Chapter 24

1Of David, a song. The land and the fullness thereof are the Lord's; the world and those who dwell therein.   אלְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֖יהֹוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֜בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ:
The land… are the Lord’s. The land of Israel.   לה' הארץ.  ארץ ישראל:
the world. The other lands.   תבל.  שאר ארצות:
2For He founded it upon seas and established it upon rivers.   בכִּי ה֖וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֜הָר֗וֹת יְכֽוֹנְנֶֽהָ:
founded it upon seas. Seven seas surrounded Eretz Yisroel and four rivers: the Jordan, Yarmuk, Karmion, and Pigah.   על ימים יסדה.  שבעה ימים מקיפין ארץ ישראל וארבע נהרות, ירדן, וירמוך, קרמיון, ופוגה:
3Who will ascend upon the Lord's mount and who will stand in His Holy place?   גמִי־יַֽ֖עֲלֶה בְּהַ֣ר יְהֹוָ֑ה וּמִי־יָ֜ק֗וּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ:
Who will ascend upon the Lord’s mount. Although all the inhabitants of the world are His, not everyone deserves to come near to Him, except these: he who has clean hands, etc.   מי יעלה בהר ה'.  אף על פי שכל יושבי תבל שלו אין הכל כדאי ליקרב אליו אלא נקי כפים וגו':
4He who has clean hands and a pure heart, who has not taken My name in vain and has not sworn deceitfully.   דנְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּבַ֪ר לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֚ר לֹֽא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י (כתיב נַפְשִׁו) וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה:
who has not taken My name in vain. Who has not sworn with My name and My soul in vain. We find an expression of an oath used with the soul (נפש), as it is stated (in Amos 6:8): “The Lord God swore by Himself (בנפשו).”   לא נשא לשוא נפשי.  לא נשבע בשמי ובנפשי לשוא מצינו לשון שבועה נופל על נפש שנאמר נשבע ה' צבאות בנפשו (ירמיהו נ״א:י״ד):
5He shall receive a blessing from the Lord and charity from the God of his salvation.   היִשָּׂ֣א בְ֖רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֜צְדָקָ֗ה מֵֽאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ:
6This is the generation of those who seek Him, who seek Your presence-Jacob, forever.   וזֶה דּ֣וֹר דֹּֽרְשָׁ֑יו (כתיב דֹּֽרְשָׁ֑ו) מְבַקְשֵׁ֥י פָ֜נֶ֗יךָ יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה:
This. [generation,] whose deeds are such - this is the generation of those who seek him.   זה.  שכך מעשיו, הוא דור דורשיו:
7[You] gates, lift your heads and be uplifted, [you] everlasting portals, so that the King of Glory may enter.   זשְׂא֚וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְ֖הִנָּֽשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֜יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד:
[You] gates, lift your heads. In the days of Solomon his son, when he comes to bring the Ark into the Holy of Holies and the gates cling to each other, he [Solomon] recited twenty-four praises, but he was not answered until he said (II Chron. 6:42): “Do not turn back the face of Your anointed; remember the kind deeds of David, Your servant.”   שאו שערים ראשיכם.  בימי שלמה בנו כשבא להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זו בזו אמר כ"ד רננות ולא נענה עד שאמר (ד"ה ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך:
8Who is this King of Glory? The Lord, Who is strong and mighty, the Lord Who is a mighty warrior.   חמִ֥י זֶה֘ מֶ֚לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְֽ֖הֹוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֜הֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה:
9[You] gates, lift your heads and lift up, [you] everlasting portals, so that the King of Glory may enter.   טשְׂא֚וּ שְׁעָרִ֨ים | רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֖שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֜יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד:
everlasting portals. Portals whose sanctity is everlasting.   פתחי עולם.  פתחים שקדושתן עולמית:
10Who is this King of Glory? The Lord of Hosts-He is the King of Glory forever.   ימִ֚י ה֣וּא זֶה֘ מֶ֪לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֚וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה: