| 1For the conductor, on machalath, a maskil of David. |
|
אלַֽמְנַצֵּ֥חַ עַל־מַֽחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד: |
| on machalath. The name of a musical instrument. Another explanation: concerning the malady (מחלתן) of Israel when the Temple will be destroyed. He already recited another psalm resembling this one (above 14): “The fool said in his heart, ‘there is no God, etc.’”, One relates to the destruction of the First Temple and this one, to the Second Temple. |
|
על מחלת.
שם כלי שיר, ד"א על מחלתן של ישראל כשיחריב הבית וכבר אמר מזמור אחר דוגמת זה (לעיל יד) אמר נבל בלבו אין אלהים וגו', הא' על חרבן בית ראשון וזה על בית שני:
|
| 2The fool said in his heart, "There is no God"; they have dealt corruptly; they have committed abominable injustice; no one does good. |
|
באָ֘מַ֚ר נָבָ֣ל בְּ֖לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִשְׁחִ֖יתוּ וְהִתְעִ֥יבוּ עָ֜֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב: |
| The fool said in his heart. This is Titus; when he cut into the curtain and his sword was dripping with blood, he said that he had killed [God] Himself. |
|
אמר נבל בלבו.
זה על טיטוס כשגידר את הפרוכת וחרבו מטפטף דם אמר הרג את עצמו:
|
| 3God looked down from heaven upon the sons of men to see whether there is a man of understanding, who seeks God. |
|
גאֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֘ הִשְׁקִ֪יף עַל־בְּֽנֵ֫י־אָ֫דָ֥ם לִ֖רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֜רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים: |
| 4They are all dross; together they have spoiled; no one does good, not even one. |
|
דכֻּלּ֥וֹ סָג֘ יַחְדָּ֪ו נֶֽ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֥ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֜֗ין גַּ֣ם אֶחָֽד: |
| dross. Heb. סג, an expression of סיגים, dross. |
|
כלו סג.
לשון סיגים:
|
| not even one. of all his armies will protest against his deeds. |
|
אין גם אחד.
מכל חייליו שימחה בידו:
|
| 5Did not the workers of iniquity know? Those who devoured My people partook of a feast; they did not call upon the Lord. |
|
ההֲלֹ֥א יָֽדְעוּ֘ פֹּ֪עֲלֵי֫ אָ֥וֶן אֹֽכְלֵ֣י עַ֖מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם אֱ֜לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ: |
| Did not. Should not those who devour My people like a meal of bread, and who did not call upon the Lord, know that ultimately they will experience there a great fear at the end of days? |
|
הלא.
יש לידע לאוכלי עמי כמאכל לחם ואלהים לא קראו שסופם שיפחדו שם פחד באחרית הימים:
|
| 6There they were in great fear; there was never such fear, for God scattered the bones of those who camp around you; You have put them to shame, for God rejected them. |
|
ושָׁ֚ם פָּ֥חֲדוּ פַחַד֘ לֹא־הָ֪יָה֫ פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֖זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֜בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם: |
| there was never such fear. This fear was not like the first fear that came over Belshazzar, for in this redemption the Holy One, blessed be He, scattered the bones of חוֹנָךְ, those who camp around you, Jerusalem, as the matter that is stated (Zech. 14:12): “His flesh will waste away, etc.” Menachem (p. 91) interpreted it that way, but Dunash (pp. 63f.) interpreted it as (Prov. 22:6): “Train (חנך) a child according to his way;” the “chaph” of חוֹנָךְ is a radical as the “chaph” of חֲנֹךְ, train. |
|
לא היה פחד.
זה כפחד הראשון שאירע לבלשצר כי בגאולה זו פזר הקב"ה עצמו' חונך החונים עליך ירושלים כענין שנאמר המק בשרו וגו' (זכריה י"ד), וכן פתרו מנחם, ודונש פתר אותו כמו (משלי כ"ב) חנוך לנער על פי דרכו וכ' של חונך היא יסוד במלה ככ"ף של חנוך, (סא"א):
|
| You have put them to shame. You, O Lord, have put all my enemies to shame, for You have rejected them. |
|
הבישותה.
אתה ה' את כל אויבי כי מאסתם:
|
| 7O that the salvations of Israel would come out of Zion; when God returns the captivity of His people, Jacob will rejoice, Israel will be glad. |
|
זמִֽי־יִ֥תֵּן מִצִּיּוֹן֘ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֖לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַֽ֜עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל: |
