Chapter 60

1For the conductor, on shushan eduth, a michtam of David, to teach.   אלַֽמְנַצֵּ֣חַ עַל־שׁוּשַׁ֣ן עֵד֑וּת מִכְתָּ֖ם לְדָוִ֣ד לְלַמֵּֽד:
on shushan eduth, a michtam of David, to teach. (Addendum: Michtam is an expression of (Song 5:11), “as finest gold (כתם פז),” a coveted thing. Our Sages, however, expounded this as referring to David, who behaved as a humble (מך) and innocent man, even when he occupied the throne. Another Aggadah explains that his wound (מכתו) was perfect (תמה), i.e., he was born circumcised (Sotah 10b). Michtam of David concerning the testimony of the Sanhedrin, who were compared to a rose (שושן), as it is stated (Song 7:3): “Your navel is like a round basin, etc., fenced in with roses,” when he required that they teach him what to do. When he fought with Aram Naharaim and sent Joab against them, they said to Joab, “Aren’t you of the sons of Jacob? Where is the oath that he swore to Laban, ‘this pile is a witness’” (Gen. 31:52)? And he did not know what to answer. He came to David and said to David, “This is what the Arameans said to me.” They went and asked the Sanhedrin, [who] replied to them, “Did they not transgress the oath first, as it is stated (Num. 23:7): ‘From Aram has Balak king of Moab brought me’? Moreover, Cushan-Rishathaim was an Aramean.”   על שושן עדות מכתם לדוד ללמד.  , (תו' מכתם לשון כתם פז (שיר השירים ה׳:י״א) דבר חמוד, ורבותינו דרשו על דוד שהיה מנהיג עצמו כמך ותם אפילו במלכותו ואגדה אחרת שהיתה מכתו תמה שנולד מהול ע"כ סא"א) מכתם לדוד על עדותן של סנהדרין שנמשלו לשושנה שנאמר שררך אגן הסהר וגו' (שיר השירים ז׳:ג׳) סוגה בשושנים כשנצרך שילמדוהו מה יעשה כשנלחם עם ארם נהרים ושלח את יואב עליהם אמרו לו ליואב ולא מבניו של יעקב אתם היכן היא השבועה שנשבע ללבן עד הגל הזה (בראשית ל״א:נ״ב) ולא היה יודע מה להשיב בא לו אצל דוד אמר לדוד כך אמרו לי בני ארם באו ושאלו את סנהדרין אמרו להם ולא הם עברו תחלה את השבועה שאמר (במדבר כ״ג:ז׳) מן ארם ינחני בלק מלך מואב ועוד כושן רשעתים (שופטים ג׳:ח׳) ארמי היה:
2When he fought with Aram-Naharaim and with Aram-Zobah, and Joab returned and smote twelve thousand of Edom in the valley of salt.   בבְּהַצּוֹת֨וֹ | אֶ֥ת אֲרַ֥ם נַֽהֲרַיִם֘ וְאֶת־אֲרַ֪ם צ֫וֹבָ֥ה וַיָּ֚שָׁב יוֹאָ֗ב וַיַּ֣ךְ אֶת־אֱד֣וֹם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁנֵ֖ים עָשָׂ֣ר אָֽלֶף:
and Joab returned and smote of Edom, etc.. [of] the eighteen thousand stated in Scripture (II Sam. 8:13, I Chron. 18:12), Abishai slew six thousand the first time, and Joab slew twelve thousand when he returned from battling Aram.   בהצותו.  כמו (במדבר כ"ו) בהצותם על ה' שנלחם בהם על שעזרו לבני עמון:
When he fought. Heb. בהצותו, as (Num. 26:9): “when they quarreled (בהצותם) with the Lord,” that he fought with them because they aided the Ammonites.   וישב יואב ויך את אדום וגו'.  שמנה עשר אלף הכתובים במלכים (שמואל ב ח׳:י״ג ובדברי הימים א י״ח:י״ב) הרג אבישי פעם ראשונה ששת אלפים ויואב שנים עשר אלף כששב מהכות את ארם:
3O God, You have forsaken us; You have breached us; You were angry with us. You shall restore us.   גאֱלֹהִים זְנַחְתָּ֣נוּ פְרַצְתָּ֑נוּ אָ֜נַ֗פְתָּ תְּשׁ֣וֹבֵ֥ב לָֽנוּ:
You have forsaken us; You have breached us. When Edom fell into his hand, he foresaw with the holy spirit that they are destined to rule over Israel and to levy evil decrees upon Israel. He stood up and begged for mercy on account of the subjugation of the exile.“We suffered many troubles in the time of the Judges from the enemies around us.”   זנחתנו פרצתנו.  כשנפלה אדום בידו צפה ברוח הקדש שעתידים אדומיים למשול בישראל ולגזור בישראל גזרות רעות עמד וביקש רחמים על שעבוד הגליות הרבה צרות סבלנו בימי השופטים מאויבינו סביב:
You were angry. You were angry with us. From now on, restore Your goodwill upon us.   אנפת.  קצפת עלינו מעתה תשובב רצונך עלינו:
4You caused the land to quake; You split it; heal its breaches for it has faltered.   דהִרְעַ֣שְׁתָּה אֶ֣רֶץ פְּצַמְתָּ֑הּ רְפָ֖ה שְׁבָרֶ֣יהָ כִי־מָֽטָה:
You caused… to quake. our land, with many troops.   הרעשתה.  ארצנו בכמה גייסות:
You split it. Heb. פצמתה, You broke it. I saw in Dunash’s writings (p. 68) that it is Arabic, but he did not explain it. In the works of Rabbi Moshe Hadarshan, he explains it as an expression of tearing and cites evidence for that assertion (from Jer. 22:14): “And he cuts out windows,” which Jonathan translates, וּפצים. But I say that וּפצים, as Jonathan translated, is an expression of the construction of a window, as “all the entrances that have door frames (פצימין).”   פצמתה.  שברת אותה, וראיתי בדברי דונש שהוא לשון ערבי אבל לא פירש אותו וביסודו של רבי משה הדרשן פירשו לשון קריעה וראיה הביא לדבר וקרע לו חלוני (ירמיהו כ״ב:י״ד) מתורגם ופצים אך אני אומר ופצים שתרגם יונתן לשון תקון חלון הוא ככל הפתחים שיש להם פצימין:
heal its breaches for it has faltered. Heb. רפה, an expression of healing. Although it is spelled with a “hey,” many words are used in this manner.   רפה שבריה כי מטה.  לשון רפואה אע"פ שכתוב בה"א הרבה תיבות משמשות כן:
for it has faltered. An expression of lowliness.   כי מטה.  לשון שפלות:
5You have shown Your people harshness; You have given us to drink wine of bewilderment.   ההִרְאִ֣יתָ עַמְּךָ֣ קָשָׁ֑ה הִ֜שְׁקִיתָ֗נוּ יַ֣יִן תַּרְעֵלָֽה:
wine of bewilderment. Heb. תרעלה. [Wine] that stops up the heart and envelops it. רַעַל is an expression of envelopment, as (Nahum 2:4): “and the cypresses are enwrapped (הרעלו),” and the language of the Mishnah (Shab. 6:6): “Median women shawled (רעולות).”   יין תרעלה.  האוטם את הלב ועוטפו רעל לשון עטיפה הוא כמו והברושים הרעלו, (נחום ב׳:ד׳), ובלשון משנה מדיות רעולות:
6You have given those who fear You trials with which to be tested, in order to beautify [Your behavior] forever.   ונָ֘תַ֚תָּה לִּֽירֵאֶ֣יךָ נֵּ֣ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִפְּנֵ֖י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה:
You have given those who fear You trials. Trials of many troubles.   נתתה ליראיך נס.  נסיונות של צרות הרבה:
to be tested. With which to be tested whether they would stand [steadfast] in awe of You.   להתנוסס.  להיות מנוסים בהם אם יעמדו ביראתך:
in order to beautify forever. To beautify Your standards in the world, so that when You give them goodness, the gentiles will not criticize You, but they will beautify Your judgments and say that He justly did good to them because they passed many tests for Him.   מפני קשט.  לקשט מדותיך בעולם שכשתתן להם הטובה לא יהרהרו האומות אחריך אלא יקשטו דיניך ויאמרו יפה היטב להם כי הם עמדו לו בכמה נסיונות:
7In order that Your beloved ones should be rescued, save Your right hand and answer me.   זלְמַעַן יֵחָֽלְצ֥וּן יְדִידֶ֑יךָ הֽוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַֽעֲנֵֽנִי (כתיב וַֽעֲנֵֽנִו) :
should be rescued. Should be saved from harm.   יחלצון.  ינצלו מרע:
save Your right hand. which You brought back so that their enemies should overpower them.   הושיעה ימינך.  אשר השיבות אחור בהתחזק אויביהם עליהם:
and answer me. For, if You answer me, they will be rescued, because I fight against them [the enemies] for them [Israel].   וענני.  כי אם תענני יחלצו הם שאני נלחם בשבילם:
8God spoke in His Sanctuary; I will exult, I will divide a portion, and I will measure the valley of Succoth.   חאֱלֹהִ֚ים | דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשׁ֗וֹ אֶֽ֫עֱלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד:
God spoke in His Sanctuary. that He would gather the exiles and his [David’s] seed would rule over them. Another explanation: God spoke in His Sanctuary [saying] that I would be king over them.   אלהים דבר בקדשו.  שיקבץ הגלות וזרעו ימשלו בהם (סא"א), ד"א אלהים דבר בקדשו שאהיה מלך עליהם:
I will exult. in His salvation. In another explanation, I found: God spoke in His Sanctuary to help me, as it is written (II Sam. 3: 18): “For (sic) by the hand of My bondsman David shall I deliver My people Israel.”   אעלוזה.  בישועתו, בפי' אחר מצאתי אלהים דבר בקדשו לעזרני כדכתיב (שמואל ב ג׳:י״ח) כי ביד דוד עבדי אושיע את עמי ישראל:
I will divide a portion. I will divide for them a portion of the property of their enemies.   אחלקה שכם.  אחלק להם שכם בנכסי אויביהם:
and I will measure the valley of Succoth. I do not know of what nation this Succoth is, and I do not know where the Succoth is that Israel came to when they traveled from Rameses. In other commentaries I found (this is not in all editions): I will divide Shechem I will restore to them the heritage of their father Jacob. Another explanation:   ועמק סוכות אמדד.  סוכות זה איני יודע מאיזה אומה היא לא ידעתי סוכות שבאו לו ישראל כשנסעו ישראל מרעמסס היכן הוא, ובפירושים אחרים מצאתי אחלקה שכם, אחזיר להם נחלת יעקב אביהם:
And I will measure the valley of Succoth. when I divide it for Israel. Shechem and Succoth were at the edge of the land of Canaan, as we find Jacob’s entry to the land through Succoth and Shechem. Another explanation:   ועמק סוכות אמדד. כשאחלקהו לישראל שכם וסוכות בקצה ארץ כנען היה כמו שמצינו תחלת ביאתו של יעקב לארץ דרך סוכות שכם, ד"א:
and I will measure the valley of Succoth. Succoth is an expression of shapes and imaginations, as is written (II Kings 17:30): “Succoth-Benoth.”   ועמק סוכות אמדד. סוכות לשון צורות ודמיונות כמו שנאמר ואת סכות בנות:
I will measure. I measure their form, as is written (II Sam. 8:2): “two cord-lengths to put to death and one full cord-length to keep alive.”   אמדד.  אני מודד את צורתם כמו שנאמר (שם ב ח) שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות (סא"א):
9Gilead is mine, and Manasseh is mine, and Ephraim is the strength of my head; Judah is my lawgiver.   טלִ֚י גִלְעָ֨ד | וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֖אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֜הוּדָ֗ה מְחֹֽקְקִי:
Gilead is mine. to reign over them.   לי גלעד.  למלוך עליהם:
my lawgiver. My ministers. מחקקי is an expression of administration, that he makes the law and sends scrolls and commands, as (Gen. 49:10): “The scepter will not turn away from Judah, nor the lawgiver from between his feet.”   מחקקי.  שרים שלי מחוקק ל' שררה שמחוקק ושולח ספרים ומצוה כמו (בראשי' מ"ט) לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו (סא"א):
10Moab is my washbasin; on Edom I will throw my lock; Philistia, join me.   ימוֹאָ֚ב | סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֖דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י עָ֜לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרוֹעָֽעִי:
Moab is my washbasin. I will use them as a copper pot prepared for washing therein.   מואב סיר רחצי.  אשתמש בהם כסיר של נחושת המוכן לרחוץ בו:
my lock. Heb. נעלי, my imprisonment.   נעלי.  מסגר שלי:
join me. Join my kingdom to be subordinate to me, for Gath, and also Gaza, which David vanquished, are of the land of the Philistines.   עלי פלשת התרועעי.  התחברי על ממשלתי להיות משועבדים לי כי גת מארץ פלשתים וכן עזה שכבשן דוד:
11Who will bring me to a fortified city?-He Who led me to Edom?   יאמִ֣י יֽ֖וֹבִילֵנִי עִ֣יר מָצ֑וֹר מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם:
Who will bring me to a fortified city. then to a fortified city, to conquer the city of Rome; if You will not help me against the fortress of Edom, who will bring me and who will lead me upon them? (Shem Ephraim suggests this emendation: If You will not help me now to conquer Edom, upon which You have now led me.) In other commentaries, I found as follows: upon the fortresses of Edom, upon whom You have led me now.   מי יובלני עיר מצור.  או לעיר מבצר לכבוש את בצרה אם לא אתה תעזור אותי על מבצרי אדום מי יובילני ומי ינחני עליהם, בפירושים אחרים מצאתי כן על מבצרי אדום אשר נחיתי עתה עליהם:
12Is it not You, O God, Who has forsaken us, and [Who] does not go forth, O God, with our hosts?   יבהֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְלֹֽא־תֵצֵ֥א אֱ֜לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ:
and [Who does] not go forth. and You do not go forth.   ולא תצא.  ואינך יוצא:
13Give us aid against the adversary, but the salvation of man is futile.   יגהָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֜שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם:
14Through God we shall gather might, and He will trample our adversaries.   ידבֵּֽאלֹהִ֥ים נַֽעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְ֜ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ:
will trample. [as translated.]   יבוס.  ירמוס: