| 1The prophecy of the word of the Lord concerning Israel: Says the Lord, Who stretches out the heavens and founds the earth and forms the spirit of man within him: |
|
אמַשָּׂ֥א דְבַר־יְהֹוָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל נְאֻם־יְהֹוָ֗ה נֹטֶ֚ה שָׁמַ֙יִם֙ וְיֹסֵ֣ד אָ֔רֶץ וְיֹצֵ֥ר רֽוּחַ־אָדָ֖ם בְּקִרְבּֽוֹ: |
| The prophecy of the word of the Lord. This is the completion of the word that he began to speak about the retribution of those who devour Israel - Esau and his ilk. |
|
משא דבר ה'.
הוא גמר זה הדבר שהתחיל לדבר בפורענותן של אוכלי ישראל על בבל וכיוצא בו:
|
| 2Behold! I am making Jerusalem a cup of weakness for all the peoples around, and also on Judah, [that he] shall be in the siege against Jerusalem. |
|
בהִנֵּ֣ה אָ֠נֹכִי שָׂ֣ם אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֧ם סַף־רַ֛עַל לְכָל־הָֽעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְגַ֧ם עַל־יְהוּדָ֛ה יִֽהְיֶ֥ה בַמָּצ֖וֹר עַל־יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| a cup of weakness. a vessel of weakness, as in (Exod. 12:22), “in the blood that is in the cup.” |
|
סף רעל.
כלי תרעלה כמו בדם אשר בסף (שמות י״ב:כ״ב):
|
| weakness. an expression of bewilderment, [it means] the clogging of the heart and the limbs, for, like man enwrapped in a garment, they have no strength, as in (Nahum 2:4), “And the cypress trees were enwrapped;” and (Isa. 3:19) “And the bracelets and the veils.” In the language of the Mishnah (Shabbath 6:6) we find, “Arabian women may go out veiled.” It is involopiment in O.F. |
|
רעל.
ל' שממון אוטם הלב והאברים שאין להם כח כאדם המעוטף בשמלה כמו (נחום ב׳:ד׳) הברושים הרעלו (ישעיה ו) השרות והרעלות, בלשון משנה מצינו מדיות רעולות אונבלופמנט"א בלע"ז:
|
| and also on Judah. the nations that will be in siege against Jerusalem will impose upon Judah, for the house of David will be inside and the gentiles will besiege them. And also, the children of Judah will come, against their will, to besiege Jerusalem. So did Jonathan render it. |
|
וגם על יהודה.
יטילו העכו"ם אשר יהיו במצור על ירושלים שיהיו בית דוד מבפנים ועכו"ם יצורו עליהם ויבאו גם בני יהוד' על כרחם לצור על ירושלי' כן ת"י:
|
| 3And it shall come to pass on that day that I will make Jerusalem a stone of burden for all peoples; all who bear it shall be gashed, and all the nations of the earth shall gather about it. |
|
גוְהָיָ֣ה בַיּֽוֹם־הַ֠הוּא אָשִׂ֨ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֜ם אֶ֚בֶן מַֽעֲמָסָה֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים כָּל־עֹֽמְסֶ֖יהָ שָׂר֣וֹט יִשָּׂרֵ֑טוּ וְנֶֽאֶסְפ֣וּ עָלֶ֔יה כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ: |
| a stone of burden. A stone of burden placed upon men by order of the ruler, to carry it and to load it on their shoulders. It is very heavy, to the extent that all who bear it become gashed. |
|
אבן מעמסה.
אבן משאוי המוטלת על בני אדם מפי המושל לשאתה ולעמס' על כתפים והיא כבידה מאד עד אשר כל עומסיה שרוט ישרטו:
|
| 4On that day, says the Lord, I will smite every horse with bewilderment, and its rider with madness. And upon the house of Judah I will open My eyes, and all the horses of the peoples I will smite with blindness. |
|
דבַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אַכֶּ֚ה כָל־סוּס֙ בַּתִּמָּה֔וֹן וְרֹֽכְב֖וֹ בַּשִּׁגָּע֑וֹן וְעַל־בֵּ֚ית יְהוּדָה֙ אֶפְקַ֣ח אֶת־עֵינַ֔י וְכֹל֙ ס֣וּס הָֽעַמִּ֔ים אַכֶּ֖ה בַּֽעִוָּרֽוֹן: |
| I will smite every horse. of those gathered there with bewilderment and blindness, and their riders with madness (Shem Ephraim). But upon the [members of the] house of Judah, who are among those gathered against their will, I will open My eyes to protect them from this plague. |
|
אכה כל סוס.
הצובאים שם בשגעון ואת רוכביהם בעורון אבל על בית יהודה שהם על כרחם מן הצובאים אפקח עיני להגין עליהם מן המכה הזאת:
|
| 5And the princes of Judah shall say to themselves, "The inhabitants of Jerusalem were my strength through the Lord of Hosts, their God." |
|
הוְאָֽמְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם בַּֽיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם: |
| And the princes of Judah shall say to themselves. when they see that the others who were gathered are plagued with this plague, and they are saved. |
|
ואמרו אלפי יהודה בלבם.
כשיראו שאר הצובאים נגפים במגפה זו והם ניצולים:
|
| The inhabitants of Jerusalem were my strength, etc.. The inhabitants of Jerusalem, who know that we came upon them against our will, strengthened my help with their prayer by the Lord, their God. |
|
אמצה לי יושב ירושלם וגו'.
יושבי ירושלים שיודעים שעל כרחנו אנו באים עליהם אמצו לעזרתי בתפילתן בה' אלהיהם:
|
| 6On that day I will make the princes of Judah as a fiery stove among wood, and as a brand of fire among sheaves. And they shall consume on the right and on the left all the nations round about, and Jerusalem shall still stay in its place in Jerusalem. |
|
ובַּיּ֣וֹם הַה֡וּא אָשִׂים֩ אֶת־אַלֻּפֵ֨י יְהוּדָ֜ה כְּֽכִיּ֧וֹר אֵ֣שׁ בְּעֵצִ֗ים וּכְלַפִּ֥יד אֵשׁ֙ בְּעָמִ֔יר וְאָֽ֨כְל֜וּ עַל־יָמִ֧ין וְעַל־שְׂמֹ֛אול אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֖ים סָבִ֑יב וְיָֽשְׁבָ֨ה יְרֽוּשָׁלִַ֥ם ע֛וֹד תַּחְתֶּ֖יהָ בִּירֽוּשָׁלִָֽם: |
| I will make the princes of Judah. They will return and wage war with those who brought them there. |
|
אשים את אלפי יהודה.
ישובו וילחמו עם אותם שהביאום שם:
|
| as a fiery stove. Like a great bonfire. The word כִּיוֹר is an expression of כִּירָה, a stove. So did Menahem (Machbereth, p. 109) classify it. |
|
ככיור אש.
כמדורות אש גדולה וכיור לשון כירה וכך חברו מנחם:
|
| in its place. lit. under it. |
|
תחתיה.
במקומה:
|
| 7And the Lord shall first save the tents of Judah, so that the boasting of the house of David and the boasting of the inhabitants of Jerusalem shall not increase over Judah. |
|
זוְהוֹשִׁ֧יעַ יְהֹוָ֛ה אֶת־אָֽהֳלֵ֥י יְהוּדָ֖ה בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה לְמַ֨עַן לֹֽא־תִגְדַּ֜ל תִּפְאֶ֣רֶת בֵּֽית־דָּוִ֗יד וְתִפְאֶ֛רֶת ישֵׁ֥ב יְרֽוּשָׁלִַ֖ם עַל־יְהוּדָֽה: |
| And the Lord shall first save the tents of Judah. Before the inhabitants of Jerusalem come out of the city, they shall have a salvation - to return to their tents and to their homes - and afterwards the salvation shall come to the inhabitants of the city. That is the salvation concerning which it is stated (14:3): “And the Lord shall go forth and wage war.” |
|
והושיע ה' את אהלי יהודה בראשונה.
בטרם יבואו בני ירושלים לצאת מן העיר תהיה להם תשועה לשוב אל אהליהם ואל ביתם ואח"כ תבא תשועה לבני העיר היא התשועה שנאמר בה ויצא ה' ונלחם (לקמן יד):
|
| so that the boasting of, etc., shall not increase. to boast over them and to say, “ You were saved only because of us.” |
|
למען לא תגדל.
להתפאר עליהם ולומר לא נצלתם אלא בשבילנו:
|
| 8On that day the Lord shall protect the inhabitants of Jerusalem, and the weakest of them shall be, on that day, like David. And the house of David shall be like angels, like the angel of the Lord before them. |
|
חבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָגֵ֚ן יְהֹוָה֙ בְּעַד֙ יוֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וְהָיָ֞ה הַנִּכְשָׁ֥ל בָּהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּדָוִ֑יד וּבֵ֚ית דָּוִיד֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים כְּמַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה לִפְנֵיהֶֽם: |
| and the weakest among them. Heb. הַנִּכְשָׁל |
|
הנכשל בהם.
החלש שבהם:
|
| like angels. Jonathan renders: like great ones, like angels. |
|
כאלהים.
כרברבין כמלאכים:
|
| like the angel of the Lord before them. They will prosper like the angel of the Lord before them. |
|
כמלאך ה' לפניהם.
יצלחון כמלאכא דה' קדמיהון:
|
| 9And it shall come to pass on that day, that I will seek to destroy all the nations that come upon Jerusalem. |
|
טוְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲבַקֵּ֗שׁ לְהַשְׁמִיד֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| I will seek to destroy. I will seek their destruction, and I will be exact in judging their iniquity. And our Sages (Avodah Zarah 4a) explained this verse as concerning merit. I will search in the books of their deeds; if they have merit, I will spare them; otherwise, I will destroy them. |
|
אבקש להשמיד.
אבקש בהשמדתם ואדקדק בעוונם ורבותינו פירשו לזכות אבקש בנוגני שלהם אם יש להם זכות אניחם ואם לאו אשמידם:
|
| 10And I will pour out upon the house of David and upon the inhabitants of Jerusalem a spirit of grace and supplications. And they shall look to me because of those who have been thrust through [with swords], and they shall mourn over it as one mourns over an only son and shall be in bitterness, therefore, as one is embittered over a firstborn son. |
|
יוְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִ֜יד וְעַ֣ל | יוֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלַ֗םִ ר֚וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנִ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵלַ֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר־דָּקָ֑רוּ וְסָֽפְד֣וּ עָלָ֗יו כְּמִסְפֵּד֙ עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר: |
| a spirit of grace and supplications. That it should come into their mind to supplicate Me, and they will be in My good graces. |
|
רוח חן ותחנונים.
שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני:
|
| a spirit. Talant in Old French, a desire. |
|
רוח.
טלנ"ט בלע"ז:
|
| they shall look to Me because of those who have been thrust through. Jonathan renders: And they shall supplicate Me because of their wanderings. |
|
והביטו אלי את אשר דקרו.
תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו:
|
| And they shall look to Me. to complain about those of them whom the nations thrust through and slew during their exile. |
|
והביטו.
להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלות':
|
| and they shall mourn over it. Over that slaughter. |
|
וספדו עליו.
על אותו הרג:
|
| as one mourns over an only son. As a man mourns over his only son. And our Sages expounded this in tractate Sukkah (52a) as referring to the Messiah, son of Joseph, who was slain. |
|
כמספד על היחיד.
כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה:
|
| 11On that day there shall be great mourning in Jerusalem, like the mourning of Hadadrimmon in the Valley of Megiddon. |
|
יאבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִגְדַּ֚ל הַמִּסְפֵּד֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּמִסְפַּ֥ד הֲדַדְרִמּ֖וֹן בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹן: |
| like the mourning of Hadadrimmon in the Valley of Megiddon. Hadadrimmon has no connection to the Valley of Megiddon. These are, rather, two cases of mourning. [The first is] like the mourning of Ahab the son of Omri, who was slain by Hadadrimmon the son of Tabrimmon in Ramoth Gilead, as it is stated (I Kings 22:36): “A cry passed through the camp.” That is the mourning [of Ahab. The second case is] like the mourning of Josiah the son of Amon, who was slain by Pharoah the lame in the Valley of Megiddon, as it is stated (II Chron. 35:25): “And Jeremiah lamented for Josiah, and all the singing men and singing women spoke in their laments, etc.” |
|
כמספד הדדרמון בבקעת מגדון.
אין ענין הדדרימון בבקע' מגדון אלא שני מספדות הן כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרמון בר טברימון ברמות גלעד שנאמר (מלכים א כ״ב:ל״ו) ותעבור הרנה במחנה והוא הספד וכמספדא דיאשיהו בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידון שנאמר (ד"ה ב ל"ה) ויקונן שם ירמיהו וגו' ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם וגו':
|
| 12And the land shall mourn, every family apart: The family of the house of David apart, and their wives apart; the family of the house of Nathan apart, and their wives apart. |
|
יבוְסָֽפְדָ֣ה הָאָ֔רֶץ מִשְׁפָּח֥וֹת מִשְׁפָּח֖וֹת לְבָ֑ד מִשְׁפַּ֨חַת בֵּֽית־דָּוִ֚יד לְבָד֙ וּנְשֵׁיהֶ֣ם לְבָ֔ד מִשְׁפַּ֚חַת בֵּֽית־נָתָן֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד: |
| the house of Nathan. the prophet. Some say that it refers to Nathan the son of David, as it is said (II Sam. 5:14): “Shammua and Shobab, and Nathan and Solomon.” |
|
בית נתן.
הנביא וי"א נתן בן דוד כמו שנא' (ש"א ה) שמוע ושובב ונתן ושלמה:
|
| 13The family of the house of Levi apart, and their wives apart; the family of the Shimeites apart, and their wives apart. |
|
יגמִשְׁפַּ֚חַת בֵּֽית־לֵוִי֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָ֑ד מִשְׁפַּ֚חַת הַשִּׁמְעִי֙ לְבָ֔ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד: |
| the house of Levi. The priests and the Levites. |
|
בית לוי.
הכהנים והלוים:
|
| the family of the Shimeites. Shammua the son of David. Scripture first makes a generality about the house of David, and then it specifies each one. |
|
משפחת השמעי.
שמוע בן דוד, בתחלה כלל הכתוב משפחות בית דוד ואח"כ פרט כל אחת ואחת:
|
| 14All the remaining families-every family apart, and their wives apart. |
|
ידכֹּ֗ל הַמִּשְׁפָּחוֹת֙ הַנִּשְׁאָר֔וֹת מִשְׁפָּחֹ֥ת מִשְׁפָּחֹ֖ת לְבָ֑ד וּנְשֵׁיהֶ֖ם לְבָֽד: |
| All the remaining families. of the house of David. |
|
כל המשפחות הנשארות.
לבית דוד:
|
| and their wives apart. because of decency. Now why were the families of the priesthood and the kingdom [mentioned]? In order to restore their crowns to them, as it is stated in the beginning of the Book (4:14): “These are the two anointed ones who stand before the Lord of all the earth.” |
|
ונשיהם לבד.
משום צניעות ולמה משפחות הכהונה והממלכות כדי להחזיר להם כתריהם כמו שנאמר בראש הספר אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ:
|
