Chapter 1

1The proverbs of Solomon the son of David, king of Israel, [are];   אמִשְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֜֗לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל:
The proverbs of. All his words are illustrations and allegories. He compared the Torah to a good woman, and he compared idolatry to a harlot.   משלי.  כל דבריו דוגמות ומשלים משל התורה באשה טובה ומשל העובדי גלולים באשה זונה:
2To know wisdom and discipline, to comprehend words of understanding;   בלָדַ֣עַת חָכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֜הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה:
To know wisdom and discipline. He stated these proverbs to make known to the people [wisdom and discipline], that they toil in the Torah, which is wisdom, discipline and understanding.   לדעת חכמה ומוסר.  המשלים האלו אמר להודיע לבריות (חכמה ומוסר) שיהיו עמלים בתורה שהיא חכמה ומוסר ובינה:
3To receive the discipline of wisdom, righteousness, justice, and equity;   גלָקַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֜מִשְׁפָּ֗ט וּמֵישָׁרִֽים:
righteousness, justice, and equity. “Righteousness” denotes charity from his money; “justice” means to judge honestly, and “equity” denotes compromise-the smooth and straight road, equal to this one and to that one.   צדק ומשפט ומשרים.  צדק, צדקה מממונו. ומשפט, לשפוט אמת. ומשרים, היא הפשרה דרך חלק ומישור שוה לזה ולזה:
4To give prudence to the simple, knowledge and discretion to the youth.   דלָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה לְ֜נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה:
To give prudence to the simple. Koheleth stated these proverbs so that the simple should gain prudence.   לתת לפתאים ערמה.  משלים אלו אמר קהלת לקנות בהם הפתאים ערמה:
knowledge… to the youth. And also to the youth, who is devoid of all [knowledge], who has not yet learned anything.   לנער דעת.  וגם לנער המנוער מכל למוד שלא למד עדיין כלום:
and discretion. Thoughts of counsel.   מזימה.  מחשבת עצה:
5Let the wise man hear and increase learning. The understanding man shall acquire wise counsels   היִשְׁמַ֣ע חָ֖כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח וְ֜נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה:
Let the wise man hear. these proverbs.   ישמע חכם.  המשלים הללו:
and increase. to his wisdom.   ויוסף.  על חכמתו:
learning. Heb. לקח, learning.   לקח.  למוד:
the wise man. This is the one who has heard wisdom.   חכם.  זה בעל השמועה:
The understanding man. who has knowledge superior to the knowledge of the wise man, for he knows how to derive one idea from another, and he adds to what he [has] heard.   ונבון.  מוסיף על ידיעת חכם שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו:
6to understand an allegory and a figure, the words of the wise and their riddles.   ולְהָבִ֣ין מָ֖שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֜כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם:
to understand an allegory and a figure. That they should direct their attention to understand the verses through two methods: the allegory and the figure. They should understand what he compares to the figure, but they should not neglect the figure itself, for that, too, requires understanding. When he states, “To save you from a strange woman and a foreign one” (2:16), idolatry is meant; this is the allegory, and also the figure-for he expressed his allegory in terms of a woman-should be understood by it, [meaning that] you shall beware of a strange woman (other editions: a harlot).   להבין משל ומליצה.  שיתנו לב להבין במקראות שני הדרכים המשל והמליצה שיבינו את מה המשיל למליצה ואף מן המליצה לא יסורו לבם שגם היא צריכים להבין כשאמר להצילך מאשה זרה ונכריה על הבלי מצרים נאמר הרי המשל ואף המליצה שהוציא משלו בלשון אשה הבן בה והזהר מאשה זרה (ס"א זונה):
the words of the wise and their riddles. Those who interpret the Torah metaphorically, full verses and elliptical ones, allusions, comparisons and riddles.   דברי חכמים וחידותם.  דורשי רשימות מקרא מלא וחסר רמז דמיון וחידה:
7The fear of the Lord is the beginning of knowledge; fools despise wisdom and discipline.   זיִרְאַ֣ת יְ֖הוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חָכְמָ֥ה וּ֜מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ:
The fear of the Lord is the beginning of knowledge. Until here, he explained for what purpose Solomon composed this book, and now the book commences.   יראת ה' ראשית דעת.  ע"כ פי' לצורך מה עשה שלמה הספר הזה ועתה מתחיל הספר:
The fear of the Lord is the beginning of knowledge. This is the separation of the fundamentals of knowledge, and what shall be for you first, preceding knowledge: Before your wisdom, first fear your Creator, and that will give your heart the desire to engage in wisdom and in knowledge, for the fools, who do not fear the Lord, despise wisdom and discipline.   יראת ה' ראשית דעת.  היא תרומת עיקר הדעת והיא תהיה לך הראשונה לדעת לפני חכמתך הקדם ליראה אם יוצרך והיא תתן בלבך לעשות בחכמה ובדעת כי האוילים אשר אינם יראים את ה' הם בוזים את החכמה ואת המוסר:
8Hearken, my son, to the discipline of your father, and do not forsake the instruction of your mother;   חשְׁמַ֣ע בְּ֖נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֜טּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ:
Hearken, my son, to the discipline of your father. What the Holy One, blessed be He, gave Moses in writing and orally.   שמע בני מוסר אביך.  מה שנתן הקב"ה למשה בכתב ועל פה:
your mother. Heb. אמך [like אמתך], your nation, the nation of Israel, as in (Ezek. 19:2): “What a lioness was your mother [meaning your nation]!” These are the words of the Scribes, which they innovated and added and made safeguards for the Torah.   אמך.  אומתך כנסת ישראל כמו (יחזקאל י״ט:ב׳) מה אמך לביאה והם דברי סופרים שחדשו והוסיפו ועשו סייגים לתורה:
9for they are a wreath of grace for your head and a necklace for your neck.   טכִּ֤י לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֜עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ:
a wreath of grace. They are a wreath of grace for your head; i.e., the instruction and the discipline will be a wreath of grace for your head, and they shall be like the rings of a golden ornament.   לוית חן.  חבור של חן הם לראשך כלומר התורה והמוסר יהיו לראשך לוית חן וכענקים של עדי זהב יהיו:
for your neck. Heb. לגרגרתיך. Since the trachea is composed of many rings, he refers to the neck in the plural form.   לגרגרותיך.  לצוארך ועל שם שהקנה עשויה טבעות טבעות קורא הצואר בלשון רבים:
10My son, if sinners entice you, do not consent;   יבְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֜טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא:
sinners. Heb. חטאים, sinners.   חטאים.  חוטאים:
do not consent. Heb. אל תבא, do not consent to them.   אל תבא.  אל תאבה להם:
11if they say, "Come with us; let us lie in wait for blood; let us hide for the innocent, without cause;   יאאִם־יֹאמְרוּ֘ לְכָ֪ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם:
let us lie in wait for blood. to shed blood.   נארבה לדם.  לשפוך דם:
let us hide. Heb. נצפנה, an expression of ambush.   נצפנה.  ל' מארב:
let us hide for the innocent, without cause. Scripture states that their hiding for the innocent is without cause.   נצפנה לנקי חנם.  הכתוב אומר שצפינתם לנקי חנם הוא:
12let us swallow them up alive like the grave, and the whole ones like those who descend into the pit.   יבנִבְלָעֵם כִּשְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים וּ֜תְמִימִ֗ים כְּי֣וֹרְדֵי בֽוֹר:
let us swallow them up. The innocent when they are alive.   נבלעם.  לנקיים כשהם חיים:
like the grave. which swallows up the entire body.   כשאול.  הבולע כל גוף שלם:
and the whole ones. Heb. ותמימים. This is not an expression of righteous men, but an expression of whole ones. Let us swallow them up when they are whole, like a man who descends into a pit when he is whole; i.e., when they are still wealthy, let us slay them and inherit their property.   ותמימים.  אינו לשון צדיקים אלא מלשון שלמים נבלעם כשהם שלמים כאדם היורד בתוך הבור כשהוא שלם כלומר בעודם בעשרם נהרגם ונירש נכסיהם:
13We will find all precious possessions; we will fill our houses with plunder.   יגכָּל־ה֣וֹן יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל:
14Cast your lot among us; we will all have one purse"   ידגּוֹרָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתוֹכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֜חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ:
Cast your lot among us. If you wish, you may share; if you wish, it will be common property.   גורלך תפיל בתוכנו.  אם תרצה תחלוק או אם תרצה יהיה בשותפות:
we will all have one purse. together.   כיס אחד יהיה לכולנו.  ביחד:
15my son, do not go on the way with them; restrain your foot from their path,   טובְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֜גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם:
16for their feet run to evil, and they hasten to shed blood.   טזכִּ֣י רַ֖גְלֵיהֶם לָרַ֣ע יָר֑וּצוּ וִֽ֜ימַהֲר֗וּ לִשְׁפָּךְ־דָּֽם:
run to evil. They run to their own harm, and they do not know to pay heed to the matter.   לרע ירוצו.  לרעת עצמם הם רצים ואינם יודעים לתת לב לדבר:
17For the net is scattered without cause in the eyes of all winged fowl,   יזכִּֽי־חִ֖נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת בְּ֜עֵינֵ֗י כָּל־בַּ֥עַל כָּנָֽף:
For the net is scattered without cause. For the fowl that see wheat and legumes spread out upon the net-it appears to them that it is without cause; they do not realize for what reason they are spread, and they go down into it and eat.   כי חנם מזורה הרשת.  כי העופות הרואות חטים וקטניות מזורים על הרשת חנם הוא בעיניהם שאינם מכירים על מה היא נזרת ויורדין בה ואוכלין:
18but they lie in wait for their blood; they hide for their lives.   יחוְהֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ יִ֜צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם:
but they lie in wait for their blood. But the hunters lie in wait for the blood of the birds.   והם לדמם יארובו.  והציידים יארובו לדמם של עופות:
19So are the ways of everyone who commits robbery; it will take away the life of its owner.   יטכֵּ֗ן אָ֖רְחוֹת כָּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח:
So are the ways of everyone who commits robbery. Heb. בצע בצע, who commits robbery. It is beautiful and precious to him, and it is free to him. But his end will be that…   כן ארחות כל בוצע בצע.  גוזל גזילה נאה ונחמדת היא לו וחנם היא לו וסופו:
it will take away the life of its owner. His own life, for he has now become the owner of the money that he stole from his neighbor.   את נפש בעליו יקח.  נפש עצמו שנעשה עכשיו בעל הממון שגזל מחבירו:
20Wisdoms shout in the street; in the squares she gives forth her voice.   כחָכְמוֹת בַּח֣וּץ תָּרֹ֑נָּה בָּ֜רְחֹב֗וֹת תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ:
Wisdoms shout in the street. Behold, the wisdoms of the Torah cry out in her streets to admonish [the people] to turn to them [the streets]. Now what are her streets? The study halls.   חכמות בחוץ תרונה.  הרי חכמותיה של תורה בחוצותיה תזעקנה להזהירכם לסור עליהם ומה הן חוצותיה בתי מדרשות:
in the squares. Heb. ברחבות, in the place where it is broadened [in the place where Torah is studied intensively and elaborated upon]. In this manner, Rabbi Tanhuma expounded [upon this verse].   ברחובות.  במקום שמרחיבין אותה כך דרש רבי תנחומא:
21She calls at the head of the noisy streets; she utters her words at the entrances of the gates in the city;   כאבְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר:
She calls at the head of the noisy streets. In the place where she is heard and called [and proclaimed Vilna, Warsaw ed.] there she calls out and makes the following statement.“How long will you naive ones, etc?”   בראש הומיות תקרא.  במקום שהיא נשמעת ונכרזת שם היא קוראת ואומרת ענין שלמטה עד מתי פתאים וגו':
at the entrances of the gates. They are the place where the elders sit.   בפתחי שערים.  הם מקום ישיבת הזקנים:
22"How long will you naive ones love naivete, and the scoffers covet scoffing, and the fools hate knowledge?   כבעַד־מָתַ֣י פְּתָיִם֘ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֖צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֜כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת:
you naive ones. Heb. פתים. Those who are enticed by enticers and sectarians.   פתים.  המתפתים ע"י מסיתים ומינים:
naivete. Heb. פתי, enticement, the noun for simplicity; like כלי, a vessel, קרי, a happening, שפי, silence.   תאהבו פתי.  הסתה שם דבר לפתיות כמו כלי קרי (שני סא"א) שפי:
23You shall repent because of my reproof; behold! I will pour out my spirit to you; I will let you know my words.   כגתָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם:
24Since I called you and you refused, I stretched out my hand and no one listened,   כדיַ֣עַן קָ֖רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֜דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב:
I stretched out my hand. to beckon to you to turn to me, like a man who beckons to his friend with his hand, stretching out his hand to him to turn to him.   נטיתי ידי.  לרמוז להם לסור אלי כאדם המרמז לחבירו בידו ונוטה ידו אליו לסור אליו:
25and you have made nothing of all my advice, and you did not desire my reproof   כהוַתִּפְרְע֥וּ כָל־עֲצָתִ֑י וְ֜תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם:
and you have made nothing. Heb. ותפרעו, and you nullified.   ותפרעו.  ותבטלו:
all my advice. that I advised, in order to aggrandize you in the world.   כל עצתי.  שיעצתי לגדל אתכם בעולם:
26I, too, will laugh at your calamity, I will scoff when what you fear comes;   כוגַּם־אֲ֖נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֜לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם:
27when your fear comes like a storm, and your calamity comes like a whirlwind; when trouble and straits come upon you.   כזבְּבֹ֤א כְשֹׁאָ֨וה כְשׁוֹאָ֨ה פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֖אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֜לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה:
when your fear comes like a storm. Like a cloud that comes up suddenly.   כשואה.  כענן העולה פתאום:
like a whirlwind. Tourbillon in Old French, in German wirbelwind (Cf. Rashi, Jer. 4:13, Ps. 83:16).   כסופה.  טורבילו"ן בלעז:
comes. Heb. יאתה, it comes.   יאתה.  יבא:
28Then they will call me, and I will not answer; they shall seek me, and they shall not find me.   כחאָ֣ז יִ֖קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה יְ֜שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי:
they shall seek me. Heb. ישחרנני, they shall look for me.   ישחרונני.  יבקשוני:
29Because they hated knowledge, and did not choose the fear of the Lord;   כטתַּחַת כִּי־שָֹ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֜הוָֹ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ:
30they did not desire my advice, they despised all my reproof-   ללֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֜אֲצ֗וּ כָּל־תּוֹכַחְתִּֽי:
31they will eat of the fruit of their way, and from their counsels they will be sated,   לאוְֽיֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ:
of the fruit of their way. The fruit of the troubles that befall them they eat in their lifetime, and the principal is preserved for them in Gehinnom.   מפרי דרכם.  הפירות שאוכלים בחייהם בצרות המוצאות אותם והקרן שמורה להם בגיהנם:
32for the backsliding of the naive shall slay them, and the tranquility of the fools shall cause them to perish.   לבכִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּֽהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם:
for the backsliding of the naive. Heb. משובת פתים. Insofar as their heart backslides.   משובת פתים.  את אשר לבם שובב:
and the tranquility of the fools shall cause them to perish. Since they see the wicked who prosper, they adhere to their evil and do not repent.   ושלות כסילים תאבדם.  לפי שרואים הרשעים שהם מצליחים נדבקים ברעתם ואינם חוזרין:
33But he who hearkens to me shall dwell confidently and shall be tranquil from the fear of harm."   לגוְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֖י יִשְׁכָּן־בֶּ֑טַח וְ֜שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה:
shall dwell confidently. in this world.   ישכן בטח.  בעולם הזה:
and shall be tranquil. in the world to come.   ושאנן.  לעולם הבא:
from the fear of harm. From the punishment of Gehinnom.   מפחד רעה.  מדינה של גהינם:
and shall be tranquil. Heb. ושאנן and shall be tranquil and at rest. The word ושאנן is in the future tense; therefore, [the “nun”] is vowelized with a “pattah.”   ושאנן.  ויהי שליו ושקט, ושאנן לשון עתיד לכן נקוד פתח: