| 1And Darius the Mede received the kingdom at the age of sixty-two. |
|
אוְדָֽרְיָ֙וֶשׁ֙ מָֽדָאָ֔ה (כתיב מָֽדָיאָ֔) קַבֵּ֖ל מַלְכוּתָ֑א כְּבַ֥ר שְׁנִ֖ין שִׁתִּ֥ין וְתַרְתֵּֽין: |
| And Darius the Mede received the kingdom at the age of sixty-two: Why does he count his years? To tell you that on the day that Nebuchadnezzar entered the Heichal in the days of Jehoiachin, his adversary, Darius, was born (Seder Olam ch. 28). From the exile of Jeconiah until now were sixty-two years, and the master said: They were exiled in the days of Jehoiachin in the seventh year counting from the conquest of Jehoiakim, which is eight years after the beginning of Nebuchadnezzar’s reign. There remained to Nebuchadnezzar’s reign thirty-seven years, for he reigned forty-five years, and twenty-three of Evil-merodach’s, as our Sages stated in Tractate Megillah (11b), and the two years of Belshazzar that passed, totaling sixty-two. |
|
ודריוש: מדאה קבל מלכותא כבר שנין שיתין ותרתין:
למה מנה שנותיו לומר לך ביום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים (צ"ל יהויכין) נולד שטנו דריוש מגלות יכניה ועד כאן ס"ב שנה ואמר מר גלו בימי יהויכין בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמנה לנבוכדנצר נשתיירו לנבוכדנצר שלשים ושבע שהרי מ"ה מלך ושלשה ועשרים דאויל מרודך כמ"ש רז"ל במסכת מגילה ב' שעבדו לבלשצר הרי ס"ב:
|
| 2It pleased Darius, and he set over the kingdom one hundred and twenty satraps, who should be in the entire kingdom. |
|
בשְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּֽרְיָ֔וֶשׁ וַֽהֲקֵים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶֽהֱוֹ֖ן בְּכָל־מַלְכוּתָֽא: |
| 3And over them three viziers, one of which was Daniel, that these satraps should give them counsel, and the king should not suffer any injury. |
|
גוְעֵ֚לָּא מִנְּהוֹן֙ סָֽרְכִ֣ין תְּלָתָ֔ה דִּ֥י דָֽנִיֵּ֖אל חַ֣ד מִנְּה֑וֹן דִּֽי־לֶֽהֱוֹ֕ן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א אִלֵּ֗ין יָֽהֲבִ֚ין לְהוֹן֙ טַעְמָ֔א וּמַלְכָּ֖א לָא־לֶֽהֱוֵ֥א נָזִֽק: |
| And over them: [as translated,] and over them. |
|
ועלא מנהון:
ולמעלה מהן:
|
| that these satraps should give them counsel: that these satraps should give counsel to the three viziers. |
|
די להון אחשדרפניא:
שיתנו האחשדרפניא הללו עצה לשלשה האפרכים:
|
| and the king should not suffer any injury: And the king should not suffer any loss in any royal matter that is incumbent upon them to perform. |
|
ומלכא לא להוא נזיק:
והמלך לא יהא נפסד בשום דבר מלכות המוטל עליהם לעשות:
|
| 4Then this Daniel surpassed the viziers and the satraps because he had a superior spirit, and the king contemplated setting him up over the entire kingdom. |
|
דאֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הֲוָ֣ה מִתְנַצַּ֔ח עַל־סָֽרְכַיָּ֖א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּֽי ר֚וּחַ יַתִּירָא֙ בֵּ֔הּ וּמַלְכָּ֣א עֲשִׁ֔ית לַֽהֲקָֽמוּתֵ֖הּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָֽא: |
| this Daniel: [as translated,] this Daniel. |
|
דניאל דנה:
דניאל זה:
|
| surpassed: [as translated,] surpassed. |
|
מתנצח:
מתגבר:
|
| and the king contemplated: The king was thinking in his heart to set him up over all of them. |
|
ומלכא עשית:
המלך היה חושב בלבו להקימו על כולם:
|
| 5Then the viziers and the satraps sought to find a pretext against Daniel regarding the kingdom, but they could find no pretext or fault because he was trustworthy, and no error or fault was found about him. |
|
האֱדַ֨יִן סָֽרְכַיָּ֜א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֗א הֲו֨וֹ בָעַ֧יִן עִלָּ֛ה לְהַשְׁכָּחָ֥ה לְדָֽנִיֵּ֖אל מִצַּ֣ד מַלְכוּתָ֑א וְכָל־עִלָּ֨ה וּשְׁחִיתָ֜ה לָא־יָכְלִ֣ין לְהַשְׁכָּחָ֗ה כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְהֵימַ֣ן ה֔וּא וְכָל־שָׁלוּ֙ וּשְׁחִיתָ֔ה לָ֥א הִשְׁתְּכַ֖חַת עֲלֽוֹהִי: |
| sought to find a pretext: They were seeking a pretext to find about Daniel in matters of the kingdom so that they could inform on him. |
|
הוו בעין עלה:
היו מבקשים עלילה למצוא לדניאל בדבר המלכות שיוכלו להלשין עליו:
|
| 6Then those men said, "No pretext can be found about Daniel, but we shall find [a pretext] against him concerning the law of his God." |
|
ואֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֚א אִלֵּךְ֙ אָֽמְרִ֔ין דִּ֣י לָ֧א נְהַשְׁכַּ֛ח לְדָֽנִיֵּ֥אל דְּנָ֖ה כָּל־עִלָּ֑א לָהֵ֕ן הַשְׁכַּ֥חְנָֽא עֲל֖וֹהִי בְּדָ֥ת אֱלָהֵֽהּ: |
| No pretext can be found: They said among themselves, “No pretext can be found about this Daniel.” |
|
די לא נהשכח:
אמרו ביניהם לא נמצא לדניאל זה שום עלילה:
|
| but we shall find [a pretext] against him: but we shall find a pretext against him through the law of his God if we ask the king to issue some decree to cause him to transgress His law, and he will not fulfill the king’s command; and this is the pretext. |
|
להן השכחנא עלוהי:
אבל נמצא עליו עלילה ע"י תורת אלהיו אם נוכל לבקש מאת פני המלך שום גזירה שיגזור להעבירו על תורתו והוא לא יקיים את מצות המלך והרי העלילה:
|
| 7Then these viziers and satraps assembled about the king, and so they said to him: "O King Darius, may you live forever! |
|
זאֱ֠דַיִן סָֽרְכַיָּ֚א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ אִלֵּ֔ן הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְכֵן֙ אָֽמְרִ֣ין לֵ֔הּ דָּֽרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א לְעָֽלְמִ֥ין חֱיִֽי: |
| assembled: Aram. הַרְגִּישׁוּ, they approached the king. |
|
הרגישו:
משמשו על המלך:
|
| 8All the viziers of the kingdom, the prefects, the satraps, the leaders, and the governors have taken counsel to preserve the king's law and to strengthen a decree that whoever makes any request of any god or man until thirty days except from you, O king, shall be cast into a pit of lions. |
|
חאִתְיָעַ֜טוּ כֹּ֣ל| סָֽרְכֵ֣י מַלְכוּתָ֗א סִגְנַיָּ֚א וַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא֙ הַדָּֽבְרַיָּ֣א וּפַֽחֲוָתָ֔א לְקַיָּמָ֚ה קְיָם֙ מַלְכָּ֔א וּלְתַקָּפָ֖ה אֱסָ֑ר דִּ֣י כָל־דִּֽי־יִבְעֵ֣ה בָ֠עוּ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְגֹ֖ב אַרְיָֽוָתָֽא: |
| have taken counsel: [as translated,] have taken counsel. |
|
אתיעטו:
נועצו:
|
| to preserve the king’s law: to preserve the king’s law with power because you have recently ascended the throne. [Moreover], you are from another country and are in need of support. |
|
לקימה קים מלכא:
להחזיק בדת המלך בכח לפי שמחדש באת למלוך וממדינה אחרת אתה וצריך חיזוק:
|
| make any request: [as translated,] make any request. |
|
די יבעה בעו:
אשר יבקש שום בקשה:
|
| except from you, O King: [as translated,] except from you, O King. |
|
להן מנך מלכא:
זולתי ממך המלך:
|
| into a pit of lions: into the pit where the king’s lions were [kept]. |
|
לגוב אריותא:
לבור שאריות המלך שם:
|
| 9Now, O king, you shall issue a decree and inscribe a writ that will not be amended, like the law of Media and Persia, which will not be repealed." |
|
טכְּעַ֣ן מַלְכָּ֔א תְּקִ֥ים אֱסָרָ֖א וְתִרְשֻׁ֣ם כְּתָבָ֑א דִּ֣י לָ֧א לְהַשְׁנָיָ֛ה כְּדָֽת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא: |
| you shall issue a decree: lit. you shall put up this decree. |
|
תקים אסרא:
תעמיד חק זה:
|
| that will not be amended: that will not be amended, like the law of Media and Persia. |
|
די לא להשניה:
שלא לשנות כדת מדי ופרס:
|
| which will not be repealed: which will not pass. |
|
די לא תעדא:
שלא תעבור:
|
| 10In view of this, King Darius inscribed a writ and a decree. |
|
יכָּל־קֳבֵ֖ל דְּנָ֑ה מַלְכָּא֙ דָּֽרְיָ֔וֶשׁ רְשַׁ֥ם כְּתָבָ֖א וֶֽאֱסָרָֽא: |
| 11And Daniel, when he knew that a writ had been inscribed, came to his house, where there were open windows in his upper chamber, opposite Jerusalem, and three times a day he kneeled on his knees and prayed and offered thanks before his God just as he had done prior to this. |
|
יאוְ֠דָֽנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֚ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרֽוּשְׁלִֵ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא| בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֚א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה: |
| when he knew: and when he found out. |
|
כדי ידע:
וכאשר ידע:
|
| where there were open windows in his upper chamber: Aram. בְּעִלִּיתֵהּ, in his upper story. |
|
וכוין פתיחין ליה בעליתה:
בעלייתו:
|
| opposite Jerusalem: toward the side of the Temple, and although it was in ruins, he did as Solomon said (I Kings 8:48): “and pray to You toward their land.” |
|
נגד ירושלם:
לצד בה"מ ואע"פ שחרב עשה כמו שאמר שלמה והתפללו אליך דרך ארצם (מלכים א ח):
|
| and three times: the evening prayer, the morning prayer and the afternoon prayer. |
|
וזמנין תלתה:
ערבית ושחרית ומנחה:
|
| kneeled on his knees: [as translated,] kneeled on his knees. |
|
ברך על ברכוהי:
כורע על ברכיו:
|
| as he had done prior to this: just as all that he had done before this. |
|
כל קבל די הוא עבד וגו':
ככל אשר היה עושה לפני זאת:
|
| 12Then these men searched and found Daniel begging and supplicating before his God. |
|
יבאֱ֠דַיִן גֻּבְרַיָּ֚א אִלֵּךְ֙ הַרְגִּ֔שׁוּ וְהַשְׁכַּ֖חוּ לְדָֽנִיֵּ֑אל בָּעֵ֥ה וּמִתְחַנֵּ֖ן קֳדָ֥ם אֱלָהֵֽהּ: |
| searched: Aram. הַרְגִישּׁוּ, tapped and searched. |
|
הרגישו:
משמשו ותפשו:
|
| 13Then they drew near and said before the king concerning the king's decree, "Did you not issue a decree that any person who begs from any god or man for thirty days except from you, O king, shall be cast into the pit of the lions?" The king replied and said, "The thing is true as the law of Media and Persia, which shall not be repealed." |
|
יגבֵּ֠אדַיִן קְרִ֨בוּ וְאָֽמְרִ֥ין קֳדָֽם־מַלְכָּא֘ עַל־אֱסָ֣ר מַלְכָּא֒ הֲלָ֧א אֱסָ֣ר רְשַׁ֗מְתָּ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִבְעֵא֩ מִן־כָּל־אֱלָ֨הּ וֶֽאֱנָ֜שׁ עַד־יוֹמִ֣ין תְּלָתִ֗ין לָהֵן֙ מִנָּ֣ךְ מַלְכָּ֔א יִתְרְמֵ֕א לְג֖וֹב אַרְיָֽוָתָ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר יַצִּיבָ֧א מִלְּתָ֛א כְּדָֽת־מָדַ֥י וּפָרַ֖ס דִּי־לָ֥א תֶעְדֵּֽא: |
| concerning the king’s decree: concerning the infraction of the king’s decree, about which they had come to inform. |
|
על אסר מלכא:
על בטול אסור המלך אשר באו להלשין:
|
| the thing is true: [as translated,] the thing is true. |
|
יציבא מילתא:
אמת הדבר:
|
| 14Then they raised their voices and said before the king that "Daniel, who is of the exiles of Judea, did not pay heed to you, O king, or to the decree that you inscribed, and three times a day he offers up his prayer." |
|
ידבֵּ֠אדַיִן עֲנ֣וֹ וְאָֽמְרִין֘ קֳדָ֣ם מַלְכָּא֒ דִּ֣י דָֽנִיֵּ֡אל דִּי֩ מִן־בְּנֵ֨י גָֽלוּתָ֜א דִּ֣י יְה֗וּד לָא־שָׂ֨ם עֲלָ֚ךְ (כתיב עֲלָ֚יךְ) מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם וְעַל־אֱסָרָ֖א דִּ֣י רְשַׁ֑מְתָּ וְזִמְנִ֚ין תְּלָתָה֙ בְּיוֹמָ֔א בָּעֵ֖א בָּעוּתֵֽהּ: |
| did not pay heed to you, O king: He did not pay heed or counsel to care about your decrees. |
|
לא שם עלך: מלכא טעם:
לא נתן לב ועצה לחוש על גזירותיך:
|
| he offers up his prayer: Aram. בָּעֵא בָּעוּתֵה, he prays his prayer. |
|
בעא בעותיה:
מתפלל תפלתו:
|
| 15Then, when the king heard the thing, he became very displeased, and he gave Daniel a reprieve to save him, and until sunset, he tried to save him. |
|
טואֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א כְּדִ֧י מִלְּתָ֣א שְׁמַ֗ע שַׂגִּיא֙ בְּאֵ֣שׁ עֲל֔וֹהִי וְעַ֧ל דָּֽנִיֵּ֛אל שָׂ֥ם בָּ֖ל לְשֵׁיזָֽבוּתֵ֑הּ וְעַד֙ מֵֽעָלֵ֣י שִׁמְשָׁ֔א הֲוָ֥ה מִשְׁתַּדַּ֖ר לְהַצָּלוּתֵֽהּ: |
| when… heard the thing: [as translated,] when he heard the thing. |
|
כדי מלתא שמע:
כאשר שמע הדבר:
|
| he became very displeased: It was very bad in his eyes because he loved Daniel, and his death would be painful to him. |
|
שגיא באש עלוהי:
הרבה הרע בעיניו שהיה אוהב את דניאל וקשה עליו מיתתו:
|
| and he gave Daniel a reprieve to save him: He gave Daniel a reprieve to push off the matter to save him, and he said to them, “I don’t believe you.” |
|
ועל דניאל שם בל לשיזבותיה:
על דניאל שם דחוי לדחות הדבר להצילו ואמר להם איני מאמין לכם:
|
| a reprieve: Aram. בָּל. I do not know of any word like it, but its context shows its meaning. |
|
בל:
איני יודע דוגמתו אך ענינו יורה פתרונו:
|
| and until sunset: and until sunset he tried to save him, but when the time of his prayer arrived, he prayed his prayer, and the king had no longer had a pretext to save him. |
|
ועד מעלי שמשא:
ועד בא השמש היה משתדל להצילו אבל כשהגיע זמן תפילתו כרע להקב"ה על ברכיו והתפלל תפלתו ושוב לא היה לו פתחון פה להצילו:
|
| 16Then these men gathered to the king and said to the king, "You should know, O king, that the law of Media and Persia is that any decree or statute that the king establishes cannot be altered." |
|
טזבֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הַרְגִּ֖שׁוּ עַל־מַלְכָּ֑א וְאָֽמְרִ֣ין לְמַלְכָּ֗א דַּ֚ע מַלְכָּא֙ דִּי־דָת֙ לְמָדַ֣י וּפָרַ֔ס דִּֽי־כָל־אֱסָ֥ר וּקְיָ֛ם דִּֽי־מַלְכָּ֥א יְהָקֵ֖ים לָ֥א לְהַשְׁנָיָֽה: |
| that the king establishes: What the king decrees and ratifies, no man can alter. |
|
די מלכא יהקם:
אשר המלך יגזור ויעמוד לא לאדם לשנותו:
|
| 17Then the king ordered, and they brought Daniel and cast him into the pit of the lions. The king raised his voice and said to Daniel, "May your God, Whom you serve regularly, save you!" |
|
יזבֵּאדַ֜יִן מַלְכָּ֣א אֲמַ֗ר וְהַיְתִיו֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל וּרְמ֕וֹ לְגֻבָּ֖א דִּ֣י אַרְיָֽוָתָ֑א עָנֵ֚ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָֽנִיֵּ֔אל אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י אַ֚נְתּ (כתיב אַ֚נְתְּה) פָּֽלַֽח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א ה֖וּא יְשֵׁיזְבִנָּֽךְ: |
| 18And a stone was brought and placed on the mouth of the pit, and the king sealed it with his signet ring and with the signet ring of his dignitaries that his will about Daniel not be altered. |
|
יחוְהֵיתָ֙יִת֙ אֶ֣בֶן חֲדָ֔ה וְשֻׂמַ֖ת עַל־פֻּ֣ם גֻּבָּ֑א וְחַתְמָ֨הּ מַלְכָּ֜א בְּעִזְקְתֵ֗הּ וּבְעִזְקַת֙ רַבְרְבָנ֔וֹהִי דִּ֛י לָא־תִשְׁנֵ֥א צְב֖וּ בְּדָֽנִיֵּֽאל: |
| And a stone was brought: lit. and one stone was brought. Throughout the entire land of Babylon there are no stones but bricks, as it is written: (Gen 11:3): “Let us make bricks.” We learn that there are no stones in Babylon, but for the occasion, angels brought it [a stone] from the land of Israel. If God stipulated with the Creation on the sea that it should split for the Children of Israel, and on the fire that it cool off for Hananiah and his colleagues, and on the lions that they should not hurt Daniel, He did not stipulate about casting stones or weapons that they should not hurt any man. So the king said, “From the lions I cannot take him away. I shall be careful with him that no man hurt him, and if the miracle comes, let it come.” This does not appear in some editions. |
|
והיתית אבן חדה:
והובאת אבן אחת בכל ארץ בבל אין אבן כי אם לבנים כמ"ש הבה נלבנה לבנים (בראשית יא) למדנו שאין אבן בבבל ולפי שעה הביאוה מלאכים מא"י אם התנה במעשה בראשית על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש שיצטנן לחנניה וחביריו ועל האריות מהזיק לדניאל לא התנה על זריקת אבן וזיין שלא יזיק באדם והמלך אמר מעם האריות אי אפשר לסלקו שכבר נגזרה גזירה אזדהר בו מהזקת אדם והנס אם יבא יבא סא"א:
|
| and placed on the mouth of the pit: [as translated,] and placed on the mouth of the pit. |
|
ושמת על פים גובא:
הושמה על פי הגומא:
|
| with his signet ring: with his signet ring so that no one could move it from its place and cast stones upon him to kill him. |
|
בעזקתיה:
בטבעתו שלא יזיזוה ממקומו וישליכו עליו אבנים להרגו:
|
| that his will about Daniel not be altered: so that his will should not be changed; i.e., so that they should not harm him against his [the king’s] will. |
|
די לא תשנא צבו בדניאל:
שלא ישתנה רצונו כלומר שלא יעשו לו היזק שלא כרצונו (ס"א כרצונם):
|
| 19Then the king went to his palace and retired while fasting, and no table was brought before him, and his sleep wandered from him. |
|
יטאֱ֠דַיִן אֲזַ֨ל מַלְכָּ֚א לְהֵֽיכְלֵהּ֙ וּבָ֣ת טְוָ֔ת וְדַֽחֲוָ֖ן לָֽא־הַנְעֵ֣ל קֳֽדָמ֑וֹהִי וְשִׁנְתֵּ֖הּ נַדַּ֥ת עֲלֽוֹהִי: |
| and retired while fasting: [as translated,] and retired while fasting. |
|
ובת טות:
לן בתענית:
|
| table: Aram. וְּדַּחֲוָן, and a table, in the Mishnah (Tosefta Kelim, B.M. 5:1). So did Dunash explain (p. 58). They did not bring before him a table upon which to eat. |
|
ודחון:
ושלחן במשנה כך פתר דונש לא הכניסו לפניו שלחן לאכול:
|
| and his sleep wandered from him: [as translated,] his sleep wandered. |
|
ושנתה נדת עלוהי:
נדדה שנתו:
|
| 20Then the king at dawn arose to the light of morning, and in haste went to the pit of the lions. |
|
כבֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֔א בִּשְׁפַּרְפָּרָ֖א יְק֣וּם בְּנָגְהָ֑א וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה לְגֻבָּ֥א דִֽי־אַרְיָֽוָתָ֖א אֲזַֽל: |
| at dawn: Aram. בִּשְׁפַרְפָרָה, at the rise of dawn, and there are many [examples of this] in Targum Jonathan. |
|
בשפרפרא:
בעלות שחר והרבה יש בתרגום יונתן:
|
| arose to the light of morning: He arose at the light of morning, not after three hours, like other kings. |
|
יקום בנגהא:
עמד לאור הבוקר ולא בשלש שעות כשאר מלכים:
|
| and in haste went to the pit of the lions: [as translated,] and in haste went to the pit of the lions. |
|
ובהתבהלה לגובא די אריותא אזל:
ובבהלה לחפירת האריות אזל:
|
| 21And when he approached the pit, he cried out to Daniel with a sad voice. The king raised his voice and said to Daniel, "Daniel, servant of the living God, the God Whom you worship regularly-was He able to save you from the lions?" |
|
כאוּכְמִקְרְבֵ֣הּ לְגֻבָּ֔א לְדָ֣נִיֵּ֔אל בְּקָ֥ל עֲצִ֖יב זְעִ֑ק עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָֽנִיֵּ֗אל דָּֽנִיֵּאל֙ עֲבֵד֙ אֱלָהָ֣א חַיָּ֔א אֱלָהָ֗ךְ דִּ֣י אַ֚נְתּ (כתיב אַ֚נְתְּה) פָּֽלַח־לֵהּ֙ בִּתְדִירָ֔א הַיְכִ֥ל לְשֵׁיזָֽבוּתָ֖ךְ מִן־אַרְיָֽוָתָֽא: |
| 22Then Daniel spoke with the king, [and said:] "May the king live forever! |
|
כבאֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עִם־מַלְכָּ֖א מַלִּ֑ל מַלְכָּ֖א לְעָֽלְמִ֥ין חֱיִֽי: |
| 23My God sent His angel, and he closed the mouths of the lions and they did not hurt me because a merit was found for me before Him, and also before you, O king, I have done no harm." |
|
כגאֱלָהִ֞י שְׁלַ֣ח מַלְאֲכֵ֗הּ וּסֲגַ֛ר פֻּ֥ם אַרְיָֽוָתָ֖א וְלָ֣א חַבְּל֑וּנִי כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י קֳדָמ֙וֹהִי֙ זָכוּ֙ הִשְׁתְּכַ֣חַת לִ֔י וְאַ֚ף קָֽדָמָךְ֙ (כתיב קָֽדָמָיךְ֙) מַלְכָּ֔א חֲבוּלָ֖ה לָ֥א עַבְדֵֽת: |
| I have done no harm: No unseemly or false act have I committed. |
|
חבולה לא עבדת:
שום דבר כיעור ושקר לא עשיתי:
|
| 24Then it pleased the king exceedingly, and he ordered to lift Daniel up out of the pit, and Daniel was lifted up out of the pit, and no injury was found on him because he believed in his God. |
|
כדבֵּאדַ֣יִן מַלְכָּ֗א שַׂגִּיא֙ טְאֵ֣ב עֲל֔וֹהִי וּלְדָ֣נִיֵּ֔אל אֲמַ֖ר לְהַנְסָקָ֣ה מִן־גֻּבָּ֑א וְהֻסַּ֨ק דָּֽנִיֵּ֜אל מִן־גֻּבָּ֗א וְכָל־חֲבָל֙ לָא־הִשְׁתְּכַ֣ח בֵּ֔הּ דִּ֖י הֵימִ֥ן בֵּֽאלָהֵֽהּ: |
| it pleased… exceedingly: It was very good in his eyes. |
|
שגיא טאב עלוהי:
הרבה הוטב בעיניו:
|
| and… Daniel: and he ordered that Daniel be lifted up out of the pit. |
|
ולדניאל:
ואת דניאל צוה להעלות מן הבור:
|
| because he believed in his God: [as translated,] because he believed in his God. |
|
די הימן באלהיה:
אשר האמין באלהיו:
|
| 25And the king ordered, and they brought these men, who had informed on Daniel, and they were cast into the lions' pit-they, their sons, and their wives, and they did not reach the bottom of the pit before the lions overwhelmed them and crushed their bones into fine particles. |
|
כהוַֽאֲמַ֣ר מַלְכָּ֗א וְהַיְתִ֞יו גֻּבְרַיָּ֚א אִלֵּךְ֙ דִּֽי־אֲכַ֚לוּ קַרְצ֙וֹהִי֙ דִּ֣י דָֽנִיֵּ֔אל וּלְגֹ֚ב אַרְיָֽוָתָא֙ רְמ֔וֹ אִנּ֖וּן בְּנֵיה֣וֹן וּנְשֵׁיה֑וֹן וְלָא־מְט֞וֹ לְאַרְעִ֣ית גֻּבָּ֗א עַ֠ד דִּֽי־שְׁלִ֚טוּ בְהוֹן֙ אַרְיָ֣וָתָ֔א וְכָל־גַּרְמֵיה֖וֹן הַדִּֽקוּ: |
| who had informed on Daniel: [as translated,] who had informed on Daniel. |
|
די אכלו קרצוהי:
אשר הלשינו עליו:
|
| and they did not reach the bottom of the pit: They did not reach the bottom of the pit before the lions overwhelmed them and crushed their bones to powder. |
|
ולא מטו לארעית גובא:
לא הגיעו לתחתיות הבור עד שמשלו בהם האריות וכל עצמותיהם הדיקו:
|
| 26Then King Darius wrote to all peoples, nations, and tongues that lived in all the land, "May your peace increase! |
|
כובֵּאדַ֜יִן דָּֽרְיָ֣וֶשׁ מַלְכָּ֗א כְּ֠תַב לְֽכָל־עַמְמַיָּ֞א אֻמַּיָּ֧א וְלִשָּֽׁנַיָּ֛א דִּֽי־דָֽיְרִ֥ין (כתיב דָֽאְרִ֥ין) בְּכָל־אַרְעָ֖א שְׁלָֽמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא: |
| Then King Darius… that lived in all the land, May your peace increase!: [as translated,] that lived in all the land, May your peace increase! |
|
באדין דריוש מלכא וכו':
די דארין בכל ארעא שדרין בכל הארץ שלמכון יסגא:
|
| 27From before me an order is issued that in the entire dominion of my kingdom, [everyone] should quake and be awestricken before the God of Daniel, for He is a living God, He exists forever, and His kingdom will not be destroyed, nor will His dominion until the end. |
|
כזמִן־קֳדָמַי֘ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י| בְּכָל־שָׁלְטָ֣ן מַלְכוּתִ֗י לֶהֱוֹ֚ן זָיְעִין֙ (כתיב זָאְעִין֙) וְדָ֣חֲלִ֔ין מִן־קֳדָ֖ם אֱלָהֵ֣הּ דִּי־דָֽנִיֵּ֑אל דִּי־ה֣וּא| אֱלָהָ֣א חַיָּ֗א וְקַיָּם֙ לְעָ֣לְמִ֔ין וּמַלְכוּתֵהּ֙ דִּי־לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עַד־סוֹפָֽא: |
| 28He saves and rescues and performs signs and wonders in heaven and on earth, Who saved Daniel from the hands of the lions." |
|
כחמְשֵׁיזִ֣ב וּמַ֗צִּל וְעָבֵד֙ אָתִ֣ין וְתִמְהִ֔ין בִּשְׁמַיָּ֖א וּבְאַרְעָ֑א דִּי שֵׁזִ֣יב לְדָֽנִיֵּ֔אל מִן־יַ֖ד אַרְיָֽוָתָֽא: |
| 29And this Daniel prospered in the [time of the] kingdom of Darius and in the kingdom of Cyrus the Persian. |
|
כטוְדָֽנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הַצְלַ֖ח בְּמַלְכ֣וּת דָּֽרְיָ֑וֶשׁ וּבְמַלְכ֖וּת כּ֥וֹרֶשׁ פַּרְסָאָֽה (כתיב פַּרְסָיָֽא) : |
| and in the kingdom of Cyrus: who reigned after Darius, for Darius reigned only one year, and he was slain in battle, as it is written in the book of Joseph ben Gurion, and they crowned Cyrus his son-in-law in the midst of the battle. |
|
ובמלכות כורש:
שמלך אחר דריוש שלא מלך דריוש המדי אלא שנה אחת ונהרג במלחמה כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון והמליכו את כורש חתנו עליהם בתוך החיל:
|
