in my hands. for what have I done to Saul that he is stalking my soul to take it for nothing?   ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי.  כי מה עשיתי לשאול כי הוא צודה את נפשי לקחתה על חנם:
18And a spirit enwrapped Amasai, the chief of the the officers, "To you, David, and with you, O son of Jesse; peace, peace to you and peace to your helper, for your God has helped you." And David received them and placed them at the head of the troop.   יחוְר֣וּחַ לָֽבְשָׁ֣ה אֶת־עֲמָשַׂי֘ רֹ֣אשׁ הַשָּֽׁלִישִׁים֒ (כתיב הַשָּֽׁלִושִׁים֒) לְךָ֚ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם| שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָֽרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד:
And a spirit enwrapped Amasai. Heb. רוּחַ, talent, a will or desire, not a spirit of prophecy; i.e., this desire and will enwrapped him so that he sprang first to speak before the sons of Benjamin and Judah who came with him. A similar instance is (Jud. 11:29): “And a spirit of the Lord was upon Jephthah” and he said:   ורוח לבשה את עמשי.  טלטנ"ט בלע"ז ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים י"א) ואמר:
To you, David. You say, “Have you come to me in peace?” We have surely come to you in peace.   לך דוד.  אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך ועמך בן ישי. אנו רוצים להיות עמך ולעזרך:
and with you, O son of Jesse. We wish to be with you and at your assistance.   ועמך בן ישי.  אנו רוצים להיות עמך ולעזרך:
peace, peace to you and peace to your helper. And you ask me to help you? We have surely come to help you, but you need not thank us because it is from the Lord, and that is the meaning of “for your God has helped you.”   שלום שלום לך ושלום לעוזרך.  ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך:
and David received them. those sons of Benjamin and placed them at the head of his troop.   ויקבלם דוד.  לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלו:
19And from Manasseh there defected to David when he came with the Philistines against Saul in battle, but they did not help them, for with a counsel the chiefs of the Philistines sent him away, saying, "With [jeopardy to] our heads he will defect to his master, Saul."   יטוּמִמְּנַשֶּׁ֞ה נָֽפְל֣וּ עַל־דָּוִ֗יד בְּבֹא֨וֹ עִם־פְּלִשְׁתִּ֧ים עַל־שָׁא֛וּל לַמִּלְחָמָ֖ה וְלֹ֣א עֲזָרֻ֑ם כִּ֣י בְעֵצָ֗ה שִׁלְּחֻ֜הוּ סַרְנֵ֚י פְלִשְׁתִּים֙ לֵאמֹ֔ר בְּרָאשֵׁ֕ינוּ יִפּ֖וֹל אֶל־אֲדֹנָ֥יו שָׁאֽוּל:
And from Manasseh there defected to David. to help him.   וממנשה נפלו על דוד.  לעזרו:
when he came with the Philistines against Saul in battle. in that war in which Saul was slain.   בבואו עם פלשתים על שאול למלחמה.  באותה מלחמה שנהרג בה שאול:
but they did not help them. God forbid that they helped the Philistines, but with a counsel the chiefs of the Philistines sent him away. The chiefs of the Philistines took counsel to send him home because they said, “With our heads he will defect to his master,” an expression similar to “defected to David ”   ולא עזרום.  ח"ו שעזרו לפלשתים אלא בעצה שלחוהו סרני פלשתים, אלא כי עצה נתיעצו הסרנים לשלחו לביתו כי אמרו בראשינו יפול אל אדוניו דוגמת נפלו אל דוד:
20When he went to Ziklag, [some men] of Manasseh defected to him; namely Adnah, and Jozabad, and Jediael, and Michael, and Jozabad, and Elihu, and Zillethai, chiefs of the thousands of Manasseh.   כבְּלֶכְתּ֣וֹ אֶל־צִֽיקְלַ֗ג נָֽפְל֣וּ עָלָ֣יו| מִמְּנַשֶּׁ֡ה עַ֠דְנַח וְיֽוֹזָבָ֚ד וִידִֽיעֲאֵל֙ וּמִֽיכָאֵ֣ל וְיֽוֹזָבָ֔ד וֶֽאֱלִיה֖וּא וְצִלְּתָ֑י רָאשֵׁ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִמְנַשֶּֽׁה:
21And they helped David against the troop, for they were all mighty warriors, and they became officers in the army.   כאוְהֵ֗מָּה עָֽזְר֚וּ עִם־דָּוִיד֙ עַל־הַגְּד֔וּד כִּֽי־גִבּ֥וֹרֵי חַ֖יִל כֻּלָּ֑ם וַיִּֽהְי֥וּ שָׂרִ֖ים בַּצָּבָֽא:
against the troop. of Amalekites when his wives were captured; it was at that time, for when he went to Ziklag when the chiefs of the Philistines sent him away and he came to Ziklag, they had already been captured.   על הגדוד.  של עמלקים כשנשבו נשיו כי באותו פרק היה כי בלכתו אל צקלג כששלחוהו סרני פלשתים ובא אל צקלג כבר נשבו:
22For from day to day, [men] came to David to help him, until it became a huge camp, like the camp of God.   כבכִּי לְעֶת־י֣וֹם בְּי֔וֹם יָבֹ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד לְעָזְר֑וֹ עַד־לְמַֽחֲנֶ֥ה גָד֖וֹל כְּמַֽחֲנֵ֥ה אֱלֹהִֽים:
For from day to day [men] came to David to help him. The meaning is: What is the purpose of continuing to recount who came to him? The final analysis is that at all times people were coming to David.   כי לעת יום ביום יבואו על דוד לעזרו.  פתרונו מה לך לספר יותר מי ומי באו אליו אלא סוף דבר בכל עת ועת באים אל דוד:
until it became a huge camp, like the camp of God. The meaning is that David’s camp should not have been so large, but from God the camp was so large, because they came to him by the counsel of God. And that is the meaning of “like the camp of God.” A similar instance of this is (Gen. 32:2): “the camp of God” of Jacob. We can also say that because of the magnitude of his armies, it was called “the camp of God.”   עד למחנה גדול כמחנה אלהים.  פתרון לא היה המחנה של דוד להיות כך גדול אלא כי מהשם היה המחנה כך גדול שבאו לו בעצת אלהים וזהו כמחנה אלהים ודוגמא מחנה אלהים דיעקב (בראשית ל״ב:ג׳) ויש לומר מרוב חיילות קרהו מחנה אלהים:
23And these are the numbers of the chiefs of the armed men of the army [who] came to David to Hebron to turn Saul's kingdom to him, according to the Lord's decree.   כגוְ֠אֵלֶּה מִסְפְּרֵ֞י רָאשֵׁ֚י הֶֽחָלוּץ֙ לַצָּבָ֔א בָּ֥אוּ עַל־דָּוִ֖יד חֶבְר֑וֹנָה לְהָסֵ֞ב מַלְכ֥וּת שָׁא֛וּל אֵלָ֖יו כְּפִ֥י יְהֹוָֽה:
to turn Saul’s kingdom to him. from Saul’s sons. A similar instance is (I Kings 2:15): “… but the kingdom turned about.”   להסב מלכות שאול אליו.  מן בני שאול ודוגמא ותסוב המלוכה:
24The sons of Judah, bearing shield and spear, six thousand and eight hundred armed men of the army.   כדבְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נֹֽשְׂאֵ֥י צִנָּ֖ה וָרֹ֑מַח שֵׁ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים וּשְׁמוֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא:
The sons of Judah, bearing shield and spear, six thousand and eight hundred. Do not wonder that the smallest number of all the [people from] the tribes that came to him were from Judah, because it was not necessary for anyone to come to him from Judah to crown him since the sons of Judah had already crowned him in Hebron. But the remaining tribes, who had been with Saul’s sons until now - had to come to Hebron to crown him.   בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות.  ואל תתמה שמיהודה באו לו מעט מכל שבט ושבט שבא לו שהרי אין צריך לבוא לו שום אדם מיהודה להמליכהו כי בני יהודה הם המליכוהו כבר בחברון אבל יתר השבטים שהיו עם בני שאול עד עתה הם הוצרכו לבוא בחברון להמליכו:
armed men of the army. Heb. חֲלוּצֵי צָבָא, those taken out of the people, and a similar case is found in חֲלוּצֵי צָבָא, of the Portion מַטּוֹת. Some say that חֲלוּצִים means armed, like רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ : be pleased and strengthen us.   חלוצי צבא.  המוציאים מן העם ודוגמתו חלוצי צבא דמטות, וי"א חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו:
25Of the sons of Simeon, mighty warriors for the army-seven thousand and one hundred.   כהמִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן גִּבּ֚וֹרֵי חַ֙יִל֙ לַצָּבָ֔א שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וּמֵאָֽה:
26Of the sons of the Levites-four thousand and six hundred.   כומִן־בְּנֵי֙ הַלֵּוִ֔י אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:
27And Jehoiada was the ruler of Aaron, and with him were three thousand and seven hundred.   כזוִיהֽוֹיָדָ֖ע הַנָּגִ֣יד לְאַֽהֲרֹ֑ן וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת:
And Jehoiada was the ruler of Aaron. He is the father of Benaiah.   ויהוידע הנגיד לאהרן.  הוא אביו של בניהו:
the ruler of Aaron. who would lead them out and bring them in.   הנגיד לאהרן.  המוציא והמביא:
three thousand and seven hundred. all of them were descendants of Aaron the Priest, and Jehoiada, who was in the time of Joash, was the son of Benaiah the son of Jehoiada.   ועמו שלשת אלפים ושבע מאות.  כולם מבני אהרן הכהן ויהוידע שהיה בימי יואש בן בניהו בנו של יהוידע:
28And Zadok was a youth, a mighty warrior, and his father's house had twenty-two offfcers.   כחוְצָד֥וֹק נַ֖עַר גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וּבֵֽית־אָבִ֥יו שָׂרִ֖ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם:
And Zadok was a youth. Therefore, do not wonder that he was not the ruler.   וצדוק נער.  לפיכך אל תתמה שלא היה נגיד:
and his father’s house had twenty-two officers. This is a great honor; therefore, they took the high priesthood from Ebiathar and gave it to Zadok the Priest.   ובית אביו שרים עשרים ושנים.  זה היא גדולה גדולה ועל כן לקחו הכהונה גדולה מאביתר ונתנוה לצדוק הכהן:
29And of the sons of Benjamin, Saul's brethren, were three thousand, and heretofore their majority had kept the watch of the house of Saul.   כטוּמִן־בְּנֵ֧י בִנְיָמִ֛ן אֲחֵ֥י שָׁא֖וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְעַד־הֵ֙נָּה֙ מַרְבִּיתָ֔ם שֹֽׁמְרִ֕ים מִשְׁמֶ֖רֶת בֵּ֥ית שָׁאֽוּל:
And of the sons of Benjamin, Saul’s brethren, etc.. Do not wonder that only three thousand came to him, because “heretofore their majority kept the watch of the house of Saul,” to help them.   ומן בני בנימין אחי שאול וגו'.  ואל תתמה שלא באו אלא כי אם ג' אלפים כי עד הנה מרביתם שומרים משמרת בני שאול לעוזרן:
30And of the sons of Ephraim-twenty thousand and eight hundred, mighty warriors, famous men of their fathers' houses.   לוּמִן־בְּנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם עֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף וּשְׁמוֹנֶ֣ה מֵא֑וֹת גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל אַנְשֵׁ֥י שֵׁמ֖וֹת לְבֵ֥ית אֲבוֹתָֽם:
31And of half the tribe of Manasseh-eighteen thousand who were designated by names to come and to crown David.   לאוּמֵֽחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף אֲשֶׁ֚ר נִקְּבוּ֙ בְּשֵׁמ֔וֹת לָב֖וֹא לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד:
32And of the sons of Issachar, those who had an understanding of the times, to know what Israel should do; their chiefs were two hundred, and all their brethren obeyed their word.   לבוּמִבְּנֵ֣י יִשָּׂשכָ֗ר יֽוֹדְעֵ֚י בִינָה֙ לָֽעִתִּ֔ים לָדַ֖עַת מַה־יַּֽעֲשֶׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל רָֽאשֵׁיהֶ֣ם מָאתַ֔יִם וְכָל־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־פִּיהֶֽם:
those who had an understanding of the times. They knew how to give counsel appropriate to the incident; David had to take counsel on how to strengthen the kingdom against the sons of Saul.   ומבני יששכר יודעי בינה לעתים.  שיודעים לתת עצה לפי הענין של מעשה שצריך לדוד להתיעץ היאך יחזק המלכות מפני בני שאול:
their chiefs were two hundred. besides the rest.   ראשיהם מאתים.  לבד מן השאר:
and all their brethren obeyed their word. on their counsel.   וכל אחיהם על פיהם.  על עצתם:
33Of Zebulun, those going out in the army with all sorts of weapons-fifty thousand, and who could wage war and were not of double heart.   לגמִזְּבֻל֞וּן יֽוֹצְאֵ֣י צָבָ֗א עֹֽרְכֵ֧י מִלְחָמָ֛ה בְּכָל־כְּלֵ֥י מִלְחָמָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אָ֑לֶף וְלַֽעֲדֹ֖ר בְּלֹא־לֵ֥ב וָלֵֽב:
wage war. וְלַעֲדֹר, an expression of digging, like (Isa. 7:25): “And all the mountains that will be dug with a spade (בַּמַעְדֵּר יֵעָדֵרוּן),” and as a result, those who set up the battle array will stand there. Some say that לַעֲדוֹר is like לַעֲרֹך, to set up a battle array.   ולעדור.  ל' עדור ממש כמו (ישעיה יו"ד) כל ההרים אשר במעדר יעדרון ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה וי"מ לעדור כמו לערוך מלחמה:
of double heart. It is explained in Genesis Rabbah (Lev. Rabbah 25:2): “… whether with intention or without intention, they would be victorious.”   בלא לב ולב.  מפורש בב"ר בין במתכוין בין שלא במתכוין היו מנצחין:
34And of Naphtali-a thousand officers, and with them with shield and spear-thirty-seven thousand.   לדוּמִנַּפְתָּלִ֖י שָׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְעִמָּהֶם֙ בְּצִנָּ֣ה וַֽחֲנִ֔ית שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה אָֽלֶף:
35And of the Danites, who set up the battle array-twenty-eight thousand and six hundred.   להוּמִן־הַדָּנִי֙ עֹֽרְכֵ֣י מִלְחָמָ֔ה עֶשְׂרִֽים־וּשְׁמוֹנָ֥ה אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת:
36And of Asher, those going out in the army to wage war-forty thousand.   לווּמֵֽאָשֵׁ֗ר יֽוֹצְאֵ֥י צָבָ֛א לַֽעֲרֹ֥ךְ מִלְחָמָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים אָֽלֶף:
37And from across the Jordan, of the Reubenites and the Gadites and half the tribe of Manasseh, with all sorts of weapons-a hundred and twenty thousand.   לזוּמֵעֵ֣בֶר לַ֠יַּרְדֵּן מִן־הָרֽאוּבֵנִ֨י וְהַגָּדִ֜י וַֽחֲצִ֣י| שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֗ה בְּכֹל֙ כְּלֵי֙ צְבָ֣א מִלְחָמָ֔ה מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף:
38All these were men of war, setting up the battle array; wholeheartedly they came to Hebron to crown David over all Israel, and also the entire remnant of Israel was of one heart to crown David.   לחכָּל־אֵ֜לֶּה אַנְשֵׁ֣י מִלְחָמָה֘ עֹֽדְרֵ֣י מַֽעֲרָכָה֒ בְּלֵבָ֚ב שָׁלֵם֙ בָּ֣אוּ חֶבְר֔וֹנָה לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִ֖יד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ֠גַם כָּל־שֵׁרִ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל לֵ֥ב אֶחָ֖ד לְהַמְלִ֥יךְ אֶת־דָּוִֽיד:
and also the entire remnant of Israel was of one heart to crown David. even though they did not come to Hebron. For this reason, שֵׁרִית is missing an “aleph,” to imply that there was not even a remnant. Only a few remained, for they all came to Hebron joyfully.   וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דוד.  אע"פ שלא באו לחברון לכך שארית חסר אלף כלומר אפי' שארית לא היה שלא נשתיירו כי אם מעט כי כולם באו לחברון בשמחה:
39And they were there with David for three days, eating and drinking, for their brethren had made preparations for them.   לטוַיִּֽהְיוּ־שָׁ֚ם עִם־דָּוִיד֙ יָמִ֣ים שְׁלוֹשָׁ֔ה אֹֽכְלִ֖ים וְשׁוֹתִ֑ים כִּֽי־הֵכִ֥ינוּ לָהֶ֖ם אֲחֵיהֶֽם:
And they were there with David for three days. And do not wonder where this whole army obtained so much food and drink that sufficed them, because their brethren had prepared it for them beforehand.   ויהיו שם עם דוד ימים שלשה.  ואל תתמה היכן לקחו כל החיל הזה כל כך אכילה ושתיה שהיה מספיק להם כי אחיהם הכינו להם מקודם לכן:
40And also those near to them, until Issachar and Zebulun and Naphtali were bringing food on donkeys, and on camels, and on mules, and on cattle, food made of flour, dried figs, and raisins, and wine, and oil, and cattle, and sheep in abundance, for there was joy in Israel.   מוְגַ֣ם הַקְּרוֹבִים־אֲ֠לֵיהֶם עַד־יִשָּׂשכָ֨ר וּזְבֻל֜וּן וְנַפְתָּלִ֗י מְבִיאִ֣ים לֶ֡חֶם בַּֽחֲמוֹרִ֣ים וּבַגְּמַלִּ֣ים וּבַפְּרָדִ֣ים| וּבַבָּקָ֡ר מַֽאֲכָ֡ל קֶ֠מַח דְּבֵלִ֨ים וְצִמֻּקִ֜ים וְיַ֧יִן וְשֶׁ֛מֶן וּבָקָ֥ר וְצֹ֖אן לָרֹ֑ב כִּ֥י שִׂמְחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:
for there was joy in Israel. that they had a prosperous and wise king.   כי שמחה בישראל.  שהיה להם מלך מצליח ומשכיל: