| 1The words of Nehemiah the son of Hacaliah. And it came to pass in the month of Kislev [in] the twentieth year that I was in Shushan the capital. |
|
אדִּבְרֵ֥י נְחֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲכַלְיָ֑ה וַיְהִ֚י בְחֹֽדֶשׁ־כִּסְלֵיו֙ (כתיב כִּסְלֵו֙) שְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַֽאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה: |
| The words of Nehemiah, etc.. Nehemiah wrote this book from here on. |
|
דברי נחמיה וגו'.
מכאן ואילך כתב נחמיה ספר זה:
|
| the twentieth year. This refers to the twentieth year of King Darius, who is identical with Artaxerxes. In Tractate Rosh Hashanah (3a, b), we find that the phrase “the twentieth year” is mentioned twice using similar wording [to teach us that it is speaking of the identical year]. It states below (2:1), “And it came to pass in the month of Nissan of the twentieth year of Artaxerxes, etc.” The years were calculated from the month of Tishrei. It says here, “And it was in the month of Kislev of the twentieth year, etc.” This refers to the Kislev coming after Tishrei. Further down it says (2:1), “And it was in the month of Nissan of the twentieth year, etc.” This refers to the Nissan of the same year. And I cannot explain that they calculated their years from the month of Nissan and that the incident mentioned below: “And it was in the month of Nissan, etc.” occurred before this incident: “And it was in the month of Kislev, etc.” It is true that events [in the Torah] are not necessarily recorded in chronological order. Nevertheless, the chapters indicate that the second chapter took place only because of the events of the first chapter. |
|
שנת עשרים.
היא שנת עשרים לדריוש המלך שהוא ארתחששתא ובמסכת ר"ה מצאנו שנת עשרים שנת עשרים לג"ש מן הכתוב שנ' למטה ויהי בחדש ניסן שנת כ' לארתחששתא וגו' ומחדש תשרי היו מונין לחשבון השנים ועל כן נאמר כאן ויהי בחדש כסלו שנת כ' וגו' והוא כסלו הבא לאחר תשרי ולמטה נאמר ויהי בחדש ניסן שנת כ' וגומר הוא ניסן שבאותה שנה ואיני יכול לפתור ולומר מניסן היו מונין לחשבון שנותיהם ואותו מעשה הכתוב למטה שנאמר ויהי בחדש ניסן וגו' היה קודם מעשה זה שנאמר ויהי בחדש כסליו שנת כ' וגו' ואין מוקדם ומאוח' בהם דבר זה איני יכול לפתור ולומר והפרשיות מוכיחות שאף אותו מעשה של פרשה שנייה לא היתה כי אם בשביל מעשה זה של פרשה זאת ראשונה:
|
| 2There came Hanani, one of my brethren, he and men from Judea, and I asked them about the Jews who had escaped, who remained of the captivity, and about Jerusalem. |
|
בוַיָּבֹ֨א חֲנָ֜נִי אֶחָ֧ד מֵֽאַחַ֛י ה֥וּא וַֽאֲנָשִׁ֖ים מִֽיהוּדָ֑ה וָֽאֶשְׁאָלֵ֞ם עַל־הַיְּהוּדִ֧ים הַפְּלֵיטָ֛ה אֲשֶׁר־נִשְׁאֲר֥וּ מִן־הַשֶּׁ֖בִי וְעַל־יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| one of my brethren. one of my companions. |
|
אחד מאחי.
אחד מחברי:
|
| and I asked them about the Jews. I asked them about the Jews who had escaped the Babylonian captivity and remained in Jerusalem. |
|
ואשאלם על היהודים וגו'.
שאלתי להם על ענין פליטת היהודים אשר נשארו בירושלים מן השבי של בבל:
|
| who had escaped. because they were saved from the Babylonian exile. |
|
הפליטה.
על שם שנצולו מגלות בבל:
|
| and about Jerusalem. And I asked them about the city. |
|
ועל ירושלים.
ועל ענין העיר שאלתי אליהם:
|
| 3And they said to me, "The remnant who remained of the captivity in the province are in great trouble and reproach; and the wall of Jerusalem is breached, and its gates were burned with fire." |
|
גוַיֹּֽאמְרוּ֘ לִי֒ הַנִּשְׁאָרִ֞ים אֲשֶׁ֨ר נִשְׁאֲר֚וּ מִן־הַשְּׁבִי֙ שָׁ֣ם בַּמְּדִינָ֔ה בְּרָעָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּבְחֶרְפָּ֑ה וְחוֹמַ֚ת יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ מְפֹרָ֔צֶת וּשְׁעָרֶ֖יהָ נִצְּת֥וּ בָאֵֽשׁ: |
| And they said to me. They answered my first question first and my latter question last; first, concerning the Jews and afterwards, concerning the wall and the gates. |
|
ויאמרו לי.
השיבו לי על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון תחלה על ענין היהודים ואח"כ על ענין החומות והשערים:
|
| who remained. Those Jews who remained in the province of Jerusalem are in great trouble and reproach because the gentiles plunder and pillage them. |
|
הנשארים וגו'.
אותם היהודים אשר נשארו שם במדינת ירושלים הם נתונים ברעה גדולה ובחרפ' לפי שהעובדי כוכבים בוזזים ושוללים אותם:
|
| and the wall of Jerusalem is breached. And the wall of the city is breached, and the gates are burned with fire as they were before, for Israel had not built the wall of the city or its gates, only the Temple. |
|
וחומת ירושלים מפורצת.
וחומת העיר הרי היא פרוצה והשערים שרופים באש כקדמתן שישראל לא בנו חומות העיר ושעריה כי אם בנין ב"ה לבדו:
|
| were burned. Heb. נִצְתוּ, like נֻצְתוּ. |
|
נצתו.
כמו נוצתו (ס"א נצתו כמו נתצו):
|
| 4And it came to pass when I heard these words that I sat and wept, and I mourned for days, and I fasted and prayed before the God of heaven. |
|
דוַיְהִ֞י כְּשָׁמְעִ֣י | אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה יָשַׁ֙בְתִּי֙ וָֽאֶבְכֶּ֔ה וָֽאֶתְאַבְּלָ֖ה יָמִ֑ים וָֽאֱהִ֥י צָם֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל לִפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם: |
| for days. Heb. יָמִים, many days. |
|
ימים.
כמה ימים:
|
| 5And I said, "I beseech You, O Lord God of heaven, the great and awesome God, Who keeps the Covenant and loving-kindness to those who love Him and to those who keep His commandments. |
|
הוָֽאֹמַ֗ר אָ֣נָּ֚א יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם הָאֵ֥ל הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָ֑א שֹׁמֵ֚ר הַבְּרִית֙ וָחֶ֔סֶד לְאֹֽהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽיו: |
| I beseech You. Heb. אָנָא, an expression of request and supplication. |
|
אנא.
לשון בקשה ותחנה:
|
| 6Let Your ear now be attentive and Your eyes open to listen to the prayer of Your servant, which I pray before You today, day and night, concerning the Children of Israel, Your servants, and I confess the sins of the Children of Israel, which we sinned against You; and I and my father's house have sinned. |
|
ותְּהִ֣י נָ֣א אָזְנְךָֽ־קַשֶּׁ֣בֶת וְעֵינֶ֪יךָ פְתוּ֠ח֩וֹת לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־תְּפִלַּ֣ת עַבְדְּךָ֡ אֲשֶׁ֣ר אָֽנֹכִי֩ מִתְפַּלֵּ֨ל לְפָנֶ֚יךָ הַיּוֹם֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עֲבָדֶ֑יךָ וּמִתְוַדֶּ֗ה עַל־חַטֹּ֚אות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וַֽאֲנִ֥י וּבֵֽית־אָבִ֖י חָטָֽאנוּ: |
| attentive. Heb. קַשֶּׁבֶת, like קוֹשֶּׁבֶת, listening, for just as one says from אוֹהֵב, אָהַב, so does one say from קָשַּׁב, קוֹשֵּׁב and קוֹשֶּׁבֶת. |
|
קשבת.
כמו קושבת כו' כאשר יאמר מאהב אוהב כן יאמר מן קשב קושב וקושבת:
|
| 7We have dealt corruptly against You, and we have not kept the commandments, the statutes, and the ordinances that You commanded Moses, Your servant. |
|
זחֲבֹ֖ל חָבַ֣לְנוּ לָ֑ךְ וְלֹֽא־שָׁמַ֣רְנוּ אֶת־הַמִּצְוֹ֗ת וְאֶת־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתָ אֶת־מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ: |
| We have dealt corruptly. Heb. חֲבֹל, a noun, an expression of corruption, since the “heth” is vowelized with a “hataf pattah,” and I cannot interpret it as a verb form, because in that case, it would have to be vowelized with a large “kamatz.” |
|
חבול.
שם דבר לשון השחתה וחי"ת ננקדה בחטף פתח ואיני יכול לפותרו בל' פעול שא"כ היה לו לנקד חי"ת בקמץ גדול:
|
| we have dealt corruptly. Heb. חָבַלְנוּ, an expression of corruption, as in Daniel (6:23): “I have done no harm.” |
|
חבלנו.
לשון השחתה כמו (בדניאל ו׳:כ״ג) חבולא לא עבדת וכן חברו מנחם:
|
| 8Remember now the word that You commanded Moses, Your servant, saying, 'If you deal treacherously, I shall scatter you among the nations. |
|
חזְכָר־נָא֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֛יתָ אֶת־מֹשֶׁ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֣ם תִּמְעָ֔לוּ אֲנִ֕י אָפִ֥יץ אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּֽים: |
| 9And if you return to Me and keep My commandments and perform them-if your exile is at the end of the heaven, from there I shall gather them, and I shall bring them to the place that I chose to cause My Name to rest there.' |
|
טוְשַׁבְתֶּ֣ם אֵלַ֔י וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֹתַ֔י וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אִם־יִֽהְיֶ֨ה נִֽדַּֽחֲכֶ֜ם בִּקְצֵ֚ה הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשָּׁ֣ם אֲקַבְּצֵ֔ם וַֽהֲבִֽיאוֹתִים֙ (כתיב וַֽהֲבִֽואֹתִים֙) אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֔רְתִּי לְשַׁכֵּ֥ן אֶת־שְׁמִ֖י שָֽׁם: |
| if your exile is. like the matter that is stated (Deut. 30:4): “If your exile is at the end of the heavens, etc.” |
|
אם יהיה נדחכם.
כענין שנאמר אם יהיה נדחך וגו' (דברים ל׳:ד׳):
|
| 10Now they are Your servants and Your people, whom You redeemed with Your great strength and with Your strong hand. |
|
יוְהֵ֥ם עֲבָדֶ֖יךָ וְעַמֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֚ר פָּדִ֙יתָ֙ בְּכֹֽחֲךָ֣ הַגָּד֔וֹל וּבְיָדְךָ֖ הַֽחֲזָקָֽה: |
| 11I beseech You, O Lord, may Your ear now be attentive to the prayer of Your servant and to the prayer of Your servants, who wish to fear Your name, and cause Your servant to succeed today, and grant him mercy before this man." And I was the king's butler. |
|
יאאָֽנָּ֣א אֲדֹנָ֗י תְּהִ֣י נָ֣א אָזְנְךָֽ־קַ֠שֶּׁבֶת אֶל־תְּפִלַּ֨ת עַבְדְּךָ֜ וְאֶל־תְּפִלַּ֣ת עֲבָדֶ֗יךָ הַֽחֲפֵצִים֙ לְיִרְאָ֣ה אֶת־שְׁמֶ֔ךָ וְהַצְלִֽיחָה־נָּ֚א לְעַבְדְּךָ֙ הַיּ֔וֹם וּתְנֵ֣הוּ לְרַֽחֲמִ֔ים לִפְנֵ֖י הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַֽאֲנִ֛י הָיִ֥יתִי מַשְׁקֶ֖ה לַמֶּֽלֶךְ: |
| I beseech You, O Lord, may Your ear now be attentive. At the beginning of his prayer he used this expression, and so after his prayer. |
|
אנא אדני תהי נא אזנך קשבת.
בתחלת תפלתו אמר לשון זה של תחנה וכן לאחר תפלתו:
|
| Your servant. This is what he prayed for himself. |
|
לעבדך היום וגו'.
כך היה מתפלל על עצמו:
|
| before this man. before the king. |
|
לפני האיש הזה.
לפני המלך:
|
| butler. Heb. מַשְּׁקֶה, like (Gen. 40:1): “… the butler of (מַשְּׁקֶה) the king of Egypt.” This is what I explained above (Ezra 2:63) according to the words of our Sages, that Hattirshatha is Nehemiah. |
|
משקה.
כמו (ראשית מ') משקה למלך מצרים וזה שפירשתי למעלה (עזרא ב') כדברי רבותינו התרשתא הוא נחמיה:
|
