Chapter 4

1The sons of Judah; Perez, Hezron, and Carmi, and Hur, and Shobal.   אבְּנֵ֖י יְהוּדָ֑ה פֶּ֧רֶץ חֶצְר֛וֹן וְכַרְמִ֖י וְח֥וּר וְשׁוֹבָֽל:
2And Reaiah the son of Shobal begot Jahath, and Jahath begot Ahumai and Lahad; these are the families of the Zorathites.   בוּרְאָיָ֚ה בֶן־שׁוֹבָל֙ הֹלִ֣יד אֶת־יַ֔חַת וְיַחַ֣ת הֹלִ֔יד אֶת־אֲחוּמַ֖י וְאֶת־לָ֑הַד אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַצָּרְעָתִֽי:
And Reaiah. This is the manner in which this genealogy [is written]; although Reaiah, [and his father] were not enumerated above, [he is mentioned here] because the Chronicler reckons [only] certain generations. Likewise, (vs. 7f.): “And the sons of Helah: Zereth, and Zohar, and Ethnan. And Koz begot… ” Although he did not yet mention Koz, he mentions his sons.   וראיה.  כן מנהג היחס הזה אף על פי שלא הזכיר עדיין ראיה כי דורות דורות קחשיב וכן בני חלאה צרת וצחר ואתנן וקוץ הוליד, ועדיין לא הזכיר קוץ ומזכיר את בניו:
3And these are [the sons of Hur]; Abi-Etam, Jezreel, and Ishma, and Idbash, and the name of their sister was Hazzelelponi.   גוְאֵ֙לֶּה֙ אֲבִ֣י עֵיטָ֔ם יִזְרְעֶ֥אל וְיִשְׁמָ֖א וְיִדְבָּ֑שׁ וְשֵׁ֥ם אֲחוֹתָ֖ם הַצְּלֶלְפּֽוֹנִי:
4And Penuel, the father of Gedor, and Ezer, the father of Hushah. These are the sons of Hur, the firstborn of Ephrathah, the father of Bethlehem.   דוּפְנוּאֵל֙ אֲבִ֣י גְדֹ֔ר וְעֵ֖זֶר אֲבִ֣י חוּשָׁ֑ה אֵ֚לֶּה בְנֵי־חוּר֙ בְּכ֣וֹר אֶפְרָ֔תָה אֲבִ֖י בֵּ֥ית לָֽחֶם:
5And Ashhur, the father of Tekoa, had two wives: Helah and Naarah.   הוּלְאַשְׁחוּר֙ אֲבִ֣י תְק֔וֹעַ הָי֖וּ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים חֶלְאָ֖ה וְנַֽעֲרָֽה:
And Ashhur the father of Tekoa had two wives. This refers back [to 2:24]: “… and the wife of Hezron was Abijah, and she bore him Ashhur, the father of Tekoa,” for he did not trace his lineage until now.   ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים.  מוסב למעלה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע כי לא יחס עד עתה:
6And Naarah bore him Ahuzzam, and Hepher, and Temeni, and Haahashtari. These are the sons of Naarah.   ווַתֵּ֨לֶד ל֚וֹ נַֽעֲרָה֙ אֶת־אֲחֻזָּ֣ם וְאֶת־חֵ֔פֶר וְאֶת־תֵּֽימְנִ֖י וְאֶת־הָֽאֲחַשְׁתָּרִ֑י אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י נַֽעֲרָֽה:
7And the sons of Helah: Zereth, and Zohar, and Ethnan.   זוּבְנֵ֖י חֶלְאָ֑ה צֶ֥רֶת וְצֹ֖חַר (כתיב יְצֹ֖חַר) וְאֶתְנָֽן:
8And Koz begot Anub and Hazzobebah, and the families of Aharhel the son of Harum.   חוְק֣וֹץ הוֹלִ֔יד אֶת־עָנ֖וּב וְאֶת־הַצֹּֽבֵבָ֑ה וּמִשְׁפְּחֹ֥ת אֲחַרְחֵ֖ל בֶּן־הָרֻֽם:
9Now Jabez was more esteemed than his brothers, and his mother named him Jabez, saying, "For I bore him in sadness."   טוַיְהִ֣י יַעְבֵּ֔ץ נִכְבָּ֖ד מֵֽאֶחָ֑יו וְאִמּ֗וֹ קָֽרְאָ֨ה שְׁמ֚וֹ יַעְבֵּץ֙ לֵאמֹ֔ר כִּ֥י יָלַ֖דְתִּי בְּעֹֽצֶב:
and his mother named him Jabez, saying, “For I bore him in sadness”. and she nicknamed him Jabez. A similar instance is Ben Oni. [Other editions read (Gen. 35:18): “… but his father called him Benjamin.”]   ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב.  וכינה שמו יעבץ ודוגמתו בן אוני (ס"א ואביו קרא לו בנימין) (בראשית ל"ה):
10And Jabez called to the God of Israel, saying, "If You bless me and increase my border, and Your hand is with me that You save me from harm, so as not to grieve me..," and God fulfilled that which he had requested.   יוַיִּקְרָ֣א יַ֠עְבֵּץ לֵֽאלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר אִם־בָּרֵ֨ךְ תְּבָֽרְכֵ֜נִי וְהִרְבִּ֚יתָ אֶת־גְּבוּלִי֙ וְהָֽיְתָ֚ה יָדְךָ֙ עִמִּ֔י וְעָשִׂ֥יתָ מֵֽרָעָ֖ה לְבִלְתִּ֣י עָצְבִּ֑י וַיָּבֵ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶֽת־אֲשֶׁ֥ר שָׁאָֽל:
and increase my border. with territories.   והרבית את גבולי.  בנחלות:
and Your hand is with me that You save me from harm. if You will be with me and save me from harm.   והיתה ידך עמי ועשית מרעה.  אם תהיה עמי ותצילני מרעה:
so as not to grieve me. that no injury, pain, or sadness befall me, and he vowed whatever he vowed.   לבלתי עצבי.  שלא יארע לי שום נזק וצער ועצב והוא נדר מה שנדר:
and God fulfilled that which he had requested. and he paid his vow. From here proof is brought that when people subscribe to a charity (in public) for a certain cause, they should not vow but give without a vow. Its midrashic interpretation is well known.   ויבא אלהים את אשר שאל.  ושלם נדרו ומכאן מביאין ראיה כשפוסקין צדקה (בצבור) בעבור מה שאין נודרין אלא נותנין בלא נדר ומדרשו ידוע:
11And Celub, the brother of Shuhah, begot Mehir; he is the father of Eshton.   יאוּכְל֥וּב אֲחִֽי־שׁוּחָ֖ה הוֹלִ֣יד אֶת־מְחִ֑יר ה֖וּא אֲבִ֥י אֶשְׁתּֽוֹן:
And Celub, the brother of Shuhah. He briefly enumerates families, although he did not mention him above; similarly (v. 13): “and the sons of Kenaz,” although he did not mention him above; and similarly (verse 14): “And Meonothai,” was not mentioned, for so is the manner of this Book.   וכלוב אחי שוחה.  משפחות הוא דקחשיב בקצור ל' אע"פ שאין מזכירו למעלה וכן ובני קנז אע"פ שלא הזכירו למעלה וכן מעונתי כמו כן לא הזכירו כי כן דרך כל הספר הזה:
12And Eshton begot Beth-rapha, and Paseah, and Tehinnah, the leader of Ir-Nahash; these are the people of Rechah.   יבוְאֶשְׁתּ֗וֹן הוֹלִ֞יד אֶת־בֵּ֚ית רָפָא֙ וְאֶת־פָּסֵ֔חַ וְאֶת־תְּחִנָּ֖ה אֲבִ֣י עִֽיר־נָחָ֑שׁ אֵ֖לֶּה אַנְשֵׁ֥י רֵכָֽה:
the leader of Ir Nahash. the name of a city, and Tehinnah (was) its leader.   אבי עיר נחש.  שם עיר ותחנה שר (היה) עליה:
these are the people of Rechah. The sons of Eshton lived in that place Rechah. Another meaning:   אלה אנשי רכה.  בני אשתון ישבו באותו מקום ברכה, ע"א :
the people of Rechah. The family was called the people of Rechah.   אנשי רכה.  המשפחה היתה מכונה אנשי רכה
13And the sons of Kenaz: Othniel and Seraiah, and the sons of Othniel: Hathath.   יגוּבְנֵ֣י קְנַ֔ז עָתְנִיאֵ֖ל וּשְׂרָיָ֑ה וּבְנֵ֥י עָתְנִיאֵ֖ל חֲתַֽת:
14And Meonothai begot Ophrah, and Seraiah begot Joab, the leader of Gei Harashim (the valley of craftsmen), for they were craftsmen.   ידוּמְעֽוֹנֹתַ֖י הוֹלִ֣יד אֶת־עָפְרָ֑ה וּשְׂרָיָ֗ה הוֹלִ֚יד אֶת־יוֹאָב֙ אֲבִי֙ גֵּ֣יא חֲרָשִׁ֔ים כִּ֥י חֲרָשִׁ֖ים הָיֽוּ:
And Seraiah begot Joab, the leader of Gei Harashim. Joab was the leader of a valley in which there were craftsmen. Now why do I call it the Valley of Craftsmen? Because they were craftsmen; i.e., those who dwelt in the Valley of the Craftsmen were craftsmen, and the valley was named after them.   ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים.  יואב היה שר של עמק שיש בה חרשים ולמה אני קורא אותה גיא חרשים כי חרשים היו פתרון אותן שישבו בגיא החרשים חרשים המה ועל שמם נקרא הגיא:
15And the sons of Caleb the son of Jephunneh: Iru, Elah, and Naam, and the sons of Elah: Uknaz.   טווּבְנֵי֙ כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה עִ֥ירוּ אֵלָ֖ה וָנָ֑עַם וּבְנֵ֥י אֵלָ֖ה וּקְנַֽז:
And the sons of Caleb the son of Jephunneh. Our Sages said (Tem. 16a): “Caleb the son of Jephunneh is identical with Caleb the son of Hezron. Why was he called the son of Jephunneh? Because he turned away (שֶׁפָּנָה from the counsel of the spies.” Now do not wonder that the family of Caleb the son of Hezron, was already traced, for this is the manner [in which this book is written]: he traces part of the lineage, skips to another family, and then returns to the first family.   ובני כלב בן יפונה.  אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון ולמה נקרא בן יפונה שפינה מעצת מרגלים ואל תתמה שהרי ייחס כבר משפחת כלב בן חצרון שהרי כן הדרך שמייחס קצת ומדלג על משפחה אחרת ואח"כ תופש משפחה ראשונה:
and the sons of Elah: Uknaz. That was his name: Uknaz.   ובני אלה וקנז.  כך היה שמו וקנז:
16And the sons of Jehallel: Ziph, and Ziphah, Tiriah, and Asarel.   טזוּבְנֵ֖י יְהַלֶּלְאֵ֑ל זִ֣יף וְזִיפָ֔ה תִּֽירְיָ֖א וַֽאֲשַׂרְאֵֽל:
17And the son[s] of Ezrah: Jether, and Mered, and Epher, and Jalon, and she conceived Miriam, and Shammai, and Ishbah, the father of Eshtemoa.   יזוּבֶן־עֶזְרָ֔ה יֶ֥תֶר וּמֶ֖רֶד וְעֵ֣פֶר וְיָל֑וֹן וַתַּ֙הַר֙ אֶת־מִרְיָ֣ם וְאֶת־שַׁמַּ֔י וְאֶת־יִשְׁבַּ֖ח אֲבִ֥י אֶשְׁתְּמֹֽעַ:
18And his wife the Judahitess bore Jered, the father of Gedor, and Heber the father of Soco, and Jekuthiel, the father of Zanoah. And these are the sons of Bithiah the daughter of Pharaoh, whom Mered married.   יחוְאִשְׁתּ֣וֹ הַיְהֻדִיָּ֗ה יָֽלְדָ֞ה אֶת־יֶ֨רֶד אֲבִ֚י גְדֹר֙ וְאֶת־חֶ֙בֶר֙ אֲבִ֣י שׂוֹכ֔וֹ וְאֶת־יְקֽוּתִיאֵ֖ל אֲבִ֣י זָנ֑וֹחַ וְאֵ֗לֶּה בְּנֵי֙ בִּתְיָ֣ה בַת־פַּרְעֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר לָקַ֖ח מָֽרֶד:
And his wife the Judahitess. Caleb’s wife, who was born of Judah.   ואשתו היהדיה.  אשת כלב שנולדה מיהודית:
Jered, the father of Gedor, etc.. the leaders of the cities, as it is written in Josh. (15:56): “and Jokdeam and Zanoah…,” (v. 58): “Halhul, Beth Zur, and Gedor,” (v. 36): “Jarmuth and Adullam, Soco and Azekah.”   ירד אבי גדור וגו'.  שרי העירות כדכתיב ביהושע ויקדעם וזנוח וחלחול בית צור וגדור ירמות ועדלם שוכה ועזקה:
And these are the sons of Bithiah the daughter of Pharaoh. The “vav” separates between the sons of the Judahitess and the sons of Bithiah.   ואלה בני בתיה בת פרעה.  הוי"ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה:
whom Mered married. Caleb is Mered, who rebelled (שֶׁמָרַד) against the counsel of the spies, and so is the manner of the genealogy, that even for one, he says, “the sons of,” like (verse 15): “and the sons of Elah: Uknaz.”   אשר לקח מרד.  כלב הוא מרד שמרד בעצת מרגלים וכן דרך היחס שאפילו לאחד אומר בני כמו ובני אלה וקנז:
19And the sons of the wife of Hodiah, the sister of Naham: the father of Keilah the Garmite and Eshtemoa the Maacathite.   יטוּבְנֵי֙ אֵ֣שֶׁת הֽוֹדִיָּ֔ה אֲח֣וֹת נַ֔חַם אֲבִ֥י קְעִילָ֖ה הַגַּרְמִ֑י וְאֶשְׁתְּמֹ֖עַ הַמַּֽעֲכָתִֽי:
20And the sons of Shimon: Amnon, and Rinnah, Ben-Hanan, and Tilon, and the sons of Ishi: Zoheth and Ben-Zoheth.   כוּבְנֵ֣י שִׁימ֔וֹן אַמְנ֣וֹן וְרִנָּ֔ה בֶּן־חָנָ֖ן וְתִיל֑וֹן (כתיב וְתִול֑וֹן) וּבְנֵ֣י יִשְׁעִ֔י זוֹחֵ֖ת וּבֶן־זוֹחֵֽת:
21The sons of Shelah the son of Judah: Er, the father of Lechah, and Ladah, the father of Mareshah, and the families of Beth-Abodath Habbuz of the house of Ashbea.   כאבְּנֵי֙ שֵׁלָ֣ה בֶן־יְהוּדָ֔ה עֵר אֲבִ֣י לֵכָ֔ה וְלַעְדָּ֖ה אֲבִ֣י מָֽרֵשָׁ֑ה וּמִשְׁפְּח֛וֹת בֵּֽית־עֲבֹדַ֥ת הַבֻּ֖ץ לְבֵ֥ית אַשְׁבֵּֽעַ:
The sons of Shelah the son of Judah. Since he did not yet trace his geneology, he traces it now. Because of David’s honor, he first traced the genealogy of the sons of Tamar: Perez and Zerah, from whom he [David] was descended; now that he has traced the genealogy of the families of Perez and Zerah, he commences to trace the genealogy of all the families that were in that generation.   בני שלה בן יהודה.  לפי שעדיין לא יחסו מיחסו עתה שמשום כבודו של דוד מקדים ליחס בני תמר פרץ וזרח שמהם יצא גם הוא ועכשיו שייחס כל משפחות פרץ מתחיל לייחס כל משפחות שלה שהיו באותו הדור:
and the families of Beth Abodath Habbuz. lit. the house of the linen work, for the curtains of the Sanctuary. They too were of the sons of Shelah.   ומשפחת בית עבודת הבוץ.  ליריעות המקדש אף הם היו מבני שלה:
22And Jokim and the people of Kozeba, and Joash, and Saraph, who married in Moab, and Jashubi-Lehem, and the matters are ancient.   כבוְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹֽזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־בָּֽעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים:
And Jokim and the people of Kozeba. until “and Jashubi Lehem.” All these were the sons of Shelah the son of Judah.   ויוקים ואנשי כזבא.  עד וישבי לחם כל אלה בני שלה בן יהודה:
and Joash and Saraph. Our Sages say that these were Mahlon and Chilion.   ויואש ושרף.  רבותינו אומרים זה מחלון וכליון:
who married in Moab. who married Moabite women.   והדברים עתיקים.  פתרון אל תאמר לפי שהתחלתי לייחס מאנשי דורינו שכולם היו אחרי כן אלא כולן שנאמרו בפסוק זה (העתיקים) הראשונים שהיו בימי קדמונים:
and the matters are ancient. The meaning is: Do not say that since I began to trace the lineage of the people of our generation that they all came afterwards. All the people mentioned in this verse (were ancient) were early, [i.e.], they lived in earlier days.   אשר בעלו למואב.  שלקחו נשים מואביות:
23They, the potters and the dwellers in plantations and hedges with the king in his work, dwelt there.   כגהֵמָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹֽשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם:
They, the potters. They, Jokim, the people of Kozeba and Jashubi Lehem, were manufacturers of clay for the king’s work, and also for pots for the king’s food, and also for the priests.   המה היוצרים.  המה יוקים ואנשי כזבא וישבי לחם היו יוצרי חומר למלאכת המלך וגם קדרות למאכל המלך וגם לכהנים:
and the dwellers in plantations. who were engaged in the king’s planting.   ויושבי נטעים.  שהיו עוסקים בנטיעות של מלך:
and hedges. craftsmen who made stone fences for the king’s work.   וגדרה.  אומנים גודרי גדר אבנים למלאכת המלך:
with the king. The meaning is that the king stationed them in those towns because they were doing his work. An example (in Mishpatim) concerning a borrower (Exod. 22:14): “But if its owner was with it, he shall not pay,” i.e., with it, in its work.   עם המלך.  פתרון הושיבן המלך באותן העיירות לפי שהיו עושים מלאכתו דוגמא במשפטים בשואל בעליו עמו לא ישלם כלומר עמו במלאכתו:
24The sons of Simeon: Nemuel, and Jamin, Jarib, Zerah, Saul.   כדבְּנֵ֖י שִׁמְע֑וֹן נְמוּאֵ֣ל וְיָמִ֔ין יָרִ֖יב זֶ֥רַח שָׁאֽוּל:
The sons of Simeon. Since Simeon dwelt in Judah’s territory, he traces his lineage first and mentions his towns before those of Reuben.   בני שמעון.  לפי ששמעון יושב בחלק יהודה הוא מקדימו ליחסו ולדבר בעיירותיו קודם לראובן:
25Shallum his son, Mibsam his son, Mishma his son.   כהשַׁלֻּ֥ם בְּנ֛וֹ מִבְשָׂ֥ם בְּנ֖וֹ מִשְׁמָ֥ע בְּנֽוֹ:
26And the sons of Mishma: Hammuel his son, Zaccur his son, Shimi his son.   כווּבְנֵ֖י מִשְׁמָ֑ע חַמּוּאֵ֥ל בְּנ֛וֹ זַכּ֥וּר בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ:
27And Shimi had sixteen sons and six daughters, but his brothers did not have many sons, and all their family did not multiply as much as the children of Judah.   כזוּלְשִׁמְעִ֞י בָּנִ֨ים שִׁשָּׁ֚ה עָשָׂר֙ וּבָנ֣וֹת שֵׁ֔שׁ וּלְאֶחָ֕יו אֵ֖ין בָּנִ֣ים רַבִּ֑ים וְכֹל֙ מִשְׁפַּחְתָּ֔ם לֹ֥א הִרְבּ֖וּ עַד־בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה:
but his brothers did not have many sons and all their family did not multiply as much as the children of Judah. They did not have as many children as the children of Judah. Since they were few, and Judah’s territory was too large for them, Judah accepted Simeon in its territory, because Simeon had no share in the land of Israel, as it says (Gen. 49:7): “I shall divide them in Jacob and scatter them in Israel,” and we learned in Genesis Rabbah (Shittah Hadashah): “I shall divide them among the Children of Israel to station scribes in Israel in the synagogues, etc.” Now how do we know that they agreed [to give them a share of their territory]? For it is written (Jos. 19:9): “Out of the lot of the children of Judah was the inheritance of the children of Simeon, for the portion of the children of Judah was too large for them; therefore the children of Simeon inherited in the midst of their inheritance,” lest the beasts of the field outnumber them. Now as regards the verse (ibid. v. 1): “And the second lot came out to Simeon,” this is what happened: They cast lots to choose which tribe would accept Simeon in its territory, and the lot fell upon the territory of Judah. And the meaning of the verse (Jud. 1:3): “And Judah said to Simeon his brother: Come up with me into my lot, and we will fight against the Canaanites, and I will also go with you into your lot,” refers to “the lot I have given you.”   ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה.  לא הרבו בנים כבני יהודה לפי שהיו מועטים וחלק יהודה רב מהם קבל יהודה שמעון בחלקו כי שמעון לא היה לו חלק בא"י שנ' אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל (ראשית מ"ט) ושנינו בבראשית רבה אחלקם להעמיד סופרים בישראל בבתי כנסיות כו' ומניין שקבלו דכתיב (יהושע י״ט:ט׳) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם פן תרבה עליהם חית השדה ומה שכתוב (שם) ויעל הגורל לבני שמעון כך היה המעשה הפילו גורל איזה שבט יקבל שמעון בחלקו ונפל הגורל בחלקו של יהודה וגם מה שכתוב (שופטים א׳:ג׳) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בחלק שנתתי לך:
28They dwelt in Beersheba, and Moladah, and Hazar Shual.   כחוַיֵּֽשְׁב֛וּ בִּבְאֵֽר־שֶׁ֥בַע וּמֽוֹלָדָ֖ה וַֽחֲצַ֥ר שׁוּעָֽל:
They dwelt in Beersheba. The children of Simeon dwelt in those towns of Judah.   וישבו בבאר שבע.  בני שמעון ישבו באותן עיירות של יהודה:
29And in Bilhah, and in Ezem, and in Tolad.   כטוּבְבִלְהָ֥ה וּבְעֶ֖צֶם וּבְתוֹלָֽד:
30And in Bethuel, and in Hormah, and in Ziklag.   לוּבִבְתוּאֵ֥ל וּבְחָרְמָ֖ה וּבְצִקְלָֽג:
31And in Beth Marcaboth, and in Hazar-Susim, and in Beth-Biri, and in Shaaraim; these were their cities until David reigned.   לאוּבְבֵ֚ית מַרְכָּבוֹת֙ וּבַֽחֲצַ֣ר סוּסִ֔ים וּבְבֵ֥ית בִּרְאִ֖י וּבְשַֽׁעֲרָ֑יִם אֵ֥לֶּה עָרֵיהֶ֖ם עַד־מְלֹ֥ךְ דָּוִֽיד:
these were their cities until David reigned. The meaning is that when [the population of] the children of Judah grew, they complained about the children of Simeon in the days of Saul and wanted to drive them out of their land, but they could not drive them out, especially since all his [Saul’s] days were occupied with trouble and wars; but when David reigned, his tribe came to request from the children of Simeon the land that they had lent them, and David went and drove them out, for Saul had not been concerned with this matter because of [his] hatred for David, who was from Judah. This is the meaning of what is written: “… these were their cities until David reigned,” but when he reigned, he drove them out. [I heard this] from Rabbi Eliezer the son of Meshullam of blessed memory, and so did Rabbi Solomon the son of Levi, the brother of Rabbi Moshe Hadarshan explain it.   אלה עריהם עד מלוך דוד.  פתרון כשהרבו בני יהודה עשו תרעומות על בני שמעון מימי שאול ורצו לגרשם מארצם ולא היה יכול לגרשם ואף כי היה כל ימיו בטירדה ובמלחמות וכשמלך דוד באו שבטו לשאול מבני שמעון את ארצם שהשאילו להם והלך דוד וגר שם כי שאול לא חשש בכך מפני שנאת דוד שהיה מיהודה וזהו שכתב אלה עריהם עד מלך דוד וכשמלך גרשם מפי' רבי אליעזר בר משולם ז"ל וכן פי' לי רבי שלמה בר לוי אחי רבי משה הדרשן:
32And their villages: Etam and Ain, Rimmon, and Tochen, and Ashan-five cities.   לבוְחַצְרֵיהֶם֙ עֵיטָ֣ם וָעַ֔יִן רִמּ֥וֹן וְתֹ֖כֶן וְעָשָׁ֑ן עָרִ֖ים חָמֵֽשׁ:
And their villages. The villages which were they? Etam, and Ain, Rimmon, etc.   וחצריהם.  הכפרים מי היו עיטם ועין ורמון וגו':
33And all their villages that were around these cities up to Baal; this was [the account] of their settlements, and they had their genealogical records.   לגוְכָל־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד־בָּ֑עַל זֹאת מֽוֹשְׁבֹתָ֔ם וְהִֽתְיַחְשָׂ֖ם לָהֶֽם:
this was [the account of] their settlements, and they had their genealogical record. The meaning is that although he traced part of their lineage here, do not say that there were only those, for there is another genealogical record in which the genealogy of every tribe appears. So it was, i.e. [this record] delineated the genealogy [of each tribe] by itself.   זאת מושבותם והתיחשם להם.  פתרון אע"פ שייחסם כאן מקצתן אל תאמר שלא היו כי אם אותן שהרי יש ספר יחוס אחר ושם היו יחוסין כל שבט ושבט כך היה לפרש יחוסו בפני עצמו:
34And Meshobab, and Jamlech, and Joshah the son of Amaziah.   לדוּמְשׁוֹבָ֣ב וְיַמְלֵ֔ךְ וְיוֹשָׁ֖ה בֶּן־אֲמַצְיָֽה:
And Meshobab. and all those written.   ומשובב.  וכל הכתובין:
35And Joel, and Jehu the son of Joshibiah, the son of Seraiah, the son of Asiel.   להוְיוֹאֵ֑ל וְיֵהוּא֙ בֶּן־י֣וֹשִׁבְיָ֔ה בֶּן־שְׂרָיָ֖ה בֶּן־עֲשִׂיאֵֽל:
36And Eljoenai, and Jaakobah, and Jeshohaiah, and Asaiah, and Adiel, and Jesimiel, and Benaiah.   לווְאֶלְיֽוֹעֵינַ֡י וְיַֽעֲקֹ֡בָה וִ֠ישֽׁוֹחָיָה וַֽעֲשָׂיָ֧ה וַֽעֲדִיאֵ֛ל וִֽישִׂימִאֵ֖ל וּבְנָיָֽה:
37And Ziza the son of Shiphi, and Allon the son of Jedaiah, the son of Shimri, the son of Shemaiah.   לזוְזִיזָ֨א בֶן־שִׁפְעִ֧י בֶן־אַלּ֛וֹן בֶּן־יְדָיָ֥ה בֶן־שִׁמְרִ֖י בֶּן־שְׁמַעְיָֽה:
38These mentioned by name were princes in their families, and their fathers' house spread exceedingly.   לחאֵלֶּה הַבָּאִ֣ים בְּשֵׁמ֔וֹת נְשִׂיאִ֖ים בְּמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם פָּֽרְצ֖וּ לָרֽוֹב:
These mentioned by name were princes in their families, and their fathers’ house spread exceedingly. and they had no place to dwell in.   אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב.  לא היה להם מקום לישב:
39And they went to the entrance of Gedor until the east of the valley to seek pasture for their sheep.   לטוַיֵּֽלְכוּ֙ לִמְב֣וֹא גְדֹ֔ר עַ֖ד לְמִזְרַ֣ח הַגָּ֑יְא לְבַקֵּ֥שׁ מִרְעֶ֖ה לְצֹאנָֽם:
And they went. therefore to the approach to Gedor, etc. to seek pasture for their flocks.   וילכו.  על כן למבוא גדור וגו' לבקש מרעה לצאנם:
40And they found fat and good pasture, and the land was spacious, and quiet, and tranquil, for the dwellers of yore were from Ham.   מוַיִּמְצְא֚וּ מִרְעֶה֙ שָׁמֵ֣ן וָט֔וֹב וְהָאָ֙רֶץ֙ רַֽחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם וְשֹׁקֶ֖טֶת וּשְׁלֵוָ֑ה כִּ֣י מִן־חָ֔ם הַיֹּשְׁבִ֥ים שָׁ֖ם לְפָנִֽים:
for the dwellers of yore were from Ham. They dwelt in peace and tranquility, and no one came to harm them; therefore, they did not beware when they came upon them to fight, and an example of this is found in Judges (18:27): “… and they came to Laish, to a people tranquil and secure etc.,” (verse 7): “… and they had no bond with any man.” Because they were tranquil, they were not afraid, and they did not make a pact with anyone to help them; therefore, five hundred men defeated them. It is also written above (verse 7): “… after the manner of the Zidonians, tranquil and secure, etc.”   כי מן חם היושבים שם לפנים.  בשקט ובשלוה היו יושבים ולא בא אדם להרע להם לפיכך לא נזהרו כשבאו עליהם להלחם ודוגמתו בשופטים ויבאו על ליש על עם שקט ובוטח וגו' ודבר אין להם עם אדם לפי שהיו שקטים לא היו יראים ולא כרתו ברית עם שום אדם לעזרם לפיכך נצחום אותם חמש מאות וגם כתיב לשם כמשפט צידונים שקט ובוטח וגו':
41And these recorded by names in the days of King Jehezekiah of Judah came, and they smote their tents and the dwellings that were found there, and they destroyed them to this very day and dwelt instead of them, because there was pasture for their sheep there.   מאוַיָּבֹ֡אוּ אֵלֶּה֩ הַכְּתוּבִ֨ים בְּשֵׁמ֜וֹת בִּימֵ֣י| יְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וַיַּכּ֨וּ אֶת־אָֽהֳלֵיהֶ֜ם וְאֶת־הַמְּעוּנִ֨ים (כתיב הַמְּעיּנִ֨ים) אֲשֶׁ֚ר נִמְצְא֨וּ־שָׁ֔מָּה וַיַּֽחֲרִימֻם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיֵּֽשְׁב֖וּ תַּחְתֵּיהֶ֑ם כִּֽי־מִרְעֶ֥ה לְצֹאנָ֖ם שָֽׁם:
42And of them, five hundred men of the children of Simeon went to Mount Seir, and Pelatiah and Neariah, and Rephaiah, and Uzziel, the sons of Ishi at their head.   מבוּמֵהֶ֣ם| מִן־בְּנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן הָֽלְכוּ֙ לְהַ֣ר שֵׂעִ֔יר אֲנָשִׁ֖ים חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּפְלַטְיָ֡ה וּ֠נְעַרְיָה וּרְפָיָ֧ה וְעֻזִּיאֵ֛ל בְּנֵ֥י יִשְׁעִ֖י בְּרֹאשָֽׁם:
43And they smote the remnant of the Amalekites that had escaped, and they dwelt there to this day.   מגוַיַּכּ֕וּ אֶת־שְׁאֵרִ֥ית הַפְּלֵטָ֖ה לַֽעֲמָלֵ֑ק וַיֵ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
And they smote the remnant… that had escaped. from being annihilated by David, for David destroyed every male in Edom.   ויכו את שארית הפליטה.  מהכרתת דוד כי דוד הכרית כל זכר באדום: