Chapter 65

1For the conductor, a psalm of David, a song.   אלַֽמְנַצֵּ֥חַ מִזְמ֗וֹר לְדָוִ֥ד שִֽׁיר:
2Silence is praise to You, O God in Zion, and to You a vow is paid.   בלְךָ֚ דֻמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן וּ֜לְךָ֗ יְשֻׁלַּם־נֶֽדֶר:
Silence is praise to You. Silence is praise to You; because there is no end to Your praise, the more one praises, the more one detracts.   לך דמיה תהלה.  השתיקה תהלה לך לפי שאין קץ לשבחך והמרבה בשבח אינו אלא גורע:
O God in Zion. God, Who dwells in Zion. [I found the following: make glorious His praise Not effusion, but silence is praise. It appears that דמיה means “praise God with awe,” with the expression “praise Ya-h.” The name consisting of two letters is translated (Exod. 15:2) as, the fear of God, for “My strength and my praise is God (י-ה).” Also (Exod. 17:16), “For a hand is on the throne of God (י-ה).” And the expression (above 2:11): “and rejoice with quaking” resembles this. Shem Ephraim comments: “It appears to me that Rashi should read as follows: Make glorious, etc. But silence to God is praise, and its interpretation is: Praise Him with awe, etc.” The intention is that the word דמיה is divided into two words. For it was difficult for him to understand why it should appear that one is to recite any praise of the Holy One, blessed be He. Therefore he says, “Make glorious His praise,” but not excessively, for that is equivalent to detracting. Therefore he says, “To You is silence (דום),” meaning that silence is fitting, but י-ה is praise, i.e., with the name consisting of two letters. His statement that the expression, “rejoice with quaking” resembles this, should read: “Worship the Lord with awe and rejoice with quaking.” His intention is that both verses mean that one may worship the Lord with awe; that is, one may worship the Holy One, blessed be He, with the name י-ה. Otherwise, worship with love is superior. It is also possible that the reading, “and it appears that, etc.” is a copyist’s error. It should read instead: “But be silent and praise Him with the name י-ה, in the expression Hallelujah.” But this needs study. Later I found (below 68:5) that Rashi writes something similar. There, for him to write that the expression “and rejoice with quaking” resembles this is more appropriate, because there it says: “and rejoice before Him.” Compare. Therefore, it appears to me that this entire statement was erroneously copied here.) The gloss belongs below 66:2.] Another explanation:   אלהים בציון.  אלהים השוכן בציון, (מצאתי שימו כבוד תהלתו, לא יותר מדאי, אך דומיה תהלה וכמדומה הללוהו באימה בלשון הללויה שם בן שתי אותיות מתורגם דחילא עזי וזמרת יה (לקמן קי"ח) ויד על כס יה (שמות י״ז:ט״ז) ולשון וגילו ברעדה דומה לזה) ד"א:
To You is silence praise, O God, in Zion. That You were silent and still concerning Your enemies’ deeds in Zion is praise to You, for You are able to take revenge, yet You are slow to anger.   לך דומיה תהלה אלהים בציון. את אשר דוממת והחרשת על מה שעשה אויביך בציון תהלה היה לך שהיכולת בידך להנקם ואתה מאריך אף:
3You, Who hearken to prayer, to You all flesh shall come.   גשֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה עָ֜דֶ֗יךָ כָּל־בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ:
4Words of iniquities have overcome me; as for our transgressions, You shall atone for them.   דדִּבְרֵ֚י עֲ֖ו‍ֹנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי פְּ֜שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם:
Words of iniquities have overcome me. and we cannot manage to arrange them all before You because they are many. However, we offer a general prayer before You that You atone for our transgressions.   דברי עונות גברו מני.  ואין אנו יכולים להספיק לסדר כולם לפניך לפי שהם רב אלא בכלל אחד אנו מתפללים לפניך שפשעינו אתה תכפרם:
5Praiseworthy is he whom You choose and draw near to dwell in Your courts; let us be sated with the goodness of Your house, the sanctity of Your Temple.   האַשְׁרֵ֚י | תִּֽבְחַ֣ר וּתְקָרֵב֘ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֖שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֜דֹ֗שׁ הֵֽיכָלֶֽךָ:
Praiseworthy is. he whom You choose and draw near, who will dwell in Your courts.   אשרי.  מי אשר תבחר ותקרב אשר ישכן בחצריך:
let us be sated with the goodness. that is in Your house and of the sanctity of Your Temple, in which Your Shechinah dwells.   נשבעה בטוב.  שבביתך ומקדושת היכלך ששכינתך שורה שם:
6With awesome deeds, through [Your] charity You shall answer us, God of our salvation, the trust of all the distant ends of the earth and the sea.   ונ֚וֹרָא֨וֹת | בְּצֶ֣דֶק תַּֽ֖עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כָּל־קַצְוֵי־אֶ֜֗רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים:
With awesome deeds, through [Your] charity You shall answer us. Through Your charity, You shall answer us by performing awesome deeds upon the heathens.   נוראות בצדק תעננו.  בצדקתך תעננו לעשות נוראות בגוים:
the trust. You are [the trust] and the refuge of all the dwellers of the ends of the earth, from one end of the earth to the other.   מבטח.  אתה ומנוס לכל יושבי קצות ארץ מקצה הארץ ועד קצהו:
distant… and the sea. Even to the distant ones in the sea You are the trust, for Your rule is everywhere.   וים רחוקים.  אפילו לרחוקים שבים אתה מבטח שבכל מקום ממשלתך:
7Who sets mountains with His strength, Who is girded with might.   זמֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ נֶ֜אְזָּ֗ר בִּגְבוּרָֽה:
Who sets mountains with His strength. With His strength, He makes the mountains which are hard sprout, and He prepares and readies food through them and prepares rain, as it is written (below 147:8): “Who prepares rain for the earth, Who makes the mountains grow grass.”   מכין הרים בכחו.  שמצמיח ההרים שהם קשים בכחו ומזמן ומכין בהן מזונות ומכין מטר כדכתיב (לקמן קמז) המכין לארץ מטר המצמיח הרים:
Who is girded with might. Because he wishes to mention the mighty deeds of the rains, he says, “Who is girded with might.”   נאזר בגבורה.  לפי שבא להזכיר גבורת גשמים אמר נאזר בגבורה:
8Who humbles the roaring of the seas, the roaring of their waves, and the multitude of kingdoms.   חמַשְׁבִּ֚יחַ | שְׁא֣וֹן יַ֖מִּים שְׁא֥וֹן גַּלֵּיהֶ֗ם וַֽהֲמ֥וֹן לְאֻמִּֽים:
Who humbles. Heb. משביח, He humbles. Similarly (Prov. 29:11): “but afterwards, a wise man will quiet it (ישבחנה); (below 89:10),” When it raises its waves, You humble them (תשבחם)."   משביח.  משפיל, וכן וחכם באחור ישבחנה (משלי כ"ט) בשוא גליו אתה תשבחם (לקמן פ"ט):
9And the dwellers of the ends fear Your signs; with the emergence of morning and evening, You cause [them] to sing praises.   טוַיִּ֚ירְא֨וּ | יֹֽשְׁבֵ֣י קְ֖צָו‍ֹת מֵאֽוֹתֹתֶ֑יךָ מ֚וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר וָעֶ֣רֶב תַּרְנִֽין:
with the emergence of the morning and evening, You cause [them] to sing praises. [You cause] the creatures who dwell at the extremes to sing praises. In the morning, they say, “Blessed is He Who formed the luminaries,” and in the evening “Blessed is He Who brings about evening.”   מוצאי בקר וערב תרנין.  לך את הבריות יושבי הקצוות בבקר אומרים ברוך יוצר המאורות ובערב ברוך המעריב ערבים:
10You remember the earth and water it; You enrich it greatly with the stream of God which is full of water; You prepare their corn for so do You prepare it.   יפָּקַ֥דְתָּ הָאָ֨רֶץ | וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡יהָ רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֖לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דְּ֜גָנָ֗ם כִּי־כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ:
You remember the earth. When You wish to do good, You remember the earth and water it.   פקדת הארץ.  כשאתה חפץ להטיב אתה פוקד את הארץ ומשקה אותה:
You enrich it greatly. You enrich it greatly from Your stream, which is full of water, and You prepare therewith the corn of the dwellers of “the ends,” for therewith You prepare it.   רבת תעשרנה.  הרבה אתה מעשרה מפלג שלך שהוא מלא מים ותכין בו דגנם של יושבי קצוות כי בכן אתה מכין אותם:
11To sate its furrows, to afford pleasure to its troops; with raindrops You dissolve it, You bless its plants.   יאתְּלָמֶ֣יהָ רַ֖וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑יהָ בִּרְבִיבִ֥ם תְּ֜מֹֽגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ:
its furrows. Heb. תלמיה. They are the rows of the plowshare.   תלמיה.  הן שורות המחרישה:
To sate. Heb. רוה, like לרוה.   רוה.  כמו לרוה:
to afford pleasure to its troops. Heb. נחתגדודה, like לְנַחֵתגְדוּדֶהָ, to give rest to its troops. To afford pleasure to its creatures, You dissolve it with drops of rain.   נחת גדודיה.  כמו לנחת גדודיה להניח לגדודיה לעשות נחת לבריות אתה תמוגגנה ברביבים של מטר:
You dissolve it. Heb. תמגגנה, an expression of melting.   תמוגגנה.  לשון המסה:
12You crowned a year of Your goodness, and Your paths drip with fatness.   יבעִטַּרְתָּ שְׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ וּ֜מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן:
You crowned a year of Your goodness. Through the rains, You crown with total goodness the year that You wish to benefit.   עטרת שנת טובתך.  ע"י הגשמים אתה מעטר בכל טוב את השנה שאתה חפץ להטיב:
and Your paths. They are the heavens, which are the dust of Your feet.   ומעגליך.  הם השמים שהם אבק רגליך:
13They drip upon the dwellings of the desert, and hills gird themselves with joy.   יגיִרְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וְ֜גִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה:
They drip. The heavens [drip] upon the dwellings of the desert.   ירעפו.  השמים בנאות המדבר:
14Meadows are clothed with flocks, and valleys are enwrapped with corn; they shout for joy, yea, they sing.   ידלָֽבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים | הַצֹּ֗אן וַֽעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר יִ֜תְרֽוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ:
Meadows are clothed with flocks. The Sharon and the Arabah are clothed with the flocks that come to graze on the grass that the rain causes to grow.   לבשו כרים הצאן.  יתלבשון השרון והערבה מן הצאן הבאים לרעות הדשא אשר הצמיח המטר:
and valleys are enwrapped with corn. Through the rain, the valleys will be enwrapped with grain. Then the creatures will shout with shouts of joy and sing because of the abundant blessing.   ועמקים יעטפו בר.  ע"י המטר יהיו מעוטפים העמקים בתבואה ואז יתרועעו הבריות תרועת שמחה וישירו מרוב הברכה: