| 1Now these three men ceased to answer Job because he considered himself righteous. |
|
אוַיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֚שֶׁת הָֽאֲנָשִׁ֣ים הָ֖אֵלֶּה מֵֽעֲנ֣וֹת אֶת־אִיּ֑וֹב כִּ֚י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו: |
| 2Then Elihu the son of Barachel the Buzite of the family of Ram became angry; he became angry with Job because he thought himself [more] righteous than God. |
|
בוַיִּ֚חַר אַ֨ף | אֱלִיה֣וּא בֶן־בַּֽרַכְאֵ֣ל הַבּוּזִי֘ מִמִּשְׁפַּ֪חַ֫ת רָ֥ם בְּ֖אִיּוֹב חָרָ֣ה אַפּ֑וֹ עַל־צַדְּק֥וֹ נַ֜פְשׁ֗וֹ מֵֽאֱלֹהִֽים: |
| of the family of Ram: Abraham, as it is stated (Josh. 14:15): “the greatest man among the Anakim.” This is Abraham. |
|
ממשפחת רם:
אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים (יהושע י״ד:ט״ו) זה אברהם:
|
| than God: More than the Omnipresent. |
|
מאלהים:
יותר מן המקום:
|
| 3He became angry with his three friends because they found no answer and condemned Job. |
|
גוּבִשְׁלֹ֣שֶׁת רֵעָיו֘ חָרָ֪ה אַ֫פּ֥וֹ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־מָֽצְא֣וּ מַֽעֲנֶ֑ה וַ֜יַּרְשִׁ֗יעוּ אֶת־אִיּֽוֹב: |
| and condemned Job: This is one of the verses wherein the Scribes rectified the language of the Scripture. “And they condemned,” as directed against the Omnipresent, by remaining silent, should have been written, but Scripture euphemized. Similarly (Num. 11:15), “and do not let me see my misfortune.” It should have been written: “and do not let me see their misfortune,” but Scripture euphemized, and so many [other] instances, in Sifrei (ad loc.) and in the Great Masorah. |
|
וירשיעו את איוב:
זה אחד מן המקראות שתקנו סופרים את לשון הכתוב וירשיעו כלפי המקום בשתיקותם היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וכן וימירו את כבודם בתבנית שור כבודי היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וכן ואל אראה ברעתי (במדבר י״א:ט״ו-ט״ז) ברעת' היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וכן הרבה מקומות בספרי ובמסורת הגדולה:
|
| 4Now Elihu waited [to reply] to Job with words because they were older than he in days. |
|
דוֶֽאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־אִ֖יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֚י זְֽקֵנִים־הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים: |
| because they were older than he in days: [i. e.,] the others [were older than he]. Therefore, he refrained until they were still. |
|
חכה:
המתין כי זקנים המה ממנו לימים האחרים לכן חדל לו עד ששתקו הם, (מענה אליהו):
|
| 5Then Elihu saw that there was no answer in the mouth of the three men, and he became angry. |
|
הוַיַּ֚רְא אֱלִיה֗וּא כִּ֘י אֵ֚ין מַֽעֲנֶ֗ה בְּ֖פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָֽאֲנָשִׁ֗ים וַיִּ֥חַר אַפּֽוֹ: |
| 6Then Elihu the son of Barachel the Buzite raised his voice and said, "I am young in days and you are very old; therefore, I was awestricken, and I feared to declare my opinion to you. |
|
ווַיַּ֚עַן | אֱלִיה֖וּא בֶן־בַּֽרַכְאֵ֥ל הַבּוּזִ֗י וַיֹּ֫אמַ֥ר צָ֘עִ֚יר אֲנִ֣י לְ֖יָמִים וְאַתֶּ֣ם יְשִׁישִׁ֑ים עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א | מֵֽחַוֹּ֖ת דֵּעִ֣י אֶתְכֶֽם: |
|
|
זחלתי:
יראתי:
|
| 7I said, 'Days speak, and many years impart wisdom.' |
|
זאָמַרְתִּי יָמִ֣ים יְדַבֵּ֑רוּ וְרֹ֥ב שָׁ֜נִ֗ים יֹדִ֥יעוּ חָכְמָֽה: |
| 8Indeed, it is a spirit in man, and the breath of the Almighty permits them to understand. |
|
חאָכֵן רֽוּחַ־הִ֣יא בֶֽאֱנ֑וֹשׁ וְנִשְׁמַ֖ת שַׁדַּ֣י תְּבִינֵֽם: |
| Indeed, it is a spirit in man: Wisdom [is a spirit in man] and [comes] not through days or old age, but it is the spirit of the Omnipresent. |
|
אכן רוח היא באנוש:
החכמה ולא ע"י ימים וזקנה אלא רוח המקום הוא:
|
| 9Neither do great men gain wisdom, nor do elders understand judgment. |
|
טלֹֽא־רַבִּ֥ים יֶחְכָּ֑מוּ וּ֜זְקֵנִ֗ים יָבִ֥ינוּ מִשְׁפָּֽט: |
| 10Therefore, I said, 'Listen to me; I will express my opinion, yea I too.' |
|
ילָכֵ֣ן אָ֖מַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵּעִ֣י אַף־אָֽנִי: |
| 11Behold I have awaited your words; I have hearkened for your reasons, until you search out the words. |
|
יאהֵ֚ן הוֹחַ֨לְתִּי לְֽדִבְרֵיכֶ֗ם אָ֖זִין עַד־תְּבוּנֹֽתֵיכֶ֑ם עַד־תַּחְקְר֥וּן מִלִּֽין: |
| 12Yea, I attended to you, and behold, there is no one of you to convince Job, to answer words appropriate for him. |
|
יבוְעָֽדֵיכֶ֗ם אֶתְבּ֫וֹנָ֥ן וְהִנֵּ֚ה אֵ֣ין לְאִיּ֣וֹב מוֹכִ֑יחַ עוֹנֶ֖ה אֲמָרָ֣יו מִכֶּֽם: |
| Yea, I attended to you: I attended to you, and I saw that there is no one to convince Job. |
|
ועדיכם אתבונן:
התבוננתי בכם וראיתי כי אין מוכיח לאיוב:
|
| 13Lest you say, 'We have found wisdom; God will crush him, and not a man.' |
|
יגפֶּן־תֹּֽ֖אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חָכְמָ֑ה אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ: |
| Lest you say: You shall not say. |
|
פן תאמרו:
:
|
| We have found wisdom: by remaining silent in order not to provoke him anymore. |
|
מצאנו חכמה:
בשתיקותינו שלא להקניטו עוד כי:
|
| for God will crush him and not a man: You should not have belittled the honor of the Omnipresent thereby. |
|
כי אל ידפנו ולא איש:
לא היה לכם למעט כבוד המקום בכך:
|
| 14He did not set up words against me; I would not reply to him with your sayings. |
|
ידוְלֹֽא־עָרַ֣ךְ אֵלַ֣י מִלִּ֑ין וּ֜בְאִמְרֵיכֶ֗ם לֹ֣א אֲשִׁיבֶֽנּוּ: |
| He did not set up words against me: This is a plaint: Woe that he did not set up words against me. |
|
ולא ערך אלי מלין:
קבלה היא או שלא ערך אלי מלין:
|
| I would not reply to him with your sayings: I would not reply to him with those sayings with which you replied to him. |
|
ובאמריכם לא אשיבנו:
לא באותן אמרים שהשיבותם לו הייתי משיבו:
|
| 15They were dismayed; they answered no more. Words have removed themselves from them. |
|
טוחַתּוּ לֹא־עָ֣נוּ ע֑וֹד הֶעְתִּ֖יקוּ מֵהֶ֣ם מִלִּֽים: |
| have removed themselves: Words have turned away from them. |
|
העתיקו:
סרו מהן מלין:
|
| 16And I waited for they did not speak, for they remained silent; they no longer answered. |
|
טזוְהוֹחַלְתִּי כִּי־לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ כִּ֥י עָֽ֜מְד֗וּ לֹא־עָ֥נוּ עֽוֹד: |
| 17I, too, will answer my share; I, too, will express my opinion. |
|
יזאַֽעֲנֶ֣ה אַף־אֲנִ֣י חֶלְקִ֑י אֲחַוֶּ֖ה דֵעִ֣י אַף־אָֽנִי: |
| 18For I am full of words; the wind of my stomach distresses me. |
|
יחכִּי מָלֵ֣תִי מִלִּ֑ים הֱ֜צִיקַ֗תְנִי ר֣וּחַ בִּטְנִֽי: |
| 19Behold my belly is like wine that is not opened, like new wineskins, which will burst. |
|
יטהִנֵּה֤ בִטְנִ֗י כְּיַ֥יִן לֹא־יִפָּתֵ֑חַ כְּאֹב֥וֹת חֲ֜דָשִׁ֗ים יִבָּקֵֽעַ: |
| Behold my belly: is full of wind, words to answer eagerly. |
|
הנה בטני:
מלא רוח, דברים להשיב בתאוה:
|
| like wine that is not opened: Like new wine that is not opened, and which blows up, and even [if it is] within new wineskins, it bursts them. |
|
כיין לא יפתח:
כיין חדש שאינו נפתח והוא נופח ואף בתוך אובות חדשים ומבקעם:
|
| like… wineskins: Wineskins made as tall as a man’s height. |
|
אובות:
נודות עשויין כקומת אדם גבוהים:
|
| 20Let me speak so that I will be relieved; let me open my lips and reply. |
|
כאֲדַבְּרָ֥ה וְיִרְוַֽח־לִ֑י אֶפְתַּ֖ח שְׂפָתַ֣י וְאֶֽעֱנֶֽה: |
| 21I pray you, let me not respect any man's person, neither will I euphemize toward any man. |
|
כאאַל־נָ֖א אֶשָּׂ֣א פְנֵי־אִ֑ישׁ וְאֶל־אָ֜דָ֗ם לֹ֣א אֲכַנֶּֽה: |
| neither will I euphemize: I will not change my words to replace them [with milder expressions] in deference to his [Job’s] honor, as I said above, “And they condemned Job.” This is a euphemism, which changes the expression because of His honor. I will not even do this, but I will reprove him explicitly. |
|
לא אכנה:
לא אשנה דברי להחליפו לכבודו כמו שאמרתי למעלה וירשיעו את איוב זהו כינוי שמשנה את הדיבור בשביל כבודו ואף זאת לא אעשה כי בפה מלא אוכיחנו:
|
| 22For I do not know how to euphemize; or else my Maker would carry me away. |
|
כבכִּ֚י לֹ֣א יָדַ֣עְתִּי אֲכַנֶּ֑ה כִּ֜מְעַ֗ט יִשָּׂאֵ֥נִי עֹשֵֽׂנִי: |
| or else… would carry me away: He would take me away from the world. Others interpret יִשָׂאֵנִי like (Nahum 1:5), “and the land raised up (ותשא) from before me [a pillar of smoke].” |
|
כמעט ישאני:
יסלקני מן העולם ויש פותרים ישאני כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א ה):
|
