Chapter 1

1The praises of a man are that he did not follow the counsel of the wicked, neither did he stand in the way of sinners nor sit in the company of scorners.   אאַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֚ר לֹ֥א הָלַךְ֘ בַּֽעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֖טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֜צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב:
The praises of a man. This book was composed with ten expressions of song: 1) with conducting, 2) with melody, 3) with musical accompaniment, 4) with song, 5) with praise, 6) with prayer, 7) with blessing, 8) with thanksgiving, 9) with praises, and 10) with “Praise God.” These correspond to the ten men who composed them: 1) Adam, 2) Malchizedek, 3) Abraham, 4) Moses, 5) David, 6) Solomon, 7) Asaph, and 8-10) the three sons of Korah. Concerning Jeduthun, there is a dispute. Some say that Jeduthun was a man, as is written in Chronicles. Others maintain that Jeduthun mentioned in this Book means nothing else but the ordinances (דתות) and laws of the decrees that were passed over him and over Israel.   אשרי האיש.  בעשרה לשונות של זמר נאמר ספר זה, בנצוח, בנגון, במזמור, בשיר, בהלל, בתפלה, בברכה, בהודאה, באשרי, בהללויה, כנגד עשרה בני אדם שאמרוהו, אדם, מלכי צדק, אברהם, משה, דוד, שלמה, אסף, ושלשה בני קרח, וחלוקין על ידותון י"א אדם היה כמש"כ בד"ה, וי"א אין ידותון שבספר זה אלא ע"ש הדתות והדינים של גזירות שעברו עליו ועל ישראל
The praises of a man. Heb. אשרי les felicements(?) in Old French. The praises of a man, and these are the praises of a man: that he did not follow, because since he did not follow, he did not stand, and since he did not stand, he did not sit.   אשרי האיש.  (לישפלישמנ"ץ בלעז) אשוריו של איש ותהלותיו של אדם אלו הם אשר לא הלך כי מתוך שלא הלך לא עמד ומתוך שלא עמד לא ישב:
scorners. (Old French, gabors.)   לצים.  (גאבור"ש בלעז. מלה נישנת גאבערס בל"א שפעטטער:)
2But his desire is in the law of the Lord, and in His law he meditates day and night.   בכִּ֚י אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּבְתֽוֹרָת֥וֹ יֶהְ֜גֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה:
But his desire is in the law of the Lord. Hence you learn that the company of scorners brings one to neglect the study of Torah.   כי אם בתורת ה' חפצו.  הא למדת שמושב הלצים מביאו לידי בטול תורה:
and in His law he meditates. In the beginning, it is called the law of the Lord, and after he has toiled to master it, it is called his own Torah.   ובתורתו יהגה.  בתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה היא נקראת תורתו:
he meditates. Heb. יהגה. Every expression of הגה refers to the heart, as you say (below 19:15): “and the meditation (והגיון) of my heart;” (Isa. 33:18), “Your heart shall meditate (יהגה) in fear;” (Prov. 24:2), “For their heart thinks (יהגה) of plunder.”   יהגה.  כל ל' הגה בלב הוא כד"א (לקמן יט) והגיון לבי (ישעיהו ל״ג:י״ח) לבך יהגה אימה, (משלי כ״ד:ב׳) כי שוד יהגה לבם:
3He shall be as a tree planted beside rivulets of water, which brings forth its fruit in its season, and its leaves do not wilt; and whatever he does prospers.   גוְהָיָ֗ה כְּעֵץ֘ שָׁת֪וּל עַל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֚ר פִּרְי֨וֹ | יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְ֖עָלֵהוּ לֹ֣א יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ:
planted. Heb. שתול, plonte in Old French (plante).   שתול.  פלנדי"ץ בלעז:
rivulets. ruyseys in Old French, (ruisseaux), brooks (as in Ezek. 32:6).   פלגי.  ראויארו"ש בלעז:
and its leaves do not wilt. Even the inferior part of it serves a purpose. The conversation of Torah scholars is essential and requires study.   ועלהו לא יבול.  אפילו הפסולת שבו לצורך היא שיחתן של תלמידי חכמים לצורך היא וצריכה לימוד:
do not wilt. Heb. יבול, an expression of wilting, fleistre in Old French.   לא יבול.  לשון כמוש פלישטי"ר בלעז:
4Not so the wicked, but [they are] like chaff that the wind drives away.   דלֹא־כֵ֥ן הָֽרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֜מֹּ֗ץ אֲשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ:
like chaff. An expression of straw, come bale in Old French (comme paille), like straw.   כמוץ.  ל' קש קומבל"א בלעז:
5Therefore, the wicked shall not stand up in judgment, nor shall the sinners in the congregation of the righteous.   העַל־כֵּ֚ן | לֹֽא־יָקֻ֣מוּ רְ֖שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֜חַטָּאִ֗ים בַּֽעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים:
Therefore, etc.. This refers to the verse following it.   על כן וגו'.  דבוק הוא למקרא של אחריו:
6For the Lord knows the way of the righteous, but the way of the wicked shall perish.   וכִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֖הֹוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד:
For the Lord knows the way, etc.. Because He knows the way of the righteous, and it is before Him to recognize it constantly; the way of the wicked is hateful to Him, and He removes it from before Him. Therefore, the foot of the wicked will not stand up on the day of judgment, neither shall the sinners be written in the congregation of the righteous.   כי יודע ה' וגו'.  לפי שהוא יודע דרך צדיקים ולפניו הוא להכירה תמיד ודרך רשעים שנואה בעיניו ומעבירה מלפניו על כן לא תהא הקמת רגל לרשעים ליום הדין ולחטאים ליכתב בעדת צדיקים: